חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גיוס חרדים וערבים: לא לסנקציות האישיות

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, מדיני-בטחוני ב 4.07.12 0:40

נדב פרץ-וייסוידובסקי מצביע על הבעייתיות של ‘מודל הסנקציות האישיות’ לגיוס חרדים, שמאיים על עקרונות היסוד של מדינת הרווחה ומערכת הביטחון הסוציאלי, ואינו מספק מענה אמיתי למודל הגיוס הישראלי

בדיון הסוער סביב ועדת פלסנר וסביב גיוס החרדים (וכמעט כבדרך אגב, גם הערבים) לצה”ל או לשירות לאומי, נכנס לדיון מושג חדש: ‘הסנקציות האישיות’, שיופעלו נגד מי שלא ישרת בצה”ל.

אפתח בהצהרה: אני תומך מאוד בסנקציות אישיות כלפי מי שלא ממלאים את חובתם החוקית לשרת בצה”ל. למעשה, החוק הקיים גם תומך בסנקציות כאלה: מי שזומן להתייצב לשירות צבאי ולא התייצב, דינו שנתיים מאסר לפי חוק שירות ביטחון. אדרבה: בכל הסדר שיושג, כל מי שיגוייס ולא יתייצב – יעמוד בפני בית משפט ויכנס לכלא.

אלא שבדיון הנוכחי, כמובן, לא מדובר על ‘סנקציות אישיות’ מסוג זה. הלהיט החם היום הוא ‘סנקציות אישיות כלכליות’, שיוטלו על מי שלא יתגייס. כשהנושא פורסם באתר זה, הוא נראה כמו גחמה של חדו”ש. אבל בינתיים, הוא הפך להיות מטבע עובר לסוחר בקדימה, בישראל ביתנו ובמפלגת העצמאות, ונראה כאילו הוא קורם עור וגידים.

במה עסקינן? ההצעה לא עוסקת במי שחייב בשירות אך מסרב להתייצב (לאלו, כפי שראינו, יש למדינה כלים מצויינים), אלא לשלילה של זכויות חברתיות מסויימות ממי שלא שירת בצה”ל או בשירות לאומי, גם אם שוחרר כחוק משירות. רק למען הדוגמא, בהצעה ההזויה של מפלגת העצמאות מוצע ששירות צבאי או לאומי יהיה תנאי להפיכה למבוטח בביטוח הלאומי  – כלומר, שמי שלא שירת בצה”ל לא יוכל לקבל קצבת נפגעי עבודה או קצבת זקנה.

הסיפור פה הוא, בסופו של דבר, מי שקרויים ‘המשתמטים’, שהם אותם אלו שצה”ל בחר לשחרר משירות. מדובר באנשים שסובלים מבעיות בריאותיות – גופניות או נפשיות -  שצה”ל לא מעוניין לגייס אותם; מצעירים בעלי עבר ‘בעייתי’ – בדרך כלל, צעירים מרקע של עוני שנפתח להם תיק פלילי; וכן, גם מאנשים ששיקרו לקב”ן, והצליחו להשיג שחרור מצה”ל במרמה. אבל גם לגבי האחרונים, כדאי לשאול עד כמה העובדה שכל כך קל (לפחות לפי האגדה האורבנית) להשיג פטור מצה”ל מעידה על קלות-היד של צה”ל, ועל הרצון שלו לגייס את אותם האנשים. אם צה”ל היה נתון במשבר כוח אדם חמור כל כך שהיה שווה לו להשקיע בגיוס אותם מועמדים חסרי מוטיבציה, הוא היה מעביר אותם עוד תהליך סינון, ומפריד את הרמאים מהנזקקים.

ועכשיו, בשם טירוף ‘השוויון בנטל’ – ומתוך היכרות עם הפרקטיקה של צה”ל, שנוהג לשחרר מועמדים לשירות – ובמיוחד חרדים – בקלות יתרה, מחפשים הפוליטיקאים של המרכז פתרון שיאפשר להם להציג קבלות של גיוס שיעור גדול של החרדים. בדרך, לא אכפת להם לרמוס את מערכת הביטחון הסוציאלי הישראלית, ולפגוע במי ששוחרר מצה”ל בעל כורחו (בגלל עבר בעייתי, למשל) ובמי שבאמת אינו יכול לשרת, מסיבות רפואיות או אחרות.

