חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ, למען הסיכוי לתהליך מדיני מותר להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו

נושאים בחירות 2013, דעות ב 4.12.12 0:59

 מפלגת העבודה ועתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים – מכתב גלוי לח"כ עמיר פרץ
מאת: ימי רוט

לכבוד ח"כ עמיר פרץ, שלום רב.

שמי ימי רוט, אני בן 25, בן קיבוץ אפיקים ומתגורר כיום בחיפה, חבר בתא אופק באוניברסיטת חיפה וציר בועידת המפלגה מטעם מחוז הקיבוצים. אני פונה אליך על רקע דאגתי העמוקה לאור ההתפתחויות השליליות בתחום יחסי ישראל והפלסטינים בשנים האחרונות, והשאיפה והציפייה שלי כי מפלגת העבודה תוביל, לאחר הבחירות, שינוי כיוון משמעותי במדיניותה של ישראל בשטח זה.

עם תום הבחירות המקדימות בהן הרכבנו את רשימת מפלגת העבודה לכנסת, כמו בהזדמנויות רבות אחרות, הדגשת כי תעמוד על כך שהמפלגה תניף את הדגל המדיני. אני שותף לדרישה זו ומאמין כי היא מחויבת המציאות, וכי אין תחליף למפלגת העבודה כנושאת הדגל, במערכת הפוליטית הישראלית, של החתירה לשלום עם מדינות ערב בכלל ועם הפלסטינים בפרט. לצד דרישה זו תבעת כי המפלגה לא תיכנס בשום פנים ואופן לממשלה בראשות מפלגת הליכוד-ביתנו. אלא שכפי שאבקש לטעון להלן, שתי דרישות אלה אינן עולות בקנה אחד, ודווקא בשל חשיבות הנושא ועל רקע הנסיבות האקטואליות, תביעתך החד-משמעית מיו"ר המפלגה יחימוביץ' להכריז על הימנעות מכניסה לממשלה לאחר הבחירות עשויה לפגוע ביכולתה של מפלגת העבודה לתרום את תרומתה לשינוי במדיניות הישראלית בתחום התהליך המדיני עם הפלסטינים.

הקיפאון בתהליך המדיני צופן בחובו סכנות חמורות עבור מדינת ישראל, בטווח הקצר והארוך. האפשרות כי חלקים גדולים בציבור הפלסטיני יתייאשו מהסיכוי לממש את שאיפותיהם הלאומיות במסגרת פתרון שתי המדינות בכלל, ובדרך דיפלומטית בפרט, על רקע תסכולם מהיעדר התקדמות ממשית במאבקם לעצמאות בתקופת ממשלת נתניהו, עשויה להביא להיחלשות קו מדיני זה אל מול מגמות אלטרנטיביות כמו מאבק אלים, או חתירה למימוש זכויותיהם במסגרת מדינה דו-לאומית. ככל שתהליך זה יצבור תאוצה, כן תקטן יכולתה של המנהיגות הפלסטינית המתונה להתפשר במהלך המשא ומתן, ואף לעשות את הויתורים הנדרשים על התנאים המוקדמים לעצם חידושו של אותו משא ומתן. הפיכת רעיון שתי המדינות לשני עמים לסיסמא ריקה מתוכן והעלאת רעיון המדינה הדו-לאומית כאפשרות מעשית בפוליטיקה הפלסטינית, משמעותן אינה אלא ערעור יכולתה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית בעתיד הלא רחוק.

יתר על כן, על רקע הכרת העצרת הכללית של האו"ם במדינה פלסטינית כמדינה משקיפה באו"ם ומדיניות התגובה של נתניהו, ייתכן כי תיאלץ ישראל לעמוד מול מערכה משפטית שינהלו נגדה הפלסטינים באמצעות מוסדות בינלאומיים. תהליך זה יפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל ויצמצם את מרחב הלגיטימיות שתקבל מהקהילה הבינלאומית במקרה של פעולה צבאית, אם וכאשר תידרש בעתיד על מנת לשמור על ביטחון אזרחי המדינה ועל מנת למנוע מארגוני הטרור – מצפון ומדרום – לסכל התקדמות מדינית.

