חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ – ההתלהבות מוגזמת

נושאים דעות, פוליטי ב 25.11.12 5:22

המחמאות שהורעפו על שר הביטחון לשעבר בשל "כיפת ברזל" התעלמו מחלקם של אנשים נוספים שהיו אחראים לפיתוח וקידום המערכת ונועדו בעיקר לצרכים פוליטיים תוך-מפלגתיים

מאת אודי מנור

 מהדיבורים הנלהבים על פרץ אפשר לחשוב שהוא זה שממש במו ידיו ברא את מערכת כיפת ברזל יש מאין. אלא שלפחות לפי מה שכתוב בגליון האחרון של גלילאו (21.11.2012), ההחלטה לפתח מערכת כזו התקבלה ב-2004, כלומר כשנתיים לפני שעמיר פרץ היה שר בטחון. נכון שהיו אנשים שהתנגדו למערכת הזו מתוך תפיסה אסטרטגית של עדיפות ההתקפה כמו גם מסיבות של פיקפוק טכנולוגי או השוואה למערכות קיימות או מערכות מתחרות כמו נאוטילוס. אבל קצת מוגזם בשל הצלחת כיפת ברזל להפוך את עמיר פרץ לגיבור ישראל, ולמועמד הטבעי להיות שר הבטחון בקואליציה הבאה שהעבודה בראשות שלי תהיה חלק ממנה (כן, העבודה בראשות שלי תהיה חלק מהקואליציה הבאה ולמי שהאפשרות הזו קשה לו כי הרטוריקה שלו לא מסתדרת עם זה, שיתחיל להתרגל או שיחליף מפלגה, אף פעם לא מאוחר להצביע מרצ, חד"ש או להשאר בבית כדי לא ללכלך חלילה את הידיים בביצת המציאות).

פרץ לא היה מתעקש על הכיוון הזה (ולאו דווקא על כיפת ברזל שמבחנה הראשון איננו פוליטי כי אם טכנולוגי!!) אילו לא היו עומדים לצידו גורמים במערכת הביטחון שאינם רואים סתירה בין גישה התקפית לגישה הגנתית, וכמובן שכל הדיבורים הנלהבים שלו בעד המערכת הזו לא היו זוכים ליותר מאשר משיכת כתפים (ומערכונים בארץ נהדרת), אילולא היה צוות של מדענים בטכניון שהצליח להקים אותה.

ההתלהבות מעמיר פרץ מובנת אצל מחנהו המכין עצמו לעוד סבב של התשת היו"ר, הפעם מי שיחטוף פאג'רים, קסאמים ומטעני צד תהיה שלי יחימוביץ, וזה יתחיל לכל המאוחר ב-24 בינואר, לא משנה מה תהיה התוצאה בקלפי. אבל העובדה שגם גורמים מחוץ למחנה פרץ עסוקים בחגיגות כיפת ברזל מטרידה שלא לומר פאתטית.

הבה נבדוק את שני צידי האסטרטגיה הצהלית בעמוד ענן: כיפת ברזל מצד אחד, ההפצצות המדוייקות והמודיעין המתוחכם מצד שני. תנו לי לנחש מבלי ששיתפו אותי: גם על הצד השני התנהלה מחלוקת בצמרת הבטחונית, ומן הסתם היא מממשיכה ומתנהלת לאורכם של קוים ידועים והגיוניים: יכולות טכניות, משאבים כספיים, החיבור בין אסטרטגיה למדינאות (כלומר מה אפשר להשיג מבחינה מדינית מכל אופציה צבאית. קלאוזביץ כבר אמרנו? צריך לחזור על זה כי יש כאלו שלא מבינים).

האם מישהו מכיר את השמות מאחורי הויכוח? לא. כי אולי אין לשמות הללו שפם ונקיפות מצפון על העלבונות הלא מוצדקים שהוטחו בפרץ מעצם היותו מנהיג עובדים ולא גנרל, וכמובן מסיפור המשקפת. אבל אם פרץ הפך בזכות כיפת ברזל לגיבור לאומי ולמועמד מוביל להיות שר בטחון, כך צריך לנהוג גם במי שהוביל בשנים האחרונות את הצד השני של אסטרטגיית עמוד ענן, איש מושמץ לא פחות, אמנם בלי שפם אבל עם אקס-פלולה מפוארת ודירה מגונה במגדלי אקירוב.

