חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שתי מדינות לשני עמים – זכויות אזרח למיעוט יהודי בפלשתין

נושאים דעות, פוליטי ב 25.10.12 1:30

על מצע מדיני המכיל את רעיון שתי מדינות לשני עמים לכלול את רעיון הסימטריה.  כשם שלמיעוט הערבי בישראל זכויות אזרח שוות וזכות לבחור ולהיבחר, כך על מדינת פלשתין שתקום להעניק למיעוט היהודי בה זכויות כאלה

מאת: אריה גל

רק "המצע המדיני" "יקנה" את יוצאי ברה"מ המיליטנטים,
חוץ מזה שבאמת רק ככה זה נכון !
יש אזרחים ערביים בישראל ? יהיו גם אזרחים יהודיים ( וגם חברי פרלמנט ) יהודיים ב"פלשתין"!!! הפירוש הנכון היחידי ל"שתי מדינות לשני עמים" הוא : "שתי מדינות לאום". לא "עם" אחד שהוא "העם הישראלי", 80% יהודים ו 20% ערבים,
ומולו, משום מה, לא תמונת ראי של ה"עם" של ישראל, אלא, ולכאורה בהסכמתנו ( ! ) במדינה השנייה: עם טהור גזע, ( ! ) עם "יודן ריין".

שתי מדינות לאום. אכן ! ואם במדינת הלאום היהודי יש אזרחות מלאה וזכות לבחור ולהיבחר לכנסת גם לערבים אשר התגוררו כאן ביום הכרזת המדינה, צריך שממש כך יהיה עם מדינת הלאום הערבי, וממש כמו שעשינו אנחנו ביום בו הוקמה ישראל, ביום בו תקום "פלשתין" היא תיתן אזרחות וזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט שלה גם לכל בני הלאום היהודי המתגוררים היום בשטח שנועד להיות שלה.
אם נכון והגון והגיוני וצודק שערבים יהיו אזרחים לגיטימיים שווי זכויות ( וגם חברי כנסת ) במדינת הלאום היהודי, מפני שהתגוררו בשטחה ביום הקמתה,
נכון והגון והגיוני וצודק שיהודים המתגוררים בשטח "פלשתין" יהיו לאזרחים לגיטימיים ושווי זכויות ( וגם חברים בפרלמנט ) במדינת הלאום הערבי, אם התגוררו בשטחה של המדינה הפלשתינית ביום הקמתה.

יש אזרחים ערביים בישראל ? יהיו גם אזרחים יהודיים ( וגם חברי פרלמנט ) יהודיים ב"פלשתין" !!! .

סימטריה.
סימטריה אמיתית.
רק זו הדרך הנכונה לקיום יחדיו של אנשים, ושל מדינות !

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

9 תגובות

  1. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    סליחה, מה זה הקשקוש הזה, ולמה הוא דחוף כל כך עכשיו?

    תגידו מה יהיה? באמת, מה יהיה? מתי יסגרו כבר את גן הילדים הישראלי?

    אנחנו פה עכשיו יהודים/ערבים בערך חצי חצי. מדינה פלשתינית אם תקום תהיה מפוצלת על 22% אחוז משטח א"י המערבית (הטרה סנטה). בשטח הזה יגורו בערך 70% מערביי א"י (ואולי גם הפליטים מבחוץ שאנחנו דורשים שיחזרו רק לשטחי המדינה הפלשתינית).

    בתחום הישראלי שהוא 78% מהשטח, יחיו כ- 30% מהפלשתינאים, כ- 20% מכלל אזרחי ישראל.

    זה הסידור המקובל היום על המערכת הבינלאומית.

    ישראל דוחה את הסידור הזה בתירוץ המדהים – שהוא איננו מקובל על הערבים.

    נו והחלטת החלוקה היתה מקובלת עליהם? אז מה, בן-גוריון דחה את החלטת החלוקה בנימוק שאיננה מקובלת על הערבים?