בתור אזרח ישראלי שרוצה לבנות כאן את חייו, ובתור חבר מפלגת העבודה, אני משוכנע כי איננו יכולים להרשות לעצמנו לעמוד מנגד אל מול המגמות הנוכחיות והסכנות שהן טומנות בחובן. כפי שניתן לראות מההכרזה האחרונה של רה"מ נתניהו בדבר הרחבת הבנייה בגדה המערבית בתגובה למהלך הפלסטיני באו"ם, המדיניות שמובילה ממשלתו רק מקדמת את האפשרות להתממשותן של סכנות אלו. יתר על-כן, למדיניותו העקבית של נתניהו בשנים האחרונות, הגורסת אי פספוס הזדמנות לפספס הזדמנות לחידוש המשא ומתן, נודע חלק מרכזי ביצירת הסיטואציה המסוכנת בה אנו מצויים כיום. הכרה זו מבהירה עוד יותר את הצורך הדוחק בהחלפתה לאחר הבחירות הקרובות ובנקיטה במדיניות חלופית בתחום היחסים עם הפלסטינים.

 

כולנו מאמינים כי ניתן להחליף את הממשלה ופועלים לטובת העניין, אך יחד עם זאת מודעים גם לקיומה של האפשרות כי למרות כל המאמצים, הרכב הכנסת הבאה שלאחר הבחירות הקרובות לא יאפשר להרכיב ממשלה בראשות מפלגת העבודה. במקרה של התממשות תסריט אחרון זה אסור למפלגת העבודה, כמפלגה השנייה בגדולה וכנושאת דגל השלום, להפקיר ללא שיקול דעת את מוקדי ההשפעה המרכזיים – משרדי הממשלה הרלוונטיים, הקבינט המדיני-בטחוני, והפורום הלא-רשמי של מקבלי ההחלטות הבכירים – לשליטה בלעדית של הימין הפוליטי הישראלי. עוצמת שינוי המדיניות המחויב לאור הנסיבות האקטואליות מצריכה פעולה במוקדי השפעה מרכזיים אלה, ופעולות פרלמנטאריות – נמרצות ונחושות ככל שתהיינה – אינן יכולות להביא לשינוי הדרוש כל כך. על מנת להניף את הדגל המדיני באמת, על מפלגת העבודה לחתור להיות כוח משפיע בממשלת ישראל הבאה. הנפת הדגל בדרך של מחאה אופוזיציונית, דרך פעולה בועדת החוץ והביטחון, ודרך הצעות חוק פרטיות אל מול קואליציה ימנית – גם אם יש בה כדי לחדד את ההבדלים בין המפלגות ולהבהיר לציבור את טוהרה של מפלגת העבודה בשמירה על שלמות עקרונותיה – לא תוכל לחולל את השינוי הדרוש. יתר על כן, יש לזכור כי ארבע שנים נוספות של שלטון נתניהו לא צפויות להשאיר את המצב בתחום היחסים עם הפלסטינים כפי שהוא כיום, וכי ניתן לצפות להחמרה משמעותית של המצב מן הבחינות שהוזכרו לעיל. כל זאת על רקע התפתחויות היסטוריות במזרח התיכון, שמגבירות עוד יותר את חשיבותה של המדיניות שתנקוט ישראל בשנים הקרובות.

