מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
בשורות לשנה החדשה
לשנה החדשה אני מאחל לכולנו שינוי אמתי, בלימת הטירוף שמשתולל בישראל ואוכל בה כל חלקה טובה
מאת: ק. טוכולסקי
לפני שבועיים, גיסי הפיל על הוריו המופתעים פצצה. הוא מתחיל בהליך הגירה לקנדה. לזה אף אחד לא ציפה, אני תמיד הייתי החשוד המידי ליציאה זמנית או הגירה לחו"ל, עם הדרכון הזר וההערצה לאירופה. ממנו אף אחד לא ציפה לשמוע על הגירה.
גיסי ואשתו, זוג צעיר עם ילדה , שניהם בעלי השכלה אקדמאית ומקצוע, שניהם עשו צבא, שניהם עובדים, שניהם אוהבים את הארץ. גיסי בעל שורשים מזרחים וקצת מסורתי שהתחתן עם בעלת שורשים אשכנזיים חילונית לגמרי, מצביעים למפלגות במרכז המפה הפוליטית, גרים בדרום הארץ, זוג צעיר של ישראלים במובן המזוקק ביותר. עכשיו הם רוצים ללכת מכאן, כי הם לא מרגישים שיש פה עתיד.
ההורים של אשתי קיבלו את הבשורה בהלם, שהפך מהר לתסכול וזעם. הם לא יעלו על דעתם אפשרות של עזיבה. טיעונים על "המדינה שלנו" ועל "מה תגדלו את הילדה שלכם לא בתרבות יהודית" או "לא בורחים כשנהיה קשה" ו"יזרקו אתכם באיזה חור בפריפריה" לא ממש תרמו לאווירה ולא ממש עשו רושם. כי תכלס קשה פה, ולאנשים רבים נמאס לשמוע על "הארץ שלנו" כשהארץ הזאת כבר לא שייכת ל-99% מאתנו. גיסי לא היה מעולם פעיל פוליטי, אבל הלך לכל הפגנות הקיץ שעבר. הפגין בדרום, נסע למרכז, קיווה ששינוי יגיע, בחורף הוא התייאש. השנה בזמן שאני הלכתי מהפגנה קטנה להפגנה הקטנה הבאה, הוא התחיל הליך של הגירה.
גיסי וגיסתי הם חלק מעמוד השדרה של החברה הישראלית ואם גם הם הולכים, זה לא עוד מקרה זה איתות של מצוקה, סימן למשבר. הם לא לבד, אני סופר את המהגרים מפה בסביבתי הקרובה, אחי שחזר לארץ האבות ולא מתכוון לחזור לפה. חבר ותיק מהמילואים שנשבר כי המקצוע של אשתו לא ממש מוכר בארץ ואילו בארצות הברית הוא ואשתו יכולים להרוויח הרבה, שלפני שנה וחצי היגר, והוא לא חוזר. חבר אחר מהסדיר שכבר טס וחזר כמה פעמים וכל פעם הוא נשאר יותר ולא בטוח שיחזור. עוד ועוד, יש לי עוד הרבה חברים שכבר לא כאן, אבל הרושם הוא שלאחר כמה שנים של עצירה בזרם המהגרים, החורף שאחרי המחאה והייאוש ממה שקורה כאן הביאו לגל חדש של הגירה.
אבל המקרה של גיסי הדליק אצלי תמרור אדום. הוא ואשתו מתפרנסים בכבוד ויש להם עבודה במקצועות שלהם. הם הספיקו לקנות דירה לפני גל הטירוף האחרון של מחירי הנדל"ן. הם אוהבים את ישראל ולא שייכים אפילו לא לאלה שכל הזמן מקטרים כמה רע פה, והנה ביום בהיר אחד מסתבר שהם לא רואים עתיד למדינה הזו, פשוט כך. בלי דיבורים גדולים מדי על העדר השלום או על הפערים הכלכליים, ללא ניתוחים מלומדים של מדיניות ההפרטה או לפיתת החנק של הטייקונים. בלי שליטה בז'רגון של השמאל חוזה השחורות ובלי ההתלהמות של חסידים שוטים של מפלגות מרכז וימין שונאות ערבים וחרדים, הם פשוט הגיעו להבנה שאין להם סיבה להמשיך לחיות פה ואם הם רוצים לשפר את רמת חייהם הם צריכים לקום וללכת. כי כאן מצפה להם רק ירידה ברמת החיים שאותה הם לא מוכנים לספוג ונמאס להם שהכל פה יקר וקשה ואי אפשר לחסוך וכל שאר הדברים שרבים וטובים כאן מרגישים.
זה עצוב לדעת שערב שנת התשע"ג, מדינת ישראל נתפסת בידי יותר ויותר אנשים כמקום חסר עתיד. זה המחיר האמתי של 35 שנות שלטון ימין ו-35 שנים של הפרטות והורדות מסים, של פרימת הרקמה של הסולידריות החברתית והתכנסות לשבטים מקוטבים, של כיבוש ממאיר והתפוררות מדינת הרווחה והעבודה המאורגנת. על כל אלו נוסף הקש ששבר לצעירים רבים את הגב, הפסקת המאבק לצדק חברתי ללא תוצאות משמעותיות וההתפכחות ממקסם השווא של וועדת טרכטנברג. אנשים כמו גיסי נשברים והולכים לחפש לעצמם ארץ אחרת, זה עצוב ומייאש.
לשנה החדשה אני מאחל לכולנו שינוי אמתי, בלימת הטירוף שמשתולל בישראל ואוכל בה כל חלקה טובה, בלימת שלטון הטייקונים ושוד הגז והחלפתם בהלאמת משאבי הטבע של הלאום והטלת מיסוי פרוגרסיבי והוגן, בלימת הקסנופוביה כלפי זרים והמשך הכיבוש והחלפתם במדיניות הגירה מסודרת והסכם שלום עם מדינה פלסטינית, בלימת ההפרטה של המדינה והעבודה ומדיניות האדמה החרוכה של הימין והחלפתם במדינת רווחה חזקה ומצמצמת פערים ועובדים מאורגנים המועסקים בהעסקה ישירה. בלימת בזיזת המרחב הפתוח לטובתם של יזמים והחלפתה במדיניות תכנון אחראית והרי יש עוד ועוד דברים שאנחנו צריכים לאחל לעצמנו ולעשות למענם. כדי שתהיה לנו מדינה שצעיריה לא ירגישו שאין בה עתיד, וכלל החברה תוכל לחיות בה בכבוד ורווחה. לכן אני מאחל לנו שתהיה לנו שנה של מאבקים מוצלחים והישגים, כדי שתהיה לנו לשם שינוי לראשונה אחרי הרבה שנים, שנה טובה.
תגיות: הגירה, ועדת-טרכטנברג, ירידה, מאבק-ציבורי, שירות-מילואים
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
19 בספטמבר, 2012 בשעה 11:54
מצטרפת לאיחוליך לשנה החדשה. צריך לאגד כוחות ולמגר את הרעה כדי ליצור עתיד לצעירים.
19 בספטמבר, 2012 בשעה 13:58
לגיסך יש מזל כי הוא צעיר והאופציות פתוחות.
ומה קורה עם הקורבנות המבוגרים(יחסית) של 35 שנות הפרטה ברברית.
עד היום לא עולה בדעת איש לתת פנסיית ופיצויים מוגדלים לקורבנות פיגוע הטירור הממשלתי הגרוע מכולם–פיגוע ההפרטה!!!!