מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
המשבר בקפריסין – גורמים ופתרונות
ניתוח הסיבות למשבר המאיים למוטט את כלכלת קפריסין. האם ישראל תוכל להיות חלק מהפיתרון? כתבה ראשונה
מאת אמנון פרוטוגלי
אם חשבתם שמנהלי הבנקים המסחריים הם בהכרח אנשים חכמים, שהרי אחרת לא היו מגיעים למעמדם זה, הרי שמשבר הבנקים של 2008 הראה שאין זה כך. עכשיו עולה הכאוס במשבר בקפריסין ומורה שגם חלק מנהלי הבנקים המרכזיים נמצאים באותה הליגה.
קפריסין נקלעה למשבר בנקים ומשבר סובריני בעת ובעונה אחת. המדינה לבדה אינה יכולה להציל את מערכת הבנקאות שלה שכן אז היא עצמה תכנס לחדלות פרעון. למעשה כבר היום המדינה פשטה את הרגל. דירוג האשראי שלה הופחת למעמד 'זבל' ידי סוכנות הדירוג פיץ', והמדינה ביקשה חילוץ מהמשבר מהאיחוד האירופי ורוסיה. שוק הנדל"ן הקפריסאי קרס בגלל שאין יותר אמון בנדל"ן בקפריסין, ואין משכנתות זמינות למי שרוצה לקנות, והבנקאות הקפריסאית הגיעה לסף חדלות פרעון עקב המשבר ביוון.
לאחר חודשים של משא ומתן הצליחה קפריסין להבטיח חבילת חילוץ מהאיחוד האירופי בשווי 10 מיליארד יורו (13 מיליארד דולר) בה יוטל חלק הנאמד ב-5.8 מיליארד יורו, מהנטל על בעלי פיקדונות בבנקים בקפריסין. שרי האוצר של גוש היורו, הבנק המרכזי האירופיאי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF), הגיעו להסכם לגבי תנאי חבילת החילוץ, אשר תכלול מס חד פעמי של 9.9% על פיקדונות של יותר מ-100 אלף אירו בבנקים בקפריסין, ומס של 6.75% על פיקדונות קטנים יותר. הסכום נמוך מהסכום של 17 מיליארד אירו (22.2 מיליארד דולר) שעליו דובר בתחילה, נמוך משמעותית לעומת חבילת החילוץ של יוון, אך מהווה חלק גדול מהתמ"ג של קפריסין, שנאמד כיום ב-18 מיליארד אירו.
אלא שהמהלך, אשר היה צריך להתבצע בתחילת השבוע נבלם. הפרלמנט הקפריסאי פסל את הצעת החוק לאישור חבילת החילוץ לקפריסין שכללה הטלת מס חד פעמי על פקדונות בנקאיים, ולמעשה דחה את חבילת החילוץ האירופית. בהצבעה בפרלמנט הצביעו 36 נגד ו-19 נמנעו, בהם חברי מפלגת השלטון. לא היה קול תמיכה אחד בהצבעה. בינתיים הבנקים הקפריסאים סגורים, ככל הנראה עד יום שלישי הבא ה-26 למרץ.
ממשלת קפריסין צריכה להשיג את הכסף בדרך אחרת. אחת האפשרויות היא שבמקום היטל על פיקדונות של לקוחות הבנקים, ייהיו העלאות מסים דרסטיים. אבל אם הממשלה לא תצליח ליישם גם אותם, שני הבנקים הגדולים הבעייתיים של המדינה יפשטו את הרגל, והחוסכים קטנים ישאו בהפסדים ניכרים משמעותיים, יותר מאשר 6% עד 10% שהם היו צריכים לשלם על פי הסדר החילוץ.
אם הבנקים, ובעקבותיהם גם קפריסין, יפשטו את הרגל, קפריסין תצטרך לעזוב את גוש האירו. 800.000 הקפריסאים יצטרכו אז למצוא מטבע חדש ולעבוד קשה כדי לעמוד על רגליהם שוב. הערך של המטבע החדש (לירה קפריסאית?) יופחת כנראה בצורה דרמטית ובכך הרבה מאוד כסף של הקפריסאים ילך לאיבוד.
אם קפריסין תצטרך לעזוב את גוש האירו, יפחת בצורה משמעותית האמון באירו בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. משבר החוב בספרד או באיטליה יכול שיוצת מחדש. האמון של המשקיעים בשתי מדינות אלו כבר היום מתוח, וחלש. האמון בבנקים קפריסאים, ככל הנראה, כבר הלך לאיבוד. כאשר הבנקים במדינה ייפתחו מחדש, (ביום שלישי ה-26 למרץ?) לקוחות הבנקים הפרטיים ינסו למשוך את כספם במזומן מחשבונותיהם.
