חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ראיון: רן ארז – הסכמים נחתמו ולא כובדו (חלק I)

נושאים חינוך ותרבות, ראיון החודש ב 16.11.08 6:09

מה השתנה במערכת החינוך בעקבות שביתת המורים? לא הרבה, מסתבר. צוות חינוך של עבודה שחורה בראיון עם רן ארז, יו"ר ארגון המורים, על המאבק, המטרות, הכשלונות ועל המתרחש מאחורי הקלעים

בשנה החולפת הייתה שביתה גדולה שזכתה לאהדת הציבור. הגעתם להסכמות ובסופו של דבר, הן לא מומשו בשטח. מה היו ההישגים  והיכן אנו עומדים היום ?

 

כשיצאנו למאבק הצבנו לפנינו שלוש מטרות:

א.הפחתת מספר התלמידים בכיתה:

מספר התלמידים הממוצע בארגון המדינות המתועשות – OECD – עומד על 24 תלמידים , אצלנו המספרים נעים בין 40 ל 44 . בהתחשב במצבה הכלכלי של ישראל הגענו להסכמה כי מספר התלמידים בכיתה יופחת ולא יעלה על 32 תלמידים.  ההסכם נחתם ע"י שרת החינוך, שר האוצר, ואושר ע"י הממשלה !

 

ב. החזרת שעות ההוראה שקוצצו:

המטרה הייתה להחזיר את השעות שקוצצו לתלמידי ישראל בחמש השנים האחרונות. מדובר ב 107,000 שעות שבועיות שהן 8.5 שעות לתלמיד! בחשבון כולל  בחמש השנים האחרונות "גנבו" מילדי ישראל שנת לימודים שלמה בחינוך העל-יסודי.  גם במקרה הזה חתמו איתנו על הסכם, שקיבל תוקף של פסק דין והתקבלה החלטת ממשלה להחזרת השעות  בהדרגה. עד היום נובמבר 2008 לא חזרה עדיין ולו שעה אחת.

 

ג. מו"מ על רפורמה במתכונת "עוז לתמורה":

דרשנו מהממשלה לנהל אתנו מו"מ על רפורמה במערכת החינוך במתכונת רפורמת "עוז לתמורה" שאנחנו בנינו.

 

ההסכמים הללו נחתמו ואושרו בממשלה.

 

נוסף להסכמים לעיל, הוסכם שהמורים יחזירו את ימי השביתה ששבתו והממשלה תחזיר למורים את ניכויי הכספים. למרות שבהסכם כתוב שעד 1 ביולי יוחזר הכסף, למורים עובדי המדינה עדיין לא החזירו את הכסף הלכנו לבית משפט. ובבית המשפט השרה התחייבה להחזיר את השעות ב 1 בספטמבר. עד היום לא חזרה שעה אחת.

 

 

גם כשיש הסכמות, מתווכחים כמו תגרנים בשוק…?

 

נציגי הממשלה אמרו לנו: הייתה לנו כוונה להקטין את מספר התלמידים בכיתות, והממשלה אישרה 150 מיליון שקל לשנה הזאת. אבל אין כסף. לכן הממשלה החליטה לדחות את ביצוע ההסכם באמצעות חוק ההסדרים. אנחנו טענו שיש התחייבות שלטונית. ואז רם בלניקוב, הממונה על התקציבים באוצר, אישר 30 מליון שקל.

30 מיליון ₪ לשנה כדי להקטין מספר תלמידים בכיתה, זה לעג לרש. זה 20% ממה שהובטח, ומספיק להקטנת מספר תלמידים בכ – 10 בתי ספר בלבד. זאת ועוד, יש התחיבות של שר האוצר, שעל חשבון המו"מ על הרפורמה, אנחנו נתחיל לבצע את השעה הפרטנית תמורת תשלום. אם לא נגיע לעמק השווה בעניין הרפורמה, יפסיקו לשלם לנו בגין השעה הפרטנית והכסף שייחסך, 300 מליון שקל בשנה, יינתן להקטנת מספר התלמידים בכיתות. במלים אחרות, 150 מיליון ועוד 300 מליון ₪ זה 450 מליון להקטין השנה את מספר התלמידים בכיתה. כרגע הם מדברים על  30 מליון ומתוך 30 מליון אפילו 5 ₪ עוד לא נתנו.

 

כך מנהלים מדינה – מהנעשה מאחורי הקלעים:

 

מספר רן ארז: כשנפגשתי בקיץ עם שרת החינוך, יולי תמיר, הבנתי ממנה שהכול עניין של כסף. היא הפנתה אותי לאוצר.

בפגישה עם שר האוצר ביקשתי את עזרתו בביצוע הסכמים שנחתמו אך לא תוקצבו. טענתו של שר האוצר הייתה שכסף לשעות פרטניות צריך לבקש בועדת הכספים של הכנסת. (בינתיים ועדת הכספים אישרה. הכסף הגיע למשרד החינוך אבל עוד לא הגיע לבתי-הספר).

 

בנושא הקטנת מספר התלמידים בכיתה, הבהיר שר האוצר שלמרות החלטת הממשלה בעניין, הוא אינו רואה איפה יימצאו 200 מיליון שקל לביצוע בתכנית, מבלי לפגוע בחלשים, בבריאות, בקצבאות זקנה וניצולי שואה.

 

המשכתי במו"מ מול מנכ"לית משרד החינוך והשרה. לצערי הרב, דבר לא קרה.

מהן נקודות החיכוך עם משרד החינוך נכון להיום ?

