חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מצטמצם סל המקומות הריאליים ברשימת מפלגת העבודה

נושאים פוליטי, פותחים שבוע ב 16.11.08 6:10

אתמול היה היום האחרון להגשת מועמדויות לפריימריס של מפלגת העבודה. תם זמן ההתלבטות. לפניכם סקירה של העולם הפוליטי אחרי ה"שלכת" הגדולה מהעבודה

מאת: דניאל בלוך

היום נדע , לפחות זמנית, מי פורש ומי נשאר בעבודה. אמרתי זמנית כי לאחר הפריימריז ב- 2 בדצמבר יכולים עדיין מי שלא הגיעו למקום ריאלי לפרוש ולהצטרף לאחד הגופים האחרים הרצים לבחירות – ברית השמאל עם מר"צ, ברית עמי איילון -מימ"ד, אם תקום, ובל נשכח כי יש עוד כמה מפלגות רדומות אצל רשם המפלגות ובראשן עם אחד של עמיר פרץ. לא ברור גם מה כוונותיו של השר ראלב מג'דלה, שכן המקום השמור למועמד הערבי – ה-15 – אינו נראה כריאלי וכן גם מקומה של נאדיה חילו. הכל פתוח.

במפלגת העבודה מתמודדים רבים על 12 המקומות הראשונים, שמהם נותרו רק 8 פתוחים לאחר היו"ר ברק, המשוריינים פואד בן-אליעזר ואיתן כבל ונציג המושבים, שלום שמחון. מבין ה- 8, 2 שמורים לנשים. תיאורטית יכול מספר הנשים לגדול, אם תשגנה יותר קולות מהגברים. בכל מקרה על ששת המקומות הללו לגברים מתמודדים מבין הח"כים המכהנים: עמיר פרץ, פרופ' אבישי ברוורמן, בוז'י הרצוג, אופיר פינס, מתן וילנאי ויורם מרציאנו. אליהם  יצטרפו כוחות חדשים  כדניאל בן סימון, ולא אתפלא אם כמה מן המועמדים שרצו בבחירות הקודמות במחוזות ינסו הפעם את כוחם ברשימה המרכזית שכן המקומות של כמעט כל המחוזות אינם ריאליים.

ככל שעוברים הימים מצטמצם והולך סל המקומות בעלי סיכויים ריאליים ברשימת מפלגת העבודה, גם בשל ההצלחה המסוימת לה זוכה ציפי ליבני וקדימה ובעיקר בגלל ההתחזקות של מר"צ, בראשותו של חיים אורון. זה שנים לא היתה מר"צ גורם משיכה של אישים וקולות מן העבודה. הבחירות המקומיות נתנו במקומות לא מעטים זריקת עידוד למר"צ ולטרנד של תמיכה לא מעט מן הנושאים שאפיינו את מר"צ בעבר, בנוסף לעניין המדיני – זכויות אדם ועובדים, דאגה לשכבות החלשות בחברה, מאבק על ענייני הסביבה, גישה סוציאל-דמוקרטית לנושאי פנים, חברה וכלכלה ושמירה על שלטון החוק ועליונות המשפט.

אהוד ברק אינו האשם היחיד במצבה העגום של העבודה אבל הוא אחראי לכך שלא נעשה מאמץ רציני לשנות את פני הדברים. השיריון האומלל של פואד, שמחון וכבל, לעומת הפגיעה בשיריון של מימ"ד, הוא הקש ששבר את גב הגמל. גם התרגיל המבריק שנקט להדחת אולמרט בקדימה פגע בראש ובראשונה בברק עצמו והתרגילים שעשה לציפי ליבני במגעים להרכבת ממשלה בראשותה הזיקו לו יותר מאשר לה. מאז נבחר ליו"ר מפלגת העבודה במקום עמיר פרץ הוא הצליח לקבל החלטות מוטעות בכל צומת של הכרעה: הוא לא פרש מן הממשלה לאחר דו"ח וינוגרד, הוא לא העמיד עצמו בראש המאבק למען תהליך מדיני וכשר ביטחון הוא לא מחמיץ אף הזדמנות לאגף את ביבי נתניהו מימין.

