חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמוד ענן – מלחמת גול עצמי

נושאים דעות, מדיני-בטחוני ב 27.11.12 5:00

נתניהו, ברק וליברמן "חינכו" את הציבור שכוח יענה על הכול. כעת, משנאלצו להכיר במגבלותיו,  הם מאכזבים את בוחריהם

מאת דפנה מוסקוביץ

בין התגובות בציבור הישראלי על הפסקת האש ניתן לזהות ספקנות, במיוחד של תושבי הדרום למודי הסבל, ואיתם תושבי המרכז, שהוכנסו למעגל האיום הרקטי בסבב האלימות הנוכחי. רועמות הרבה יותר מהן הן תגובות האכזבה והתסכול מהימין, הזועמות על שצה"ל לא הכניס כוחות קרקעיים לרצועת עזה. לדעתם, רק כך ניתן היה להשיג נצחון: להכניע  את משטר החמאס, לחסל את יכולתו הצבאית לשנים ארוכות ואולי למוטט אותו כליל.

ראש הממשלה, שר הבטחון ושר החוץ עומדים נבוכים לנוכח תגובות אלה. גם אם נניח, בתמימות מופלגת, ששום שיקול בחירות לא עבר בראשם בהחליטם על מבצע "עמוד ענן", וכל שאיפתם היתה להסיר את איום הרקטות מעל תושבי ישראל, הרי שציפו שההפצצות המאסיביות, החיסול הגרנדיוזי של ג'עברי והפגיעה ברוב טילי הפג'ר בעודם על הקרקע, תעלה את הפופולאריות שלהם ותתן להם הילת מנצחים. גם הגיבוי האמריקאי והאירופי שישראל זכתה לו, בשונה מקיתוני הרותחין שנדונה בהם ישראל בעקבות "עופרת יצוקה", הוא הישג גדול, וכמובן שימור השלום עם מצרים וחיזוק מעמדה כמתווכת.

והנה, בכל זאת לא די. "תנו לצה"ל לכסח", זועקים הטוקבקים. "ממשלת כניעה". ורבים מבטיחים את קולם למפלגות הימין הקיצוני, ש"לא יורדות העל הברכים בפני הגויים".

מה השתבש לנתניהו, ברק וליברמן?

מדיניות המצור על רצועת עזה, שננקטה במשך שנים בתקווה למוטט את משטר החמאס באמצעות מצוקת האוכלוסיה האזרחית בעזה, נכשלה. במקום התקוממות אזרחית נגד אסמאעיל הנייה ואנשיו דוקא התחזק מעמדם. ניתן היה לשער זאת מלכתחילה- אף ציבור בעל תודעה לאומית לא מוכן שכוח חיצוני, בודאי אויב, יקבע מי יהיו שליטיו. גרוע מכך- במקום החלשת הכוח הצבאי בעקבות המצור, נוצר בעזה מנגנון הברחת נשק ענק, וזאת בנוסף לייצור עצמי של רקטות.

נתניהו, ברק וליברמן אינם מוכנים להכיר בכך, כחלק מאי נכונותם להודות בפומבי במגבלות הכוח. שלושתם מאמינים שלנצח נאכל חרב, ואין אלטרנטיבה מדינית. מאידך, שלושתם מדינאים מפוכחים, היודעים היטב שאין לישראל יכולת לחסל את כוחו הצבאי של החמאס וגם לא את כוחו הפוליטי. שלושתם יודעים שמלחמת חורמה קרקעית נגד חמאס, גם אם היה הציבור הישראלי כולו מוכן לשלם את מחיר הדמים הכרוך בה, מאיים על האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל.

שלושת האישים זרעו רוח ועתה הם קוצרים סופה. המסר שהם משדרים מזה שנים לקהל בוחריהם הוא שהכוח יענה את הכל, ולכן, כשמגבלות הכוח נחשפות, מרגישים בוחריהם שרומו, ומממשיכים להחזיק בפנטזיה של הדברת/חיסול/מיגור החמאס. המסקנה הפוליטית ברורה- צריך לבחור בימין עוד יותר קיצוני.

בן גוריון בנה לישראל כוח צבאי שניצח במלחמות, אך ויתר ויתורים גדולים כשהנסיבות הבינלאומיות חייבו זאת- הדוגמא הבולטת היא החזרת סיני למצרים בתום מבצע קדש.  גם אז נשמעו קולות של ביקורת, אבל רוב הציבור סמך על החלטות ההנהגה. וזאת למה? משום שהציבור קיבל מהמנהיגות שדר עקבי וארוך שנים, שכוחנו הצבאי אינו בלתי מוגבל, שהגשמת אינטרסים בטחוניים תלויה בשילוב זהיר של עוצמה צבאית עם השגת הבנה ותמיכה מהמעצמות ועם הפגנת מתינות מדינית, לפחות למראית עין.

