דיור בר השגה- עלות הקרקע היא המייקרת מחירי הדירות

הסיבה העיקרית שאנחנו מתבקשים לשלם על דירות 4 חדרים חדשות פי 3 עד 5 מעלות הקמתן אינה קשורה בעלייה במחירי חומרי הגלם וגם לא בעלייה בתשומות העבודה אלא רק במחיר הקרקעות המנופח שמקבל מנהל מקרקעי ישראל במכרזיו

מאת: קורט טוכולסקי

424,000 ₪ זה המחיר האמתי של דירת ארבע חדרים חדשה

חסד גדול עשה עמנו השר אטיאס, אחד החסדים החשובים ביותר שעשה עמנו שר בממשלה הנוכחית, אפילו יותר משר הסלולר והרווחה כחלון. השר אטיאס חשף בפני הציבור, הנאנק תחת כובד משקלה של בועת הנדל"ן ,מהו המחיר האמתי של בניית דירת 4 חדרים חדשה. במכרז שפרסם משרד השיכון לבניית דירות ארבע חדרים בביתר עילית התגלתה האמת, שבניכוי מחיר קרקע מנופח עלות בניית דירה, כולל תשתיות/עבודה/חומרים ,ומה שלא תרצו וגם כולל רווח לקבלן, היא 424,000 ש"ח בלבד. בימים של בועת נדל"ן משתוללת הממשלה המזופתת שלנו, זחוחה ואטומה שוב ירתה לעצמה ברגל, וגילתה לנו שהסיבה העיקרית שאנחנו מתבקשים לשלם על דירות 4 חדרים חדשות פי 3 עד 5 מעלות הקמתן ,אינה קשורה בעלייה במחירי חומרי הגלם, וגם לא בעלייה בתשומות העבודה, אלא רק במחיר הקרקעות המנופח, שמקבל מנהל מקרקעי ישראל במכרזיו, והקופונים השמנים שקבלנים ובנקים גוזרים בשוק החופשי על חשבוננו.

המחיר שנקבע לדירות החדשות, כולל הנחה של 100% על מחיר הקרקע, כלומר, בניכוי הקופון שהמדינה גוזרת מלמכור לנו נכס ששייך לנו, עלותה של דירה אינה גבוהה במיוחד. ואם המדינה הייתה רק רוצה לבנות דיור בר השגה ודיור ציבורי ,העלות לא גבוהה במיוחד. מתוך המחיר החדש בערך 400,000 , זוהי העלות של בנייה ,והרווח לקבלן 24,000 ₪ לדירה. בבניית 100 דירות הרווח של הקבלן לפני מסים הוא 2.4 מיליון ₪, לא מעט, ובעיקר גורם לתהות, למה דירות חדשות שעלות בנייתן אינה שונה בניכוי מחיר הקרקע בשום מקום בישראל (למעט אולי אילת בשל מחירי הובלת חומרי הבנייה וגם זה לא בטוח), עולות בין פי 4 לפי 8 מהמחיר של עלות בנייתן. התשובה ברורה, בועת נדל"ן שהתפתחה מתערובת של שוק חופשי ומדיניות ממשלתית עוינת לציבור.

את המחיר של דירות יד שנייה, קובע השוק החופשי ללא התערבות ממשלתית. אולם העובדה שהממשלה בחרה להפקיע את מחיר הקרקעות לקבלנים ולהפקיר את הציבור לתנאים קשים בשוק המשכנתאות, במקביל להפחתה משמעותית של הריבית בידי בנק ישראל, גרמה לכך שלמעשה הממשלה התערבה בשוק הנדל"ן כנגד האינטרס של הציבור הרחב ולטובתם של משקיעים גדולים בשוק הנדל"ן, בנקים ובמידה מסוימת, גם קבלנים. כל זה תרם להפקעת המחיר על חשבון הציבור. הממשלה חפצה ליצור אשליה של שמירה על יציבות הנכסים של המעמד הבינוני באמצעות האמירה: "נכון יש לכם פחות כסף בבנק, והחסכונות שלכם נשחקים אבל בזכות הדירות שלכם אתם בעצם מיליונרים". בנק ישראל רוצה לשמור על האינטרסים של הבנקים ועצם קיומם ועל האינטרסים של התעשייה, ומוריד את הריבית ובכך דוחף יותר אנשים לשוק הנדל"ן (משקיעים לא מוסדיים מפחדים מהבורסה, ובצדק. וכאשר אין תשואה על הריבית בבנק, רכישת דירה זאת אחלה השקעה). הבנקים שמחים להלוות משכנתאות מנופחות ולהגדיל את רווחיהם ,תוך שיעבוד רוכשי דירות לעשרות שנים והורדת רמת חייהם. גם הקבלנים מגדילים את הרווח על מכירת כל דירה במחיר המופקע. בקיצור, כל שקל מעבר ל-424,000 ₪ הוא גנבה מציבור הרוכשים ונטל על רוכשי הדירה הראשונה.