ב-1 בספטמבר יצא חוזר לכל הבעלויות להפסיק  את הוראת החינוך לתעבורה בכיתות י'- יא'. חינוך לתעבורה הוא חינוך לזהירות בדרכים ונהיגה נכונה המיועד לנהגים צעירים (חדשים).  ב-1 בספטמבר,  750 מורים פוטרו או צומצמה משרתם.  (הערה: קיימים נהלים לגבי פיטורין, והם קובעים ש-31 במאי הוא התאריך האחרון שבו מודיעים למורים על פיטורין או צמצום משרתם. נוהל זה מתקיים כל השנים, אך מופר במקרה הנוכחי הנוגע לחינוך התעבורתי.) פניתי למשרד החינוך  התשובה הייתה: אדרבא ואדרבא אנחנו רוצות לקבל כסף ממשרד התחבורה. תעשה רעש כדי שנקבל את הכסף. עשיתי שביתת אזהרה של שעה. אמרה לי המנכ"לית: חכה עד ערב ראש השנה. חיכיתי. בערב ראש השנה אמרה לי: חכה עד סוכות. בסוכות אמרה לי: אני והשרה נוסעות לחו"ל. מגיעה לנו חופשה. חכה לשמחת תורה. חיכיתי לשמחת תורה. מיד אחרי שמחת תורה, ביום רביעי לפני שבועיים, נפגשנו, והיא נתנה לי תשובות שליליות לכל רשימת הבעיות. תשובתה: האוצר… האוצר… האוצר…. אמרתי לה: שני דברים תלויים אך ורק בך.  א. החינוך התעבורתי. אנחנו לא נסכים, כאיגוד מקצועי, לפגוע בפרנסת המורים ב – 1 בספטמבר, ויותר מזאת, לסכן את הילדים.  ב. התחייבת שמורים חברי ארגון המורים לא יחויבו באופק חדש. זה כתוב בהסכם. מורה מחויב ברפורמה המקובלת על הארגון שלו. המורים שלנו לא מחויבים באופק חדש. את מאיימת עליהם בפיטורין, בהעברות יזומות, בעבירות משמעתיות. את מחייבת אותם להיות באופק חדש. את זה אנחנו לא נוכל לקבל. ואז היא ענתה כך: לגבי החינוך התעבורתי אתה צודק. אבל עד שאני לא אקבל כסף ממשרד התחבורה, אני לא אפעיל אותו. עניתי: את אחראית על מערכת החינוך מ- א עד ת. זה לא מענייני, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד המשטרה. זה ממשלת ישראל. את חברה באותה ממשלה. (מה שקורה היום במערכת החינוך הוא שהאחיות בביה"ס מתוקצבות על ידי משרד הבריאות, השמירה בביה"ס – על-ידי המשטרה. חינוך לתעבורה – ע"י משרד התחבורה. בעל המאה הוא בעל הדעה. כשיש קיצוצים בממשלה, כל שר מקצץ בפעולות שהן לא אצלו במשרד.) לגבי הנושא השני, את מחייבת את המורים שלנו שיהיו באופק חדש למרות שהתחייבת אחרת. ואז היא אומרת דבר שלא שמעתי ולא נאמר מאז קום המדינה ועד היום. תקשיבו טוב. רן ארז. אתה והארגון שלך מתנגדים לאופק חדש. אני החלטתי. אני חוזר ואומר. אני החלטתי. (בצרפתית) המדינה זה אני. אני החלטתי שאתם ארגון לא יציג. אני לא מדברת אתכם. אני מדברת רק עם הסתדרות המורים. ומה שאני אחתום עם הסתדרות המורים, אני אחייב גם את חברי ארגון המורים.

האם מהלכי השרה חוקיים ?

עניתי לשרה: חמישים שנה הממשלות חותמות אתנו הסכמים. גם את חתמת אתנו על הסכם בחודש ינואר. אז מה את עושה צחוק? את חותמת אתנו ואחר-כך אומרת שאנחנו לא יציגים? היא אומרת: כן. ככה לימדו אותי היועצים המשפטיים שלי. אז חתמתי ועכשיו אני חושבת אחרת. אתם מתנגדים לרפורמה שלי, ואני אכיר בכם כיציגים? אז אמרתי לה, אם את לא רואה בנו ארגון יציג, אנחנו לא רואים בך שרה של כל מערכת החינוך, אלא שרה של הסתדרות המורים. מי שלא מכיר בנו, אנחנו לא מכירים בו. ולמחרת יצאנו עם הפרסומים בעיתונות. משרד האוצר מנסה כרגע להרגיע את העניין. אנחנו מנהלים שיחות.

האם שרת החינוך יכולה לומר שהיא לא מכירה בארגון המורים כארגון יציג?