ואם בברק נוהגים כפי שנוהגים באדם שבסך הכל מילא את תפקידו – לספק בטחון מקסימלי לאזרחי המדינה ולרכושם – כך יש להתייחס לעמיר פרץ. לא גיבור ולא לאומי, אלא איש שתרם את חלקו ותו לאו, בדיוק כפי שמצופה מאיש ציבור. באשר לתרומתו הסגולית כביכול של פרץ, יש לשער שלא מדובר בחלק מכריע, לא מבחינות מדעיות כי הוא לא בא מהתחום, ולא מסיבות מהותיות (אסטרטגיית המיגון המתוחכם) כי ההחלטה על פיתוח מערכת כזו נפלה שנתיים לפני שהגיע לתפקיד. כל דיבור חריג על פרץ מעיד על היעד הפוליטי-הפנים-מפלגתי הצפוי לנו בסוף ינואר. וזו בעיה שכיפת ברזל, כמו גם מפתחיה המבריקים מהטכניון, לא יוכלו לה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. דודו רוטמן :

    אחת האסטרטגיות המכוערות של מחנה שלי יחימוביץ, והיא נולדה ברגע שיחימוביץ החליטה להתמודד על ראשות המפלגה, היא להאשים את עמיר פרץ ב"מחנאות", ב"חיסולים" וב"נטישת המפלגה" ביום שיפסיד. זאת, בו בזמן שהמחנאות והסכינים נשלפים תמיד מצד אחד ותמיד לכיוון פרץ, החיסולים (ראה מקרה הקיבוצים בבחירות ליו"ר ו"דרור ישראל" בבחירות הנוכחיות) מופנים כלפיו ועזיבת המפלגה… טוב, אודי מנור, תומך ברק ותיק, לא יתקשה להיזכר במי עוזב מפלגות כשקשה לו. ולא, זה לא רק שמעון פרס. לפנינו אחד השיאים המכוערים של השימוש בטקטיקה הזו. הרי פרץ מעולם לא טען שהוא המציא את "כיפת ברזל" וההחלטה לפיתוחה אמנם נפלה ב2004 אך ברפאל, לא במשרד הביטחון, אבל למנור ושכמותו זה לא חשוב. לאחרונה יש מעט אהדה ציבורית לפרץ, אז למה לא נשוב ונשתמש בבוץ המגעיל שיש לנו בשפע. הרי אנחנו עושים זאת כל כך טוב, כל כך הרבה זמן.
    דבר אחד טוב יצא מן העניין – לפחות כעת גם במחנה הזה יש מי שמודים בפה מלא שהם מעוניינים לשבת בממשלת ביברמן.

  2. דני זמיר :

    אודי ידידי, אני מתבייש ומצטער על הכתבה שלך.
    כאדם פעיל מאד לבחירתה והובלתה של שלי, המטח הארטילרי שאתה יורה בעמיר פרץ ומייד לאחריו מאשים את המחנה שלו בהתנהגות דומה שיבצע כלפי שלי -לא לוגית ולא הגונה.
    מגיע צלש ציבורי לעמיר שספג עלבונות אין קץ על בחירתו – הנכונה לזמנה- ללכת למשרד הביטחון ועל תפקודו שם (האם לבנון השנייה גרמה בטווח הארוך תוצאות טובות או רעות אפילו מבחינת כושר ההרתעה- למה שלא תכתוב על זה משהו?) בחירתו כנגד כל המומחים ובכירי הפקידים במשרדי הביטחון האוצר וצה"ל לפתח את כיפת ברזל שמאפשרת ניהול אסטרטגי מושכל של הלחימה בטרור החמאסי.
    חוסר היכולת שלך לפרגן לאדם ראוי כמו עמיר ושוגבלת ממש באובססיה למצאו בו פגם, איננה חדשה ובאה לידי ביטוי גם בעבר בטענות שהעלית על הכתבשבהן ניסית לטעון ברמז או במובהק כי דמו בר בתפיסה שאינה סוציאל דמוקרטית, אכן- פאטתי…