אין ספק – דרוש עדכון של מודל הגיוס הישראלי. יש הרבה רעיונות לעדכון כזה שמסתובבים באוויר היום, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. אולם את הרעיון של הסנקציות האישיות – של הכפפת מערכת הביטחון הסוציאלי לצרכים אלקטורליים וליצירת הרגשה שקרית של ‘שוויון בנטל’ – יש להוריד מעל השולחן.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , ,

7 תגובות

  1. גיוס חרדים וערבים: לא לסנקציות האישיות » הרהורים של אבא :

    […] פורסם במקור בעבודה שחורה […]

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תגובה שכתבתי גם בבלוג:

    ככל הידוע לי אין הצעה כזו על סדר היום, ולכן כל טיעוניך (המוצדקים והנכונים) מחטיאים את מטרתם ותוקפים הצעה שלא קיימת. לגבי הההצעה של מפלגת העצמאות, אם כוונתך להצעה פ/4038/18, ולתיקון המוצע הבא במסגרתה:

    "
    6. תיקון חוק הביטוח הלאומי
    בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 158, בהגדרה "מבוטח", אחרי פסקה (3) יבוא:
    "(4) מי ששירת שירות אזרחי לפי חוק שירות ביטחון לתקופה של לא פחות מ-12 חודשים, מיום סיום השירות ולמשך שנה מאותו יום;".
    "

    הרי לפי עיון בסעיף 158 המקורי בחוק הביטוח הלאומי, כל כוונת התיקון היא להוסיף אפשרות למסיימי השירות האזרחי החדש שייקבע בחוק לקבל דמי אבטלה מיד אחרי תום שירותם, כקבוע כבר לגבי מסיימי שירות צבאי ושירות לאומי. אין כל כוונה לשלול זכויות בביטוח הלאומי בהצעה כזו.

    אכן יש הצעות (אחרות) לשלול זכויות מסוימות, כולל אחת עליה חתמה גם עינת וילף מסיעת העצמאות, אך הן מתייחסות רק למי שלא קיבל פטור כדין. כך למשל ההצעה של ישראל ביתנו (פ/4238/18), שהיא מרחיקת הלכת מכולן בסוגייה זו:

    "16. שלילת זכאויות
    אזרח החייב שירות על פי חוק זה ואשר לא קיים את חובת השירות לא יהא זכאי לקצבה, מענק או הנחה הניתנים לפי כל דין לאזרח ישראלי, לרבות זכות לקבלת משכנתא מהמדינה ורכישת זכויות מקרקעין מהמדינה."

    כל פירוש סביר של סעיף זה הוא ש"אזרח החייב שירות על פי חוק זה" אינו כולל את מי שקיבל פטור או דחייה כדין על פי אותה הצעת חוק (כך למשל סעיף 4 לאותה הצעת חוק קובע פטורים משירות אזרחי). היא עשויה לחול על מי שקיבל פטור משירות צבאי ועדיין חייב בשירות אזרחי, אך לא על מי שפטור משניהם. בהצעות של מפלגות אחרות אף הובהר במפורש שמדובר במי ש"לא התייצב לביצוע השירות הנדרש ממנו, מבלי שניתן לו פטור או דחייה כקבוע בחוק זה". כמו כן, בהצעות של מפלגות אחרות הוגבלה תקופת השלילה לשלוש שנים. לרוב ההצעות גם אין סיכוי סביר להתקבל בכנסת.

    הצעה לשלול זכויות ממי שקיבל פטור או דחיית שירות כדין היא הצעה בלתי חוקית ובלתי חוקתית בעליל, וזה ברור לכל מי שרוצה להציע הצעה רצינית. ברור לכולם שלא ניתן להטיל סנקציות על מי שמילא את חובותיו על פי חוק. אמנם לפעמים מוצעות הצעות (פופוליסטיות) לפגוע ב"משתמטים" שקיבלו פטור כדין, כמו לקבוע עדיפות בקבלה לשירות המדינה (שאף קודמה בכנסת למרות שהוגש ערר לממשלה על התמיכה בה, שטרם הוכרע, והיא הוקפאה לפני יותר משנה בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שספגה ביקורת חריפה מכלל הגופים המקצועיים בממשלה ובכנסת, וכן מהחרדים, בעת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט) או למנוע מימון מופעי תרבות בהשתתפות "משתמטים" (הממשלה התנגדה). רוב הסיכויים שגם הן בלתי חוקתיות (ואפילו הן לא התערבו בסוגיית הביטוח הלאומי או הזכויות החברתיות), ולו רק בגלל האפליה העקיפה בין יהודים וערבים, או חילונים וחרדים. בית המשפט העליון הכיר באפשרות לתת הטבות מסוימות למי ששירת בצבא, אך לא להפלות את מי שלא שירת.