וויתור חד-משמעי מראש על כל אפשרות של כניסה לממשלה שתורכב על-ידי נתניהו, משמעותה אינה אלא ויתור חסר אחריות על אחת מדרכי הפעולה החשובות להשפעה על אופייה של המדיניות הישראלית – זהו ויתור על דרך פעולה שבנסיבות מסוימות עשויה למנוע מהימין הישראלי לקבור סופית את הסיכוי לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני בדרכי שלום, ולאפשר לישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תביעה נוספת שהעלית לאחרונה מעלה בי תהיות נוספות. בריאיון עם רינה מצליח במסגרת התכנית "פגוש את העיתונות" ששודרה בערוץ 2 במוצ"ש, הצהרת כי על יו"ר המפלגה יחימוביץ' להציג תכנית שלום מפורטת במהלך מערכת הבחירות הנוכחית. קבעת כי אל לה להסתפק בהבעת הרצון בשלום, וכי עליה להבהיר מהו המחיר שתהיה מוכנה לשלם עבורו. תביעה זו תמוהה בעיניי, שכן אם קידום הסדר שלום הוא מטרתך המרכזית, מהו ההיגיון העומד בבסיס התביעה לחשוף את קלפי המיקוח או את גבולות הפשרה הישראלית, בטרם החל משא ומתן עם הפלסטינים? האם זוהי אסטרטגיה מדינית נבונה שעשויה לקדם הסדר מדיני? אני חושב שיהיה זה סביר יותר להניח כי מחמוד עבאס, או כל מנהיג פלסטיני אחר – מתון, אמיץ, ורודף שלום ככל שיהיה – לא יוכל להתפשר על פחות מאותו מחיר מוצהר. העניין נהיה תמוה עוד יותר בהתחשב בתביעתך שלא להשאיר ולו סדק של אפשרות לשותפות בממשלה בראשות נתניהו. שכן מהי המשמעות המעשית של פירוט תכנית מדינית, כאשר אין כוונה לעשות ככל שניתן על מנת להתייצב בעמדות מהן ניתן לקדם אותה?

אני רוצה לקוות כי אצליח במידה כלשהי להביאך לידי שיקול נוסף של משמעות הצהרותיך האחרונות. כולי אמונה כי מאמצינו במערכת הבחירות הקרובה יישאו פרי, כי מפלגת העבודה היא שתרכיב את ממשלת ישראל הבאה, וכי נצא יחד לדרך חדשה שתעניק לנו, אזרחי ישראל, עתיד טוב יותר.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

16 תגובות

  1. אבו אלמוג :

    נוגע ללב. במיוחד לאור ההשפעה הרבה שהייתה לישיבת מפלגת העבודה על תהליך השלום בממשלת נתניהו הקודמת. חוק פו אומר שציניות לא עוברת טוב באינטרנט אז נבהיר – מפלגת העבודה בממשלת נתניהו נוטה להיות זנב חסר כל השפעה פוליטית המסתפק בשאריות שנתניהו זורק לו ברוב חסדו. ישיבה זו על התועלת השולית שבה אינה שקולה אל מול הנזק שנגרם מהעדר ממשי של אופוזיציה חזקה ולוחמת. אם תשב מפלגת העבודה בקואליציה כזנבו של נתניהו, תמעל בתפקידה ותשוב ותאבד את קהל בוחריה, שרבים מהם סבורים, כפרץ, שתפקידה של מפלגת העבודה כאשר נתניהו מרכיב ממשלה הוא לשמש כאופוזיציה לוחמת ולא כזנב מכשכש.

  2. הראל לייבוביץ :

    כשאומרים על מפלגת העבודה שהיא איבדה את דרכה – זה בדיוק בגלל עמדות כאלה.
    אוי ואבוי, אוי ואבוי לנו אם נאחד כוחות עם נתניהו. לא בשביל מטרה בטחונית עילאית, לא בשביל הרפתקה מדינית ובטח לא בשביל הבטחה כלכלית.
    מישהו שכח שזה הוא אותו ביבי שהלך בהפגנות הימין שהסיתו כנגד רבין? מישהו שכח שזה הוא אותו ביבי שלעג והכתים את שמעון פרס כמי שיחלק את ירושלים?
    מישהו שכח שזה הוא אותו ביבי שהביא להגדלת הפערים החברתיים?
    מה לנו ולו?
    אסור, אסור ליפול בפח הזה. חבירה לנתניהו, ומפלגת העבודה לא תזכה עוד לרוח הגבית החזקה, הצעירה והנמרצת לה היא זוכה כיום.

