חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האם הציבור באמת מכור לרכב פרטי?

נושאים דעות, תחבורה ב 13.08.12 0:16

ביום א' פורסם בגלובס מחקר של משרד התחבורה, לפיו רק כ30% מהציבור בישראל משתמשים בתחבורה הציבורית , שיעור מהנמוכים בעולם. הנתון הנוסף שאנחנו המדינה המובילה מבין המדינות הOECD  בצפיפות הכבישים- 2.4 מיליון נסיעות לכל ק"מ כביש. האם אנחנו באמת מכורים לרכב פרטי ונמנעים מהשימוש בתחבורה הציבורית כאיזה עניין אידיאולוגי, או שהדבר קצת יותר מורכב
מאת : אשר רוכברגר

 גילוי נאות- מסיבות רפואיות אין לי רישיון נהיגה, במשפחתי אין רכב ואנחנו מתניידים אך ורק בתחבורה הציבורית לגווניה. הייתי מגדיר את עצמי אפילו כ"משתמש כבד".

 אני רוצה להתחיל מהפרט אל הכלל ולשתף אתכם בכמה חוויות של השימוש היום-יומי בתחבורה הציבורית.  לפני ארבע שנים גרנו בקרית גת.  אם תסתכלו על המפה, לכאורה מקום די מרכזי, שאמור להיות נגיש לכל המרכזים העיקריים. יש בה לא מעט קווי אוטובוסים וגם תחנת רכבת, אבל, אפילו אם מתעלמים מעלות הנסיעה וזמן הנסיעה ברכבת מקרית גת למשל לתל-אביב (עלות הנסיעה כמעט זהה לעלות הנסיעה מתל אביב לבאר שבע ויקרה פי 2 מהעלות הנסיעה באוטובוס), תמיד הייתה איזושהי בעיה קטנה: הקו האוטובוס המקומי על פי לוח זמנים שלו תמיד היה מגיע לתחנה כמה דקות אחרי צאת הרכבת ויוצא מהתחנה כמה דקות לפני הגעת הרכבת. כמובן הוא לא היה פועל בשעות הערב וגם במוצאי שבת. באותה תקופה עבדתי בירושלים ולא ראיתי בעיה מיוחדת לנסוע באוטובוס כשעה ורבע לכל כיוון. אני לא נגוע בסטיגמה ישראלית שכל מה שלא רואים מן החלון, זה רחוק. יחד עם זאת , עלות הנסיעה הייתה שיקול משמעותי בין יתר השיקולים לעזוב את קריית גת לטובת העיר לוד.

 העיר לוד, כידוע נמצאת במרחק של כ15-20 דקות נסיעה מתל-אביב. אבל לעומת תל-אביב רבתי , תחבורה ציבורית בה מאוד לא מפותחת. באזורים שלמים בעיר אין תחבורה בכלל, באחרים- בתדירות נמוכה והיא נפסקת בערך אחרי שעה 9 בערב.. במוצאי שבת כמעט אין תחבורה בכלל. כאשר אני כותב "אזורים שלמים" , אני מתכוון לשכונות ולא לאיזה רחוב או סמטא שבמקביל לה יש תחבורה. מצב דומה קיים גם ברמלה.

אשתי עובדת בגבעתיים, לכאורה זה לא כל כך רחוק מלוד, לוקח לה להגיע לכל כיוון כשעה וחצי, כאשר מדובר על נסיעה בתוך לוד, נסיעה ברכבת מלוד לתל אביב מרכז, ונסיעה משם למקום עבודתה בגבעתיים ותוסיפו לזה זמני ההמתנה בין לבין. פעם אחת התמזל לה טרמפ ולקח לה להגיע הביתה כ30 דקות. זאת אומרת, אילו היה לה רכב, הייתה חוסכת כל יום בין שעה וחצי לשעתיים. זה לא זמן מבוטל, אפשר להספיק בו הרבה.