אפשר להניח בבטחה כי התאגידים הגדולים והמפקידים הגדולים שיש להם פקדונות בבנקים בקפריסין, נצלו את הימים האחרונים לפתוח סניפים במקלטי מס הנחשבים בטוחים כמו לוקסמבורג או איי קיימן ואחרים, והעבירו או יעבירו לשם את כספם מקפריסין באפשרות הראשונה. זה יכול להוביל במהירות לפשיטת רגל של הבנקים בקפריסין, ותהליך זה יכול להיות מדבק. אזרחי אירופה, שרואים איך מחזיקי הפקדונות הקטנים בקפריסין סופגים 'תספורת', עלולים להסיק שגם כספם בסכנה. מכאן הדרך קצרה להסתערות על הבנקים למשיכת החסכונות – דבר שיסכן את יציבות גוש היורו כולו. זו הסיבה שקפריסין הקטנה היא 'גדולה מכדי לפול', גם אם, בהשוואה למדינות גוש אירו אחרות, היא זעירה. שרי האוצר בגוש אירו צריכים לבוא עכשיו עם תכנית חדשה, כיצד מדינה שפושטת את הרגל יכולה לצאת מאיחוד המטבע.
הרקע למשבר הכלכלי בקפריסין:
קפריסין לא היה בזבזנית במיוחד. יחס החוב לתוצר בשנה שעברה היה בתחום 70%, נמוך יותר מאשר בגרמניה. המצב התערער במהירות בעקבות הסדרי החוב ביוון, וברבעון השלישי של 2012 יחס החוב לתוצר שלה הגיע ל-127%. רק יוון נמצאת ביחס גבוה יותר (153%). קפריסין נמצאת במצב גרוע במיוחד משום שחלק גדול מכלכלתה נשען על כלכלת השכנה יוון, לה צרות משלה.
הנכסים הבנקאיים בקפריסין הם פי 7.1 מהתוצר, דומה לאירלנד ומלטה, וגבוה יחסית למצב באיחוד האירופי בו הממוצע הוא 3.5 מהתמ"ג. בלוקסמבורג, לעומת זאת, בה תאגידים בינלאומיים עושות את תכמוני המס שלהן, היקף הנכסים הבנקאיים ביחס לתוצר עומד על פי 21 מהתוצר. החשיפה הבנקאית של קפריסין דומה לזו של מדינה שיש בה מגזר שירותים פיננסי גדול, המשולב בכלכלה ריאלית. זה לא המצב בלוקסמבורג או באיי קיימן וגם לא של איי בהאמה ולא איי התעלה וכן הלאה.
20 מיליארד אירו מתוך 70 מיליארד אירו הפיקדונות בבנקים הקפריסאים אינם מהאיחוד האירופי, ככל הנראה מרוסיה / חבר העמים. היקף משמעותי 28%, אבל אינו הקובע במערכת.
הבנקים הקפריסאים ממומנים כמעט ב-100% במימון פיקדונות. דבר שרגולטורים ברחבי העולם מעודדים כי פיקדונות נוטים להיות יציבים אם דואגים להם.
למרות זאת שני הבנקים הגדולים בקפריסין נקלעו לקשיים מהותיים וצריכים חילוץ. הבעייה העיקרית היא החשיפה הגדולה שלהם ליוון. גם בצד המסחרי, אבל הכי חשוב והכי קריטי בגלל תוכנית החילוץ היוונית של האיחוד האירופי ששינתה את מבנה החוב הממשלתי היווני. קפריסין הייתה מחזיקה מרכזית של אג"ח יווניות, וכאשר אושרה חבילת החילוץ השנייה ליוון בשנה שעברה, יחד עם ה'תספורות' למחזיקי האג"ח, היא יצרה חור של 4.5 מיליארד אירו בתקציב הקפריסאי. אלמנט זה בלבד אחראי לכ 40-50% מצורכי ההון הנדרש לבנקים בקפריסין.
לא כל הבנקים בקפריסין נמצאים באותו המצב. בקפריסין יש שני בנקים גדולים: בנק Laiki והבנק של קפריסין.
Laiki נרכש על ידי חברת השקעות יוונית Marfin Investment Group – MIG), 17.28%) מ-MIG הם בבעלות חברת השקעות מדובאי. הרכישה של MIG של Laiki הפכה אותו מלהיות בנק מקומי שמרני למדי לבנק עם חשיפה גבוהה ליוון. Laiki כיום במצב של חדלות פירעון וזקוק לארגון מחדש. הבנק של קפריסין היה הרבה יותר שמרני ביחס ליוון, אבל עדיין יש לו חשיפה משמעותית ליוון. למרות חשיפה זו נראה שהבנק יוכל לשרוד.
