מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הסולודקיניזם הדיאלקטי – קריאה נואשת למתפקדי קדימה
מאת: אלעד הרשקוביץ
המאמר הזה עלול להיות משעמם במיוחד. איך אפשר אחרת? ישנה קבוצה של חברי כנסת בקדימה, שכל מה שייכתב עליהם, יהיה, בדיוק כמותם, משעמם, ארכני, טרחני ומלא בחשיבות עצמית נלעגת. כל מילה שאכתוב בזכותם או בגנותם, במקרה הטוב תעלה פיהוק על פי הקוראים. במקרה הגרוע, יחוש הקורא דחף בלתי נשלט לגרד בין אצבעות הרגליים, כמי שרוצה לסלק משם פיטריה מציקה.
אסור לטעות, יש בקדימה חברי כנסת שמייצגים עשיה וכישורים, שמובילים דרך, ושמשדרים תבונה. אפשר לחלוק על דרכם, אבל אי אפשר לזלזל בכישורים שלהם. ד"ר רחל אדטו למשל, טרם שמונתה לכנסת, היתה סגנית המנהלת של שני בתי חולים גדולים. יוליה שמאלוב ברקוביץ' עמדה בראש שני גופי תקשורת גדולים עוד טרם שמלאו לה ארבעים. רונית תירוש היתה מנכ"לית משרד החינוך. עתניאל שנלר היה ראש מועצת יש"ע, ומנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים, אבי דיכטר היה ראש השב"כ. וכמובן, חברי הכנסת הבכירים: מאיר שטרית, דליה איציק, שאול מופז, ורוני בר-און שהיו שרים לא רעים בכלל, הרבה יותר מפעם אחת.
וכנגדם, בל אחטא בשפתי… עסקנים אופורטוניסטיים, דמויות אפורות ועילגות שהצליחו לצבור פז"ם, מי יותר ומי פחות באינטריגות, במפלגתיות, בכיתתיות ובעיקר אפסיות. עסקנים אלו אינם מייצגים לא דרך, לא יכולת, ולא כישורים! קחו למשל את ח"כ מרינה סולודקין (ח.מ.ס). נחמן שי עמד בראש ארבעה גופי תקשורת גדולים. וח.מ.ס? באותו זמן היא הספיקה להיות חברת כנסת מטעם ארבע סיעות (ישראל בעלייה, ליכוד, ואחריות לאומית שהפכה לקדימה). וקחו למשל את יובל צלנר,שפיסת המידע החשובה ביותר שויקיפדיה מנדבת עליו היא העובדה שהוא ארוסה של דפנה שחר,שהופיעה בסדרת הטלביזיה "מעושרות".
אפשר לאהוב את מופז, ואפשר לשנוא אותו. אפשר להצטער על כשלונותיו, ואפשר להאמין ולקוות שהוא יצליח. וכפי שהוכיחה ארץ נהדרת, אפשר גם לצחוק עליו, בחביבות או ברישעות. אבל, דבר אחד ברור – אי אפשר להתעלם ממנו. זה הרבה יותר ממה שאפשר לומר על הסולודקינים והסולודקיניות שהרושם היחיד שהם מותירים הוא זה של בובת בבושקה, כלומר נפוח מבחוץ, ומכיל העתק חלול של עצמו מבפנים.
כמו דוד לוי, הסולודקינים הם נעלבים כרוניים. כמו דוד לוי, הם יוליכו את עלבונם לקצווי ארץ. אבל שלא כמותו, הם יכולים להיות שנים אחרי שנים, קדנציה אחר קדנציה בכנסת, מבלי להותיר כל חותם. הם יתנפחו כטווס בכל פעם שעיתונאי או פרשן יצליח לאיית את שמם בלי שגיאות. הם אולי יצליחו פעם לכתוב מאמר לאתר "יאללה קדימה" בלי שגיאות כתיב מביכות בכותרת, ובעיקר יצליחו לא לעשות כלום.