היא יכולה להגיד, אך השאלה היא אם אנחנו משלימים עם זה. החוק היבש אומר שארגון יציג הוא ארגון המייצג בתוכו את רוב העובדים המאורגנים אצל אותו מעסיק. אם ניקח את בית-חרושת עלית. יש שם מאה פועלים. שלושים בהסתדרות הכללית, עשרים בהסתדרות העובדים הלאומית וחמישים לא מאורגנים כלל, ההסתדרות הכללית מארגנת את רוב העובדים המאורגנים, ולכן היא הארגון היציג במפעל. זה החוק הפשוט. אנחנו, מאז קום המדינה, נמדדים לפי דבר שנקרא יחידת מיקוח. לפי שלב חינוכי: חינוך יסודי וחינוך על-יסודי. בחינוך העל-יסודי מ- ז עד יב אנחנו יציגים. אנחנו 75% מהמורים כולל חטיבות ביניים. הממשלות חתמו אתנו על החינוך העל-יסודי וחתמו איתם (ההסתדרות) על החינוך היסודי. הפעם גם חתמו אתנו. פתאום היא אומרת לנו: מה שהיה עד עכשיו, לא היה נכון. אנחנו התייחסנו לארגון המורים לפי יציגות בחינוך העל-יסודי. יועצי המשפטיים אמרו לי שאני צריכה להסתכל לפי המעסיק. אני מעסיקה שנקראת משרד החינוך ואני מעסיקה את המורים בגני הילדים, ביסודי ובחטיבות הביניים. סה"כ 65000 לכם יש רק 11000 בחטיבות הביניים  ולכן אתם לא יציגים אצל עובדי המדינה. ולכן אני לא מדברת איתכם על חטיבות ביניים. אמרתי לה, חמישים שנה נהגתם אחרת. היא אומרת: כן, אתה נגד הרפורמה שלי, אז אנחנו לא מכירים בכם. למעשה, אני לא יכול להיות בחיים, לפי השיטה שלה, ארגון יציג. כי אנחנו בתקנות שלנו לא יכולים לקבל גננות ומורים יסודיים אלא רק על-יסודיים, וגם אם כל מורי חטיבות הביניים היו עוברים לארגון המורים כולם עד לאחרון, היינו רק 20000. ושם יש חמישים אלף,

מדוע הפסקתם לתגבר תלמידים לקויי-למידה ?

חמש שש שנים עבדנו בהתנדבות, אך באזורים מסוימים בארץ הנושא הפך "לתעשייה". בישובים מבוססים הגענו ל 40% ליקויי למידה לעומת ישובים בפריפריה בהם אחוז הזכאות להקלות אינו מגיע ל 9%  .  גם אם נתייחס לסטטיסטיקה העולמית העומדת על 10% ליקויי למידה. הרי מדובר במספר לא מבוטל של שעות הוראה נוספות. אנחנו בקשנו שיתגמלו את המורים בעבור שעות הוראה אלו. מנכ"ל משרד החינוך הקודם, שמואל אבוהב, אמר בבית המשפט בחודש מרץ 2007, המורים צודקים. והתחייב לתגמל אותנו בגין עבודה זאת. כעבור חודשיים הוא בא ואומר: תשמע רן הבטחתי. אבל לא ידעתי כמה זה עולה. אין לי כסף. בוא תסכים לדחות את זה ל- 1 בינואר 2008 שנת תקציב חדשה. אמרתי, אתה יודע מה? אני דוחה. דחינו לינואר 2008, ואז באו ואמרו, אי אפשר עכשיו באמצע שנה להתחיל לתגמל. בוא נתחיל הכול  בשנה חדשה, 1 בספטמבר 2008. אמרנו בסדר. ב -1 בספטמבר לא עשו אתנו כלום.  אתן יודעות למה? כי הסתדרות המורים התנגדה, ואמרה לשרת החינוך, אם את חותמת עם ארגון המורים על איזשהו הסכם, שהם יוכלו להצביע עליו כהישג, אנחנו נפריע לך באופק חדש. ואז שרת החינוך אמרה, אני לא חותמת איתכם. אם את לא חותמת אנחנו לא עושים את העבודה. קיצצו את השעות בכל מקצועות הלימוד לבגרות. מה עושים המורים כדי להצליח? עושים מרתונים, על חשבונם. אז למה לא להמשיך לקצץ?

העיצומים בעניין לקויי הלמידה, המודעות בעיתונים, יוצרים תדמית שלילית לארגון. מדוע נקטתם בקו פרסום שלילי?

אני לא מומחה לתקשורת אני גם לא מומחה לפרסום.  אנחנו עובדים עם פרסומאים מקצועיים. מוטי מורל, חברת GPS של ראובן אדלר . הם יעצו לנו ללכת על מסרים קצרים וממוקדי מטרה. אנחנו לא משמיצים את השרה, אנו מביעים תחושתנו כלפיה: אכזבה. אכזבת אותנו, זה אומר הרבה מאוד. היא עומדת בראש הפירמידה.  (בבסיס הגישה עומדת ההנחה, שכאשר מפנים את החץ לאדם מסוים, האיש שאותו תוקפים יעשה כל מאמץ אפשרי לא להיות במוקד. ויעשה כל מאמץ כדי לפתור את הבעיה במהירות).

אפילוג

אני לא קבלן הצלחות. ואני לא יכול לומר, אם נעשה ככה, בטוח זה יהיה בסדר. אני מנסה. אני רוצה להיות שלם עם עצמי שעשיתי את הכול כדי לקדם את המערכת הזאת. אני לא הולך לקריירה, אבל אני רוצה לדעת שכל עוד אני פה בתפקיד, אני עושה את המקסימום כדי לקדם את המערכת. זה תפקידי. היה לי יותר נוח לנסוע כמו וסרמן לקריביים. או לנסוע לאיזה קונגרס של מורים באוסטרליה, או לגזור איזה שהוא סרט בחנוכת אולם ספורט בעפולה. אני נלחם כי אני רוצה לעשות את עבודתי. זה לא נוח שמכפישים אותי, זה לא נוח שאני נכנס לסופר, אני גר באשדוד וכולם מכירים אותי שם כי אני מורה ותיק, ואומרים לי: הנה המורה עוד פעם כותבים עליך בעיתון. זה לא נעים. אבל אני אומר מה האלטרנטיבה? להתבייש להסתכל בבוקר בראי, או להיות שלם עם עצמי שעשיתי את הכול? אני מאמין ששליחים  שעושים עבודתם נאמנה לא ניזוקים.