  3. דני זמיר :

    ימי מאמר ממצוין ומנומק כדבעי.
    המגיבים שמעלי כמו כל מי שאוטומטית אומר לעולם אל ביבי, מתבלבל בהבדל שבין מטרות ואמצעים.
    אני סבור שאכן יש מקום לשקול ממשלה משותפת עם גורמים שונים לחלוטין בתפיסת עולם רק במקרה שהתנאים לכך מבחינת יעדים כלכליים ומדיניים מתקיימת באופן מירבי. מי שרוצה לצעוק בכל הכח לעולם לא ביבי ולהיות בטוח שמפלגתו תעמוד בזה צריך להצביע חד"ש כי עבור כל שאר המפלגות הציוניות – כולל מרץ- you never say never…..

  4. דודי נתן :

    בחיאת דני (וימי)

    דני בחיאת, הבאת את הויכוח שלי-עמיר לכאן.
    האמת היא שימי הביא חיזוק לחששות של עמיר ומחנהו משלי.

    הרי – תמיד עדיף לי שאנשים מתונים יהיו בממשל, טוב יותר שמחון כשר התמת מאיזה דני דנון. ברור כשמש.\

    ותמיד עדיף לבנות אלטרנטיבה בתודעה הציבורית מתוך הבדלה ברורה ממפלגת השלטון.

    הענין הוא רק ששני הדברים לא הולכים יחד והשאלה היא להעריך מה חזק יותר, בעשור האחרון התועלת היתה מועטה (להכנס לממשלת ימין כדי למתנה) והנזק היה אדיר. זה כלכך ברור שאין מה להמשיך להציע את זה אלא אם יש כוונות נסתרות….

  5. א. קוריאל :

    חשבון פשוט

    מה הסיכוי שממשלה בראשות נתניהו תקדם משא ומתן רציני ואמתי עם הרשות הפלסטינית להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל? נכון, אפס בריבוע. תמוה שיש בינינו עדיין אנשים שחושבים שהעבודה יכולה "להשפיע מבפנים" בממשלת ימין ולמשוך למו"מ בעל ערך.
    העמדה לפיה העבודה לא שוללת כניסה לממשלה יכולה להיות תרגיל טקטי לצרכי בחירות ותו לא. אם העבודה תישאר נאמנה לערכים הבסיסיים שלה היא לא תוכל לשבת בממשלת ימין.

  6. ל רפי :

    עמיר פרץ שוב מפריח בלונים.
    אילו הייתי נתניהו הייתי עונה לו: תביא את הפלשתינאים לשולחן הדיונים אני מתחייב לדבר איתם…
    (נעשה תהליך שיצא ממנו עשן)
    לדעתי שוגים רוב הכותבים כאן, משום שאין לקו המדיני של מפלגת העבודה רוב בציבור היהודי בישראל, ועומת זאת יש משקל רב בציבור להצעתה של יחימוביץ' בנושאי הכלכלה והחברה.
    הברירה של להית בממשלה ולהוביל שינויים חברתיים כלכליים ברוח המחאה מ- 2011 ובהתאמה עם הצרכים הממשיים של הציבור, או להיות באופוזיציה, משום שאין סיכוי שהימין יקבל את "פתרונות הכניעה של השמאל", הוא מרשם בדוק למפלגת העבודה לחזור לממדיה הנוכחיים (במציאות, לא בסקרים) לקראת הכנסת ה- 20.
    אם תגבר ידו של פרץ במפלגה עלידה של יחימוביץ', הייתי מציע לנתניהו לאמץ את מרבית הצעותיה החברתיות כלכליות ולקדם בכך את הליכוד במישור החברתי-כלכלי ואת תבוסת יריבתו העקרית כיום במישור הפוליטיט הפנימי.