שיא ההישג הציבורי של הסולודקיניסטים יהיה כאשר איזה מתחרה ב"תפוס את המיליון" יכריז מבלי להתבלבל: "התמונה שמימין היא זו של אורית זוארץ, וזו שמשמאל היא נינו אבסדזה!" אבל, לנו, ציבור הבוחרים זה לא ממש משנה. מותר ורצוי להתבלבל בין אורית זוארץ ונינו אבסדזה, בין שי חרמש ובין רוברט טיבייב. והמתקדמים, יכולים אפילו להשתעשע ולשחק רביעיות בארבעת חברי הכנסת של קדימה ששם משפחתם חסון. מי שיכול להבחין בין בבושקה אחת, ובבושקה שניה המצוייה בתוכה, שיקום!
אפשר גם להמשיך לגחך כשסולודקינה אחת נעלבה כשאהוד אולמרט החליט להימנע מלהעליב את האינטליגנציה שלנו.ולא מינה אותה כשרה, ואפשר להמשיך ולקטלג את הכלומניקים והכלומניקיות שהתנחלו בקדימה. זה לא משנה ממש. מה שחשוב הרבה יותר הוא שאנחנו, כמו הטבע, שונאים וואקום. ומה שחשוב הוא שיש לנו בקשה מאוד נואשת מכם, מתפקדי קדימה. במשפט אחד, אני מבקשים שחסכו לנו את הדחף לגרד פטריות מבין אצבעות הרגליים.
יש חברי כנסת מוכשרים, טובים, ורציניים בקדימה. אם רק קדימה תסלק את הסולודקיניזם מתוכה, היא תוכל למלא את הצורך הדחוף במפלגת מרכז אמיתית ורצינית שבה יש מנהיגים אמיתיים ורציניים במקום סדרה ארוכה ומשעממת של סולודקינים מיותרים.
1. אלעד מעיד על עצמו כי לא הצביע לקדימה ואינו חבר מפלגה, אך הוא שוקל ברצינות להצביע למפלגה זו.
2. נציין כי באתר זה מתועדת פעילות משמעותית של חברות הכנסת אורית זוארץ ונינו אבסדזה, בנוסף לחה"כ נחמן שי ורחל אדטו, הזוכים כאן לשבחים בזכות עברם, בתחומים הקשורים למדינת הרווחה.
תגיות: אבי-דיכטר, אהוד-אולמרט, אורית-זוארץ, דוד-לוי, דליה-איציק, הליכוד, יאללה קדימה, יובל צלנר, יוליה-שמאלוב-ברקוביץ', ישראל בעלייה, מאיר-שטרית, מרינה סולודקין, נחמן-שי, נינו-אבסדזה, עתניאל שנלר, קדימה, רוברט-טיבייב, רוני-בר-און, רונית תירוש, רחל-אדטו, שאול-מופז, שי-חרמש
קישור קבוע
19 תגובות
Email This Post
1 באוגוסט, 2012 בשעה 7:15
כמה שאתה טועה. הבושה דליה איציק , מושחתת ללא תקנה, חובבת החיים הטובים על חשבון הזולת. עד היום לא שלמה על הנסיעה לחתונה עם פרס באוירון הפרטי. איני יודע גם אם הייתה יוצאת טוב מדוח מבקר המדינה על השיפוץ בבית שלה על חשבון הציבור, אם מנכ"ל המשרד באותה התקופה ( לפני שנזרק ) היה קודם לכן מנכ"ל הכנסת. אגב נאלצה לשלם על השיפוץ מכיסה!
רונית תירוש , מנכ״ל משרד החינוך בזמנה של הגב׳ לבנת. עשייה מבורכת דרדור מערכת החינוך, למצבה היום.
שנלר המושחת , תמיד דאג לג'ובים לעצמו, מבין בתחבורה כמו חברו צבי הנדל בסמים. נסיונו האחרון לערוק לליכוד מעיד על מהותו.
להמשיך הלאה?
1 באוגוסט, 2012 בשעה 10:13
אלעד
לא הבנתי מה ההשמצות הללו נגד מרינה סולדוקין. מרינה סולודקין היא חברת כנסת חרוצה. פעילה בתחומי חינוך וחברה. כל הכבוד לה.
