מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
משה כחלון – "חברתי" זה קוד פוסט מודרני ל"מזרחי"
אילו היו קוראים לשר כחלון הרשקוביץ או לנדאו, האם המהומה סביבו היתה זהה? כנראה שלא.
מה שאנו רואים פה זו פוליטיקה פוסט מודרנית, המשרתת את האליטה ואת מדיניות ההפרטה
מאת: ק. טוכולסקי
אני לא יודע איך הספין של פרשת כחלון והמפלגה שלו יגמר, האם הוא יקים או לא מפלגת לוויין חברתית-לאומית שמצד אחד תתמוך בהכשרת מאחזים ומהצד השני תדרוש להגביר את התחרות במשק. אני יכול רק לתהות מה היה קורה אם שמו שלל השר הלוהט ברקיע הספינים של מערכת הבחירות הנוכחית היה משה הרשקוביץ' או משה לנדאו, האם גם אז היו מי שהיו טורחים להציגו כתקווה ה"חברתית" הגדולה של ישראל. האמת אין מה לתהות, זה לא היה קורה. כי השר משה כחלון שזהר כשר התקשורת והצניע את היותו גם שר הרווחה, לא היה שר חברתי במיוחד, לא יותר משאר עמיתיו לממשלת משרתי ההון של ביבי נתניהו. מה שפרשת כחלון מלמדת אותנו יותר מכל זה שפוליטיקה פוסט מודרניסטית של סמלים ודימויים משרתת בעיקר את האליטה, את בעלי ההון ואת משרתיהם בתקשורת ובפוליטיקה. היא מלמדת אותנו שחברתי זה משרת הון שמשתמש ברטוריקה אחרת ותו לא.
השר כחלון, ידוע בעיקר בזכות השלמת הליך שהתחיל קודמו בתפקיד השר אטיאס של רפורמה בשוק הסלולר. פתיחת שוק הסלולר לתחרות הביאה להורדת מחירים משמעותית בשוק הסלולר. נוסף על כך תומך השר כחלון בהוספת ערוצים לממיר החינמי "עידן פלוס" במטרה להרחיב את מספר הערוצים הנגישים למי שאינם מעוניינים לשלם מאות שקלים בחודש לחברות הכבלים. בסך הכל אין ספק שהשר כחלון חסך באופן ישיר מאות שקלים מדי חודש לצרכני הסלולר הכבדים בעיקר למי שיש להם חבילות יקרות. מה שכן, כאמור השר כחלון מבלי לגרוע מתרומתו, אמנם תמך ברפורמות משמעותיות אולם הוא גם קצר את פירות התהליך שהביא ליישום הרפורמות שהחל קודמו בתפקיד השר אריאל אטיאס ממפלגת ש"ס.
במקביל לכהונתו הזוהרת שזכתה למירב הסופרלטיבים, כיהן השר כחלון בשנתיים האחרונות גם כשר הרווחה, כהונה זו עמדה בצל כהונתו כשר התקשורת ולא בכדי, שר הרווחה כחלון אף שתואר כבעל כוונות טובות, לא ירשם בתולדות מדינת ישראל כאחד משרי הרווחה החשובים והמשפיעים. בתקופת כהונתו ותחת אחריותו נמשכו תהליכי ההפרטה של שירותי המשרד, השחיקה בקצבאות ובתמיכות שהמדינה מעניקה לנזקקים וגם הידרדרותם של יותר ויותר אנשים בני המעמד הבינוני לעוני ובתוך העוני של יותר עניים לאוכלוסיות הקצה. בכהונתו לא היתה בשורה, הוא לא היה גרוע או טוב מקודמיו בתפקיד בעשור האחרון השרים הרצוג ואורלב אבל ה"כחלוניות" של שר התקשורת לא דבקה באפרוריות של שר הרווחה.
בסופו של יום כחלון לא היה חברתי במיוחד לא יותר ולא פחות מגדעון סער (חינוך חינם מגיל 3) או גלעד ארדן (אוויר נקי/שטחים פתוחים/מים אפורים) אבל בשביל להיות מוצג בכלי התקשורת של בעלי ההון כחברתי בישראל מסתבר לא צריך ואפילו אסור להיות סוציאל-דמוקרט, להתנגד להפרטות והעסקה באמצעות קבלנים או לתמוך במדינת רווחה. בארץ ספין מה שצריך בשביל להיות מזוהה בידי כלי התקשורת ושאר אמצעי עיצוב דעת הקהל כחברתי זה להיות מזרחי.