מעבר לשני הבנקים הגדולים, יש עוד מספר בנקים קטנים וקואופרטיבים בנקאיים עם חשיפה מועטה או בכלל לא ליוון. ויש חברות בנות של בנקים זרים, רוסים, אנגלים, וכו', בקפריסין, גם הם ללא חשיפה ליוון.
לכל הבנקים בעלי אוריינטציה מקומית יש חשיפה לשוק הנדל"ן המקומי, שעבר מהלך של גאות בתקופה 2000-2009. חשיפה זו אינה לטווח קצר ויכולה להיפתר במשך מספר שנים. החשיפה לנדל"ן בעיתית, אך לא מדובר במשבר, והיא מקוזזת מכך שלשני הבנקים הגדולים יש כוח רווחים מונופוליסטי מקומי.
מקור נוסף למשבר בקפריסין, שמשום מה מתעלמים ממנו הוא הפיצוץ בבסיס חיל הים הקפריסאי ביולי 2011, של 98 מכולות עם כ- 2,000 טון תחמושת/חומרי נפץ. המכולות נתפסו בשנת 2009 מספינה שהובילה חומרי נפץ מאיראן תוך הפרה של אמברגו הנשק על איראן. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם, ביניהם מפקד חיל הים ונהרסה תחנת הכוח הסמוכה Vasilikos שספקה יותר ממחצית החשמל של האי. הרס תחנת הכח היה פגיעה עצומה בכלכלה של קפריסין. הוא גרם להפסקות חשמל שממשיכות עד היום, ולמחסור במים, שכן קפריסין משתמשת במים מהתפלה. על פי הערכות של האיחוד האירופי, העלות הכוללת של הפיצוץ לתוצר הקפריסאי של 24.7 מיליארד דולר, נאמדת בכ 2.8 מיליארד דולר כאשר תיקון תחנת הכח לבד יעלה כמיליארד דולר.
קפריסין בודקת עתה מספר אפשרויות להשיג כ- 8 מיליארד דולר כדי לגשר על פער המימון בחודשים הקרובים. שר האוצר של קפריסין נמצא ברוסיה כדי לבקש עזרה. לא ברור אם רוסיה רוצה להיות חלק מעסקת הטרויקה כאשר אזרחיה היו בבירור המטרה של ההיטל על הפקדונות על פי דרישת הטרויקה. וזה בכלל לא בטוח שהטרויקה רוצה להיות שותפה עם רוסיה בהצלת אחד מחבריה באיחוד האירופי, כאשר ברור שחברי הטרויקה רואים את הרוסים כמלביני כספים ומעלימי מס.
קפריסין תצטרך גם להסתכל פנימה. למשל קרנות הפנסיה של המדינה, ככל הנראה בתמורה להתחייבות המדינה מובטחות בהכנסות עתידיות מהגז הטבעי בחופיה. זה יכול להגיע לכ-2 עד 3 מיליארד אירו. וישנן חברות החשמל והתקשורת הרווחיות, שעד עתה היה טאבו על מכירתן, אבל המצב השתנה.
אבל קיימת אפשרות נוספת, קרובה יותר – ישראל. לישראל יש עתודות מט"ח אדירות בהיקף של כ- 80 מיליארד דולר, הודות לנגיד פישר. ישראל יכולה להלוות לקפריסין את 8 מיליארד הדולר הדרושים שיובטחו בהכנסות הגז העתידיות של קפריסין. נזכיר שלישראל אינטרסים חזקים בתחום זה עם קפריסין. זו הזדמנות פז לשר האוצר החדש לפיד.
תגיות: אמנון-פורטוגלי, גוש האירו, האיחוד-האירופי, חבילת-חילוץ, חוב לאומי, משבר-כלכלי, קפריסין
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
23 במרץ, 2013 בשעה 13:51
ישראל כמחלצת של הכלכלה הקפריסאית...
אמנון,
כל הדברים שאני הולך לומר מתעלמים מהצד הפיסקלי (מתעלמים חלקית) ונובעים מהמצב הגיאו פוליטי באזור שלנו.
מאז כתבת את המאמר נפל דבר ויחסי ישראל טורקיה הפכו כיוון מאין יחסים לנורמליזציה שלהם.
