postpass act=ul view postpass עבודה שחורה » החלטת בית המשפט העליון בעניין מבחני המיצ"ב – שקיפות עכורה

חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

החלטת בית המשפט העליון בעניין מבחני המיצ"ב – שקיפות עכורה

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 28.08.12 1:26

העיתונאי גדעון עשת מבקר בחריפות בבלוג שלו את החלטת בית המשפט העליון להתיר פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב

שקיפות עכורה

אילו בית המשפט העליון היה מסתפק בבחינה משפטית צרה של זכות השקיפות, אי אפשר לטעון כנגדו. משפתח בית המשפט את הדיון לשאלות החברתיות, הוא הפך עצמו לכלי שילטוני שיבטיח כי מעתה ואילך זכות הילד היא זכות הכסף של הוריו.
על דמוקרטיה אומרים שהיא שיטה חברתית לא ממש מוצלחת אלא שהיא עדיפה על כל החלופות האחרות. יש האומרים דברים דומים על מבחנים. מעסיקים רבים נוהגים לשלוח מועמדים לעבודה למבחני מיון שונים. אוניברסיטאות בוחרות תלמידים על פי הצלחתם במבחני בגרות ובמבחן פסיכומטרי. מי שעוסקים בתחום יודעים כי ציון גבוה במבחן  לא בהכרח   מעיד על כישוריו של הנבחן – יותר מכך הוא מעיד  על יכולת הצלחה במבחן. אלא שגופים רבים נאלצים לעשות סלקציה בין מועמדים, והמבחנים – על אף מגרעותיהם הרבות – הם החלופה הפחות גרועה.

ממשלות אף הן משתמשות בתוצאות מבחנים כבסיס מידע למדיניות. "מערכת החינוך" בישראל נחשבת גרועה כי ממוצע הציונים של תלמידים בבחינות בינלאומיות (פיס"ה) נמוך יחסית. משרד החינוך משתמש בהישגי תלמידים במבחני המיצ"ב כמודד לטיבו של בית ספר. בית ספר שתלמידיו כושלים במבחנים האלה זוכה לטיפול "המערכת" – בין בעונשים למורים (נדיר ביותר) ובין בתגבור משאבים.

זכות הציבור לדעת?

האם המידע על התוצאות האלה ראוי שיהיה בידי הציבור? בידי הורי התלמידים? משרד החינוך הקים ועדה מקצועית שהמליצה בשלילה. בית המשפט המחוזי בירושלים, לו עתרה התנועה לחופש המידע, סמך על המלצות הועדה ופסק לטובת הממשלה. בית המשפט העליון הכריע לטובת "זכות הציבור לדעת".

השופטים – אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ויורם דנציגר – עסקו בעיקר בהיבט המשפטי: האם חוק חופש המידע מאפשר למשרד החינוך למנוע את פירסום המידע?  ההכרעה בזכות השקיפות התקבלה כי  מבחינה משפטית (ההדגשה במקור) הנזק שייגרם, אם ייגרם, מתגמד אל מול הנזק שבחיסיון. ההנמקות המשפטיות האלה לא מעניינות את הפינה הקטנה שלי.

יכלו השופטים להסתפק בכך. אלא שהם הרחיבו גם להנמקות חברתיות. עיקרן: כלל לא ברור שייגרמו נזקים בשל הפרסום, אבל אם יהיו נזקים כאלה,  משרד החינוך יכול לתקן. בלשון רפואית בית המשפט העליון העדיף לרפא חולים במקום למנוע את המחלה. מעניין מה היה פוסק בשאלת הזכות של הורים למנוע חיסון מילדיהם.

להמשך קריאה בבלוג של גדעון עשת

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.