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

21 Responses to “דיור בר השגה- עלות הקרקע היא המייקרת מחירי הדירות”

  1. ל רפי הגיב:

    עוד סיסמת סרק.
    אפשר היה לחשוב למקרא הדברים שיש בהם גילוי חדש ומיוחד, ולא כן הוא. מאז ומעולם היה מחיר הקרקע, במיוחד באזורים "מבוקשים", מרכיב עלות מרכזי במחירן של דירות מגורים, אבל לא רק דירות מגורים. בעבר,] כאשר "בניה רוויה" היתה על גבול הפרברסיה, למעט בשכנות עוני ושיעכוני עובדים, המצב היה חמור עוד יותר.
    עוד מוזרות בטיעונים המועלים נגד המינהל קשורה ברצון הבלתי נלאה להטיל על המדינה עוד ועוד משימות חברתיות-כלכליות, שכולן עולות בכסף רב; כרגיל, מבלי הלצביע על מקורות המימון להם, כלומר: ממי או ממה לקחת ולמי וכמה לתת. התשובה הסטנדרטית והטיפשית לשאלה זו היתה ונותרה "תקציב הביטחון" ו"הטייקונים". תשובה זו נתנו תמיד היוסי יונות שמעולם לא הקימו מפעל, מעולם לא העסיקו עובדים מעולם לא התחרו בשוק גלובלי ושרדו בו ומעולם לא נשאו באחריות לביטחון של מדינה כלהי (אפילו לא סקנדינבית) ובוודאי שלא עשו זאת בתנאים המיוחדים של מדינת היהודים…
    אז מי שלא שם לב לכך, אחד המקורות החשובים המממנים את פעילות הממשלה, הם הכספים שגובה המינהל. במשק שבו כמחצית העובדים אינם משלמים מס הכנסה, רבים נזקקים ומקבלים תמיכה באמצעות תשלומי העברה מסוגים שונים ומשונים ואחוז קטן יחסית של יזמים הוא ×–×” שמניע את המשק המפותח בישראל ואין להחניקו כלכלית – האדמה, האנרגיה ועכשיו גם המים (המותפלים) הם מקורות הכנסה עיקריים.
    אילו השכילו אזרחי ישראל להמנע מלרצות לגור דווקא במקומות היקרים ביותר (להקטין בהם את הביקושים), ניתן היה להקטין עלויות באזורי הביקוש, ולהקל מעט על מצוקת הדיור. ברור שצירך היה למצוא חלופות למקורות שקטנו, אבל הנטל היה מופנה אז, לפחות בחלקו, לענפים אחרים ולתמהיל העמסה שונה על מגזרי הצריכה השונים. מאחר ואנו פועלים לפי חוקי העדר, התוצאה צפויה ומובנת.
    דיור "עכשיו" במרכז ת"א הוא משאת הנפש הלאומית, ומכאן נגזרות כל התובנות וכל ההתנהלויות. ואם כך, אזי טוב עושה מינהל מקרקעי ישראל.
    שינוי לא יבוא מדיבורים וממאמרים "מלומדים". שינוי יתרחש כתוצאה משינוי בדפוסי מחשבה והתנהלות הנגזרת מהם.

  2. ×§. טוכולסקי הגיב:

    ל. ארוך כרגיל וסתמי כרגיל. במרכז תל אביב המדינה לא מוכרת קרקע, ועלות הבנייה של דירה לא שונה ממרכז תל אביב ועד אילת או מגדל שמס, אם המדינה תגבה מסים לא דרך קרקעות אלא מההון יהיה דיור זול. זה הכל

  3. איתי הגיב:

    אם אני מבין נכון, מאמר זה משרת בצורה מצוינת דווקא את תומכי הפרטת הקרקעות. במיוחד אם קוראים את הכותרת וכותרת המשנה (כמו שעושים חלק ניכר מצרכני התקשורת הכתובה בדפוס ובוודאי ברשת).