לטורקיה אינטרס כבד באי הקפריסאי אף על פי ולמרות שאין אף אדם (שאיננו טורקי) שמקבל את הדרישות שלהם לגבי חלקו המזרחי של האי.
לא סתם היה חשוב לנשיא אובמה להחזיר את יחסי ישראל טורקיה לנורמליזציה. זה חשוב לו (וגם לנו) כי הבין (את מה שמסרבים להבין בירושלים) שאירן גרעינית זה הכלב שמכשכש בזנב כשהפורץ נכנס לחצר. אירן מעונינת להיות זו שאומרת את המילה האחרונה באזור כולו,כולל בטורקיה, ולכן חשוב לרתום את הטורקים ולנטוע אותם עמוק במערב הדשן לרבות נורמליזציה עם ישראל. וזה חשוב גם לנו,בדיוק מאותה הסיבה.
אני מסופק מאוד האם ארדואן ישב בשקט ויאפשר לישראל לחלץ את קפריסין בכלל ועל חשבון הגז העתידי בפרט. כי כסף זה גם כוח ולמרות הנורמליזציה הצפויה את הכוח להשפיע על מה שקורה במזרח התיכון ארדואן לא זנח.
עדיין בתחום הגיאו פוליטי: שדה הגז הישראלי וגם הקפריסאי נמצאים במוקד סיכסוך שמתנהל במסדרונות האו"מ ובישראל מתעלמים ממנו לחלוטין. לבנון: השכנה שלנו מצפון טוענת שלחלק משדות הגז היעני ישראלים (יעני כי הם של טייקוניה ולא של אזרחיה אבל זה למקום אחר) בכלל לא נמצאים במים הטרטוריאלי של ישראל. כך גם חלק,קטן,משדה הגז הקפריסאי. תחת הסכסוך העלום הזה תלך מ"י בע"מ ותשקיע הון בגז העתידי,ואגב כך תחלץ או לא את קפריסין,והינה לך שישו ושימחו פוליטי שסביר שיבוא לידי ביטוי בחפיצים נפיצים מהעבר הצפוני של הגבול שלנו. וגם אם לא זה רק עניין של זמן.
עוד סכסוך גיאו פוליטי שישראל הרשמית מתעלמת ממנו כלא היה. על פי הסכם השלום עם מצרים המצרים זכאים לדרוש פיצויים מישראל בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה משנות השלטון הישראלי בחצי האי סיני. מצרים של מוברק שתקה. מצרים של מורסי לא. המצרים הגישו לאו"מ (בהסכם נקבע שהאו"מ יתווך בעניין הזה) דרישה לפצויים בגובה של כ 80 מליארד דולר (הסכום מזיכרוני בלבד בכל מקרה מדובר בסכום הגבוה מתקציב המדינה השנתי עד כה). העניין הזה נמצא בדיונים באו"מ ומושתק על ידי ממשלת נתניהו השנייה וככל הנראה יושתק גם על ידי השלישית אבל הסכמים צריך לכבד וגם לשלם.
ואם כבר משיאים עיצות לשר האוצר אז נכון,ואפילו יקסום לניאו ליבראל לפיד,שישראל יכולה לחלץ את קפריסין מן השבר ואפילו ליהנות בעתיד מן הגז – אבל זה ספק אם יתאפשר בגלל המצב הגיאו פוליטי מה גם שראוי שהוא עצמו יפסיק להתעלם מהחוב שלנו אצל מורסי – מדובר בחוב עצום וצריך לתת לו את הדעת ויפה שעה אחת קודם.אותנו אף אחד לא יחלץ.
ועם ובלי קשר לזה: מצבה הפיננסי של מ"י בע"מ איננו מזהיר אם לנקוט לשון המעטה. לנו אין את גוש היורו והדוד אובמה לא יחלץ אותנו משום משבר אלא אם ירד לגמרי מדעתו. לכן צריך לדאוג לחברה הישראלית ולכלכלה הישראלית ולא להתערבב במסע מסוכן על חשבון שדות הגז של השכן מקפריסין.
ובלי קשר לענינים גיאו פוליטיים: אם באמת ימשכו הקפריסאים את הונם מהבנקים לכשיפתחו המדינה הזו תקרוס. בעשור הקודם ארגנטינה עמדה בפני אותו שבר. בוקר אחד גילו הארגנטינאים שגם אם ימשכו מהבנק את הפזו הוא לא יותר מחתיכת נייר חסרת ערך. ובכל זאת – לא רק ששרדו אפילו התאוששו ובלי עזרתו של הדוד אובמה או הדודה מרקל.