עוד משהו פיקנטי על הרכבת – רבים ראו פרסומת שמתנוססת לאחרונה בכל תחנות הרכבת על כך שסוף סוף אפשר להגיע מתל אביב לבאר שבע בפחות משעה או ליתר דיוק ב55 דקות. לאחר מאמצים מרובים ושנים רבות, נסללה המסילה השנייה בין תל אביב לבאר שבע ובזה אנחנו מה זה התקדמנו מאז הטורקים. לפני כ10 ימים הייתי צריך לבקר בבירת הנגב . כבן אדם מודרני נכנסתי לאתר הרכבת לבדוק את לוח הזמנים. מה לעשות, את הבגרות  שלי עשיתי לא בארץ ולכן אני מסוגל לעשות חשבון פשוט גם ללא מחשבון וראיתי, שמה שאני לא עושה, אני לא רואה שבין שעת היציאה ושעת ההגעה יש 55 דקות. חשבתי שמא האתר לא עודכן, אבל במודיעין הרכבת בטח צריכים לדעת על זה. התקשרתי למודיעין ובמודיעין אמרו לי את אותם שעות היציאה והגעה ובאותה נשימה אישרו שזה באמת 55 דקות. כשהגעתי לרכבת מרכז בתל-אביב, קיבלתי גם חוברת עם אותם 55 דקות. אני לא רוצה להישמע פרנואידי, אבל לא התעצלתי ושאלתי מוקדן במודיעין ופקח בקרון הרכבת. שניהם אמרו לי שאכן זה 55 דקות. הרכבת יצאה מת"א מרכז בשעה 17.35, אליבא ד'הנהלת הרכבת, היא הייתה אמורה להיות בבאר-שבע בשעה 18.30. נו, טוב, אנחנו לא בשוויץ, נוסיף עוד 5 דקות…אבל בסופו של דבר היא הגיעה לבאר שבע אחרי 75 דקות וההבדל בינה (מוגדרת כרכבת מהירה), לרכבת מאספת שעוצרת בדרך בלוד ובלהבים רהט, הוא 6 דקות בלבד. דרך אגב, האוטובוס הישיר שעובר דרך כביש 6 מגיע בין היעדים יותר מהר מהרכבת. מי שלא מאמין יכול להתנסות בעצמו ולנסות לפתור תרגיל מתמטי, כיצד 55 שווה 75 ולחשוב מדוע חושבים על הציבור שהוא מטומטם.

נעבור מהפרט אל הכלל – לעניות דעתי חרף כל ההצהרות, של הממשלות לדורותיהם, המדינה היא זו, שלא מעוניינת בפיתוח התחבורה הציבורית. יש כאן שילוב סיבות , אך כולן כלכליות. קודם כל  כהרבה דברים ציבוריים אחרים, התחבורה הציבורית לא תמיד אמורה ויכולה להיות רווחית, הרי היא צריכה לשרת את הציבור גם בשעות שפל ובמקומות שלא נוהרים לשם המוני אדם. העובדה הזאת מתנגשת עם השקפת העולם הכלכלית ההרסנית של קברניטי המדינה.

 הסיבה השנייה היא, שמי שמקבל החלטות על הקווים, התדירות והמחירים,  בין במשרד התחבורה, בין בשלטון המקומי ובין בחברות המפעילות, כבר מזמן-מזמן לא נוסעים באוטובוסים.  הייתי רוצה לראות את השר כץ (ובאותה מידה גם את קודמיו) עולים לרכבת ביום א' בבוקר או לאוטובוס בין עירוני ביום חמישי לקראת ערב. ושלא נדבר על רכבת הקלה בירושלים, ובאתר הזה דובר עליה רבות.

 הסיבה השלישית היא שמהרכב הפרטי המדינה מרוויחה הרבה מאוד כסף . זה מתחיל מהמיסוי הכבד על יבוא הרכבים,ממשיך באיגרות שנתיות, שגם הם סוג של מיסוי, נוסיף לזה מחיר הדלק ומרכיב המיסוי בו (כ57%). בואו לא נשכח גם את כל ענף המוסכים, ספקים של חלקי חילוף וכל המוצרים הנלווים וכו'.  כל אלה  גם משלמים מיסים ומע"מ. המרכיב הנוסף הוא החניה. בין אם מדובר בחניה עירונית או חניונים פרטיים. גם שם מתגלגל לא מעט כסף.