    הפלשתינאים שילמו על הדחייה הזאת מחיר כפול ומשולש.

    היום המערכת הבינלאומית מציעה להם את המדינה המפוצלת על 22% מהשטח.

    אבל למה להם לקבל היום את ההצעה אם ישראל איננה מקבלת אותה?

    אז מה זה הקשקוש הזה על סימטריה?

    מחר יבוא מישהו ויציע סימטריה שלפיה כל צד מקבל 50% מהשטח, מה אז?

    מתי הישראלים יתבגרו כבר לעזאזל? אנחנו לא בגן ילדים. אנחנו לא מעצמה צבאית. כל הכוח שלנו שווה לת… ההרתעה הצבאית שלנו נשחקה ולכן החמאס יכול לירות עלינו טילים מתי שבא לו. אין לנו שום רעיון או הצעה מדיניתפורצת דרך.

    יש לנו הנהגה שמבלבלת את המוח ולועסת ומעלה גרה קלישאות מדיניות שאף פעם לא היה להן ערך. בזבזנו בקזינו של ההתנחלויות את כל הקלפים מהנצחון ב- 67 .

    אנחנו משחקים בנדמה לי (ימין ושמאל) ובכל מיני רעיונות רומנטיים א- הסטוריים.

    אוף.

  2. אבו אלמוג :

    מעניין יהיה לראות את המתנחלים מסכימים להיות מיעוט 'שווה זכויות' במדינה פלסטינית, לאחר שבמשך שנים התרגלו להיות אדוני הארץ ובעלי זכויות יתר באשר לכל התושבים מכל מוצא על מלוא השטח שממערב לירדן. ברגע שיימצא מתנחל אחד שיסכים לקבל את אותן זכויות (ואותה הפליה רבת שנים ומוסדית מן הסתם) שמקבלים ערביי ישראל בעלי ה'סימטריה', אבין שהגיע היום בו קם המזרח התיכון החדש, ואולי אצביע לשלי יחימוביץ' לצד יוצאי ברית המועצות המיליטנטים (כן, זה לא קשור, אבל גם המשפט הראשון של הפוסט הזה מנותק מכל הקשר. עריכה – אנשים! לא הפעם הראשונה כאן)

  3. מערכת עבודה שחורה :

    אבו אלמוג,
    "עריכה – אנשים!"
    איננו משנים תכנים של פוסטים שנשלחים אלינו ושאנחנו מחליטים לפרסם אותם.
    ב"עריכה" של פוסטים שאנחנו מקבלים אנחנו מסתפקים בתיקוני הגהה (כתיב, פיסוק, תחביר). לעתים פונים לכותב/ת לתיקון משפט או פיסקה שלוקים בכפל משמעות בשל ניסוח לקוי.

  4. יונתן כ. :

    אין כאן מקום לסימטריה.
    אזרחי ישראל הערבים הם אזרחים שווי זכויות בגלל שאנחנו דמוקרטיה ולא בגלל הסכם כלשהוא.
     

