בחירות 2009/ מדבר סקר תרחק
הטור מתייחס אל תפקידם של הסקרים, ההולכים ומתרבים לקראת הבחירות המתקרבות, ומציג את שאלת המפתח הקובעת את הרכבת הממשלה החדשה. ובנוסף, האם ציפי לבני תרכיב את הממשלה הבאה? ומה הם תפקידיה של מפלגת העבודה לקראת הבחירות.
מאת: דניאל בלוך
מרגע שנפל הפור בעד בחירות חדשות נחתה עלינו מכת הסקרים והעיתונים הגדולים כבר חוגגים. שכחו את כישלון הסקרים בעבר. ואכן, אין דבר כה מוטעה או מוטה, כמו סקרים, בוודאי בשלב כה מוקדם של המערכה. הסקרים הראשונים שפורסמו רק יוצרים אווירה, אך כשאתה מקלף את הקליפה אתה מוצא אותם ריקים מכל תוכן. הנתון החשוב היחיד בכל הסקרים שראיתי עד כה הוא שכ-30% מן הנדגמים אינם יודעים, טרם החליטו או אינם רוצים השיב. כל עוד שיעור זה לא ירד לסביבות 10% בלבד אין טעם רב או ערך ממשי לממצאי הסקרים. גם הסקר של יוסי ודאנה ברשת ב' המציג תמונה קצת שונה אין לו ערך רב בגלל שיעור גבוה של אלה שטרם החליטו. הסקר נותן הרגשה קצת יותר טובה לאהוד ברק ולמפלגת העבודה אך אינו נותן תשובה משמעותית לגבי ההיערכות הסופית בין הגושים.
אין משמעות בשיטת ריבוי המפלגות שלנו, למספר המנדטים של מפלגה גדולה, שכן השאלה איננה אם לליכוד בראשות נתניהו יש יותר מנדטים מאשר לקדימה בראשות ליבני, אלא מהו הבלוק העומד לרשות כל אחד מהטוענים לכס ראש הממשלה. בכנסת היוצאת נבחר אהוד אולמרט לראשות הממשלה משום שהיו 63 ח"כים שלא היו מוכנים לקבל את נתניהו כראש ממשלה והם סיעות קדימה, העבודה, מר"צ והערבים. לנתניהו היה גוש של 57 שהיו מוכנים ללכת עמו – הליכוד, ליברמן, הימין הדתי, ש"ס, יהדות התורה והחרדים. בתוך גוש כזה היו גם מפלגות שהלכו עם אולמרט מכיוון שממילא הייתה לו ממשלה – ש"ס, הגמלאים וליברמן, לזמן מה.
המבחן החשוב בבחירות הקרובות הוא אחד ויחיד – האם הגוש שמוכן ללכת עם נתניהו יגדל מ- 57 ל-61 או לא. אם הוא יגיע רק ל-60 הרי המוצא היחיד יהיה ממשלת אחדות לאומית. רק בתרחיש הזה יהיה משקל למספר המנדטים של הליכוד לעומת קדימה כדי להכריע בשאלת המועמד לראשות הממשלה. מי יודע אולי גם נחזור לממשלת הרוטציה.
בשלב זה הסקרים לא יכולים לתת לנו תמונה ברורה מכיוון שאיננו יודעים כיצד יופיעו המפלגות השונות, מה יהיה הרכבה של כל רשימה ומה תהיה תנועת המנדטים האמיתית בין הגושים. אמנם חלק מן הסקרים אומרים שכ-30% ממצביעי קדימה חוזרים לליכוד וכ- 20% ממצביעי העבודה עוברים לקדימה. אבל, טרם קיבלנו תשובה לשאלת מפתח חשובה והיא לאן ילכו הקולות שניתנו בפעם הקודמת למפלגת הגמלאים. האבסורד הוא שרוב מכריע של קולות המפלגה הזאת בבחירות הקודמות הגיעו מאלה שהצביעו בעבר למרכז ולשמאל. סביר להניח שבבחירות הבאות הם לא ילכו לליכוד ולימין. לכן, תיאורטית יש סיכוי בהצבעת האמת לשמירת בלוק מרכז- שמאל של קרוב ל- 70 מנדטים. אני מעז להעריך שהמעבר מקדימה לליכוד יהיה קטן יותר מהצפוי בסקרים העכשוויים, אם תשכיל ליבני לשמור על מעמד מופז ומחנהו בקדימה ותפעל למשיכת מצביעים חילוניים-מתונים מקרב עליה הרוסית, שהרי מתנגדי ההינתקות וויתורים נוספים לא הצביעו לקדימה כבר בבחירות האחרונות.
לכן, לציפי ליבני יש סיכוי להרכיב ממשלה לאחר הבחירות, אלא אם יתרחש אירוע ביטחוני חריג בתקופת הבחירות ולא תיפסק הרגיעה בדרום או בגבול הצפון. גם קדימה וגם העבודה צריכים להבין שהמערכה העיקרית איננה בין שתיהן אלא בין הגוש שלהם לבין הליכוד. המערכה שלהם היא להחזיר הביתה את קולות מצביעי רשימת הגמלאים, וכאן הסיכוי הטוב יותר הוא של העבודה, להיאבק באדישות הבוחר, להביא לקלפי בוחרים שבפעם הקודמת בחרו להישאר בבית (בפברואר לפחות לא הולכים לים ולא נוסעים לחו"ל), ולהשפיע על הצבעת הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה.