  7. דני זמיר :

    דודי לא הבאנו שום ויכוח מחנאי לכאן. גם אם הייתי תומך מובהק של פרץ הייתי אומר לו אותו דבר.
    הכעס שלי על פרץ איננו על כך שהוא חושב אחרת בעניין הזה אלא באופן המתריס והאולטימיטיבי שבו הוצג העניין וזה ממש לא נושא הפוסט הזה, ואני מצפה גם מתומכי פרץ לא לדבור בעמדה הזו שמנוגדת לכל היגון פוליטי בסיסי.

  8. מעין דותן :

    עלות-תועלת

    כמה שזה נשמע פשוט שאלת הכניסה לממשלה היא שאלה מאוד פשוטה – בדומה למה שדודי הציג – כמה נוכל להשפיע אל מול כמה נוכל לבדל את עצמנו כאלטרנטיבה ריאלית להרכבת הממשלה בבחירות הבאות?

    רק שאני בשונה מדודי ומאחרים לא סומך על הכושר הנבואי שלי כי אתם בטח יודעים למי ניתנה הנבואה…

    אז מה שאני עושה זה נרתם בכל הכוח כדי שנחליף את השלטון לגמרי ובמקרה שלא שיהיה לנו הכוח הגדול ביותר הן באופוזיציה והן בקואליציה.

    אם וכאשר תהיה הצעה קונקרטית יהיה על מה לדבר.

    הפסילה מראש היא טעות פוליטית.

  9. לקסי :

    העלאת הנושא עכשו היא לא טובה לגופו של הניצחון בבחירות.
    היא טובה, אולי, ליום שאחרי, כדי לומר "אמרתי לכם".
    מני ובי היא מחלישה ומזיקה.

  10. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    החבירה ליברמן ביבי הופכת את כניסת העבודה לקואליציה איתם לתסריט שנשמע לגמרי דמיוני, שלא לדבר על הרשימה המפוארת של יורשי ז'בוטינסקי.

    וזהו בדיוק – תסריט דמיוני.
    למה לדוש מעבר לזה?

    מעניין. שנים אני שומעת ש-
    "בפוליטיקה כמו בפוליטיקה",
    בדיוק איפה שנראה לי שצריך לעמוד על עיקרון, ולוותר על אגו
    ו-
    "גם בפוליטיקה צריך להעביר קווים עקרוניים שלא עוברים אותם",
    בדיוק איפה שנראה לי שצריך להיות "בפוליטיקה כמו בפוליטיקה".

    יכול להיות שאני פשוט טועה,

    אבל איכשהו, במקביל לטעויות האישיות והלא מעניינות שלי,
    הלך השמאל ודעך, התאדה, נמחק לנגד עיני.
    על זה הרי אין וויכוח. מה שנשאר ממנו הוא בעיקר תווית שרבים מתרחקים ממנה כמו מאש.

    אז כל מי שהצליחו להגיע להישג המפואר הזה, לא כדאי שישמעו פשוט לעצה של מעיין דותן:

    "רק שאני בשונה מדודי ומאחרים לא סומך על הכושר הנבואי שלי כי אתם בטח יודעים למי ניתנה הנבואה…

    אז מה שאני עושה זה נרתם בכל הכוח כדי שנחליף את השלטון לגמרי ו…."????????????????

  11. מנחם לוריא :

    על מה אתם מדברים?

    …ממשלת נתניהו,שלום?
    ראו כאן:
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1878678

    לא התאים לנתניהו את ברח אהוד והם פשוט חיסלו את הסיכוי המועט שכבר היה לשיח מדיני כלשהו עם השכנים מדרום – ולשאר הדברים בכתבה אני מצטרף בשתי ידי.

    מנחם

  12. תום :

    שלי "מפקירה" את התהליך המדיני כמו רבין ב-88

    מה רבין חשב לעצמו שהוא נכנס לקואליציה עם שמיר?
    ניכר שהאיש אימץ את עמדות הליכוד לחלוטין ואינו מעוניין בשלום.
    עאלק "להשפיע מבפנים".

  13. עמית :

    אני מסכים עם דודי.
    עד היום המפלגה התקשתה להתאפק ולהשאר במקום אליו נבחרה, זה לא הועיל.