לא יקרה שום אסון אם קפריסין תקרוס פיננסית ותצא מגוש היורו – אני בטוח שרוח האדם תנצח גם פה בדיוק כמו בארגנטינה. ואם לא רוח האדם אז ריח הגז.
לטעמי יקרה אסון,אפילו גדול,אם ישראל המאוד בע"מ תחלץ את קפריסין ע"ח שדות הגז העתידיים – מה גם שאני לא רואה את ילדינו קוצרים את הפירות משדות הגז שכבר יש לנו (וה"לנו" הוא בערבון מוגבל – אפילו מאוד).
מנחם.
23 במרץ, 2013 בשעה 14:24
איסלנד כמשל, קפריסין כ(לא) נמשל
לקפריסין אין אפשרות לנקוט בקו האמיץ שנקטה בו ממשלת אי אחר. באיסלנד, במצב דומה, שמטו חלקית את החובות לבנקים שודדים, העמידו לדין את ראה"מ ואת מנהלי הבנקים, פיחתו חזק את הקרונה האיסלנדית, השיתו משטר צנע ויוצאים מהמשבר בלי להשתעבד לבנקים או לנושים אחרים.
בקפריסין זה לא אפשרי, הם חברים בגוש האירו.
24 במרץ, 2013 בשעה 9:58
ישראל המפספסת ......
אמנון
לגבי הצד הפיסקלי צריך לזכור כי למעשה באם תעזוב קפריסין את גוש היורו ותיצור מטבע חדש תשיג בדיוק את ההיפך מהרצוי לה. חובותיה הם ביורו ולכן ילכו ויגדלו בקצב מהיר ביותר ויחד איתם קריסתה. מהר יותר מאשר בעסקת חילוץ של האיחוד. ברוסיה בימים אלה תרעומת עצומה על השקעות עבר והווה בקפריסין. לדעתי העניה השקעות ישראליות הן סיכון עצום ומן הראוי שקודם כל נדאג למלא את התחייבויות שלנו כלפי עצמינו כתוצאה מגילוי הגז. בכך אני מסכים עם מנחם לוריא.
לענייני הגז. מזמן אמרתי וכתבתי שישראל מפספסת הזדמנות פז בכל הקשור להזדמנויות בנושא הגז של עצמה ושל קפריסין כלומר השקעה משותפת וחלוקת רווחים בשדות שבהן ניתן לעשות זאת ואינני מדבר רק בניצול הגז עצמו אלא בכל הקשור והנילווה להפקת הגז.
לדעתי וגם זאת דיסקנו בעבר השתפרות היחסים עם טורקיה אינה מסמלת שיחסי ישראל לארדואן ישתפרו. אני מאוד מקווה שלא ניפול בפח למשל בכל הקשור לצינור גז לטורקיה. לזה אני מתכוון שהיו חייבים לעשות משהו עם קפריסין כבר מזמן. לארדואן להבדיל מטורקיה לא יהיו חסרות סיבות להתנצחות עם ישראל.
אין ספק שלטורקיה השפעה על הנעשה בקפריסין. אבל דווקא בעצם העובדה שקפריסין חברה באיחוד האירופי ידיה כבולות בנושא ובעיקר כאשר טורקיה מנסה להתקבל לאיחוד האירופי. אני בכלל לא בטוח שקפריסין הייתה רוצה את הסיוע הישיר של ישראל למרות שהרעיון שלך בתאוריה טוב מאוד.
מילה למנחם לוריא בנושא התביעה המצרית לפיצויים. הדברים אינם כה פשוטים . מבלי להכנס לפרטים הן בהסכם השלום בין ישראל למצרים ישנם סעיפים המקשים על המצרים עצמם בתביעתם. ורצוי לזכור שלישראל סיבות משפטיות לתבוע את המצרים בתביעות נגד.
29 במרץ, 2013 בשעה 0:08
אז מה בעצם הבעיה של קפריסין? פער המימון ?
אני קורא בכמה מקומות ולא מבין מה הבעיה של קפריסין. כולם מתארים את התוצאות, את ההיסטוריה אבל לא מתמקדים בנקודה שהיא מהות הבעיה של קפריסין.
אז אני אשאל במילותי ואקווה לתשובה:
האם נגמר לקפריסין הכסף ? אין לה יותר מטבע זר לממן את היבוא שלה ?
וכשאין כסף לממן את היבוא זה אומר שאין כסף לקנות אנרגיה שזה דלק למכוניות , חשמל לבתים וחשמל להתפיל מים ?
מהשאר ברור שהיא לא יכולה לגלגל חובות כי התשואה הנדרשת על אגחיה גבוהה מדי (והם ברמת D)
תודה
ניר