    א. נניח דירת מיליון וחצי, שעלות בנייתה ללא קרקע (בסטנדרט בניה נמוך הנהוג במגזר החרדי) 0.4 מיליון.
    הביטוי החוזר "מחיר קרקע מנופח" מרמז שמתוך ×”-1.1 הנותרים חלק גדול מאוד הולך למינהל ורק מעט לקבלנים ולבנקים. ×”×™×” כדאי להביא את כלל התמונה, ×›×™ תיתכן פרשנות הפוכה – המדינה לוקחת מחיר סביר והבנקים והקבלנים גזלנים.

    ובכלל מתבקש דיון על מהו מחיר סביר ומהו מחיר מנופח, ×›×™ ×–×” לא הולך לכיס של ביבי אלא כדי לממן חינוך ובריאות, וגם זהו חסם יעיל מפני כיסוי כל הארץ בצמודי קרקע וכילוי העתודות – × ×–×§ סביבתי ונזק כלכלי לדורות הבאים.

    ב. חובב ההפרטה יאמר שהמדינה מסוגלת לנפח מחירים כי היא מונופול.

    על כן, הדבר האפקטיבי ביותר לשיטתו הוא הפרטה של הקרקע תוך מניעת ריכוזיות. ואז התחרות בין מוכרי הקרקעות תביא להורדה אדירה במחירי הדיור.

    "מחירי הדיור גבוהים כי הממשלה הפכה את מחירי הקרקע למס ומונעת תחרות" זה מאמר ניאוליברלי קלאסי.

  4. איתי הגיב:

    נקודה שנייה בעייתית במאמר היא שחסרה בו עדות לסיבתיות.

    הייתי מצפה שתראה לי שמעט לפני גל עליית מחירי הדיור האחרון יהיה תיעוד להעלאות במחירון הקרקע שגובה המינהל, הרי אי התערבות במתח הרווחים של השוק אינה תופעה של השנתיים האחרונות.

    בתור הדיוט, נראה לי שהמציאות מתאימה הרבה יותר להסבר חלופי, לפיו הגורם הישיר להעלאת מחירי הדיור הוא מדיניות הריבית הנמוכה והטלטלה בבורסה מאז 2008. נוצר פה תמריץ גדול למשפרי דיור לקחת הלוואות, לאנשים אמידים לקנות דירה שנייה ושלישית להשקעה בסיכון נמוך ותשואה עדיפה על פקדונות, וליהודי התפוצות לקנות דירת רפאים (סליחה דירת נופש) בישראל באשראי זול.

    בתנאי שוק חופשי, התוצאה של עלייה חדה בביקוש היא עלייה חדה במחירים, וברווחי המוכרים.

    סטנלי פישר הוא האחראי למדיניות הריבית הנמוכה, שהיו לה (לדעת מומחים, לא מבין) גם יתרונות לא מבוטלים ביחס ליציבות המשק, אבל היא דפקה קשות את מי שרצה לקנות דירה ראשונה.

  5. דליה הגיב:

    איתי
    חוק חובת מכרזים מחייב גם את מנהל מקרקעי ישראל למכור באמצעות מכרזים. המחיר הגבוה ביותר זוכה במכרז על קרקע. התיקרות הקרקעות החלה עם החלת חוק חובת מכרזים שמנהל מקרקעי ישראל פועל לפיו. אחד ממנהלי המינהל התראיין בזמנו בתקשורת וציין זאת. גם יו"ר ארגון הקבלנים, בובליל, ואחרים כמו אקירוב, מציינים זאת: המחיר של מינהל מקרקעי ישראל לקרקע הוא גבוה מדי. אם המינהל היה מוכר קרקעות במחירים נמוכים יותר, עלות הדירות למבקש הדיור היה נמוך יותר. שר השיכון אטיאס הודיע בפירוש שהוא ישווק קרקעות בפרויקטים לדיור למשתכן במכרזים שיציעו את המחיר הנמוך ביותר. הוא הפך את כיוון המכרז לצורך דיור למשתכן. אך מספר הדירות בפרויקט דיור למשתכן הוא נמוך, חלק גדול מהזכאים הם חרדים, וזה לא מספק את צרכי הזוגות הצעירים.
    לא ברור לי איך אתה מגיע לניאוליברליזם, להפרטת קרקעות וכו'.