1 באוגוסט, 2012 בשעה 11:02
פשוט מאמר שטחי, רדוד, משתלח בלי שום טיעון משמעותי. מעיד על הכותב שפשוט אין לו שמץ של מושג על מה הוא כותב. אתה יודע מה העשייה הפרלמנטרית של סולודקין? ראיתה רוסיה מבוגרת אז החלטת להכנס בה? ומה הבעיה עם נחמן שי? מה הבעיה עם אורית זוארץ ונינו אבסדזה? שי חרמש היה ראש מועצה אזורית למשל, אתה בכלל ידעת את זה? שי חרמש הוא אחד הח"כים הפעילים יותר בכנסת, וגם סולודקין, אתה בכלל מודע לכך. לא ברור לי למה עלה מאמר שכל כולה ארס, רשעות והשתלחות. רדוד וסתמי. לא מכבד את הכותב, לא מכבד את האתר.
1 באוגוסט, 2012 בשעה 11:04
וחוץ מזה. את המאמר הסתמי הזה, וחסר הביסוס המינימלי אפשר היה לכתוב ברשעות על כל ח"כ מכל מפלגה. סתם נחתת על מישהי שאתה אפילו לא מכיר ולא מודע לעשייתה. ממליץ לאנשים לכתוב על דברים שיש להם בהם מושג מינימלי.
1 באוגוסט, 2012 בשעה 12:42
מצחיק שדווקא הדרעקס הכי גדולים בקדימה צוינו כבעלי משקל ותרומה ואילו הפרופ. סולודקין היא חברת כנסת רצינית ועניינית שמעורה בנושאי חברה.
קדימה בדרכה לפח האשפה של ההיסטוריה גם ובעיקר כי ספסליה האחוריים מלאים פרלמנטרים טובים ואילו בפרונט של המפלגה יש מצבור של אופורטוניסטים שאלוהים יודע למה ומדוע הפכו לשרים, בנוסף הקיטוב הבלתי אפשרי במפלגה הזו בין שמאל (זוארץ, אבסדזה) לימין (שנלר, תירוש, שמלוב) ושאר ירקות הוא פשוט מגוחך.
אין צורך בעוד מפלגת מרכז של משרתי הון (כל קדימה למעט זוארץ ואבסדזה נופלים בהגדרה הזו, מי פחות כמו אדטו סולודקין וחרמש ומי יותר כמו כל השאר) יש כבר את הליכוד.
2 באוגוסט, 2012 בשעה 10:01
שי חרמש היה אכן יו"ר מועצה איזורית, שגודלה, אוי לבושה, קטן יותר מזה של קרני שומרון.
אבסדזה עם נוכחות נמוכה בכנסת, ואפסית בוועדות, ואפס חוקים שאושרו, מעמיד אותה במקום של כבוד במחנה הסולודקינים.
אופס, לא ידעתי שסולודקין היתה פרופ'. תודה על התיקון. חיפשתי קצת באינטרנט וגיליתי את משמעות העובדה הזו, ומדוע היא מוסתרת כל כך. וגם אצלה, 5 חוקים ב-16 שנה! אכן, יבול ראוי לסולודקינית הראשית המדגים היטב היטב את יכולתה.
2 באוגוסט, 2012 בשעה 20:42
אלעד אחד האסונות שלנו הוא שחברי כנסת נבחנים בחקיקה. סולודקין היתה לאורך שנים מעורבת במאבק בסחר בנשים ובמאבק למען קורבנות זנות, אבל יש מעט מאוד חקיקה והרבה מאוד ביקורת על פעילות זרועות הממשלה השונות. שי חרמש הוא חבר כנסת חרוץ שגם מבין עניין ובולט בוועדת הכספים. אבל הם עלי התאנה של קדימה והם לא מצליחים להסתיר את הריקבון.