קראנו  בעיתונות מתקפה של שרת החינוך עליך. אתה מפריע לה ליישם את אופק חדש בעל-יסודי?

היא לא תיישם את אופק חדש בעל יסודי. אני חושב שגם ביסודי יהיה לה קשה ליישם את ההסכם. אנחנו החלטנו לסייע למורים בחינוך היסודי להקים ארגון גננות ומורים, על מנת שתהיה אפשרות גם למורה ביסודי לבחור באיזה ארגון הוא רוצה להיות. חופש התארגנות? היום לגננות ולמורים יסודיים אין שום אלטרנטיבה. גם אם יחליטו שיעבדו כפול ויקבלו חצי, מה הם יכולים לעשות? האיגוד המקצועי הרי חתם. אבל ברגע שתהיה להם אפשרות לעבור לארגון אלטרנטיבי, גם בהסתדרות המורים יחשבו פעניים. אני חושב שהתחרות גם משפרת שירות.

האם האיגוד המקצועי כבר קיים? צריך תהליכים משפטיים לצורך הזה?

אנחנו אמרנו שאנו מסייעים להם להקים אותו, ובוודאי נעזור להם בצעדים הראשונים מבחינה לוגיסטית. הארגון נמצא בתהליך של הקמה. השלבים הראשונים הם כתיבת תקנון, רישום הארגון כעמותה ובניית מסגרות של ניהול חשבונות. זה עניין שיכול לקחת שבועיים.

המורים הם שמרנים. קשה להם להחליט. יש לנו מאות, מאות פניות של מורות ביסודי, אנא קבלו אותנו לארגון שלכם. אני לא יכול בגלל התקנון. יכול להיות שלאחר שנעזור להם להקים ארגון אחר, לא יעברו אפילו אלף לשם, למרות שאנחנו יכולים להבטיח להם שהם יקבלו יותר ממה שהם מקבלים בהסתדרות המורים – גם מבחינת הגנה, גם מבחינת ייצוג, גם משפטית וגם ארגונית.

מה עם הגננות והחינוך המיוחד?

גננות ומורים ביסודי יוכלו להצטרף לשם, כולל חינוך מיוחד.

הגיע לידיעתנו מידע על מורים בחטיבות ביניים השייכים לארגון המורים שהוכנסו לאופק חדש למורת רוחם.  מה הארגון עושה בעניין?

עד עכשיו ניסיתי לפתור את הבעיה בדרכי נועם. לא הצלחתי. שרת החינוך מחייבת אותם להצטרף לאופק חדש. בימים אלה אנחנו עוברים בית-ספר, בית-ספר. אנחנו מנסים להפעיל לחץ. אם יהיה צורך, נשבית את  חטיבות הביניים.

ומה בנוגע לתביעה משפטית ? 

  • א. היועצת המשפטית שלנו מכינה גם עתירה לבית משפט. הבעיה שברגע שפונים לבית משפט, הנושא כבר לא שבית. מה ששפיט לא שבית.
  • ב. עתירה לבית משפט היא תהליך ארוך שיכול להמשך שנתיים, תוצאות המשפט אינן ידועות מראש. אנחנו מעדיפים לא להגיע לבית המשפט, לא בגלל החשש מהחלטת השופט אלא בגלל הסחבת. יש לנו פסקי דין שמחכים ארבע שנים מ -2004 עד היום. המשפט נגמר, עוד לא פסקו. מחזיקים את הפסק-דין בבית-המשפט.
  • ג. נפגשתי עם המורות. הן לא מעוניינות בהליך משפטי. לטענתן ברגע שאנחנו ניתן את השם שלנו לייפוי כוח בבית משפט, נסתבך עם בעל הבית. אנחנו רוצות שהארגון יטפל בזה, ואנחנו לא רוצות להיות בחזית. אני לא יכול ללכת לבית משפט בלי לציין שם של לפחות מורה אחת שהיא נפגעה, והן לא רוצות שאנחנו נזכיר שמות. למעשה, זה היה טריגר, הקש ששבר את גב הגמל במאבק עם שרת החינוך. הגורם המזמן היה אותה חטיבת ביניים. על הרקע הזה זה התפוצץ. זה קורה גם אצל הערבים, זה קורה בלא מעט מקומות. מפחדים פחד מוות כי איימו עליהם בפיטורין או בהעברה יזומה. אמרו להן בפירוש. אפילו מודים בזה. דיברתי עם המפקחות. מי שלא ילך לאופק חדש יחפש לו מקום עבודה אחר. אז איזה מורה מוכנה. המורה רוצה חיים שקטים ולכן היא אוכלת את החצץ הזה, והולכת מבצעת, ואחר כך באה ובוכה אצלי ואומרת איפה הארגון, אבל אין לה האומץ לעזור לי לעזור לה. לכן הגעתי למסקנה כי מי שמוביל את הסיפור הזה זו שרת החינוך. היא רוצה להיכנס להיסטוריה כרפורמטורית, ולא אכפת לה לדרוס את המורים. כי מה שעושים למורים האלה באופק חדש זה לדרוש מהם לעבוד הרבה יותר תמורת מחיר יותר נמוך. פשוט.

הפלגה אל ההיסטוריה

אני בארגון המורים, גם בתפקידים אחרים, הרבה שנים. אני עבדתי עם זבולון המר בכל הקדנציות שלו, עם יצחק נבון, שולמית אלוני, פרופסור רובינשטיין, לימור לבנת, יצחק לוי ויוסי שריד.

האם היו עימותים עם שרי חינוך בעבר? 

