חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מי באמת מאיים על הדמוקרטיה?

נושאים איכות השלטון, דעות, פוליטי ב 27.06.12 2:55

אשר רוכברגר כותב על מעמד פקידי האוצר שהתחזק בעשורים האחרונים. אף אחד מאיתנו לא בחר בהם, ולמרות זאת הם מתיימרים לגבור על השלטון הדמוקרטי בארץ

בימים האחרונים נחשפנו לכמה אירועים משמעותיים: שני דו"חות מבקר המדינה על המרמרה ועל השריפה בכרמל ותגובות המערכת השלטונית עליהם, פסיקת בג"ץ על העוולות שנעשו לקופות החולים, והאלימות הבלתי מרוסנת של המשטרה כלפי המפגינים בתל אביב בסוף השבוע. לכאורה, כל אירוע שונה מחברו וחמור לכשעצמו. יחד עם זאת, אני רואה בכולם ובנוסף ברבים אחרים שתוארו ונידונו בין היתר באתר הזה מכנה משותף, והוא העריצות הבלתי מרוסנת של הפקידות. אקדים ואומר, שאני לא חסיד גדול של תיאוריות הקונספירציה, אך לדעתי נוצר במחוזותינו כפי שכינה נכון ב"ידיעות" איתן הבר, "פרטאץ' לנד": מעמד חדש, שלמעשה מחליף את זרועות השלטון המקובלות, דהיינו הממשלה, הכנסת ובית המשפט.

האסון בכרמל: נכתב עליו רבות, כל העובדות ידועות וכל המוסיף גורע. אבל בשבוע שעבר התווספו לכל מה שנאמר ונכתב בנושא שתי תובנות חדשות: דו"ח המבקר אישר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שלפקידי אגף התקציבים באוצר ממש, אבל ממש לא אכפת מחיי האזרחים. אם זה לא מתיישר עם האג'נדות שלהם – עדיף שאזרחים ימותו. הדבר השני הוא, שאותם הפקידים רואים את עצמם לא רק כמורמים מהעם, אלא גם חסינים מכל ביקורת.

אין הרבה מוסדות שלטון שרוכשים להם כבוד ולא חושדים בנגיעות כאלה או אחרות כמשרד מבקר המדינה. ייתכן שאפשר להתווכח על נקודות כאלה או אחרות שעלו בדו"ח. אין לי שום בעיה שאנשי כלכלה בעלי תפיסות כלכליות אחרות מזו של המבקר היוצא יביעו את דעתם. יחד עם זאת, לא יכול להיות שום הסבר והיתר לתגובה של משרד האוצר, כמו גם כל משרד ממשלתי, שמגדירה את הדו"ח "הזוי, חסר שחר ומקומו בפח הזבל של ההיסטוריה". זו לא אמירה שנאמרה בארבע עיניים והודלפה, אדרבא – זה העמדה הרשמית של המשרד. האם מישהו מאמין שאחרי תגובה שכזאת, מישהו מבעלי התפקידים במשרד האוצר באמת יבדוק את עצמו כדי למנוע הישנות הדבר?

הדו"ח הנוסף של המבקר התייחס לאירועי המרמרה. בוא נעזוב בצד את כל המחלקות האידיאולוגיות על המשט, מארגניו וכדומה. מה שחייב להדאיג אותנו זה היעדר תיאום בין הגופים שאמורים לקחת אחריות על ביטחוננו וחיינו, עד כדי עבירה מפורשת על החוק – והכוונה לחוק המועצה לביטחון לאומי. הרי מזמן ידוע הפתגם שהדג מסריח מהראש. וכשבמרמרה עסקינן ויש תוצאות כאלה, אולי באמת צריך לדאוג לגבי האיום האיראני. רק שהדאגה היא פחות ממה שקורה בטהראן, אלא יותר ממה שקורה בירושלים ובתל-אביב.