2 באוגוסט, 2012 בשעה 21:29
אני חבר בקדימה, ופעיל. ממש כמו טוכולסקי אני חושב שחרמש וסולודקין הם ח"כים איכותיים, שלא כמוהו אני חושב שישנם עוד רבים וטובים בקדימה. יש גם פחות טובים, ובכל מקרה תמיד יש מקום לביקורת, ולדיון שיכול להיות נוקב על פעילותם לש הח"כים – מבחינת רמת הפעילות, איכות הפעילות והאג'נדה שמאחורי הפעילות. לא ראיתי שום דבר מאלו במאמר הזה. זה אוסף של ססמאות ומשפטים ריקים מתוכן. מסכים גם גיא חפר שהמאמר הזה היה יכול להיכתב על כל פוליטיקאי, מכל מפלגה ולהיות לא נכון באותה המידה. ואם כבר, את המאמר ראיתי כשסולודקין עצמה העלתה אותו אל דף הפייסבוק שלה כדי לאפשר לגולשים לקרוא גם את הדעות השליליות עליה. זה רק צעד נוסף שעשייתה רבת השנים ורק עוד גורם נוסף להערכתי אליה. ממליץ לכותב המאמר לבקש שיוסר. אלעד, לא תורם לך דבר שגם עוד שנים יוכלו לקרוא את המאמר השטחי, המשתלח והרדוד הזה. לא נימקת דבר, לא הסברת דבר. קצת מחקר אינטרנטי בן כמה דקות, וקצת דרך ארץ היו הופכים את הדברים שלך, אולי, לראויים לקריאה ולא גיבוב השמצות חסר בסיס. ולא משנה אפילו מה הייתה דעתך או מסקנתך.
2 באוגוסט, 2012 בשעה 23:57
אלעד, חמוד, טוב שכתבת את זה. במכה אחת אתה תופס כל כך הרבה מתרות: א. עשיתה החלה פרסומת (בתגובות) ל ח"כ סולודקין. ב.רמזתה ממש חזק – מאיפה הרוח הפחדני הזה (כמובן, על משהו שתחת ביקורת). ג.נתת להבין את הרמת המזמינים שירותך כי הם פנו אלך – זה אומר שאין להם יותר טוב. ד. חסכת זמן וכוח כדאי להתפטר מעבודתך ולקבל פיצוים (ברור לחלוטין, ש סיימת קדנציה אחרי הכתבה הזאת)
3 באוגוסט, 2012 בשעה 7:51
נדמה לי שעומקו של המאמר מודגם היטב במשפט "הספיקה להיות חברת כנסת מטעם ארבע סיעות".
המשפט הזה אולי נכון טכנית, אבל חסר משמעות. סולודקין נכנסה לכנסת יומיים לפני האיחוד הטכני של ישראל בעלייה עם הליכוד (כלומר, כשנכנסה כבר היה ברור שישראל בעלייה היא חלק מהליכוד), והשם 'אחריות לאומית' היה שם זמני שהודבק במשך שבועיים לקדימה, עד שהוחלף.
כלומר, מה שהמשפט הזה אומר הוא שסולודקין עברה מהליכוד לקדימה. הי, בדיוק כמו כל חברי קדימה! ככה קדימה קמה! אבל נראה כאילו יש כאן אפשרות להכפשה, אז יאללה.
וכך כל המאמר הזה – לוקח חצאי עובדות לא רלוונטיות, ומנסה להשחיר את דמותה של פוליטקאית.
3 באוגוסט, 2012 בשעה 10:33
אכן, "עבודה שחורה" עשתה מערכת "עבודה שחורה", בפרסום המאמר הנלעג של אלעד הרשקוביץ (מיהו? האם זהו "נהג שודים" – כפי שמוצג בדף פייסבוק תחת שמו?)
בתגובה על מאמר כל-כך מרושע, שקרי ומכוער זה, יש משום התבזות. אף על פי כן, בשל הערכתי העצומה למרינה סולודקין, לטובת מי שקרא את המאמר ומתוך מעט הכבוד שנותר בי ל"עבודה שחורה", חשוב לי לומר פה: מרינה סולודקין היא האמיצה מבין כל חברי הכנסת בישראל ולא רק בקדנציה הנוכחית. לא אתעכב על העשייה המבורכת שלה בשורה ארוכה של נושאים (כולל פרשת הפיצויים לניצולי השואה, מאבק שהובילה ביחד עם קולט אביטל). את המאבק הקשה, העובר בויה דולורוזה של תעשיית הסחר בילדים על ידי רשויות המדינה, היא מובילה מזה שתי קדנציות. למרות כל ההשמצות, האיומים והרדיפה (ואולי המאמר הזה הוא עוד "תרומה" למסע זה), היא לא מרפה. בעיני ראוייה ח"כ ד"ר סולודקין להוקרה מיוחדת מצד כל רודפי אמת של צדק חברתי, מצד שוחרי אמת של "טובת הילד", מצד לוחמי אמת נגד סחר בילדיהן של קבוצות מוחלשות, של מתריעי אמת על היעדר ביקורת על מנגוני כוח דורסניים, דוגמת מערכות הרווחה והמשפט, בסוגיות של "ילדים ונוער בסיכון".