כן לפי דעתם של מעצבי דעת הקהל בשירות שלטון ההון, אם אתה ממוצא מזרחי אתה יכול להצביע בעקביות כנגד כל יוזמה חברתית, לתמוך בתכנית הכלכלית של ביבי בשנת 2003, לכהן כשר בממשלה שרוצה להפריט את נכסי המדינה ולמכור את אוצרות הטבע שלה לבעלי הון בפרוטות ולהיחשב "חברתי". אם היו קוראים לאותו חבר הכנסת שהצביע בעד התכנית הכלכלית גלעד ארדן או עוזי לנדאו הוא לא היה נחשב חברתי. חברתי זה תיוג חסר משמעות בהליך ה"הבנייה" של החברה הפוליטית הפוסט-מודרניסטית הישראלית שבה לעובדות ומציאות אין משמעות רק לסמלים ותגובות אמוציונליות. עצם השימוש במושג חברתי הוא בעיתי, החברתיים כמו משה כחלון, זבולון אורלב, אלי ישי או מירי רגב הם בעצם משרתי הון שמשתמשים בסמלים ורטוריקה שונה מזו של משרתי הון כמו ביבי, ברק, ליברמן, אולמרט ושטייניץ. מי שבאמת נלחמים את מלחמתם של בני המעמד הבינוני והשכבות החלשות לא מזדהים כחברתיים, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ, רן כהן ואילן גלאון, תמר גוז'נסקי ומוחמד ברכה הזדהו כסוציאל-דמוקרטים, סוציאליסטים או קומוניסטים ולא כחברתיים.
כדי להגיע להישגים פוליטיים אנחנו צריכים להשתחרר, מהאמונה בסמלים, מחשיבה במושגים כמו "חברתי" ומהגירוי שאנחנו מקבלים מספינים. לא אולמרט ולא כחלון, לא ציפי לבני ולא אריה דרעי ובטח שלא יאיר לפיד, נושאים בבחירות האלו בשורה. הבשורה לשינוי המצב החברתי-כלכלי ההולך ומדרדר של כל מי שאינם נמנים על האחוזון העליון בישראל טמונה רק בהצבעה לאחת ממפלגות השמאל, המפלגות שלא מסתתרות מאחורי מושגים מכובסים כמו חברתי ששמות אותם באותו מחנה עם מירי רגב ולא מפחדות לדבר על סוציאל-דמוקרטיה או סוציאליזם. מי שרוצה שינוי במדיניות החברתית כלכלית של השנים 1996-2012 ואפילו מזו של השנים 1977-2012 צריך להצביע לאחת משלוש מפלגות השמאל, העבודה, מרצ או חדש ולא לחפש פתרונות קסם באשליית החברתיים.
תגיות: אביגדור-ליברמן, אהוד-אולמרט, אילן-גילאון, אלי-ישי, אריאל אטיאס, אריה דרעי, בנימין-נתניהו, גדעון-סער, הליכוד, הפרטה, זבולון-אורלב, חברות-סלולר, חדש, יאיר-לפיד, יובל שטייניץ, מחמד-ברכה, מירי רגב, מפלגת-העבודה, מרצ, משה-כחלון, משרד-הרווחה, משרד-התקשורת, סוציאל-דמוקרטיה, סוציאליזם, עוזי-לנדאו, ציפי לבני, ק.-טוכולסקי, רן-כהן, תמר-גוזנסקי
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
3 בנובמבר, 2012 בשעה 10:13
בועת כחלון כבר התפוגגה, מישהו שחרר את החוט שחתם את פי הבלון וזה נגמר בנפיחה.
זה התחיל בסקרי המנדטים.
ההתחלה היתה בסקר "טרמפ" (סקר שבו שואלים על אבקת כביסה וגם על משחת שיניים וגם על ריבה חדשה בצבע סגול, אז "חברים ביקשו" ושאלו גם שאלות על כחלון). "מישהו דאג" לפרסם 20 מנדטים!
אחר-כך החל המסלול היורד 20 > 12 > 9. כאן ראו שהסוס נגמר ושחררו השתלמות בארצות הברית.
כל העניין הוא תרגיל פינקלשטייני אפייני לבלבל את סדר היום התקשורתי / פוליטי.
חבל רק שבעלי האוזן החדה לא שמו לב לחשיפת התרגיל שהחלה בפייסבוק מייד עם הזיקוק הראשון.
הורדת מחירים זה לא חברתי, זה "חברתי כאילו".
חברתי זה מדינת רווחה, שלכולם מגיעים הרבה דברים שכחלון לא הפנים. גם לא ממשנתו של הלא סוציאליסט זאב ז'בוטינסקי שחובת המדינה לספקם לכל, גם לגר ולתושב:
מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא.
זהירות מהזאב בעור כבש הזה!