ביום ה' האחרון בג"ץ קיבל החלטה היסטורית על העוול שבמשך לפחות עשור נגרם לכלל ציבור האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין. הכוונה היא שמשרד האוצר ניסה לייבש את קופות החולים. כולנו נחשפנו לעדויות ועובדות קשות עד מזוויעות לגבי המצב ברפואה הציבורית, כאשר התנהל מאבק הרופאים. היום ניתן לטעון באחריות מלאה שזה לא גזירת הכתוב לגבי הרפואה הציבורית, אלא גזירות שנעשו באגף התקציבים באוצר. מי יכול להעריך את הנזק שנגרם לאנשים שלא זכו לקבל את השירותים, התרופות או הבדיקות שהיו יכולים לשפר את מצבם? מה שעוד יותר גרוע, אך בהחלט אפשרי במצב הזה, שהיו כאלה ששילמו על כך בחייהם, ואפילו אם היה זה בן אדם אחד, אז זה אחד יותר מדי. האם אפשר לפצות על הסבל, על הכאב של אותם האנשים ובני משפחותיהם?

המקרה האחרון של אלימות המשטרה כלפי המפגינים בתל אביב הוא לכאורה שונה. אך לדעתי הוא גם חוליה באותה השרשרת. מצד אחד מישהו קבע שיש להשתיק את המחאה בקיץ וכל האמצעים כשרים, ומישהו אחר בצמרת המשטרה החליט איך מתרגמים את זה הלכה למעשה – החל מזימונים לתחקירים על דברים שלא נעשו (די מזכיר את משטרת המחשבות של אורוול), וכלה בהחלטה מבצעית איך לפזר את ההפגנה, כאשר למשטרה יש רשימה די ארוכה של אמצעים לפיזור ההפגנות.

בעשורים האחרונים צמח בארץ מעמד חדש, שמתיימר לגבור על השלטון הדמוקרטי בארץ. בהתנהגותו הוא לועג ומזלזל בנבחרי הציבור והזרוע המחוקקת ("אלה לא שווים כלום, יש שם רק דילים וסחטנות"), בממשלה והחלטותיה ("השר לא מבין כלום, במילא הוא ילך עוד שנתיים ואני יושב פה 20 שנה, מי הוא בכלל") ובשלטון החוק ("אז מה שיש פסיקה, תמיד אפשר למרוח את זה עד אין קץ"). הבעיה היא שאף אחד מאיתנו לא בחר במעמד הפקידים הזה, שתפס את השלטון ומתנהג כלפינו האזרחים בזלזול ובעריצות. הבעיה הנוספת היא, שקשה מאוד להתמודד איתו. הרי אם פקיד זה או אחר לא עושה עבירה פלילית או כמעט פלילית, אי אפשר להזיז אותו ממקומו. קיבלנו את זה בירושה מהשלטון של ההסתדרות, אך היום זה רק מזיק.

אני לא רוצה שתבינו לא נכון – אני נגד אנרכיה ובעד בירוקרטיה יעילה ומקצועית (או שלפחות משתדלת להיות כזאת). כולם מכירים את האמרה המפורסמת של צ'רצ'יל, שכל שלטון משחית והשלטון האבסולוטי משחית באופן אבסולוטי. לצערי זה מה שנכון לכאורה, לפחות לגבי חלק מהפקידות הבכירה בכמה צמתים מרכזיים בשלטון, כגון משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.

יבוא מישהו וישאל, מה אפשר לעשות? לדעתי קודם כל חייבים להודות בקיום הבעיה. אחר כך להחיל אחריות אישית על קבלת החלטות ו/או תהליך הביצוע ו/או ניצול תקציב על ידי בעל תפקיד זה או אחר. נכון, כולנו בני אדם, כולנו טועים. לפעמים קל לתקן את הטעות, לפעמים קשה עד בלתי אפשרי, כמו באסון הכרמל. זה לא צמאון לדם או עריפת ראשים. כל מי שהיה בצבא מכיר את הכלל שככל שיש יותר סמכויות, כך האחריות יותר כבדה. בעיני זה נכון, לא רק כלפי הצבא, אלא גם כלפי המערכת האזרחית. האחריות יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל אמצעים – החל מנזיפה, דרך הורדה בדרגה או עיכוב קידום, ועד אחריות הפלילית מלווה בקנסות כפיצוי על הנזק שנגרם. הרי ידוע שכשיוכח למשל שהמשטרה בתל אביב פעלה בחוסר פרופורציה והזיקה למי מהמפגינים, אז הפיצוי ישולם מקופת המדינה ולא מכיסם של מי שנתן את הפקודה ומי ביצע אותם. אחרת צפויים לנו עוד אינספור דו"חות של המבקרים הבאים והתוצאה תהיה אותה התוצאה. הדו"חות יכתבו, יוצגו לציבור, ויצברו אבק על מדפי הספריות. את המחיר נשלם כולנו, והוא יכול להיות כבד מנשוא. אז יפה שעה אחת קודם.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , , , , , , ,

9 תגובות

  1. משתמש אנונימי :

    YES MINISTER 🙂 .