  14. לקסי :

    כלל האצבע הידוע הוא שלשלטון חוזרים מהאופוזיציה.
    עכשו אנחנו באופוזיציה…

    יש סיכוי – למרות התעמולה – שנשוב לשלטון.

    תעמולת "הכל יודעים ששלי לא תקבל יותר מ-20 מנדטים" מכילה את הרכיבים האלה:
    1. "כאילו" בחירות אישיות ואז ל"שמות" שב"כוורת" יש משמעות יותר מאשר לדרך. מה שמאפשר לימין לדלג על שאלות הכלכלה או להכריז שזו היתה "הממשלה החברתית ביותר" ולרוץ לאיראן-יוון.
    2. "כולם יודעים" שאין סיכוי לגוש השמאל ואז מקטינים לשמאליים בציבור את ההנעה (מוטיבציה) ללכת להצביע (5 מנדטים!).
    3. "במילא שלי מחכה להזדמנות לזחול אל ממשלת נתניהו" ושוב, כנ"ל מקטינים לשמאליים בציבור את ההנעה ללכת להצביע (5 מנדטים!).
    4. המכלול הזה גם מחלחל לראש של פעילים במפלגת העבודה שמתפארים בכך שהם "לא אופטימיסטים ולא פסימיסטים אלא ריאליים". לאלה צריך להזכיר שבריאליזם לא היתה קמה מדינת ישראל.

    לא פחות מאלה גם ויכוחים מיותרים בעת הזו בתוך המחנה – דוגמת המאמר שעליו אני מגיב עכשו. זה מאמר שבא ממקום מיותר.
    אז נא לזכור, חברים ממחנה א' וחברות ממחנה ב', היריב עכשו הוא נתניהו ולא היריב(ה) מלפני הפריימריס. אולי נכון עכשו "שקט, יורים!"?

  15. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    לקסי,
    ווס זוגסטו.

    אמרת לי בטלפון שלא צריך להוסיף שמן למדורה.
    אבל מה שנראה לך כשמן, היה בעיני דווקא מים.
    ומסתבר שצדקתי.
    אם המהלך של פרץ היה נחשף במלוא כיעורו כבר לפני שבוע, היתה נחסכת מכולנו, ולטובת כולנו, המבוכה בנאום "אלה הם חיי" של פרץ היום.
    פרץ ניצל באופן ציני וילדותי כאחד (=חוסר אחריות) את מה שנראה כהצלחה של כיפת ברזל, וחבל שכך.
    (ראה ראובןן פדהצור
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1738660 ).

    צריך גם להכיר בעובדה שהרבה נשמות טובות עשו לפרץ מסאג' לאגו ועודדו אותו לפעול כפי שפעל.
    בסופו של דבר הוא הבעיר את המדורה ואנחנו, שידענו מה הוא זומם, נתנו לו לעשות את זה בזמן שהוא בחר.
    זה לא חכם. גם תגובת מפלגת העבודה לא היתה חכמה, אם כי אפשר להבין אותה.

    איזה מרשעת אחת בתנ"כ חרטה את הפסוק "האתה תעשה מלוכה?".
    לא נעים לצטט אותה, אבל זה הדבר הקרוב ביותר שמתאים לסיטואציה הביזארית והמביכה, שמאחוריה עומדים אנשים ששלום המדינה הזאת הוא כבכול בראש מעיניהם.

    ואם עוד נשאר לי משהו מהידע שלי בתחום, ברור לי עם מי יעדיפו ברמאללה לא לדבר, ומסיבות ברורות.

  16. עמית :

    אני מצטער על המהלך שפרץ עשה ומצטער על המהלכים שיחימוביץ' עשתה, מהלכים שהביאו אותו לייאוש מהפוזיציה שלו במפלגת העבודה.
    ההצהרה הילדותית שבמפלגה חשים הקלה עקב לכתו מצביעה על כמות מסוכנת של אוריאה בגולגולת, במצב כזה מומלץ להכניס את הקטטר לאף.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.