יישר כוח גדול למרינה. אם היו עוד כמה חברי כנסת כמוה, החברה בישראל הייתה נראית אחרת.
3 באוגוסט, 2012 בשעה 11:49
גילוי נאות: אני מכיראת ח"כ סולודקין כ15 שנה. לדעתי, זה ממש לא נכון לקחת אותה כדוגמא למה שמחבר המאמר מנסה להוכיח. אם באמת רוצים לבחון את פעילותה, אז היא מזמן כבר לא מייצגת את מגזר הרוסי ועוסקת בהמון בעיות חברתיות. גם כחברת הכנסת היא הרבה יותר פעילה מאחרים, בין ממפלגתה ובין מפלגות אחרות. על מנת לסבר את האוזן, אז במושב הכנסת האחרון היא קיבלה יותר מ600 מכתבים ומאות שיחות טלפון מהציבור. גם לפי הסקר של הכנסת הפתוחה והמשמר האזרחי, היא נבחרה בעשיריה הראשונה של הח"כים הפעילים
3 באוגוסט, 2012 בשעה 15:43
ליכלכתם!מאמר שהוא השמצה בלי בדיקת העובדות.אני איתכם גמרתי. אין לי טיפת הערכה לעבודה שלכם.
3 באוגוסט, 2012 בשעה 21:58
בדקתי…
נכון, טעיתי. שי חרמש הוא באמת חבר כנסת אנונימי יחסית בתקשורת, אך הוא באמת חבר כנסת נמרץ. אפשר לקרוא עליו עוד באתר כנסת פתוחה.
שרשרת התגובות שהוזמנו ישירות מח.מ.ס, מוכיח שמה שכתוב במאמר ביחס להיות הסולודקינים נעלבים כרוניים נכון, לפחות לגבי סולודקינית אחת.
4 באוגוסט, 2012 בשעה 7:00
איך אומר את זה במשפט אחד בלי פוזה נטול קישקוש….פשוט תנוח .פאטי ….ותמצא עבודה נורמלית.
4 באוגוסט, 2012 בשעה 9:58
בשם כל האיופים שונאים את סולודקין בגלל מה שהיא אמרה עליהם ואפילו לא טרחה להתנצל תודה. במדינה מתוקנת היא היתה מזמן בכלא.
6 באוגוסט, 2012 בשעה 6:22
עם כל הכבוד לכותב המאמר רב ההישגים והמעלות – חה"כ סולודקין היא s"r לכלכלה מאונ' מוסקווה.
העיקר להכפיש, להכפיש, להכפיש…
צירפתי למעלה את הפרטים עליה באתר הכנסת, שתוכלו להיווכח בעצמכם.
24 בספטמבר, 2012 בשעה 20:47
אלעד צודק. סולודקין היא באמת אפס מנופח, וחבל שהיא מהווה מודל לחברי כנסת.
אסתר הרצוג והיא מנהלות זמן רב יחסי "ליקוק הדדי". לא כדאי להתייחס אליה.
עוד פרופסוריות כאלו ואבדנו!
5 באוקטובר, 2014 בשעה 16:54
באמת איפה הם היום?
אורית זוארץ? נעלמה. וטוב שכך.
נינו אבסדזה? איך מבטאים את זה?
יובל צלנר? יש מישהו כזה בכלל?
רוברט טיבייב? מה זה בכלל? זה מהדורה רוסית של טיבי?
וסולודקין הגדולה? נפטרה לא בשיבה רבה, ואף אחד לא באמת שם לב.
והרצוג? זו שמלקקת לה? גם היא צוברת אבק בבית ברל.