שולמית אלוני לא אישה קלה, אבל הגיונית ועם ראש על הכתפיים והגונה.

לימור לבנת הייתה שרה כוחנית. היא חשבה שאם היא תלך בכוח עם המורים, היא תנצח אותם. היא לא שיתפה את המורים, והכוחניות הובילה אותה לפעול בלא שיתוף פעול. אם היא הייתה מתחילה אחרת. נניח, רן, תסכים להכשרה אחרת של מורים, בוא נעשה  שינויים בתוכניות… הייתי מתנגד? לא. הרי הסכמנו ב"עוז תמורה" להיות בביה"ס 40 שעות. אבל במה היא בחרה להתחיל בפיטורי 2000 מורים, ועוררה התנגדות הן בהסתדרות המורים והן בארגון המורים. היא רצתה לרצות את נתניהו, ונתניהו רצה קיצוצים. וכשמפטרים מורים -יוצאים למלחמה.

השרה יולי תמיר הבינה ששני ארגוני המורים ביחד חזקים, ובחרה בדרך של "הפרד ומשול".

שאלתי את יוסי וסרמן (יו"ר הסתדרות המורים), תגיד לי, עד לפני שנה היינו בידידות ודיברנו, מה קרה? והוא אמר לי: רן עשיתי טעות. חתמתי. אני מבקש שתצטרף לאופק חדש וביחד נתקן מבפנים. אמרתי לו, אני לא נכנס לדבר עקום כדי להשקיע מאמצים ליישר אותו. תצא אתה ונבנה משהו ביחד. הוא אמר, לא אני כבר לא יכול לצאת כי הבטחתי. ואז אמרתי לו, עכשיו תסביר לי דבר אחד: מה ההיגיון לעשות את מה שעשית? והוא אמר לי בכנות גמורה – מאז שקיים ארגון המורים העל-יסודיים, מעל חמישים שנה, מזכ"לי הסתדרות המורים הזניחו את המורה היסודי. הם דאגו רק למורה העל-יסודי כדי שלא יברח לארגון. אנחנו ביסודי עובדים עד 30 ביוני, אתם עד 20 ביוני. אנחנו עובדים 30 שעות משרה, אתם 24 שעות משרה. לנו ביסודי, בגלל בית ספר הקטן, אין תפקידים. לכם יש הרבה תפקידים והרבה גמולים. אני רוצה להשוות. הבהרתי לווסרמן שאיני מוכן להרע את תנאי העבודה של המורים העל-יסודיים רק כדי להשוותם ליסודי.

זה היה כל הסיפור. המורים היסודיים הם קולגות שלנו. אין לנו מטרה לקפח אותם, אבל לא נאפשר להשוות תנאים במחיר של פגיעה במורי בתי הספר העל-יסודיים.

* הערה: יוסי וסרמן מכחיש מכל וכל את השיחה שמצטט רן ארז.

 

חלק 4

בחלקו האחרון של הראיון מדבר רן ארז, יו"ר ארגון המורים, על תפקידה של הממשלה בחינוך, מתייחס לטענות האופוזיציה בתוך הארגון, ומפרט מהו לדעתו השכר הראוי למורים

 

מה עמדת ארגון המורים בנושא של מועצה לאומית לחינוך, חקיקת חוק חינוך, ביזור משרד החינוך והעברת סמכויות הביצוע לרשויות המקומיות, חינוך  ציבורי במקום  חינוך ממלכתי (כל הנושאים האלה הם חלק מדו"ח דברת)? האם ארגון המורים נתן את הדעת לנושאים האלה?  נראה שדו"ח דברת אפילו הוא בטל,  יתממש בחלקים בשטח

אופק חדש זה דברת בלבוש אחר. אכן שרת החינוך רוצה לשנות את חוק החינוך. אנחנו קראנו את הטיוטא של החוק והתנגדנו. הגשנו הסתייגויות. בינתיים זה תקוע בכנסת בכל מיני ועדות. זה לא מתקדם. זהו חוק שנותן גושפנקא לגופים רבים להתערב במערכת החינוך. כבר היום יש קרוב ל- 630 גופים מתערבים שבמשך הזמן הם נוהגים לפי בעל המאה הוא בעל הדעה. אבל החוק הזה תקוע כרגע. הדבר השני של המועצה הלאומית לחינוך זהו הניסיון  להעביר את האחריות למישהו אחר. כי מי שצריך להיות אחראי על חינוך, בדיוק כמו מי שצריך להיות אחראי על הביטחון או הבריאות, זאת הממשלה. אלה שירותי יסוד שכל אזרח צריך לקבל. אבל הממשלה ממשיכה בשיטה הניאו-ליבראלית של ביבי נתניהו. היום יש בלא מעט שכונות במדינה צבא פרטי ששומר על הדיירים. יש רפואה  פרטית, בית סוהר פרטי, חינוך פרטי, ולאט לאט העסק הזה הולך ומתרחב. הממשלה מנסה להשתחרר מכל אחריות, ולהעביר את האחריות למישהו אחר. אפילו בארה"ב הדבר הזה לא הצליח. קודם כל אצלנו במדינה של קיבוץ גלויות, אסור שזה יהיה, אבל כנראה שאנחנו תמיד הולכים באיחור של  10 15 שנה אחרי שגיאות של אחרים.