  6. ×§. טוכולסקי הגיב:

    איתי להיפך, אני מציע לא לגבות מחיר על קרקע שתיועד לבניית דיור בר השגה ודיור ציבורי, כך תובטח גם המשכיותה בעלות של המדינה על הקרקע.
    המדינה יכולה להמשיך לשווק קרקעות שייועדו לדיור יוקרה כמו למשל הבנייה במתחם משרד החוץ בירושלים במחירים מופקעים.

    בשיווק לבנייה ללא מחיר הבעלות כולה תשאר בידי המדינה.

    מדיניות הריבית הנמוכה של פישר כמו שכתבתי בכלכלת בית הרבה לפני כל עיתון כלכלי בישראל אכן תרמה משמעותית לבועה, אבל אם המדינה הייתה ממשיכה לשווק קרקעות במחיר נמוך ולא למי שנותן את המחיר הגבוה ביותר במכרז, העלייה הייתה הרבה יותר מתונה כי דירות חדשות היו נשארות במחיר נמוך יותר.

    המאמר מתיחס לעלות בניית דירה, כ-400,000 ש"ח. אם רוצים לשחרר לשוק דירות 4 חדרים במחיר של בין 425,000 (כמו שעושה כרגע שר השיכון כשהרווח לכל דירה הוא כ-25,000 ש"ח) או דירות במיליון ש"ח אפשר לקבוע מחיר מכסימום לקרקע ורווח נקוב מראש לבנייה הזו. זה מצריך את הממשלה לשנות מדיניות במסגרתה גם אם הריבית תשאר נמוכה המחירים ירדו.

  7. איתי הגיב:

    דליה,

    לדעתי חוק חובת המכרזים רלוונטי לדברים שהממשלה קונה (כולל שירותי מיקור חוץ) ולא לדברים שהממשלה מוכרת, אבל זה לא רלוונטי.

    כדי לטעון לסיבתיות בין שיטת המכרזים לעליית המחירים השאלה היא מתי התחיל שיווק בשיטת המכרזים, אשמח לדעת את התשובה.

    אם זה קרה בשלוש שנים האחרונות יש היגיון בטענה, אם זה קרה לפני 10 שנים ברור שאין היגיון בטענה, כי לפני הגאות האחרונה היתה תקופה ארוכה של שפל במחירי הדיור ברוב אזורי הארץ אבל זיכרון הציבור הוא קצר.

    לגבי הבהרת הטיעון אשמח להבהרה איפה הקפיצה הלוגית שלא ברורה.

    ×§,

    אין לי שום מחלוקת איתך לגבי הפתרונות המוצעים למשבר הדיור. אני פשוט חושב שהמאמר מגיע אליהם בדרך חתחתים פתלתלה שבה הקורא הסביר יירד בתחנה אחרת, שנקראת ניאוליברליזם.

  8. ×§. טוכולסקי הגיב:

    העלייה במחירי הקרקעות במכרזי מדינה מקבילה להורדות המס בדיוק כמו העלייה במסים הרגרסיביים, המדינה צריכה הכנסות, כשאין לה את היכולת להגיע להכנסות דרך מסוי הוגן היא מגיע אליו באמצעות מסוי רגרסיבי וזה מה שקורה עם הקרקעות.

  9. דליה הגיב:

    לאיתי תגובה 7
    הנה קישור וקטע מחוק חובת מכרזים. בכל עיסקה שהיא, קנייה או מכירה, יש להשתמש בשיטת מכרזים. זה מה שהבנתי מהכתוב.

    חובת מכרז (תיקון מס' 8) תשנ"ז-1996 (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 14) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 18) תשס"ו-2006
    2. (א) [1] המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. http://www.nevo.co.il/law_html/law01/242_001.htm#Seif10

    הנה קישור למנהלי המנהל
    http://www.mmi.gov.il/static/p255.asp
    לפי זכרוני, אבי דרכסלר רואיין בטלביזיה, ואמר שמחירי הקרקעות התיקרו מאז הוחל חוק חובת מכרזים.
    כשנציגי ממשל מתחילים להתייחס אל האזרח כאל לקוח, סביר שתעמוד לנגד עיניהם מטרת הרווח. מדובר בתהליך שלוקח זמן. זהו שינוי תודעתי. האזרח אינו כבר אזרח שצריך לשרת אותו, אלא לקוח שיש לקחת ממנו כמה שיותר. כשדרכסל רואיין, התרשמתי מדבריו שהאילוץ לקבל מכרזים שהציעו את המחירים הגבוהים ביותר, הפריע לו.
    יכול להיות שגם מה שטוכולסקי אמר בתגובה 8 הוא גם סיבה להתייקרות הקרקע.