בלא מעט מקרים יש תאונות  ואז יש גם עניין של ביטוח ולפעמים גם הליך משפטי. כן בתמונה נכנסים עורכי דין ואגרות של בתי משפט.

אינני יודע מה המחזור השנתי של כל ההכנסות מענף הרכבים הפרטיים, אך בטוחני שמדובר על מיליארדים רבים, שזורמים לקופת המדינה בלי שהיא נוקפת אצבע. דרך אגב, אולי ימצא מישהו שיהיה מוכן להרים את הכפפה ולעשות חישוב זה? עכשיו תארו לעצמכם אם כל מטר הכסף הזה יופחת נניח ב30%.אתם מבינים שמבחינת ההיגיון של פקידי האוצר זה דבר הכי לא הגיוני לוותר מרצון על סכומים אסטרונומיים כאלה ובמקום זה לפתח את התחבורה הציבורית הנגישה והתואמת את המצב הראוי במדינה מפותחת במאה ה21.

 לכן זה לא מפתיע שמי שיכול וידו משגת, מעדיף להשתמש ברכבו הפרטי ומי שלא…יסבול מהשימוש בתחבורה הציבורית, כפי שהיא היום, והשאר- רטוריקה

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

11 תגובות

  1. דני זמיר :

    אשר היקר,
    כתושב כרכים וערים בדרום/מרכז אתה עוד מ"ברי המזל" שיכולים להתלונן (בצדק) נגד אי עמידת הרכבת והאוטובוסים בזמנים ובהצהרות מטעמם.

    אנחנו תושבי הגליל העליון והמזרחי אפילו את זה לא יכולים לעשות כי אף אחד לא סופר אותנו.
    רובנו גרים ביישובים נטולי כל נגישות אפילו סמלית שך תחבורה ציבורית סבירה.

    במקום שהמדינה תחייב ותיקח על עצמה קיום תחבורה ציבורית בהיקף מינימלי לחות לכל יישוב שהקימה, יישובים שלמים בגליל כולל היישוב שלי אינם מחוברים כלל באמצעות תחבורה ציבורית לעולם. (אבל אין טוב בלי רע: זה מחזק את הקהילתיות: מי שלא עוצר לטרמפ ביישוב- דינו סקילה…): קוי תחבו"צ לא נכנסים או לא עוברים ליד כי זה לא רווחי, אוטובוסים אין, רכבת אין, מטוסים לא רלבנטים בגלל העלות.
    יש לנו בכלל ברירה אחרת חוץ מלהחזיק מכונית אחת/שתייםלכל משפחה אם חפצי התפרנסות נגישות, חיים אנחנו?

  2. יאיר :

    בנוסף לשרות המאוד ירוד שהתח"צ נותנת, היא גם יקרה מאוד. אולי לא ביחס ל-OECD, אבל בהחלט ביחס לרכב הפרטי. לפי החשבון שלי יותר זול לי לנסוע מהבית למרכז העיר בה אני גר ברכב הפרטי. אם אנחנו שניים זה זול בהרבה, וכמעט מכסה את החנייה.

  3. יונתן כ. :

    גם לתושבי הכרך אין יכולת אמיתית להשתמש בתחב״צ, אני גר בכפר סבא ועובד בהוד השרון,ברכה אני מגיע ב15 דקות לעבודה,באוטובוס? שעה במקרה הטוב.

  4. עמית-ה :

    לצפיפות כלי הרכב לק"מ יש להוסיף את מספר כלי הרכב לנפש שהוא הכי נמוך במדינות המפותחות.
    תתארו לעמכם שהאתר הזה עבודה שחורה יצליח וישראל תשנה את המדיניות לסוציאל-דמוקרטיה.
    במקרה כזה יוכלו גם עשירונים נוספים לקנות כלי רכב, אם נגיע למס' כלי רכב לנפש כמקובל במדינות המפותחות הצפיפות תגדל פי 2.
    אז למה כל כך צפוף כי ישראל מדינה קטנה מאוד וגם אם יגדילו פי 5 את שטח הכבישים לא יפתרו את הבעיה.
    בימים שהמדינה הייתה אחראית על התח"צ היו כאן רק שתי חברות – אגד ודן, לא הייתה תחרות,
    אבל מחיר הכרטיס היה חצי ותדירות האוטובוסים הייתה כפולה.
    מחיר כרטיס ראש-פנה קריית שמונה בשנים ההן היה עלות ליטר 1 בנזין עכשיו זה 18 ש"ח, כל כלי רכב יותר זול מזה.