    העניין היא שדמוקרטיה זה עסק שדורש כל הזמן אוכל וטיפוח.
    זה מפריע לפוליטיקאים ולפקידים ומעייף את הבוחרים.

    במקום שיש מידה סבירה של בושה ולקיחת אחריות כחלק מהתרבות, הם מהווים במידה מסוימת משקל נגד.

    במציאות הישראלית המיוחדת (מדינה ללא גבולות*) ובעידן הגלובליזציה שבו נקבעים הכללים ע"י גורמים עולמיים כמו הבנק העולמי וחברות דירוג האשראי זה כמעט נס שיש כאן עוד מה שיש.

    *ניסיתי להסביר היום לאיש שמאל את העניין הזה של העדר הגבולות ואת סוגי החלות השונים של החוק הישראלי בשטחים שישראל מחזיקה משני צידי הקו הירוק. האיש המשכיל הזה לא האמין לי. "זה לא הגיוני" הוא אמר.
    על כך עניתי: "I REST MY CASE ".

  2. לקסי :

    בעיה מובנה בחוק התקציב היא שלפיו "הממשלה רשאית להוציא…" אינה חייבת.
    כלומר החוק קובע רק את המכסימום שהממשלה רשאית להוציא. ההוצאה מותנה בהכנסות, אם לא יגבו מספיק (ומנגנון הקטנת המיסוי הישיר, כמו גם הויתור על "ההכנסות הכלואות" עושים להקטנת ההכנסות) אסור להוציא מה שלא נגבה (איסור גירעון, עד גבול שנקבע והשאיפה הניאוליברלית היא אפס גירעון). מאידך עודפי גבייה אסורים בניצול.
    מכאן שלא תיתכן סנקציה נגד פקידים ש"חסכו", הם לא עברו עברה.
    עד שבא נתניהו החיים של קצבי האגף לא תמיד היו קלים, היו לפעמים שרים וראשי ממשלה שניסו לעמוד מולם. במצב הזה הקצבים, שהם לרוב אנשים עם אידיאולוגיה ניאוליברלית (איך פועל מנגנון הסינון?), הדליפו לעיתונות נגד השרים הממונים עליהם. לדוגמה העליהום שעשו על הסכם הפתק הצהוב שהיה בין בייגה שוחט לעמיר פרץ, דוגמה קשה יותר ההשתלחות הגלויה של רם בלינקוב באולמרט (ועד היום לא ברור איך הוא נותר בתפקידו יותר מחמש דקות אחרי ההשתלחות).
    אבל משבא נתניהו נעשו החיים שלהם קלים הרבה יותר. סוף-סוף נבחר מי ש"בראש שלהם".
    לכן מה שיצטרך להיות שלב ראשון במהפך פוליטי לכוון של חברה-שרואה-אנשים-ולא-רק-כסף יצטרך להיות פיזור מיידי של כל אגף הקצבים (רק הכלכלנים, לא הצוות המינהלי) והשמה של אנשים שרואים אנשים ולא רק כסף. אז נחמיה ש. יצעק… שיצעק.
    לשם כך צריך כבר עכשו להכין עתודה שתיכנס לשם ותדע להפעיל את המדינה מהיום הראשון ובלי שום "חפיפה".
    הלימוד של חוק ההסדרים והמלחמה בו הם התחלה טובה בהכשרה כזו.