  10. בזמן מדינת הרווחה של מפא"י(בודאי יחסית לגיהינום של פושעי ההפרטה של היום),הקרקע של המינהל היתה למעשה בחינם,הדיור היה בזול,האוכל היה מסובסד,היתה קביעות בעבודה והיתה פנסיה בטוחה.

    אבל כל חובבי ההפרטה והטייקונים דהיום ,לא רוצים לדעת מזה,כי הם מעדיפים ליילל כמו חתולים להידפק על ידי ביבי.

  11. איתי הגיב:

    ממה שמצאתי אבי דרכסלר דיבר על שינוי בחוק יסודות התקציב משנת 1992, שהיא במקרה או לא גם השנה שבה גם נחקק חוק חובת המכרזים.

    http://www1.bizportal.co.il/article/279519

    http://www.nevo.co.il/law_html/law01/P233_001.htm#Seif43

    הויכוח על איזה חוק בדיוק מדובר ממש לא חשוב. החשוב הוא שהגישה (והעיגון בחקיקה מחייבת) של מיקסום רווחים למדינה דרך מינהל מקרקעי ישראל שולטת בכיפה כבר 20 שנה, שבמהלכן היו גלי גאות וגם גלי שפל בשוק הדיור.

    http://www.nadlanavon.co.il/article.asp?ID=251

    אילו הגורם העיקרי לעליית מחירי הדיור היה שיטת המכרזים, היינו צריכים לראות עלייה די מונוטונית כבר עשרים שנה.

    להבנתי המוגבלת כהדיוט נדלן, ההשערה שמועלית במאמר פשוט לא נתמכת ע"י נתונים אמפיריים. ההסבר של זליכה שמופיע גם הוא בקישור למעלה נראה לי הרבה יותר מבוסס אמפירית.

    סקירה כוללת על סיבות אפשריות לעליית מחירי הנדלן: http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    שימי לב מי מציע את הטענה לאשמת המכרזים בסעיף 5.5 (וראי גם סעיף קשור 5.3).

  12. ×§. טוכולסקי הגיב:

    איתי המחיר המוצע לדירה של 424,000 לא אני המצאתי הוא גם לא מבוסס על התחייבות של המדינה להוצאה אלא רק על ויתור על מחיר הקרקע והמסים על מחיר הקרקע.
    לעלייה במחירי הנדל"ן סיבות רבות שלא צריך ללכת עד זליכה אפשר לקרוא גם מה שנכתב באתר הזה, בלי אווירה נוחה לבועת נדלן (ריבית נמוכה ביקוש הולך וגובר לדירות בידי משקיעים) גם המחיר לא היה עולה.
    הטענה העולה במאמר פשוטה, הפער בין עלות הבנייה של דירת 4 חדרים למחיר של דירה בשוק ה"חופשי" אדיר. אם הממשלה רוצה היא יכולה לנקוב במחיר הזה לדירת 4 חדרים בסיסית במכרזי מחיר למשתכן ובבנייה ציבורית.
    כל שקל מעבר ל-424,000 לדירת4 חדרים בסיסית זאת גנבה עכשו בו ננתח מי גונב, המדינה במחיר הקרקע, הקבלנים שמנפחים מחיר בגלל הביקוש, הבנקים שנותנים משכנתאות ענק. באמצעות בנייה ציבורית אפשר לנטרל את כל זה ולמכור דירות כולל רווח לקבלן בפחות מחצי מיליון ש"ח.

  13. איתי הגיב:

    ×§,

    יפה מאוד, יש כל מיני רכיבים במחיר הדירה פרט לעלות הבנייה ואתה לא הראית מי מהם הכי משמעותי ומי זינק מאז 2009. לכן כל הטענה שהמחירים גבוהים בגלל גביה מופרזת של ממ"י עומדת על כרעי תרנגולת.