  5. לקסי :

    מאתר הרכבת
    לו"ז הרכבת – היום – יציאה מרכבת צפון בבאר-שבע, הגעה לת"א תחנת ההגנה
    אלה התחנות הקרובות בין שתי הערים.
    16:50 17:50 1:00
    17:25 18:22 0:57
    17:50 18:50 1:00
    18:50 19:50 1:00
    19:50 20:50 1:00
    כשנוסעים מב"ש מרכז לת"א מרכז (סבידור) הנסיעה אורכת עוד 14 דקות…

  6. לקסי :

    מתכנני ישראל 2020 הראו שחיוץ מגמות יסתום את מערכות התחבורה של ישראל. מערכת התחבורה היא הראשונה בתור לקריסה.
    מאז התחילו לדבר על תח"צ והאוצר עבר מבלימת פיתוח הרכבת להטלת האשמות בכל האחרים על כך שאין די מסילות ורכבות.
    ה"אשמים" העיקריים בסתימת התחבורה הם היוממים ברכב פרטי, לרוב אחד במכונית.
    הסרת היוממים מהכבישים היא מטלה לאומית רבת משתתפים.
    בין השאר:
    – ביטול רכב צמוד כחלק מהתגמול על עבודה והמרתו בשכר גם בחישוב לפנסיה;
    – ביטול מעמד "פקיד נדרש" והמרת ההטבה לשכר גם בחישוב לפנסיה;
    – שיפור התח"צ גם במחיר סבסוד כבד שיתבטא לאו דווקא במחיר הנסיעה הבודדת, כמו בנוחות ובתדירות. "מכל מקום לכל מקום ובכל עת".
    – אחרי אלה: שינוי יחסי המחירים בין עלות המכונית לעלות הנסיעה. הזלת המכוניות והמיסוי עליהן וייקור הדלק. המכונית המשפחתית, למי שיחזיק מכונית, תשמש לחופשות ולא ליוממות. חלק מהמשפחות ישקלו שכירת מכונית לחופשה ושימוש בתח"צ ביום-יום.
    – שינוי תקני החנייה מתקני מינימום לתקני מקסימום.
    פירוש: כשמקימים מבנה שבו יעבדו אנשים ושיגיעו אליו אנשים נוספים לקבלת שרות, חובה על המתכננים לתכנן לפחות X מקומות חנייה (לדוגמה: כפליים ממספר העובדים המתוכנן). מה שיפחית את היוממות לבנה הוא תקן מירבי (בהולנד, לדוגמה, לא יותר מעשירית מספר העובדים המתוכנן). העליתי את ההצעה הזו לפני כמה עשורים. לפני שנים אחדות ראיתי התיחסות בדיון עיתונאי.
    – מיקום יעדי יוממות בצמוד למרכזי תחבורה ציבורית.

  7. איתמר כהן :

    יישר כוח על הטור, ועל המאבק למען תחבורה ציבורית.
    עם זאת, בסוף המאמר מופיעה טעות גסה (ורווחת) במשפט: "אינני יודע מה המחזור השנתי של כל ההכנסות מענף הרכבים הפרטיים, אך בטוחני שמדובר על מיליארדים רבים, שזורמים לקופת המדינה בלי שהיא נוקפת אצבע".

    למה זו שגיאה גסה? כי גם על פי השיטה הכלכלית הבעייתית הקיימת, הנזקים הכבדים מעודף השימוש ברכב פרטי בארץ עולים בהרבה על ההכנסות למדינה ממיסוי הרכבים והדלק.