  3. יונתן כ. :

    המשטרה דווקא מילאה את תפקידה, הסיבה שחקרו פעילים מראש היא שהיו אינדיקציות לכך שחלק מהפעילים מתכננים אלימות כחלק מהמחאה,שימו את עצמכם במקום המשטרה,כשפעיל ידוע כותב שהמחאה הפעם תהיה סוערת ואלימה ולא חלבית כמו מחאת הקיץ שעבר מן הסתם יזמנו אותו מראש כדי להרתיע אותו מלפעול באלימות.

    דו״ח המבקר מגזים לגבי תפקידו של האוצר והאמת היא שבאמת המבקר הגזים בהטלת אשמה.

    תסלחו אבל אין קשר בין מחאת הרופאים לייבוש קופות החולים ולהפך ככל שמחאת הרופאים הצליחה כך היא פגעה הבריאות משןם שהיא ייקרה את שירותי הבריאות,נהייתה אופנה במקומותינו לטעון שאנשים לא נלחמים עבור עצמם אלא עבור הציבור,עם כל אהדתי למאבקי עובדים לא כך הדבר.

    ולעניין :
    שלטון הפקידים נובע במישרין מחולשת הפוליטיקאים,חיזוק הפוליטיקאים יביא להפחתת יכולתם של הפקידים.

  4. משתמש אנונימי :

    יונתן, תקרא בבקשה את הסיכום של דליה בלומנפלד
    http://www.blacklabor.org/?p=45948

    לפי חישוב מסתבר לא למדת אזרחות בתקופה שלי.
    כי המשטרה לא יכולה עקרונית ופרקטית לזמן לחקירה כל מי שמעריך הערכות גלויות לגבי אלימות עתידית.
    לפי ההגיון שלך מנהיגי יש"ע צריכים לעבור לגור במשרדי החקירות של המשטרה. אי אפשר לספור כמה פעמים הבהירו שלנוכח א, ב, ג, וכו' לא יהיו מופתעים אם תפרוץ אלימות שלא תהיה להם שליטה עליה.
    הם משתמשים בשטיק הזה באופן שיטתי וראה זה פלא –
    הם לא נקראים לחקירה.
    האלימות אכן מתרחשת שוב ושוב בדיוק כפי שהם יודעיןם ל"נבא" והמשטרה לא מצליחה לשים את הידיים שלה על אנשי תג מחיר.
    אם יקראו למנהיגי יש"ע לחקירה הם לא יוכלו להועיל, כי ספק אם הם באמת יודעים מי מבצע בפועל את הקריאות שלהם לאלימות שמוצפנות היטב בניסוחים הכאילו לא מחייבים שלהם.

    אולי בגלל שהמשטרה עסוקה מדי בפשפוש באתרי שמאל קיצוני ובחקירת ראשי המחאה המסוכנים, היא לא מצליחה לעצור את תופעת תג מחיר – שריפת מסגדים על כל ההשלכות המשתמעות.
    ליד זה שבירת חלון של סניף בנק זו כמעט מחאה שקטה, למרות שעדיף להימנע מפעולות כאלה..

  5. יונתן כ. :

    משתמש אנונימי,קרא בבקשה את הספר ״אזרחים בישראל״ ולאחריו את ״ביקורת התבונה הטהורה״ רצוי שתלמד לעומק גם את ״כה אמר זראתוסטרא״ אבל זה לא בגדר הכרחי.

     המשטרה מזהירה את כל מי שיכול למנוע אלימות ותתפלא אבל ראשי ישע אכן נמצאים במגע תכוף עם הרשויות כדי למנוע בעיות.היום פחות מבעבר מכיוון והם כבר לא שולטים בשטח.

    גם נערי גבעות מקבלים זימונים לשיחות הבהרה. 

  6. משתמש אנונימי :

    לא ברור איך שייך לכאן "כה אמר זרתוסטרא". שיהיה

    אבל המשפט הכי מחוזי שלך הוא:
    "ראשי ישע אכן נמצאים במגע תכוף עם הרשויות כדי למנוע בעיות.היום פחות מבעבר מכיוון והם כבר לא שולטים בשטח".
    הא – הבנו, הם לא שולטים בשטח. היחיד, היחיד שהגיב על תג מחיר: "אין לגנות – אבל. אין אבל" הוא דני דיין. היחיד. והוא בינינו לא ממש בשר מבשרם של אנשי מועצת ישע. כל האחרים מלאים "אבלים" ונוח להם לקרוץ ולא לדעת מי לוקח את הקריצה שלהם הלאה. כי הרי הם כשהיו צעירים עשו בדיוק את אותו הדבר.