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    למשתמש האנונימי:
    ראשית, ההסטוריה לא התחילה ב- 1948, גם לא ב- 1947 או 1937 או בחר לך כל אחת מהשנים בהן פורסמו תכניות חלוקה לארץ ישראל המנדטורית במהלך השנים 1917 ועד 1948, בה הוכרע הנושא במלחמה, ולא בשום דרך אחרת.
    שנית, העובדה שיש מי שנוח לו להתעלם מההסטוריה של ארץ ישראל, זו שנכבשה ע"י הריטים מהתורכים במלחמת העולם הראשונה, אינה אומרת שגם אנו צריכים להיות שוטים ולהסכים לכך כיום.
    שלישית, מה שהיה נכון מצד בן גוריון (הסכמה לחלוקה) בטרם קמה מדינה, כאשר הישוב היה מאויים ע"י צבאות של חמש מדינות שכנות ועוד כנופיות לרוב מבית ומחוץ, אינו בהכרח נכון כיום.
    רביעית, סרוב הערבים לחלוקה ב- 1947, ותוקפנותם נגד המדינה היהודית עד עצם היום הזה, אינה מוצתירה את ישראל כיום חייבת להסדר ההוא. ההצעה ההיא מתה כאשר נדחתה ע"י הערבים בתוקפנות המנגדת לחוק הבינלאומי (למי שמוכרח להתרפק על מושג זה).
    חמישית, כ- 70% מתושבי ירדן הם פלשתינאים, ועוד כשני מליון פלשתינאים (ואולי יותר) חיים במקומות אחרים במזה"ת ומחוצה לו. מי שחושב שניתן לכנס את כל אלה לתחומי איו"ש אם נקרא לכך חזרת פליטים (שרובם כבר אגב מתים כיום) או בכל שם אחר, פשוט הזוי. משום שכל מציאות שבה תהיה רציפות בין איו"ש (שלא לדבר על עזה) וירדן בשילוב עם הגירה מסיבית פנימה של הפלשתינאים בתפוצותיהם, הוא מרשם בדוק למדינה ערבית בכל שטח המנדט הבריטי משנת 1919.
    שישית, השטח שנכבש ע"י בריטניה ב- 1917, והוסכם שישאר בשליטתה ע"י בריטניה וצרפת בהסכם סייקס-פיקו, גודלו כ- 120,000 קמ"ר, שמהם כ- 78% נמצאים כיום בשליטת ירדן. שטחים אלה נקרעו מתחומי המנדט ע"י בריטניה, בניגוד למנדט שניתן לה ע"י חבר הלאומים, והועברו בהסכמה עם סעודיה לשליטת בית ההאשמים, בכדי לשמר אינטרסים של נפט ותעבורה בריטיים במזרח התיכון. הם אינם קדושים.
    לכן ריכוז הדיון בשאלת ארץ ישראל המערבית, הוא טימטום פוליטי ושגיאה אסטרטגית קריטית.
    את הדיון בשתי מדינות לשני עמים, יש להחזיר לממדים הנכונים: חלוקת הטריטוריה ששוחררה ע"י בריטניה במלחמת העולם הראשונה מידי האימפריה העותומנית, בין הלאומיות היהודית שלה זכויות בטריטוריה זו, שגם הוכרו ע"י חבר הלאומי, קודמו של האו"ם דהיום, לבין הלאומיות הערבית שבטריטוריה זו (תקרא לאומיות זו לעצמה כאשר תרצה…). חלוקה זו צריכה לקחת בחשבון את גודל השטח כולו, את המציאות הקיימת כיום, ושיקולים של איזון אסטרטגי, דמוגרפי, הסטורי וגיאופוליטי, משום שאין שום סיכוי ראלי לחזור "לימים ההם". העולם בכלל והעולם המקומי אינם מה שהיו, לטוב ולרע.
    במסגרת הסדר כזה, ניתן לפתור בצורה סביר, גם אם לא לשביעות רצון מלאה של כולם את כל הבעיות הקיימות – גבולות בני הגנה, שתי מדינות לאום, טריטוריה בגודל סביר המאפשרת ביטחון עם התפתחות לעתיד, מיזעור הטלטלות הדמוגרפיות הכרוכות בביצוע חלוקה טריטוריאלית-לאומית עפ"י המצב הקיים בשילוב עם תיקונים.
    כל הסדר אחר אינו בר-ביצוע והנסיון לכפות אותו יוביל למלחמה גדולה נוספת באזור, שתוצאתה האפשרית היחידה תהיה פתרון יציב ובר-קיימא, לא רק בזכות ניירות חתומים, אלא בראש וראשונה בזכות המציאות.
    הצעתו של הכותב הראשון היא חלק שולי בפתרון ראלי ובר-קיימא (אגב, פתרון ראלי אינו פתרון ש"מקובל" על הערבים, אלא פתרון ששני הצדדים יוכלו לחיות עימו לאורך זמן). יתכן שבסופו של דבר יהיה בפתרון הנכון גם רסיס של מציאות כזו, אבל זה אינו "ה"פתרון.
    סליחה ששוב עיצבנתי מישהם מהמגיבים שאינם מבינים שאין להם כוח, ו/או מנדט, ו/או פרטנר אמיתי למדינונת ההזויה שעליה הם חושבים. זו אפילו לא אוטופיה, זו אילוזיה נטו!

