בנימין נתניהו, לאן פנינו?
על ראש הממשלה להבהיר האם פניו למדינה דו-לאומית או להשאר נאמן לדבריו על שתי מדינות. מדיניות העמימות לא תוכל להימשך
מאת אברהם פרנק
בשנת 2008 כתב פרופ' ישראל קנוהל, חוקר תנ"ך מן האוניברסיטה העברית, את הספר המרתק "מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך". היום, יותר מאי-פעם בתולדותיה של מדינת ישראל אנחנו שואלים הפוך – לאן פנינו? מהסיבה הזאת יהיו הדברים שלפנינו מרובים בסימני שאלה; סימני קריאה לא יהיו בהם בכלל. מטבע הדברים, השאלות מופנות אל מי שעומד ליד הגה השלטון כבר לא מעט שנים, ומוביל את המחנה (או – המחנות) אל הבלתי-ידוע.
אז לאן באמת פנינו ראש ממשלת ישראל, האם אתה מוכן לגלות את אזננו? לרבים כאן ישנה תחושה שמדינת ישראל עומדת בפני סוף דרכה, שהיא נכחדת. הם אינם מקימים עדיין קול זעקה ואינם שולחים את ילדיהם הבוגרים להסתדר בחו"ל, כיון שכרגע זה עוד נמצא "אי שם", אבל התהליך המתגלגל הוא כבר בטווח הנראה לעין. אומר לך מדוע זה נראה כך: אנשים בינם-לבינם, ועם חבריהם, סבורים שאתה כבר לא תזיז התנחלויות – מזה 4 שנים אתה עושה הפוך, אתה מחזק ומעבה אותן – ואי-לכך אתה משמיט את הקרקע מתחת לרעיון שתי המדינות, שבעבר, לפני זמן רב, אמרת עליו משהו מגומגם. אותם אנשים סבורים – הדברים אינם סוד ואף נאמרים הרבה בתקשורת – שהאופציה של שתי המדינות בעצם כבר לא קיימת. החלופה ידועה: מדינה אחת משותפת לשני העמים מן הירדן ועד הים, "מדינה דו-לאומית" כפי שמכנים אותה. מה אתה אומר על כך? אתה שותק…
בין אנשי הימין ישנם כאלה שסבורים שכך אכן צריך להיות. אורי אליצור למשל כותב: "אם וכאשר נגיע לאופציית המדינה האחת [לאחר שרעיון שתי המדינות מבחינתו ירד מהפרק], לא רק שלערבים לא יהיה בה רוב, לא בעוד עשר שנים ולא בעוד 100 שנה, אלא שהיא לא תהיה דו-לאומית. זו תהיה מדינת העם היהודי הדמוקרטית, המתמודדת – לא בקלות, אבל בהצלחה – עם קיומו של מיעוט ערבי גדול למדי בתוכה. הציונות כבר התמודדה בהצלחה עם אתגרים גדולים בהרבה".
אורי אליצור, כפי שאתה רואה, מצדד מאד ברעיון המדינה האחת השלמה עבור שני העמים; האם כך גם אתה, מר נתניהו? איך שלא מסתכלים על זה, קשה להתרשם שהנושא מטריד אותך. האם הוא מטריד? ראש ממשלה ראוי, שפוגש דילמות לאומיות קריטיות, מעמיד צוותים לחשוב עליהן אסטרטגית ולהכין עבורו ניירות עבודה רציניים. הצבא שלנו חושב אסטרטגית ונערך לאתגרים עתידיים; ואיפה אתה? מדינת ישראל ניצבת בפני צומת שלא היה כמותו לעתידה, וראש ממשלתה "לא שומע", "לא רואה" – זה לכאורה לא עניינו.
אין ספק שיש לך לפחות סיבה אחת טובה לטמון את ראשך בחול: אם תוציא אותו משם תצטרך לקבל החלטות קשות – להתחיל לוותר על שטחים לטובת קיומה של מדינת ישראל; או ללכת במוצהר עם האינטרסים של חבריך מימין, להתנחל ולהיאחז בשטחים עוד יותר, בדרך אל "חזון אוריאל", ייקוב הדין את ההר. החיים לא קלים…
אולי באמת איחרנו את אופציית שתי המדינות, ואין מנוס מן המדינה המשותפת – כיצד היא תיראה? אם תוציא את ראשך מן החול תצטרך לשאול זאת. האם תהיה דמוקרטית, ותאפשר לראש ממשלה ערבי להגיע אולי לשלטון? או האם נוסיף להחזיק את הפלסטינים לזמן בלתי-מוגבל תחת "הממשל הצבאי" שלנו? האם זה בכלל אפשרי? השכנים הקרובים והרחוקים יאפשרו לנו? האם זה לא יסכן את ביטחוננו? שכן, היורה המבעבעת הישראלית-פלסטינית, אתה יודע, ממשיכה להקים עלינו אוייבים, או יריבים, או מסוייגים וסוגים שונים של מרימי-גבה על התנהלותנו.
הנה לך כמה שאלות וכמה נושאים לענות בהם, כמאמר קהלת. אנחנו לקראת יום הבוחר, בנימין נתניהו, ומה תאמר לנו על כל אלה עד אליו? האם תאמר, או תוסיף לשתוק? בסיפורי התנ"ך נלקח בנימין הצעיר להיות בן-ערובה אצל יוסף; במציאות שנוצרה לנו כאן, עם השאלה הגדולה "לאן פנינו?" – כולנו, בנימין, הפכנו להיות בני-ערובה שלך.
תגיות: אברהם-פרנק, אורי-אליצור, בנימין-נתניהו, התנחלויות, מדינה פלסטינית, שתי מדינות לשני עמים
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
27 בנובמבר, 2012 בשעה 17:20
"ישראל הולכת לבחירות, בלי לדבר על העתיד"
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3588782,00.html
28 בנובמבר, 2012 בשעה 11:57
אברמל'ה ידידי, יש לך עוד איזה שהן ציפיות מנתניהו? תראה את רשימת הליכוד לכנסת ותבין מה והלך להיות כאן בשנים הקרובות.
28 בנובמבר, 2012 בשעה 12:40
אורי, אח פגישה שכזאת.
נראה לי ששווה לנסות לשים את השאלות הללו על סדר היום הציבורי. נתניהו אכן לא יענה, אלא אם כן יהיה לחץ ציבורי כזה שיסחוט אולי משהו.
כל טוב, אברמלה.
28 בנובמבר, 2012 בשעה 13:51
סליחה,
מה שייך ציפיות מנתניהו?
השאלות האלה צריכות להיות מונחות בבהירות על השולחן.
מי שיענה, יענה.
ומי שלא יענה, לא יענה.
בשביל זה יש מערכת בחירות לא?
מערכת בחירות נועדה להשפיע על איזה שני מצביעים נשכחים אי שם שאולי מעוניינים לשמוע תשובות כדי להחליט מה להצביע?