    ומעניין מנין לך המידע הכה מדויק בדבר האורחים שהמשטרה מזמינה אליה ובאיזה אינטנסיביות היא עושה את זה.

    מסתבר ששם במשטרה שאתה מכיר את פועלה כל כך מקרוב לא מבחינים בין שריפת מסגד (פשע של שנאה שהשלכותיו בלתי הפיכות) לבין שבירת שמשה של בנק (נזק הפיך).

    החוק דווקא מבדיל ביניהם, אבל זה לא עוזר לנו. כי את שורפי המסגדים לא מצליחים לתפוס. השמשה של הבנק שוברה מול עיני השוטרים ותוך כדי מאבק בין שני הצדדים.
    מי שמחפש את הגרוש מתחת לפנס, אולי באמת כדאי שיקרא את "כה אמר זרתוסטרא" אולי משם יצוץ לו איזה רעיון איך להפסיק לעזאזל את שריפת המסגדים.

    * לאחרונה מתפרסם מידע כאילו חדשותי על העניין הרב שיש בארצות ערב בטקסטים של ההלכה. אז חדשות זה ממש לא. יתכן שהמגמה התגברה. אבל סריקה של טקסטים בהלכה והוצאת הקטעים המפלילים לשימוש הסברתי אנטי ישראלי, היא עסק שנמשך כבר עשרות שנים. ספר כמו תורת המלך או איך שהוא נקרא, חוסך לדגרנים המוסלמים הרבה עבודה.

    אז תמשיך בבקשה להשוות מין בשאינו מין, וככה ממש תשכנע שמחאה אלימה גורמת נזק. לא תצליח, כי לפי הדוגמה של המתנחלים היא דווקא מועילה.

  7. עמית-ה :

    לדעתי על הפוליטיקאים להנהיג את הפקידים או לשלם את המחיר, אני לא רוצה שיתפטרו אבל אני בהחלט רואה בהם אשמים ומצפה שהמחיר ישולם בבוא יום הבוחר.
    בנוגע לסכנה בה נמצאת הדמוקרטיה בעולם אני חושב שהסכנה נמצאת בעובדה שישנם תאגידים כל כך חזקים ובלתי נבחרים, לדעתי צריך לפרק אותם.

  8. יונתן כ. :

    עם ״ביקורת התבונה הטהורה״ אין לך בעיה? ניסיתי להבהיר לך שלא מנומס לשלוח אנשים ללמוד דברים ומקובל לנסות ולטעון את טענותיך במקום לשים לינק.

    ראשי ישע הם לא הנושא,הנושא הוא האם המשטרה פועלת כדי לסכל אלימות אצל קבוצות פוליטיות בכלל או שזה קורה רק מול המחאה,הטענה שלי היא שזה קורה מול כל קבוצה פוליטית לפי יכולתה של המשטרה.

  9. משתמש אנונימי :

    הסקירה של דליה מצביעה בעליל על הקשיים שהמשטרה ניסתה להעמיד בפני המפגינים.
    מהקשיים האלה עולה כמעט ריח של התגרות, אם כי כל אחד והאף הדמורטי שלו.
    הסקירה פורסמה כאן בעבודה שחורה.
    דליה טרחה והשאלה בשביל מה?
    מה טעם לנהל דיון ללא בסיס נתונים?
    למשל, אם מצאת קריאה לאלימות באתרים מסוימים נחמד היה לקשר לשם.
    בדיוק כמו שהיה מועיל אם אפשר היה לדעת על מה אתה מבסס את הטענה שלך:
    "הטענה שלי היא שזה קורה מול כל קבוצה פוליטית לפי יכולתה של המשטרה".
    טענה שכשלעצמה אינה מוכיחה שפעולות המשטרה עולות בקנה אחד עם הזכות הדמוקרטית לחופש ביטוי, אולי להיפך. מה זה כל קבוצה פוליטית?
    באירוניה בכל מקרה לא לא תהיה תפארתנו. נסה ותיווכח.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.