אנחנו רוצים חינוך ממלכתי ולא חינוך ציבורי. אנחנו רוצים משרד חינוך ריכוזי ולא מבוזר. ואם מבוזר, אז למחוזות  ולא לעיריות. העיריות מקבלות כסף מהממשלה. אם אתה נותן להן כסף, אתה, כממשלה, צריך לפקח מה הם עושים עם הכסף שלך. אסור שהעיריות תהיינה האחראיות והמפקחות. אני לא חושב שצבי צילקר, ראש עיריית אשדוד, לדוגמה, יכול לפקח על כך שילדים בכיתה ב' ידעו לקרוא ולכתוב, למרות שהוא ראש עירייה 35 שנה. הוא לא מומחה לזה. הוא מומחה לבניין, לרחובות, לכבישים, לחניות, לניקיון ולתאורה. אבל הממשלה נותנת וראשי הערים לוקחים, כי זה כסף. לאחר מכן, לא יעשו.

חברי תנועת "רוח חדשה", אופוזיציה בתוך ארגון המורים, טוענים כי אתה מונע התמודדות מולך, כי 60%מחברי מועצת הארגון עובדים בשכר ולכן נאמנים לך, וכי חסרים נתונים אלמנטאריים הדרושים לשם קיום הליך בחירות תקין ושוויוני בארגון. פנקס החברים של הארגון, רשימת צירי הועידה וחברי המועצה – נתוני המפתח לבחירת צירי הועדה, כל הפרטים האלה לא ידועים. נשמעות טענות נגדך על היעדר דמוקרטיה בארגון המורים. מהי תגובתך לטענות האלה?

ארגון המורים הוא ארגון דמוקרטי. נערכות בחירות אישיות לא מפלגתיות, בניגוד להסתדרות המורים, כל שלוש שנים. כל חבר בארגון המורים רשאי לבחור ולהיבחר, ובכל מערכות הבחירות היו אנשים שהתמודדו.  דרך אגב, המועמד שהתמודד מולי בבחירות היה נחום חופרי, ראש עיריית רעננה.  לכל חברי ארגון המורים יש זכות לבחור ולהיבחר. אבל השיטה היא כמו בארה"ב – באמצעות אלקטורים. כל בי"ס בוחר את הנציג שלו ומספר נציגים בהתאם לגודלו. הנציגים האלה בוחרים בשם צירי הועידה. צירי הועידה בוחרים מועצה. המועצה בוחרת את ההנהלה ואת יו"ר ההנהלה. אני אדם דתי כאשר בארגון המורים יש פחות מ – 15% אנשים דתיים, ובכל זאת הציבור החילוני בחר בי. למרות שזה לא מפלגתי. למרות שזה אישי בחרו בי, ואפילו לא סקטוריאלי. על פי מעשי.

הבחירות, לפי תקנון ארגון המורים, מתקיימות כל שלוש שנים. ועל פי התקנון הבחירות צריכות להתחיל שמונה שבועות לפני מועד הוועידה. הוועידה מתקיימת בסוף חודש מרץ. אנחנו כבר בחודש ינואר מפרסמים את ספר הבוחרים. בחודש ינואר כל המורים יודעים שבסוף מרץ יש בחירות וזה ספר הבוחרים. ואלה נהלי הבחירות. את נהלי הבחירות לא אני כתבתי, אלא  קודמי. הארגון הזה מתנהל על פי אותם נהלים דמוקרטים. 

לגבי חברי מועצה שמקבלים שכר: יש במועצת הארגון, או בעצם יהיו בבחירות 53 חברי מועצה עלפי גודל הארגון. (יש 45000 חברי ארגון). במועצת הארגון יהיו 53 צירים חדשים שייבחרו בבחירות הקרובות. הדבר הראשון שעושים אותם 53 צירים, זה בחירת יו"ר. אילו הייתי בא ותופס את  ה- 53 צירים האלה לפני הבחירות, והייתי אומר, אותך אני ממנה לזה, ואותך – לזה, ואותך – לזה, תצביעי בשבילי, מילא. אבל הם קודם בוחרים אותי, ואחר כך  הם בוחרים את ההנהלה. ולאחר שבחרו את ההנהלה, ובחרו את היו"ר, הם רשאים כחברי מועצה ללכת למכרזים של כל מיני תפקידים שמתפנים. למשל, גברת ענת שניידר היא מזכירת סניף השרון. היא לא חברת מועצה. אבל נניח שהיא תשתתף בבחירות ותיבחר למועצה. אני לא יכול להגיד לענת שניידר, מפני שנבחרת, אני מפטר אותך מהתפקיד. אבל היית יכולה לבוא ולהגיד לי, אם ענת שניידר נבחרה, ואני בא אחר כך וממנה אותה לתפקיד, יכולת לבוא ולהגיד, זה לא כל כך אלגנטי. לא. אני לא ממנה אף אדם לאחר שנבחר. כל הבחירות שלנו לתפקידים הם מכרזים. האנשים שמגיעים לגמר. למשל, לתפקיד של המכרז היו 30 מועמדים. 8 הכי טובים שלחנו לפילת. עברו מבחן בפילת, ובהתאם למבחן בפילת אנחנו קיבלנו החלטה. ואני לא יודע בפילת איזה ציון יקבל כל אחד ואחד. כך שלבוא ולהגיד . נכון במועצת הארגון יש 13 מזכירי סניפים. כ – 10 מהם הם חברי מועצה. נו אז מה? מי שבחר אותם, זה לא אני. מי שבחר אותם זה המורים שלהם בסניפים.

עצם העובדה שיש חבר מועצה, זה לא אומר שהוא מקבל משכורת?

לא. רק אם יש לו תפקיד מיוחד כמזכיר סניף או כרכז רווחה. והם נבחרים למועצה לא על ידי אלא על ידי המורים בסניפים שלהם. לאנשים שרוצים להתקדם ולקבל תפקידים, יש שתי דרכים: הדרך הארוכה – להיכנס לפעילות, ובמשך  שנה, שנתיים, חמש שנים, להתקדם. הדרך הקצרה היא להכפיש בעלי תפקידים – ההוא מושחת, תבחרו בי. למה? אני חדש. אני אהיה בסדר.