מישהי כתבה שמהפכת הסלולר אלה חרוזי זכוכית לאינדיאנים תמורת מנהטן.
Tamir Cohen מעולה.
http://www.facebook.com/tamirc
הורידו לעם את מחירי הסלולר והם חושבים שזה הופך בנאדם למלך. בנאדם שלא הגיש שום חוק חברתי והתנגד לרובם, בנאדם שדרדר יחד עם הממשלה הרעה הזו את המדינה לבור עמוק. בנאדם שהיה גם אחראי על תיק הרווחה ולא עשה שם שום דבר, גם כשאנשים שרפו את עצמם מהייאוש, הוא שתק. בקיצור, שירוץ, הוא לא פסול, אבל שלא ירוץ על משבצת החברתי. חברתי הוא לא !
והכי חשוב, שהתקשורת תפסיק לקדם סיפורים שנוח לה ולא לסתור עובדות בדיוק כמו בסרט הנפלא שטייניץ פגש את פינוקיו
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151076032121557&set=a.54494531556.77592.675051556&type=1&theater
3 בנובמבר, 2012 בשעה 10:31
הפוליטיקה הישראלית תמיד הייתה רוויה בעימות הסמוי בין אשכנזים ומזרחים, ומאז דוד לוי היה קיים אותו רעיון שכחלון מגלם: מזרחי "חברתי" שמכשיר מפלגה אנטי-סוציאלית. למעשה זה אחד מצורות השימור היעילות ביותר של מערך הכוחות בחברה הישראלית. זה מאפשר את המשך הדיכוי האשכנזי.
3 בנובמבר, 2012 בשעה 17:08
"ארגון המשמר החברתי פרסם הבוקר נתוני בדיקה שערך ולפיהם כמעט בכל מדד חברתי הצבעותיו של משה כחלון הן אנטי-חברתיות. על פי המדד החברתי של המשמר החברתי ופרויקט כנסת פתוחה של הסדנה לידע ציבורי, הציון שכחלון קיבל הוא 6-, ציון הנמוך מחברים אחרים בממשלה ממפלגת הליכוד, בהם גילה גמליאל (1-), סילבן שלום, משה (בוגי) יעלון ויוסי פלד (4- כל אחד) וישראל כץ (5-)
המשמר החברתי בדק את אחוז ההצבעות שבהן תמך כחלון במדיניות כלכלית-חברתית מתוך כלל ההצבעות בנושא זה שבהן השתתף, והשווה את הנתונים לחברי ממשלה אחרים מן הליכוד. בדיקה זו העלתה כי רק ב-37% (13 הצבעות) מ-35 ההצבעות שבהן השתתף כחלון בכנסת, הוא תמך במדיניות כלכלית-חברתית. בניתוח זה עלה כי כחלון נמצא במקום השביעי בקרב חברי הממשלה מן הליכוד בשיעור ההצבעות הכלכליות-חברתיות, יחד עם לאה נס, ואחרי גילה גמליאל (50% מההצבעות בעד מדיניות כלכלית-חברתית), יוסי פלד (44%), משה (בוגי) יעלון (43%), ישראל כץ (41%), מיכאל איתן ובני בגין (38% כל אחד).
בין הצעות החוק שכחלון התנגד להן, בטענה כי הוטלה עליו משמעת קואליציונית (אך שרי ממשלה רבים נעדרו מהן): פטור ממע"מ לזוגות צעירים בקניית דירה ראשונה, העלאת קצבת הזקנה, כפל קצבאות בקצבת זקנה וקצבת נכות, זיכוי וניכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים, הקמת מקלטים לנשים מוכות ותקצובם, הלוואות מסובסדות לחיילים משוחררים ולזכאים לסיוע בדיור, הקמת מעונות יום במקומות העבודה, איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת כדי למנוע ניגודי אינטרסים ופטור ממע"מ על מים וביוב".
http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.1855101
3 בנובמבר, 2012 בשעה 22:45
כחלון לא יתמודד בבחירות הבאות לכנסת – http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.1856094
פיגוע פינקלשטייני רב נפגעים, פצצת מצרר שנפגעיה:
המפלגות האחרות שהתיחסו ברצינות;
התקשורת ששעתה לספין ושעטה לחשבונאות "מי ימלוך כאן"
כחלון שסולק מעמדת המאיים על ביבי בין מצביעי הליכוד
הציבור הישראלי שהובל אל עוד מדרגה של דיון באנשים ולא בנושאים.
ועכשו פנייה לשניים שיקראו את זה: הפיצו את המסר שהבחירות הן על הכלכלה וזה הדיון החשוב, לא כמה מנדטים יקבל כחלון וגם לא אירן-יוון.