    אז מה כן עומד על הפרק? טרם קראתי את מסקנות ועדת קש"ב המפורטות, אם פורסמו במלואן, אבל מפרסומים בתקשורת עולה שמבקשים לקבוע את חובתו של כל תלמיד ישיבה באופן אישי (כפי שציין שר הביטחון, החובה היא חובה אישית ולא של המוסד הלימודי – זאת בתגובה להצעות על "יעדים" שלא יחייבו את תלמידי הישיבה, אלא רק את הישיבות). מי שיקבל פטור כדין (לפי העולה מהפרסומים, כ-1,500 תלמידי ישיבה בשנתון), לא תוטל עליו סנקציה; מי שלא יקבל פטור כזה ובכל זאת לא יתגייס, יוטלו עליו סנקציות פליליות ומנהליות, בעיקר כספיות. זה גם מה שהיה על סדר היום ופורסם בתקשורת לפני מה שהיה היום. למעשה הם רוצים להימנע מכליאה של תלמידי ישיבות שלא ישרתו בניגוד לחוק, וזאת בניגוד לחילונים שאכן יושבים בכלא במקרה זה, וזאת כדי "ללכת לקראת החרדים" כהגדרתם. הרעיון (הבעייתי משהו) הוא ליצור חוק שירות חובה הנוגע לחרדים שיהיה בר-אכיפה, מבלי להיזקק למאסר.

    אישית, אני גם לא מתלהב מהאפשרות לסנקציות כלכליות מנהליות על עבירה זו, וגם לא ממודל תקצוב מיליטריסטי למוסדות, כפי שהציע משרד האוצר לוועדה. אני חושב ש"דרך המלך" למניעת עבירה על החוק ולאכיפת החוק היא הדין הפלילי. עדיף לעשות את הדברים בהסכמה, אבל אם זה לא יתאפשר, חובת המדינה ליישם את פסיקת בג"ץ, בין אם על ידי תחולת חוק שירות ביטחון (לאחר שחוק טל יבוטל ולא תהיה עוד סמכות לתת דחיות שירות או פטורים לתלמידי ישיבות רק בגלל שהם תלמידי ישיבות, ותהיה זו חובתם לציית לצו הגיוס שחל עליהם, אם לא יקבלו פטור מסיבה אחרת), או על ידי חקיקת חוק חדש שיעמוד בדרישות הפסיקה ויהיה חוקתי. חוק כזה צריך לכלול מנגנוני אכיפה, לרבות מאסר, ולא סתם סנקציות שניתן לעקוף (על ידי תרומות) ושמהוות תקדים בעייתי. מי שעבר על החוק צריך לקבל עונש – לא סנקציות מנהליות ש"יעודדו" אותו לציית לחוק.

    אני גם מתנגד לאפשרויות שנדונו בהצעות החוק הפרטיות, לקביעת סנקציות כלכליות על מי שלא שירת (ולא קיבל פטור), כי ספק אם הן נחוצות וספק אם הן עומדות במבחן המידתיות – ראוי להשתמש רק בהליך הפלילי, בעניין זה כמו בכל עבירה, וכל סנקציה תוטל על ידי בית משפט שיקבע את העובדות. מן הראוי שתהיה התאמה בין העבירה לבין העונש – גם על עבירות חמורות בהרבה לא מקבלים סנקציות כאלה. אבל שוב, לא מדובר בהצעות אלה על מי שקיבל פטור חוקי, כי הענשת מי שלא ביצע כלל עבירה היא קו אדום חוקתי, ואינה עומדת על סדר היום.

  3. עמית :

    למשתמש אנונימי:
    לא ביצעתי בדיקה מעמיקה כמו שכנראה עשית ואני מקבל את הטענה שלך שאין הצעה כזו על הפרק מבחינת הצעות החוק שהוגשו.
    אלא שהצורה בה ה"סנקציות האישיות" מוצגות בתקשורת (ואני מתאר לעצמי שהפוליטיקאים ששחררו את ההצהרות התכוונו שזה יצטייר כך) בצורה בה נדב מתייחס אליהן, ומעמיקות את התפיסה שיש ליותר ויותר אנשים שצריך לשלול זכויות כלכליות וחברתיות מ"משתמטים", שאני שותף לעמדה של נדב לגביהם.

  4. ארי :

    די. נמאס מהפופוליזם.
    מגיע לניו ראש ממשלה מוביל ולא נגרר.

  5. חקלאי :

    ישנו מודל שמיושם בשוויץ ובגרמניה. חובת שירות אזרחי כתנאי לאזרחות. בגרמניה ישנם כמה מסלולים שאינם צבאיים (לצד מסלול צבאי).
    לא ברור לי למה לקדש את האפליה?
    שיוויון חובות הוא תנאי לשיוויון זכויות והוא ערך יסוד עבור כל סוציאל דמוקרט!

  6. החרדים וכשלון מדינת הרווחה :

    […] העניין שלה … עלול לעלות לה ביוקר". האתר הסוציאליסטי עבודה שחורה לא הסתפק בשתיקה ומחה נמרצות כנגד היוזמה להגלות את […]

  7. אהרון רוז: החרדים וכישלון מדינת הרווחה. | ויהי אור :

    […] שלה … עלול לעלות לה ביוקר". האתר הסוציאליסטי עבודה שחורה לא הסתפק בשתיקה ומחה נמרצות כנגד היוזמה להגלות את […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.