    לקריאה נוספת:

    http://cafe.themarker.com/post/1522071/

  8. טרנסנדנטלית :

    לו היתה תחבורה ציבורית מינמלית לכל ישוב, סביר מאד שיותר אנשים היו עוברים לגור בישובים שיש בהן דירות פנויות להשכרה במחירים סבירים.

  9. עמית-ה :

    במאמר אחד שקראתי בעיתון שעוסק בתחבורה הייתה תלונה של הכותב על כך שבישראל כמות היוממים (אנשים שנוסעים כל יום לעבודה וחזרה) נמוכה מהמקובל בעולם המפותח.
    וכפי שראינו בדבריהם של קברניטנו הם רוצים שנעבור לפרפיריה עם דיור זול וניסע לעבודה בתח"צ.
    אז אני מציע לבנות דיור קרוב למרכזי התעסוקה ושאנשים יוכלו ללכת לעבודה ברגל.
    http://www.youtube.com/watch?v=QNqywWwiQaY

  10. מנחם לוריא :

    אשר רוכברגר,

    אני מאוד מזדהה עם דבריך- ואני רוצה להוסיף נופך קצת אחר:

    ישראל ישראלי חי את חייו על פי סמלי סטאטוס. במזדה ליסינג החבוטה שלו הוא יצפצף לך עוד לפני מופע הירוק ברמזור,יעקוף בשאגת מנוע כדי להגיע לרמזור,מרחק 250 מטרים,הבא שאורו כבר מזמן…אדום. כי המזדה העקיפה חוסר הסבלנות היא סמל סטאטוס לאני איש הי טק ובמשרד אני כל כך חשוב שבלעדי הצק של האקסיט לא ידיע. במציאות הוא עבד מודרני ששעת עבודה שלו בפועל גובלת בתנאי עבדות האסורים במיטב מדינות העולם המערבי.

    ועזר כנגדו (ממש מהיום) סוחר הסמים במרצדס 600 AMG שמזגז בכביש שש במהירות המאפיינת מרדפי מכוניות ממיטב סרטי האקשן ההוליוודים,חלון דלתו,הימנית,פתוח שכולם יראו וגם ישמעו (תנחשו מה…. לא רוצה להיות גזען) וליד ההגה גברתן מחבר העמים שרק למראה גביניו המרצינים אף אחד לא יעיז להפריע לו במשט המזגזג בין הלא יוצלחים במזדות החבוטות בואכה כביש שש.

    כשאני מודיע ללקוח הפוטנציאלי שלי שאין צורך בחניה אני מגיע בתח"צ אני שומע בצידו השני של הקו ממבחר התגובות האלה:
    האיש משתנק כמו זה ששמח לבקבוקון הלבנבן החדש על השיש בחדר הרחצה ובבואו להריח.מלא ראותיו,את האפטר שייב שאישתו רכשה עבורו בדיוטי של נתב"ג ומגלה שזה…אציטון לנכוי ציפורניים.
    ולחילופיו תגובת ההשתנקות של מי שנפח בקולי קולות דווקא בקטע השקט של היצירה הקלאסית בהיכל התרבות בעיבורו של קונצרט הגלה,או סתם החסיר פעימה.

    נסיעה בתח"צ ובאוטובוס בכלל נחשבת לסמל סטאטוס ירוד. ובעידוד הביביזם מענף השטיניזם זוהי הצהרה לאי מצליחנות מן הסוג הבזוי.

    לכן משאת נפשו של ישראל ישראלי היא מזדה חבוטה (אם לא מלסינג אז נרכשה מחברת הליסינג מבלי לטרוח להוריד את הלוגו שלה)בחניה מתחת לבית בן ארבעת החדרים באזור הכי יקר בלב ת"א או כל עיר אחרת שתבחר.

    הפתרון לכל זה מאוד פשוט: חינוך,חינוך ועוד פעם חינוך ולקינוח חינוך…

    ואת זה אין.

    מנחם.

  11. אופק בן אבי :

    אשר וכל שאר המעוניינות/ים, מוזמנות/ים להצטרף לפעילות שלנו בקבוצת "ת' זה תחבורה ציבורית – תחבורה ציבורית לצדק חברתי"
    http://www.facebook.com/groups/127475187347484/

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.