המורים גם כן לא כל כך מקבלים את זה. עובדה היא שמדי שלוש שנים נבחרתי שוב. כי הם הגיעו למסקנה שאני משרת אותם נכון. וברגע שיחליטו שרן ארז לא מתאים יותר, רן ארז ילך.

מה אתה חושב צריך להיות שכר הבסיס של מורה מתחיל עם תואר ראשון, של מורה עם ותק של עשרים שנה ותואר שני, ומורה עם ותק של שלושים וחמש שנה עם תואר שלישי?

אני חושב שהשכר של מורה מתחיל אקדמאי ב.א. צריך להיות השכר הממוצע במשק. בין  7000 ₪ ל – 8000 ₪ .זה זז כל הזמן . ברור שמורה בעל תואר שני צריך לקבל יותר. הקרדיטציה גם על התפקידים גם על ההשתלמויות. אנחנו ב"עוז לתמורה" בנינו פירמידה שמורה מתקדם על פי תפקידים, על פי הקרדיטציה של כל מיני  נקודות קרדיט שהוא מקבל, השתלמויות וכדומה. אני חושב שמורה עם ותק של 20  שנה עם תואר שני צריך לקבל שכר לפחות כמו מהנדס באותו ותק. שכר ממוצע של מהנדס הוא 12000 ₪ לחודש. אבל מהנדס עם 20 שנות ותק ועם תואר שני מגיע ל- 14000 ₪  15000 ₪ . פעם המורים היו צמודים למהנדסים, אבל להם יש דרגות התקדמות, ולמורים אין. אז לכן אם המהנדס מקבל 10% על 15000 ₪, ואני מקבל 10% כי אני צמוד על 5000 ₪, הפערים בשקלים הולכים וגדלים.  הפער בין ב.א. לדוקטור הוא 12% ויש עוד 5% גמול תואר. אז מורה בתואר דוקטור יקבל 20% יותר. אני חושב שצריך להשקיע את המקסימום במערכת החינוך שיהיה תואר ראשון ותואר שני. אם אנשים הולכים לתואר שלישי, זה מחקר, זה הוראה במכללות וסמינרים. אני חושב שבחינוך העל-יסודי צריך לשאוף שכולם יהיו תואר שני, ולא יהיה פחות מתואר ראשון גם ביסודי וגם בעל יסודי.

אבל זה לא יתקיים אמרו לי כלכלנים. כמות המורים גדולה ומשרד האוצר אף פעם לא יאשר

נכון. שאלת אותי מה אני חושב. זה מה שהייתי רוצה .

כבר כיום רוב המורים בחינוך העל יסודי הם בעלי תארים

נכון. ולכן לא נותנים להם תוספת שכר. אחוז אחד תוספת שכר למורים. שווה 170- 180 מיליון ₪ לתקציב המדינה. נניח יתנו לנו 10%,  שזה לא מעביר אפילו מעשירון לעשירון.  10% לתקציב המדינה שווה למיליארד ו 800 מאות מיליון. באוצר מקבלים רגליים קרות רק כשרואים את המספרים האלה. לכן אומרים, המורים ימשיכו להרוויח מעט, והורים שיש להם כסף יוסיפו מכספם. זוהי הגישה.

מה ההבדל בין "עוז לתמורה" לבין "אופק חדש"? יש טוענים ש"עוז לתמורה" גרוע עוד יותר מ"אופק חדש"

זה  רפי מיארה אומר. רפי מיארה הוא מנהל בי"ס (כיום באופוזיציה). הוא חבר ילדות של השר מאיר שטרית, והיה עוזר שר החינוך בתקופה שבה היה שיטרית שר החינוך. ביחד הם ניסו להכניס את מבחני פיזה, להם התנגד ארגון המורים. מכאן נוצר המאבק, ואין לו כל קשר לדיון על ההבדלים בין "עוז לתמורה ו"אופק חדש".

ולסיום, בתגובה לאמירותיה הקשות של שרת החינוך, יולי תמיר, בתוכנית פופוליטיקה, ביקש רן ארז לומר את הדברים הבאים:

יש דבר שנקרא הון ושלטון. אבל זה לא רק הון ושלטון. זה הון, שלטון ותקשורת. מדובר פה באליטה מסוימת שמשחקת על פי כללים ברורים ומי שבא לזעזע את הסדרים באליטות, אותו צריך לחבק, לצרף אותו ואם אי אפשר לחבק צריך להרוס אותו. ועובדה  היא שאנשים  יכולים לעלות למעלה ונותנים להם פטיש בראש. פוליטיקאים לא  מתחלפים בכנסת  פעם בקואליציה פעם באופוזיציה בכנסת. איך אמר פעם שרון – תישאר על הגלגל. פעם למעלה פעם למטה. אם אתה על הגלגל תגיע תמיד למעלה. אותו דבר פה ומי שבא לקלקל להם את הדבר הזה הם הורסים אותו על יד הפעלת משטרה, על ידי הפעלת תקשורת על יד הפעלת פרקליטות כי כולם קשורים אחד לשני. ויש לזה הוכחות לפחות ברמה האישית שלי בלי סוף. זה מה שעושים לי.

תודה רבה

שמחתי לפגוש אתכן.