גם בעניינים החברתיים לא העמידה העבודה בראשות ברק את עצמה בראש המאבקים החברתיים למען הגמלאים, הנכים, החולים הקשים, ילדים בסיכון ומשפחות חד-הוריות. ממעט המאבקים שהחל עמיר פרץ כמעט ולא נותר דבר. לא פלא שציבור המצביעים הפוטנציאליים בורח מן העבודה. ברק גם לא השכיל לקרב אליו את כל חלקי מפלגתו. אינני יודע מדוע מיהר עמיר פרץ להתפייס עמו בפומבי, אך ספק אם פיוס זה יחזיק מעמד זמן רב. אופיר פינס אמנם נשאר בעבודה אך עם בטן מליאה. הוא הדין לגבי לא מעט מן האישים המרכזיים האחרים, ולא הייתי מהמר על נאמנות בן-אליעזר או כבל יום לאחר הבחירות.

עמי איילון, שגם הוא עשה כמה וכמה טעויות מאז הפריימריז לראשות העבודה, הסיק מסקנות מדרך הנהגתו של ברק והחליט, כנראה סופית, לפרוש. צריך לזכור שעד לאחרונה עשה איילון מאמץ אדיר לשמור נאמנות לתוצאות הפריימריז ולתמוך בברק, אך גם הוא הסיק את המסקנה המתבקשת.

ה"מרוויחה" העיקרית מן ההתפוררות בשלב זה היא מר"צ. חיים אורון מתגלה כמנהיג שקול, אך בעל תעוזה לקום ולשנות ולא לשמר את מר"צ ככת סגורה וקטנה. עוד לא ברור מה יקרה עם ברית השמאל המתוכננת, אך במצב הקיים זו בשורה מרעננת. אם יצליח אורון להרכיב רשימה שבה ישתלבו אנשי מר"צ, אנשי עבודה לשעבר, מימ"ד, אישי רוח מהשמאל, נציגי תנועות סביבתיות-ירוקות, ארגוני מאבק חברתי ומאבקי המורים, ארגוני הנכים, תהיה בכך משום בחירה מרנינה לבוחר הישראלי שיוכל למצוא ביטוי מעניין לנושאי הפנים והחברה המעניינים אותו ואשר נבלעו במאבקי העבר בין המפלגות הגדולות. יכול להיות שזה יהיה אותו "מפץ" גדול שלא התגשם בעת הקמת קדימה.

עד לא מזמן הייתי נגד פרישה ממפלגת העבודה אבל דומני שהאירועים האחרונים מקשים על הישארות בה נוכח ההתנהגות של ברק וחבר תומכיו האינטרסנטים.

—————————————-

הודעה לעיתונות: עמי אילון פורש מהעבודה

 

נערך על ידי גל
תגיות: , , , , , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. גלעד :

    איפוא מוצעים אינפורמציה על ברית השמאל המתוכננת?

  2. דני בלוך :

    בינתיים רק בדיווחים בעיתונים. ראה "הארץ" של היום

  3. חוג רעננה בעבודה » ארכיון הבלוג » דני בלוך:מי פורש ומי נשאר בעבודה?? :

    […] http://www.blacklabor.org/?p=4910#more-491 […]

  4. אברהם מירושלים :

    הביקורות שמשמיע דניאל על מפלגת העבודה מוצדקת, אולם ההתרגשות מהתארגנות שמאל חדשה, מוקדמת ומשקפת יותר מכל משאת נפש ופחות מציאות פוליטית. מהי הרעננות המצויה ברשימה החדשה: עמי איילון הידוע בזיגזג הפולטי שלו, עוזי ברעם שחוזר אלינו מארצות הקור? או שמע מיודעינו ממרץ המכהנים קדנציה אחר קדנציה, אין ברשימה זו שום דבר חדש. זוהי אותה גיברת בשינוי אדרת. כאשר הפעם היא מסורסרת על ידי אישי רוח ופרופסורים. אם כן אל לנו לקפוץ על ההתארגנות החדשה כמוצאי שלל רב, אלא יש לבחון את המפלגה בעין ביקורתית, כיאה לאכסניה זו.

