האם עיריית תל-אביב מנסה לנתב את המחאה לפינות נידחות?

נושאים זכויות אדם, חדשות, שיכון ושלטון מקומי ב 16.07.12 1:36

נחשף נוהל 834 להבעת דעה. עיריית תל אביב: הבעת רעיון, דעה, עמדה או תפישת עולם במרחב הציבורי – רק ברישיון. הנוהל נחשף בעתירה של האגודה לזכויות האזרח ושל פעילי המחאה החברתית בדיון משפטי נגד עיריית תל-אביב

לקראת הדיון ביום א' בבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה של פעילי המחאה החברתית והאגודה לזכויות האזרח, חשפה עיריית תל אביב את נוהל 834 לפיו "הפגנה, עצרת, טקס, אירוע סולידריות, אירוע התרמה, אירועי חג וכל פעילות אחרת להבעת רעיון, דעה, ערך, אמונה או תפיסת עולם", מצריך רישיון מהעירייה. גם אוהל שאינו מפריע כלל יפונה אם הוקם ללא אישור.

אתמול בבוקר התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירת חמישה פעילים של המחאה החברתית והאגודה לזכויות האזרח נגד מדיניות עיריית תל אביב האוסרת על הקמת מאהלים ללא קבלת אישור מראש.

כבר בפתח הדיון הצהירה השופטת צילה צפת כי היא סבורה שדין העתירה להידחות, אולם החלטה טרם ניתנה.

לקראת הדיון חשפה לראשונה עיריית תל אביב נוהל חדש (מתאריך 2.7.2012 ) לרישוי "הפגנה, עצרת, טקס, אירוע סולידריות, אירוע התרמה, אירועי חג וכל פעילות אחרת להבעת רעיון, דעה, ערך, אמונה או תפיסת עולם". לשיטתה של עיריית תל אביב, כדי לקיים אירוע מסוג זה במרחב הציבורי נדרש אישור מראש מהעירייה. התנאים למתן האישור כוללים בין השאר תשלום "החזר הוצאות" לעירייה, הפקדת שיק עירבון ופוליסת ביטוח. מי שאינו פועל כמצוותה של העירייה, צפוי להיענש באופן קשה ומיידי – לעיתים קנס, פעמים אחרות החרמת ציוד, ולעיתים פינוי ברוטאלי של האוהל או הציוד עד כדי הוצאתו מכלל שימוש.

לדברי עו"ד שרונה אליהו חי מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה, "נדהמנו לקרוא את תגובת העירייה, שמתייחסת לרחובות כאל רכושה הפרטי. עיריית תל אביב מנסה, בניגוד מוחלט לחוק, להפוך עצמה לסמכות עליונה לאישור פעילות מחאה. הטרטור הביורוקראטי של המפגינים, שכרוך גם בהוצאה כספית לא מבוטלת, הוא אמצעי בדוק לדיכוי מחאות. כפי שעולה מהתנהלות העירייה כלפי העותרים השונים, נראה כי היא אוכפת את מדיניותה באופן סלקטיבי, כך שמחאה 'בעייתית' תושתק באמצעות בירוקרטיה".

בעתירה מובא סיפורו של אחד העותרים, הפעיל תמיר חג'ג', שביקש להקים מאהל מחאה בכיכר רבין בתל אביב. לאחר שמאהל שהקים פורק על ידי פקחי העירייה, ניסה חג'ג' להשיג אישור להקמה מחדש. לאחר שנשלח מאגף אחד למשנהו, נמסר לו כי עליו להגיש בקשה ולפרט בה את מטרת המאהל, גודלו, מיקומו, ופרק הזמן המבוקש לעמידתו במקום. לאחר שהשיב על פרטים אלה, נדרש להוציא רישיון עסק, אישור משטרה ואישור מכבי האש. על מנת לקבל את אישור המשטרה, נדרש אישור מהנדס בטיחות, בודק חשמל ומד"א, והתחייבות על הצבת שומר במתחם. אישור מכבי האש הצריך הוכחה כי האוהל עומד בדרישות מכון התקנים,וכך, נאלץ חג'ג' להוציא מכיסו סכום לא מבוטל לצורך שכירת אוהל העומד בתקן המחמיר.

לצד כל הדרישות, העירייה אישרה להציב את המאהל ל- 9 ימים בלבד (ולא 45, כפי שביקש) ואסרה על הכנסת מחצלות ומזרונים וכן על לינה במאהל. זאת, בניגוד לאוהלים אחרים שהוקמו במרכז בעיר, שקיבלו אישור לתקופה ממושכת וכללו ציוד רב לצרכי המגורים של הפעילים.

דווקא יחסה המיטיב של העירייה כלפי המאהל שהוקם בגן וולוסקי, הרחק מן המרחב הציבורי המרכזי של העיר, הכולל שירותים כימיים, ברזיות, פינוי אשפה ותאורה, ללא הדרישה לרישיון עסק או רישוי כיבוי אש, מעלה את החשש כי העירייה מנסה לנתב את המחאה למקומות הרחוקים מעין הציבור ומלבה של העיר.

לנוהל 834 של העירייה להבעת דעה, לעתירה ולתגובת העירייה