————————-

 

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

9 תגובות

  1. בונדי :

    כל השנים הענינים מתנהלים באותה צורה .אני רק רוצה לנסות ליעץ דבר אחד למיצגי המורים .
    מכיון שמספר המורים הוא אדיר וכל שינוי קל בתנאיהם משפיע קרדינלית על תקציב המדינה , אני חושב שיש לראשי האוצר מוטיבציה גבוהה מאד שלא לקיים את ההסכם .
    כדי למנוע מצב זה חובה שכל הסכם יהיה מלווה בסנקציה בדיוק כמו בכל חוזה מסחרי .

    לדוגמא : אם לא יוזרמו 150 מליון ש"ח להקטנת הכיתות עד תאריך xxx (ככתוב בהסכם )מודיע שר האוצר שהוא מסכים שמאותו יום המורים יעבדו החל מהשעה 10 בבוקר עד סוף השנה ויקבלו שכר מלא לעבודתם .

    ועכשיו נראה שר אוצר שלא יקצה את הכסף הנדרש להקטנת כיתות .

  2. שלוי :

    מעניין כמה עלה שיווקה ופירסומה רפורמת "אופק חדש", האם יתכן שהסכום שהוקצה, היה עוזר להקטין מספר לא מבוטל של כיתות?
    נדמה לי שסדר העדפויות לוקה בחסר…
    ולעניין, איך יתכן שמחליטים ומסכמים ורק אח"כ מחפשים מקורות מימון.
    בכל מקרה, הדברים מריחים רע מאוד.

  3. דליה :

    שלוי
    את באמת מאמינה לאוצר שאין מקורות מימון? הרי קיימת הקצאת סכומים למשרדים השונים. זוהי התחכמות של האוצר, וגישה לא רצינית. אני בטוחה שתקציב יש.
    מאז ביבי נוצרה נורמה לא ראויה שהממשלה אינה מקיימת הבטחות ואינה משלמת משכורות (ברשויות המקומיות). נורמה שיוצרת דימוי לא מכובד לאוצר ולממשלה. ובכלל פקידי האוצר מתנהגים כאילו הם קובעים מדיניות. כשהם מקבלים הוראות מפוליטיקאים, הם מעזים לא לשלם, לא לקיים ולא להתייחס.
    בתקציב המדינה יש הקצאת סכומים לכל מטרה. כך שהאמירה של שר האוצר שייקח מניצולי השואה ויעביר למורים, היא לא רצינית. לכל תחום יש תקצוב. זה לא שאחד בא על חשבון האחר, כפי שהציג שר האוצר. ואפילו אין די כסף למטרה מסוימת, הרי יש סכומים שלא השתמשו בהם בשנים קודמות, יש תקציבים רזרביים. יש כסף. האוצר מתנהג כאילו הוא שומר על הקופה הציבורית. מה זה אומר? שהוא שומר את הכסף במקום להוציא למטרות חשובות וראויות? הגיע הזמן לשים את פקידי האוצר במקום. הם רק פקידים שצריכים להישמע לנבחרים. שר האוצר כנראה חלש ומצטרף לגחמות שלהם.

  4. מורה :

    כול התגובות שנרשמו לפני נכונות וראויות;
    מה קורה במדינה הזו שמשרד האוצר מנהל אותה ביד רמה ומתעלם בגסות מהחלטות ממשלה?
    אני מחזקת את ידי רן ארז במלחמתו באוצר, ומקווה שבקרוב יאחד כוחות עם פורשי הסתדרות המורים לכפיית הממשלה לקיים את החלטותיה.
    אם הממשלה אינה יכולה להכריח את האוצר, אז שהמורים יכריחו, כבר הבנו שפה רק שביתות מדברות, ואת הסיפור הזה שאין כסף נמאס לשמוע, כי כשהם רוצים כסף יש בשביל הכול.

  5. שלוי :

    דליה,
    אני מסכימה כי לאוצר מקורות מימון, האוצר מתחכם ופקידי האוצר נוהגים כקובעי מדיניות.
    להזכירך, בנימין נתניהו מזמן איננו שר האוצר, ההתחכמות הפעם היתה בראשותו של שר וממשלה אחרת.
    מה דעתך על מקמה ותפקידה של שרת החינוך, יולי תמיר, בכל הסיפור הזה?
    הנושא שייך לענייני משרדה, תפקידה לדאוג ולעמוד על כך, שמה שהובטח יתוקצב, כמו גם להעמיד את פקידי האוצר במקום.
    אני עומדת על דעתי, ממון בוזבז על פירסום ויחסי ציבור לרפורמת "אופק חדש" והאדרת השרה, גם משרד החינוך צריך להפעיל שיקול דעת וסדרי עדיפיות, ולא רק בנושא זה.

  6. שושי פולטין :

    לקרוא ולא להאמין!
    למרות שלא נפלתי מתדהמה, הרי ידעתי מהן התוצאות, אבל כשקוראים את מהלך הדברים בכל זאת משפשפים עיניים כדי לראות שאכן כך זה קורה.
    בושה.

  7. עבודה שחורה » ראיון: רן ארז - המורים שלנו לא מחויבים להסכם אופק חדש (חלק II) :

    […] ראיון: רן ארז – הסכמים נחתמו ולא כובדו (חלק I)  6 שושי פולטין, שלוי, מורה, דליה, שלוי, בונדי […]

  8. עבודה שחורה » ראיון: רן ארז - וסרמן אמר לי “עשיתי טעות” (חלק III) :

    […]  לקריאת חלקו הראשון של הראיון […]

  9. עבודה שחורה » ראיון: רן ארז - הממשלה היא האחראית לחינוך (חלק IV) :

    […] חלק ראשון […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.