    עכשיו נעשה תרגיל מחשבתי:

    גם את המחיר לצרכן של גביע קוטג' אפשר לחלק לכמה רכיבים, למשל – עלות ייצור, הרווחים של המוכר שגדלים בתנאי עודף ביקוש, הרווחים של הממשלה (= במקרה ×–×” רק המע"מ).

    עכשיו תאר לך שהיית קורא מאמר שכותרתו נראית כך:

    "המע"מ הגבוה הוא המייקר את מחירי הקוטג'

    הסיבה העיקרית שאנחנו מתבקשים לשלם על גבינת קוטג' פי 3 עד 5 מעלות ייצורה אינה קשורה בעלייה במחירי חומרי הגלם וגם לא בעלייה בתשומות העבודה אלא רק במיסים המנופחים שגובה המדינה"

    1. האם לא היית מטיל ספק בטענה?

    2. את מי הכותרת הזו משרתת, את אלו שרוצים מדינה חזקה עם הכנסות גבוהות ויכולת לספק שירותים חברתיים איכותיים, או את אלה שרוצים ממשלה חלשה עם הכנסות נמוכות?

    עכשיו אתה יכול לבוא ולטעון לגמרי בצדק שדירה (או קרקע) אינה מוצר כמו קוטג' ולכן האנלוגיה לא תקפה. אני מסכים. מצד שני אני לא חושב שצריך ללכת לקיצוניות השניה ולראות את הקרקע כנכס שהמדינה חייבת לחלק בחינם לכולם, כמו שאנו דורשים חינוך חינם ושירותי בריאות חינם. בניגוד לימי הקמת המדינה, יש בארץ מעט מאוד קרקע יחסית למספר התושבים, וחלוקה בחינם עלולה לפגוע קשות בשמירה על עתודות ושטחים פתוחים. בנוסף, חלוקה בחינם עלולה ליצור טענות קשות על אפליה, כי ברור שהערך של דירת 80 מ' בת"א גבוה מהערך של דירה באותו שטח בירוחם.

    אכן, יש בהחלט היגיון בדרישה להקצות חלק מקרקעות המינהל בחינם לבניית דיור ציבורי ובשימוש נרחב יותר בשיטת מחיר למשתכן, אבל מכאן ועד להאשמת מחירי המכרזים בזינוק במחירי הדירות, כפי שנאמר בכותרת, הדרך ארוכה.

  14. ×§. טוכולסקי הגיב:

    איתי אם אפשר לבנות דירת 4 חדרים בחריש ב-424,000 ש\"ח כשהוויתור היחיד הוא של המדינה עח מחיר הקרקע והמסים על מחיר הקרקע אז כנראה שהמחיר כולל: עלות חומרים, כוח עבודה, זמן עבודה, הובלה של חומצרים ועובדים ורווח לקבלן.
    במסגרת הורדת מס החברות ושאר המסים הפרוגרסיביים הממשלה מצאה לעצמה מקורות רגרסיביים להשלמת ההכנסות, מחירי הקרקע היה אחד המקורות הללו. משום מה מנקוןדה זו אתה בוחר להתעלם, שיש מחיר נקוב כולל רווח והוא מחיר העלות לדירה.

    במחיר הקוטג' ידענו תמיד מה מחיר המטרה ולכן אנחנו יודעים גם מהם עלויות היצרן וכמה החקלאי מרוויח ומה הרווח לחברה ולמשווק. לראשונה הודתה הממשלה מהי עלות בניית דירה כולל מרכיב רווח שנקבע מראש לקבלן.

    בתור קורא של עבודה שחורה אתה קראת בוודאי לא מעט מאמרים שלי בנושא, הפעם בעקבות חשיפת המחיר של דירת 4 חדרים ללא מרכיב הקרקע התמקדתי בנקודה הזו.
    את הכותרת הראשית לא אני בחרתי, הכותרת שאני נתתי למאמר ההיא הכותרת שמופיעה אחרי שם המחבר. קטונתי מלערער על שיקולי המערכת בבחירת כותרות.

  15. ×§. טוכולסקי הגיב:

    בנוגע למע"מ אין לי ספק שמע"מ גבוה מייקר מוצרים שלא את כולם צריך לייקר במע"מ גבוה. צריך להרחיב את שורת המוצרים בפיקוח ולקבוע לכל מוצר מפוקח מע"מנמוך 5-6% בלבד. צריך לקבוע רשימת מוצרים שאמנם תשאר בלי פיקוח אבל המע"מ עליה יהיה מופחת.
    מע"מ הוא מס רגרסיבי יש לו מטרה טובה אחת הוא משרת הגבלה של הצריכה, אבל צריך לדעת מה מגבילים, תרופות מרשם, מוצרי יסוד בסיסיים, מוצרי מזון בסיסיים צריכים להיות בדרגת מע"מ נפרדת וגם דירה ראשונה צריכה להיות בדרגת מע"מ נפרדת.