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    רעיון הזוי (כותב מס' 1), ותגובות מוצלחות לא פחות…
    הפתרון הנכון אינו נמצא בכיוון זה, משום שאף צד אינו יכול לחיות איתו.
    אין בעיה של אוכלוסיה ערבית (פלשתינאית) רק בעבר המערבי של ארץ ישראל. פלשתינאים נמצאים גם בעבר המזרחי וגם במקומות נוספים רבים במזרח התיכון ומחוצה לו. מי שסבור שיוכל למנוע מהם לחזור למדינה פלשתינאית יהיו אחוזיה בא"י המערבית אשר יהיו, איננו מציאותי. זו תורת השלבים המדויקת אלא שכיום משמיעים אותה בשרות הערבים, יהודים חלקם טובים, שעדיין לא זיהו את העוקץ.

    *** הערת המערכת, תגובה זו סוננה אוטומטית כתגובת זבל. היא שוחזרה לכאן רק בשעה 21:25, ***
    *** המערכת ממליצה לכל המגיבים למלא את המשבצת "שם" ***

  7. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    משתמש לא מזוהה. אין בעייה, אפשר ללכת אחורה עד לגבולות הארץ בהתאם לס' במדבר או בהתאם לס' יחזקאל לפי בחירתך.
    הגמרא אומרת, גבולות הארץ על-פי המצב האפשרי.

    מה זה מצב אפשרי, הרי הסקירה שלך מוכיחה – כוחות הרבה יותר גדולים מישראל הקטנה ואפילו מהעולם הערבי כולו משחקים וקובעים במגרש הבינלאומי.

    לא מוצא חן בעיניך? תמצא לך עולם אחר.

    בעולם הזה ישראל לא תקבל יותר מגבולות הסכם שביתת הנשק ב- 1949, עם או בלי הסכמת הערבים.
    אם ישראל מתנגדת יש רק אופציה – לפחות מזה. אין בעתיד הנראה לעין אופציה ליותר מזה.

    עכשיו השאלה
    האם ישראל לוקחת את האופציה הזו ומאשררת אותה כהחלטה ישראלית ריבונית ובכך זוכה למעשה לגבולות בינלאומיים מוכרים?
    או שישראל ממשיכה להתקיים כמדינה עם גבולות מטושטשים (וכל מה שמשתמע מזה מבחינה חיצונית ופנימית) רק כדי להגיע/או לא להגיע בעתיד להסדר מהסוג שמוצע על ידך.

    זהו כל הסיפור. לטוב או לרע – אין סיפור אחר. ככל שישראל תהיה ברורה יותר כך גם האופציות לפלשתינאים יהיו ברורות יותר.

    מצבנו מאז 1948 לא הוטב אלא הורע, הגיע הזמן להבין את זה.
    האהדה ליהודים בעקבות מה שקרה במלהע"ש, רגשות אשמה, אינטרסים בעקבות חלוקת הכוח החדשה, התחשבנות עם תמיכת הפלשתינאים בצד הנאצי, אלה ועוד שיחקו לטובת ההחלטה על הקמת מדינה יהודית בא"י.

    העולם משתנה. מה שלא תיקח עכשיו לא תקבל מחר. ברוב אוניברסיטאות המערב גדל הדור שינהל מחר את המדינות האלה וגוברת הנטייה שם לשאול האם יש בכלל לגיטימיות לכל הקונספט הזה של מדינה יהודית בא"י.
    לישראל יש אינטרס לקבע ככל האפשר את גבולותיה בהתאם לנוסחה הבינלאומית המוכרת היום, ובכך להקשות על נסיונות לצמצם את הנוסחה הזאת שלא לאמר לבטל אותה לגמרי.