    מגיע צלש לעמיר פרץ על כיפת ברזל, האו אדם חשוב וראוי מאד למפלגת העבודה ומקומו הבכיר צריך להיות קונצנזואלי. הנחת העבודה שלי שעמיר יהיה שותף פוזיטיבי ומרכזי לניהול המפלגה על ידי שלי ושהנסיון והידע שהוא במיא עמו אין לו שום תחליף ברשימת המתמודדים היום לחכיות

  3. דני זמיר :

    למען הבהירות- המשפט "כאדם פעיל מאד לבחירתה והובלתה של שלי" מתייחס אלי.

  4. דני זמיר :

    לאחר הגהה...

    אודי ידידי, אני מתבייש ומצטער על הכתבה שלך.
    אני, כאדם פעיל מאד לבחירתה והובלתה של שלי, סבור שהמטח הארטילרי שאתה יורה בעמיר פרץ ומייד לאחריו מאשים את המחנה שלו בהתנהגות דומה שיבצע כלפי שלי -לא לוגית ולא הגונה.
    מגיע צלש ציבורי לעמיר שספג עלבונות אין קץ על בחירתו – הנכונה לזמנה- ללכת למשרד הביטחון ועל תפקודו שם (האם לבנון השנייה גרמה בטווח הארוך תוצאות טובות או רעות אפילו מבחינת כושר ההרתעה- למה שלא תכתוב על זה משהו?) בחירתו כנגד כל המומחים ובכירי הפקידים במשרדי הביטחון האוצר וצה"ל לפתח את כיפת ברזל שמאפשרת ניהול אסטרטגי מושכל של הלחימה בטרור החמאסי.
    חוסר היכולת שלך לפרגן לאדם ראוי כמו עמיר ושגובלת ממש באובססיה למצאו בו פגם, איננה חדשה ובאה לידי ביטוי גם בעבר בטענות שהעלית על הכתב שבהן ניסית לטעון ברמז או במובהק כי מדובר בתפיסה שאינה סוציאל דמוקרטית, אכן- פאטתי…

    מגיע צלש לעמיר פרץ על כיפת ברזל, האו אדם חשוב וראוי מאד למפלגת העבודה ומקומו הבכיר צריך להיות קונצנזואלי. הנחת העבודה שלי שעמיר יהיה שותף פוזיטיבי ומרכזי לניהול המפלגה על ידי שלי ושהנסיון והידע שהוא מביא עמו אין לו שום תחליף ברשימת המתמודדים היום לחכיות

  5. יוני ו-ש :

    אם יש מליץ יושר שבתור יחימוביץ' הייתי מנסה להתרחק ממנו, זה אודי מנור שמאמין שאהוד ברק סוציאל-דמוקרט

    אודי מנור, שיש לו גם זכויות לא מעטות בתחום הסוציאל-דמוקרטי, בתחום יישום מערכת האמונות הס"ד אל ידי פעולה במציאות הפוליטית והמפלגתית, סובל מאשליות קשות – כמו האמונה שברק טוב לרוב העם מבחינת הצעדים הכלכליים בהם הוא מאמין.
    אם ברק, בטח גם ביבי?
    ואנחנו חייבים לשבת בממשלה הבאה, גם לא בראשותנו – כי שלוש הפעמים האחרונות שעשינו את זה עוד לא הצליחו להשמיד את מפלגת העבודה כליל, אז בטח זו היתה החלטה טובה כל הפעמים הללו?

  6. יאיר :

    בכלל, יש ציפייה של עסקני ציבור לתשואות על נכונותם למלא את תפקידם.

    אף פעם לא קרה לי שנהג אוטובוס ביקש ממני ערב הצדעה על שהואיל להגיע אל היעד. זאת למרות שהתגבר על כל אלו שיעצו לו לנסות פעם יעד חלופי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.