  16. יונתן ×›. הגיב:

    נניח והמדינה לא לוקחת יותר מסים על הקרקע,כמה הכנסות יגרעו מקופת המדינה ואיך זה ישפיע על המשק?

    אם יורידו את מחירי הדירות משמעותית יפגעו קשה מאוד בכל בעלי הדירות.

  17. דליה הגיב:

    יונתן, אם מחירי הדיור למשתכן – בהיקף שנדרש לזוגות צעירים – יהיו זולים יותר, ×–×” לא ישפיע על מחירי הדירות היקרות. מדובר בצרכני דיור מסוגים שונים. היום רק עשירים יכולים לקנות דירות. זוגות צעירים לא. אם שר השיכון ידאג לזוגות אלה בשיווק דירות למשתכן, מחירי הדירות המפוארות לא יהיו זולים יותר.

  18. יונתן ×›. הגיב:

    האמת שחשבתי על ההשפעה על דירות רגילות לא על וילות בקיסריה.

    כל הדיבורים האלה די באוויר,בכמה דירות מדובר באילו סכומים וכו׳ ?

    זה שעלות בניית דירה היא כ400,000 גם אני יכולתי לומר לכם וככה כל מי שאי פעם בנהנאו עשה שיפוץ מסיבי .

  19. ×§. טוכולסקי הגיב:

    המשמעות של בועה היא שהערך של משהו מנופח שלא לצורך ובלי סיבה. ברור שבעלי דירות יסבלו מירידת ערך הדירות הלא ראלי שלהם בדיוק כמו שבעלי חסכונות בבנק נפגעים כשהריבית יורדת או בעלי מניות נפגעים כשהמניות יורדות. אחרי שניפחו את כל המחירים בלי סיבה הולכת ומתבררת האמת וזה יהיה כואב.

  20. איתי הגיב:

    1. אם אכן יש הבדל משמעותי בין מה שאתה רוצה לומר ובין מה שאומרת הכותרת בהחלט כדאי לנסות לשנות.

    במקרה הנוכחי אני חושב שהכותרת וכותרת המשנה משרתות את הניאוליברלים, שמאשימים את הממשלה בחליבת הציבור, ומתעלמים מחליבה שהיא אולי גדולה בהרבה ע"י קבלנים, בנקים וכו' (שבניגוד לגביה הממשלתית, אינה משמשת לספק שירותים לציבור).

    2. כמוך, אני לגמרי בעד שהמיסוי יהיה יותר פרוגרסיבי ופחות רגרסיבי (וגם עם ההצעה למעמ דיפרנציאלי). אבל עם הטענה שהחכרת קרקעות מינהל במכרזים היא מעין מיסוי רגרסיבי אני לא מסכים. אם פלוני קונה גביע קוטג' בהרצליה פיתוח ואלמוני קונה גביע קוטג' בנתיבות, המס שמגיע למדינה באחוזים זהה ובשקלים הוא די דומה (ייתכנו קצת הבדלים במחיר לפני מעמ), ולכן מבחינת אחוז מההכנסה נטו יוצא שאלמוני העני משלם מס גבוה יותר על צריכת מוצרי חלב. לעומת זאת לגבי קרקע, מחיר המכרז באזורי ביקוש הוא גבוה ובאזורים ללא ביקוש הוא נמוך, ולכן אנשים אמידים שקונים באזורי ביקוש גבוה תורמים הרבה יותר לאוצר המדינה ממי שיכולתם משגת רק לקנות דירה בזול בפריפריה.

    המסקנה שלי (כהדיוט) היא שאין שום דבר רע במכרזים, כל עוד הממשלה מחויבת באמת לדיור ציבורי ופרויקטים במחיר למשתכן לזכאים.

    לעומת זאת, אילו היו נותנים את כל הקרקע לקבלנים בגרושים או בחינם גם היה ויתור משמעותי על הכנסות מדינה (שצריך למלא ממקום אחר) וגם זה לא ממש היה מוריד את מחירי הדירות בשוק החופשי, למי שאינם זכאים.