    הנוסחה הזאת עונה במידה רבה על התנאי שהעלית פה – בר-קיימא או לא.
    התשובה היא כן, כנראה עם איזה פדרציה עם ירדן. גבולות חדשים לגמרי לא ישורטטו פה בעתיד הנראה לעין.

    אם ישורטטו גבולות כאלה זה יכול להיות חלק מביאת המשיח או חלק מערעור הסדר העולמי הקיים שפירושו כאוס לא קטן בטרם תיקבע חלוקת כוחות חדשה.

    במקה כזה, והוא לא בלתי אפשרי, ישראל צריכה להערך פנימה, לחיזוק החברה הישראלית, לניקוי אורוות ממגלומניה בר כוזיבית – ולקוות לטוב.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    למשתמש האנונימי:

    אתה הולך אחורה, בין אם תרצה ובין אם לא. עצם נוכחותך כאן היא תוצאה של מה שהיה אז…

    העולם הולך בדרך הקלה ותמיד פועלים בו כוחות גדולים, בינוניים וקטנים. גודל הכוח הנומינלי אינו המדד היחיד ולעיתים קרובות אפילו לא העיקרי להחלטות המתקבלות בסופו של דבר. מי שמוכן וותר, מקבלים זאתממנו ללא ויכוחים, וא"כ ממשיכים לדרוש עוד – עיין בתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל במאה ועשרים השנים האחרונות.

    אין הסדר ללא שרטוט גבולות ואין הסגדר בר-קיימא אם כל תוצאותיו תיינה החרפה בלתי-נסבלת של האסימטריה הקיימת בין יהודים לערבים בארץ ישראל כולה. המרחב שממערב לירדן אינו בר-משמעות בראיה האזורית, משום שהוא מלאכותי, כל עוד לא נקבע/הוסכם אחרת. אין שום סיבה רציונאלית לחלק את השטח של ארץ ישראל המנדטורית לאורך קו הירדן. יש עוד פחות סיבות לעשות זאת לאורך קו שביתת הנשק מ- 1949.

    הטענה לגבי השפעת השואה על הפתרון היא יריה עצמית ברגל. זכותה של ישראל אינה נגזרת מהשואה, אלא משיוויון הזכויות של העם היהודי להגדרה עצמית כמו כולם, לרבות פלשתינאים או איך שתקרא להם. השואה רק הוכיחה את צידקתהציונות שאמרה שיש לעשות מעשה לפני שיהיה מאוחר מדי. זה נכון גם כיום.

    אינני יודע עפ"י אילו קריטריונים אתה קובע שמצבנו כיום פחות טוב משהיה ב- 48'. אם הקריטריון הוא "הפופולריות של הטבוחים והמסכנים", אולי יש בכך משהו. עפ"י כל קריטריון אחר הדברים מופרכים מיסודם, ואם יש לנו קשיים, רובם הם מעשי ידינו להתפאר יותר מכל דבר אחר.

    אין משמעות לגבולות מוכרים, אלא אם הם גם גבולות ביטחון וגם גבולות ברי-קיימא. ניירות לא היו ולא יהיהו, במיוחד במזרח התיכון ערובה לשום דבר מתמיד. הדעות המדיניות אינן קבועות ואינן מנותקות ממציאות גיאופוליטית, כמו גם מאינטרסים. האינטרסים של אחרים אינם צודקים יותר מהאינטרסים שלנו והמציאות הגיאופולטית עם מדינת ישראל אינה דומה לזו שבלעדיה, ואת העובדה הזו חייבים להבליט ולנצל.