זהו הלקח האמיתי שעל נתניהו, ברק וליברמן להסיק- מי שרוצה שציבור בוחריו יתמוך בו בשעת מבחן צריך לשדר לו מסר מורכב ולא פשטני, בוגר ולא אינפנטילי. מי שמשדר שמה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח, יראה בעינים כלות איך אחרי שפקד להטיל טונות של חומרי נפץ על עזה, ינדדו בוחריו לקיצוניים יותר, לאלה שאינם נושאים בכל אחריות שלטונית ולכן יכולים לצווח "תנו לצה"ל לכסח".  בתחרות על הקיצוניות,  תמיד יש בזירה כסחיסט גדול יותר.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , ,

3 תגובות

  1. ל רפי :

    ההנחות השגויות של דפנה מוסקוביץ':

    א. לא היתה ואין כוונה לנתניהו ולממשלתו להפיל את החמאס, משום שאין בכך כל תועלת לישראל. יתכן שתחליט בנתונים כאלה או אחרים לפגוע במנהיגים מסויימים, כחלק מהרתעה או שיבוש כושר פעולה של האירגון, אבל מכאן ועד להחלפת השילטון המקומי בשליטה ישראלית המרחק גדול מאוד.
    ב. היתה במבצע כוונהלבחון את מצרים ואת כוונות ותגובות מורסי, וכוונה זו צלחה בהסכם הפסקת האש – החלק הראשון של המבחן. ההמשך עדיין לא ידוע, והמבחן נמשך גם הוא.
    ג. אם יבלמו עתה מצרים ארה"ב וישראל את הברחות הנשק ארוך הטווח מאיראן לרצועה, הרי שעל רקע תפקודה היעיל של כיפת ברזל, האפקטיביות של איום החמאס על ישראל כחלק ממערך התקיפה שבנתה סביבה איראן, יפחת מאוד ומצבה האסטרטגי של איראן יחלש.
    ד. לא היתה בעיה לישראל להשיג ברצועה במהירות כל הישג צבאי שרצתה. הבחירה לא לעשות זאת נבעה משני שיקולים שהשלימו זה את זה: מבחינת ראש הממשלה לשמר את הרצון הטוב של המערב, בתקווה שניתן יהיה להפיק ממנו תועלת במאבק באו"ם נגד מהלכי אבו מאזן (שגיאה בהערכת המצב). מבחינת הראש של ברק, להותיר את אבו מאזן אחרי המבצע במצב של נתחיתות יחסית מול החמאס, וכך לדרבן את מהלכיו באו"ם ולסייע לו בעקיפין ע"י המערב שיחשוש לגורלו, "ירחם עליו" ולא יכשיל את מהלכיו. השאלה חוזרת עתה לתגובה שתגיב ממשלת ישראל על פניית אבו מאזן לאו"ם אם ברגע האחרן לא יבלם ע"י ארה"ב ומדינות נוספות.
    ה. למבצע היו שתי מטרות מול ארה"ב: 1. תמיכה בקידום מו"מ עם איראן על הפסקת תוכנית הגרעין, בתקוה להמנע מעימות צבאי שבו אובמה, הנשיא שנבחר מחדש, אינו חפץ במיוחד, וחיזוק המחוייבות לפעולה צבאית, יה והמו"מ יערך אך יכשל; 2. העמדתו למבחן של מורסי מול ארה"ב תוך הכנסת ארה"ב למשוואת היחסים המשולשים חיזוק מעמדה הרופף במצרים.
    ו. ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו במילוי חובתן היסודית לאזרחי ישראל: מתן הגנה מיטבית ללא קשר לאופי המחלוקות שיש לישראל עם שכנותיה; במילים אחרות: הוצאת אזרחי ישראל ממעגלי הטיווח של האלימות הטרוריסטית באזור, ובכלל זה האיומים בנשק תלול-מסלול. בכך כשלה גם ממשלת נתניהו, אם כי בזכות "כיפת ברזל" צימצמה מאוד את היקפי הפגיעה ואת שיעור הנזקים. שום ממשלה בישראל לא תוכל להתחמק ממחוייבות זו לאורך זמן ואין שום סיבה בעולם שאזרחי ישראל יהיו מטווחים ואזרחי עזה יהיו חסינים. לפתרון יעיל של משווא זו דרושים זמן והכנה קפדנית, שאינם עומדים כרגע לרשות ממשלת ישראל
    המבצע הנוכחי לא נועד לתקן ליקוי זה, בניגוד לרושם שנוצר אצל רוב הציבור ובמיוחד אצל תושבי הדרום. ממשלת ישראל לא יכלה להגיד זאת בפה מלא במהלך העימות, וספק אם היא יכולה לומר זאת במפורש אפילו ברגע זה.
    המטרה המרכזית של ישראל כיום, והאיום הראשי עליה היא איראן ואין שום היגיון צבאי או אחר לפתוח בשעה זו חזית נוספת וממושכת בסביבתנו הקרובה. לאחר סיום הטיפול בעיניין האיראני, תגיע גם שעתה של סוגיה זו.
    אני בטוח שראיית הדברים במבט מקיף יותר ותוך השתחררות מדוגמות מחשבתיות מקובלות במקומותינו, מסבירה טוב יותר את התנהלות הממשלה במבצע האחרון, גם למי שאינו סומך בהכרח את ידו על כל מהלכיה.

  2. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    ל. רפי
    אתה אומר:
    ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו במילוי חובתן היסודית לאזרחי ישראל: מתן הגנה מיטבית

    איך אתה מסביר את זה? סתם לא התחשק להן להתאמץ?

  3. עמית :

    אני חושב שממשלות ישראל הקימו ומטפחות את החמאס בכדי לפצל את המדינה הפלשתינאית,
    ובכדי שלעולם לא יצטרכו לכרות אתם שלום.
    אפשר לראות את התסמונת עליה מדברת דפנה כבר בחיסול של יחיא עייש שהפיל את ממשלת פרס.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.