    הסבר – אם אנחנו רואים בתנאי הריבית הנוכחיים יש מספיק אנשים (משפרי דיור, משקיעים, תושבי חו"ל) שמסוגלים ומוכנים לשלם מיליון וחצי ומעלה על דירת 4 חדרים – אז זו היתה רמת המחירים, ובמקום המדינה הקבלנים היו גורפים את הרווח.

  21. לקסי הגיב:

    התהפוכות בשוק ההון (תוצאת החטא הקדמון של ביטול הסכמי ברטון-וודס) הביאה ליצירת עדפים אדירים של כספים.

    אמדן שקראתי הוא שערב התפוצצות הבועה ב-2007 כמות הכסף בעולם היתה פי חמישה מערך כלל המוצרים והשרותים בעולם.

    זה גרם לכך שבעלי הכסף הרב חיפשו מוצא לעדפים שבכיסיהם.
    הדרך לניפוח "נדלן להשקעה" היתה קצרה וסלולה מקדמת דנא.
    בארץ הקודש ידעו האבות המייסדים למנוע זאת על-ידי הלאמת רוב הקרקעות והקמת גוף שינהל אותן, הוא מינהל מקרקעי ישראל.

    עם השתלטות השיח (ההגמוניה) הניאוליברלי על התרבות החמרית במדינת היהודים החליט מי שהחליט בממשלה ששוק הדיור הוא ככל שוק אחר ולא מילוי צרכים שהחברה – באמצעות המדינה – חבה לתושבים. ×–×” קרה במקביל להורדת המסים מפעילויות כלכליות ומרווחים של המגזר העשיר.
    משעה שהדיור הפך – בעיני הממשלות – מצורך לסתם מוצר-נרכש-בשוק. ובעידן הסתלקות הממשלה מאחריותה לתושבים. ראה מי שראה את נכסי המדינה החמריים החשובים ביותר ניתנים לתושבים עם תג מחיר שאינו הגבוה ביותר שניתן להשיג. באו חכמים ותיקנו "מכרז".
    בא האוצר וראה כי טוב. הנה עוד מקור חשוב להכנסות המדינה.
    אבל בעידן של דירות כ"מוצר להשקעה" מחיר הדירה נגזר מרצונו של עשיר פריסאי או ניו-יורקי להבטיח את ערך האירו או הדולר היורד ואת עדפי הכספים הם משקיעים בדירות יוקרה בארץ הקודש (ו"על הדרך" גם מקבלים "צל"ש ציוני"). התופעה הזו גורמת ל"משיכה כלפי מעלה" של מחירי כל הדירות בגלעין המצטופף.
    ראתה המדינה כי טוב ודאגה שמחירי הקרקע לבנייה יהיו גבוהים ככל הניתן, לשם מילוי השק הנקוב של אוצר המדינה (למה הוא נקוב ולהיכן הממון זולג, נכתב ונאמר הרבה במקומות רבים, גם כאן).
    מאידך התעלמה המדינה מהיות הדיור צורך אנושי (כדברי נביאם, אחת ה"מ", מעון), והפקירה את כולם לאותו מחול שדים.
    אי התערבות בכלכלה גורמת לגודש בגלעין חדרה-גדרה, מה שגורם לביקושים גבוהים שם לקורות גג.
    בו-זמנית אנדרה מפריז ומייק מניו-יורק באים עם מזוודות מתפקעות ובהן אירו ודולרים.
    התוצאה מחירים בלתי אפשריים.

    הפתרון, להחליף-את-הדיסקט… ליצור מקומות עבודה בספר ולהקל את הלחץ על הגלעין.
    בו-זמנית לבנות בספר דיור זול, לצעירים מחפשי עתידם (ולא רק לחרדים מחפשי חריש-אסיף-כסיף).
    הצרוף דיור זול ועבודה בספר הוא הפתרון הידוע כ"פיזור האוכלוסיה והכלכלה", אבל על זה חתומה מפא"י וכבר זה פסול-טריפה.

    מה שצא מכל העירבוביה הזו שמחיר הקרקעות הפך להיות עוד מס עקיף המוטל בלא אבחנה על מי שצריכים גג ועל מי שצריכים לשמור על ערך ממונם.

    הממשלה הזו ומרכיביה לא יחליפו את הדיסקט.

Leave a Reply