  5. דליה :

    לאברהם מירושלים
    האם העין שלך ביקורתית? נראה לי שלא כל כך. אם כן, לא היית מדביק לעמי איילון את התואר "מזגזג", תואר שהדביקה לו היום התקשורת ולא בצדק. חברים רבים במפלגת העבודה הבינו, ולא רק עמי איילון, שאהוד ברק דואג לסידור עבודה לעצמו ולחבריו פואד ושמחון. לכן, רבים מהם עם הפנים החוצה. ההתנהלות של מפלגת העבודה בשטח מעידה על אי התחשבות בדעת חברי המפלגה ובהכתבות מלמעלה. חברי מפלגה רבים חשים שהונו אותם, והם מעדיפים התארגנות שמאל חדשה. הבעיה היא לא עמי איילון, אלא התנהלותם של ברק, פואד, שמחון ואיתן כבל. עמי איילון צודק בפרישתו. מפלגת העבודה זכתה בחברים רבים בזכותו. והם לא הגיעו למפלגה בשביל שריונים לפואד ושמחון.

  6. איתי :

    מנקודת מבט של ס"ד ככוח פוליטי, פרישתו של עמי אילון או הישארותו של אופיר פינס אינן הדבר המעניין.

    מה שמעניין הוא למה עמיר פרץ נשאר במפלגת העבודה – הרי בגידתה בנושא הכלכלי גדולה לפחות כבגידתה בנושא המדיני (וזה הרי מה שמציק לעמוס עוזים למיניהם).

    מן הסתם הוא נשאר כדי לרכוש (להשתלט) במחיר חיסול את הגרוטאה שיותיר אחריו ברק.

    לדעתי – זה יסתמן לבסוף כעוד הימור כושל של פרץ, שמחזיק באידיאולוגיה הנכונה אך מתנהל פוליטית בצורה שמזיקה יותר ממועילה.

  7. היכן הגנן :

    לא ברורה הכותרת אחרי השלכת והרי השלכת בעיצומה . והעלים דביקים ,כבר מזמו החליפו את צבעם והתייבשו או גרוע מזה.
    היכן הגנן שיגרוף את עלי השלכת ויחשוף את המסד הרעיוני עליו קמה ונפלה המפלגה -ייצוג העם.

  8. אברהם מירושלים :

    נראה שבחירתו של עמי איילון בחבירה למפלגה הקקיונית מימד, מעידה יותר מכל על העדר תבונתו הפוליטית. אולם ביקורתך על התנהלותם של בכירי מפלגת העבודה הינה נכונה. אבל אני חולק על המסקנה העולה מדבריך. אהוד ברק איננו ומפלגת העבודה אינם מושגים זהים, ועל כןכראשי מפלגה רבים כהונתו וכהונת חבר מרעיו הינה זמנית. אולם דרכה של המפלגה על מוסדותיה נשארים.

  9. יהושע בן משה :

    ביום ראשון 23 בנובמבר בשעה 17.00
    מתכנס המחנה החברתי בראשותו של עמיר פרץ.
    הכנס בסימן שמירה על אחדות המפלגה נערך בבית מפלגת העבודה בשכונת התקוה.
    כולכם מוזמנים !!

  10. עמי :

    מישהוא יכול להסביר לי מה נותן למפלגת העבודה שריון לחברי כנסת.
    למה לא לתת למתפקדים לקבוע את המועמדים.
    מהלך זה יבריח הרבה בוחרים מחוץ למפלגהץ

  11. דיקלה :

    לעמי , שיריון של פואד,שמחון,וכבל זה רק מכיוון שברק מפחד מהכוח שלהם להרוס לו, פעילים רבים פוחדים מפואד פחד מוות שיזיק להם, לכן מעט פעילים יצאו נגד בקול רם,
    אם הייתה הצבעה חשאית פואד היה בחוץ ואז מנסה להרוס את מפלגת העבודה, אומרים שבקרב המיעוטים הוא שולט על הבחירה שלהם.
    עד שלא יגברו הכוחות בתוך מפלגת העבודה לבחירות ללא שיריונים, המפלגה תמשיך להדרדר.

  12. מושבניק :

    במבחן התוצאה,מפלגת העבודה על הפנים,ברק וחבר מרעיו פואד, שמחון וכבל, האחראים הישירים למצב ממאנים להשיג מסקנות, הם דאגו להשתריין.מה אפשר לעשות בפריימריז?האם במצב שנוצר כדאי להמשיך ולהצביע למפלגת העבודה?

  13. יעל :

    מושבניק. אני אגיד לך מה אני עושה.בוחרת בפריימריז בנבחרת החלומות שלי :ברוורמן,פרץ,בן-סימון,יחימוביץ,שמעוןשטרית,ק.אביטל,יולי תמיר,ענת וילף,וילנאי.לאחר הפריימריז נחשוב .כיצד להצביע לכנסת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.