    המסכנות הערבית מעולם לא היתה חמורה יותר מהמסכנות היהודית בעידן החדש, ובכל זאת הם מייביםלעשות בה שימוש תעמולתי-מניפולטיבי. הזכויות של הערבים מעולם לא היו מוצדקות יותר, מובנות יותר או צודקות יותר מהזכויות של היהודים, ובכל זאת הם דוחקים אותנו לפינה לא פעם בטענות הסרק שלהם. המסקנה העולה מכך היא שאנו מנהלים מדיניות נואלת של רצון לרצות את הפריץ ללא גבול במקום להראות שאנו נאבקים על ערכים בסיסיים המגיעים לנו ונגד אפליה מתמשכת.
    אםיש לנ בעיה אמיתית, הרי זה אובדן האמונה בצידקת הדרך. כל השאר הוא אפולוגטיקה בגרוש.

    נכון, העולם משתנה ולכן צריכה ישראל להאבק על המינימום החיוני לה, משום שבעתיד עשוי להיות יותר קשה ויותר מסוכן. שינויים ככלל אינם בהכרח שליליים. תוצאתם תלויה במידה רבה בשאלה כיצד אתה משתלב בהם, משפיע עליהם ויוצא מהם. שינויים יש באירופה ובארה"ב והם יהיו חריפים עוד יותר בעוד חצי דור או דור. הערבים בונים את עצמם תוך כדי מאבקים פנימיים וחיצוניים, וגם אנו כך. חלק מהמאבקים הללו הם בינם לבינינו…

    האוניברסיטאות הם אי של הזיות אוטופיות בנושאים רבים, ושל אופנות בנושאים רבים עוד יותר. אינני סבור שעלינו לחיות על פיהן – זכות ההגדרה עצמית של העם היהודי היא החופש האקדמי "המקודש" שלנו, וגם את האקדמיה קונים בכסף…, הרבה כסף!! אלה שמדברים שטויות באקדמיה, כול עוד ימשיכו להיות בה ולכתוב ניירות, לא ישנו את המציאות הגיאופוליטית באזור. אלו מהם שיעברולעולם העשיה, הבניה, הכלכלה, ואפילו הפוליטיקה המעשית, יבינו ש"מה שרואים מכאן לא רואים משם".

    הבעיה שלנו עם העם היהודי קשה הרבה יותר מהבעיה עם האוניברסיטאות. היהודים תמיד הצטיינו בפלגנות "לשם שמיים" ויותר מדי פעמים העדיפו להיות קרציה מאשר להיות כלב. יש בארה"ב הרבה יהודים עשירים ע"ח אמריקאים אחרים, אבל כמה מהם הקימו מדינה?!

  9. ל רפי :

    למשתמש האנונימי :

    אתה הולך אחורה, בין אם תרצה ובין אם לא. עצם נוכחותך כאן היא תוצאה של מה שהיה אז…

    העולם הולך בדרך הקלה ותמיד פועלים בו כוחות גדולים, בינוניים וקטנים. גודל הכוח הנומינלי אינו המדד היחיד ולעיתים קרובות אפילו לא העיקרי להחלטות המתקבלות בסופו של דבר. מי שמוכן וותר, מקבלים זאתממנו ללא ויכוחים, וא"כ ממשיכים לדרוש עוד – עיין בתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל במאה ועשרים השנים האחרונות.

    אין הסדר ללא שרטוט גבולות ואין הסגדר בר-קיימא אם כל תוצאותיו תיינה החרפה בלתי-נסבלת של האסימטריה הקיימת בין יהודים לערבים בארץ ישראל כולה. המרחב שממערב לירדן אינו בר-משמעות בראיה האזורית, משום שהוא מלאכותי, כל עוד לא נקבע/הוסכם אחרת. אין שום סיבה רציונאלית לחלק את השטח של ארץ ישראל המנדטורית לאורך קו הירדן. יש עוד פחות סיבות לעשות זאת לאורך קו שביתת הנשק מ- 1949.

    הטענה לגבי השפעת השואה על הפתרון היא יריה עצמית ברגל. זכותה של ישראל אינה נגזרת מהשואה, אלא משיוויון הזכויות של העם היהודי להגדרה עצמית כמו כולם, לרבות פלשתינאים או איך שתקרא להם. השואה רק הוכיחה את צידקתהציונות שאמרה שיש לעשות מעשה לפני שיהיה מאוחר מדי. זה נכון גם כיום.