שתי המפלגות, וגם מר"צ, צריכות לפעול בתחומים הללו וגם לנסות ולמשוך מצביעים מקרב העולים מחבר המדינות, שאינם ימנים-לאומנים- דתיים. במקום לבזבז את המאמצים בחלוקת העוגה ובהטחת פרוסות הקרם שלה, כל אחד על פניו של השני, ראוי שהמפלגות במרכז ובשמאל יתרכזו במאבק האמיתי והוא המאבק נגד הגוש הימני-לאומני-חרדי. המאבק צריך להתרכז בשני תחומים – מניעת או ,לפחות, מעבר מצביעי קדימה- עבודה – גמלאים לליכוד ופעולה נמרצת למניעת אדישות ולהגדלת שיעור המשתתפים בבחירות בפועל. המטה החשוב ביותר יהיה מטה יום הבחירות שצריך לגרום להבאת מירב הבוחרים לקלפי.
נערך על ידי דליהתגיות: בחירות, ביבי-נתניהו, בנימין-נתניהו, מפלגת-העבודה, סקרים, ציפי לבני, קואליציה
31 באוקטובר, 2008 בשעה 11:28
אם רק היתה מפלגה שיכלה להחליף את מרץ. מרץ מייצגת אחלה דברים בדיבורים, אבל היא פשוט מתפקדת נורא ואיום. מפלגה שהיתה עם מצע דומה ושמה דגש על נושאים חברתיים היתה מגיעה להרבה יותר מנדטים…
1 בנובמבר, 2008 בשעה 2:20
אני חושב שמכיוון שההבדל בין הגושים יכול לנוע פלוס מינוס חמישה מנדטים זה מגוחך לנסות להבין מהסקרים של היום מי מהגושים זוכה ומי מפסיד.
1 בנובמבר, 2008 בשעה 23:15
עכשיו גם רן כהן פרש. אין לי עבור מי להצביע.
2 בנובמבר, 2008 בשעה 1:18
רן כהן הוא איש מצויין ואילן גילאון שיחליף אותו ושהוא בן הטיפוחים שלו – אף הוא אדם מצויין
8 בנובמבר, 2008 בשעה 4:14
1. להניח שמצביעי הגמלאים כולם משתייכים לשמאל זו שטות. אני מכיר כמה מצביעי ימין שהצביעו להם בגלל השבר שיצר שרון.
2. ישנם לא מעט מצביעי ימין שלא הצביעו בבחירות האחרונות, כולל אני. הפעם אנו הולכים להצביע כי כלו כל הקיצים לאחר ה 4 שנים הנוראיות האחרונות.
3.ישנם גם "מתפכחי" שמאל שהצביעו קדימה והעבודה, ולאחר הבומבה שחטפו מהמציאות, קיבלו שכל.
הנפילה של גוש השמאל עומדת להיות עמוקה וכואבת.
26 בנובמבר, 2008 בשעה 17:17
ש"ס – מפלגה חברתית !
כולנו מצביעים – ש"ס !
26 בנובמבר, 2008 בשעה 18:05
אני לא מבין מה הופך את ש"ס למפלגה חברתית?! שהם דואגים שהציבור שלהם ישאר עני ולא משכיל ועם תחושת קורבן שאינה נפסקת?
4 בדצמבר, 2008 בשעה 16:30
אלטרנטיבה מעניינת: יעקב חסדאי ירוץ בבחירות 2009 בתנועת "אחריות – לב אחד, רוח חדשה".
6 בינואר, 2009 בשעה 12:35
[…] שכבר החלטתם למי אתם מצביעים בבחירות 2009 – אנחנו רוצים להציע קצת עבודה שחורה (בהתנדבות כמובן, […]
6 בינואר, 2009 בשעה 12:37
[…] * לוח זמנים בחירות 2009. […]
6 בינואר, 2009 בשעה 12:39
[…] למרצ המוצא הישר מוזמן לפנות למדור חיפוש קרובים. אני בבחירות 2009 אצביע חד”ש. כי למרות שזו אינה מפלגת השמאל שהייתי רוצה […]
6 בינואר, 2009 בשעה 12:41
[…] אין זה תרגיל בחירות. אבל, אי אפשר להתעלם מאווירת הבחירות, מן הרצון להראות כי נלמדו לקחי מלחמת לבנון השנייה וכי […]
7 בינואר, 2009 בשעה 8:30
[…] ממש לא אקטואלית. ופתאום גוברים הקולות הקוראים לדחיית בחירות 2009. אז הדיבורים שלי הם נגד דחייית […]
19 בינואר, 2009 בשעה 14:51
מפלגת אחריות – לב אחד ואורח חדשה, אינה כלל נזכרת בסקרים ובכל זאת תפתיע!
19 בינואר, 2009 בשעה 14:52
מפלגת אחריות – לב אחד ורוח חדשה, כלל אינה נכללת בסקרים, אבל תפתיע!
25 בינואר, 2009 בשעה 7:02
[…] יצא לי לשמוע דעות לכאן ולכאן, גם הייתי באירועים פוליטיים שונים. אבל זה ממש לא מספיק. אני מתכוון לקרוא השבוע את המצעים לעומק, להתייעץ ולקבל החלטה לגבי בחירות 2009. […]