    אינני יודע עפ"י אילו קריטריונים אתה קובע שמצבנו כיום פחות טוב משהיה ב- 48'. אם הקריטריון הוא "הפופולריות של הטבוחים והמסכנים", אולי יש בכך משהו. עפ"י כל קריטריון אחר הדברים מופרכים מיסודם, ואם יש לנו קשיים, רובם הם מעשי ידינו להתפאר יותר מכל דבר אחר.

    אין משמעות לגבולות מוכרים, אלא אם הם גם גבולות ביטחון וגם גבולות ברי-קיימא. ניירות לא היו ולא יהיהו, במיוחד במזרח התיכון ערובה לשום דבר מתמיד. הדעות המדיניות אינן קבועות ואינן מנותקות ממציאות גיאופוליטית, כמו גם מאינטרסים. האינטרסים של אחרים אינם צודקים יותר מהאינטרסים שלנו והמציאות הגיאופולטית עם מדינת ישראל אינה דומה לזו שבלעדיה, ואת העובדה הזו חייבים להבליט ולנצל.

    המסכנות הערבית מעולם לא היתה חמורה יותר מהמסכנות היהודית בעידן החדש, ובכל זאת הם מייביםלעשות בה שימוש תעמולתי-מניפולטיבי. הזכויות של הערבים מעולם לא היו מוצדקות יותר, מובנות יותר או צודקות יותר מהזכויות של היהודים, ובכל זאת הם דוחקים אותנו לפינה לא פעם בטענות הסרק שלהם. המסקנה העולה מכך היא שאנו מנהלים מדיניות נואלת של רצון לרצות את הפריץ ללא גבול במקום להראות שאנו נאבקים על ערכים בסיסיים המגיעים לנו ונגד אפליה מתמשכת.
    אםיש לנ בעיה אמיתית, הרי זה אובדן האמונה בצידקת הדרך. כל השאר הוא אפולוגטיקה בגרוש.

    נכון, העולם משתנה ולכן צריכה ישראל להאבק על המינימום החיוני לה, משום שבעתיד עשוי להיות יותר קשה ויותר מסוכן. שינויים ככלל אינם בהכרח שליליים. תוצאתם תלויה במידה רבה בשאלה כיצד אתה משתלב בהם, משפיע עליהם ויוצא מהם. שינויים יש באירופה ובארה"ב והם יהיו חריפים עוד יותר בעוד חצי דור או דור. הערבים בונים את עצמם תוך כדי מאבקים פנימיים וחיצוניים, וגם אנו כך. חלק מהמאבקים הללו הם בינם לבינינו…

    האוניברסיטאות הם אי של הזיות אוטופיות בנושאים רבים, ושל אופנות בנושאים רבים עוד יותר. אינני סבור שעלינו לחיות על פיהן – זכות ההגדרה עצמית של העם היהודי היא החופש האקדמי "המקודש" שלנו, וגם את האקדמיה קונים בכסף…, הרבה כסף!! אלה שמדברים שטויות באקדמיה, כול עוד ימשיכו להיות בה ולכתוב ניירות, לא ישנו את המציאות הגיאופוליטית באזור. אלו מהם שיעברולעולם העשיה, הבניה, הכלכלה, ואפילו הפוליטיקה המעשית, יבינו ש"מה שרואים מכאן לא רואים משם".

    הבעיה שלנו עם העם היהודי קשה הרבה יותר מהבעיה עם האוניברסיטאות. היהודים תמיד הצטיינו בפלגנות "לשם שמיים" ויותר מדי פעמים העדיפו להיות קרציה מאשר להיות כלב. יש בארה"ב הרבה יהודים עשירים ע"ח אמריקאים אחרים, אבל כמה מהם הקימו מדינה?!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.