חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אתר שיתוף הציבור מזמין אתכם להציג הערות בעניין תיקון חוק העונשין בעבירות המתה

נושאים איכות השלטון, משפט ופלילים ב 14.06.12 0:58

וועדה ציבורית המליצה לשנות את חוק העונשין בעבירות המתה ולקבוע 6 דרגות חומרה במקום 2 (רצח והריגה) הקיימות היום. אתר שיתוף הציבור מזמין אתכם להציג הערותיכם להצעת החוק. ניתן להעביר הערות עד לתאריך 1.7.2012

א. שם החוק המוצע

חוק העונשין (תיקון מס'…) (עבירות המתה ורשלנות), התשע"ב-2012

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר חוק זה עוסק בשני נושאים: תיקון סימן א' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק") העוסק בעבירות ההמתה, ותיקון סעיף 21 לחוק העונשין שעוסק ביסוד נפשי של רשלנות.

1. עבירות ההמתה

עבירות ההמתה הכלליות בחוק הישראלי קבועות בפרק י' לחוק העונשין, שכותרתו "פגיעות בגוף", בסימן א' שכותרתו "גרימת מוות". העבירות הכלליות הן אלו:

·        עבירת הרצח(סעיף  300 לחוק), שהעונש בצידה הוא מאסר עולם כעונש חובה. עבירת הרצח כוללת המתה בארבעה מקרים: המתה בכוונה תחילה; המתת הורה או סב; המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה של עבירה אחרת, או כדי להקל על ביצועה; המתה אחרי ביצוע עבירה אחרת כדי להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. בסעיף 300א לחוק קבועה הוראה המאפשרת הטלת עונש מופחת במקרים מסוימים.

·        עבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק), אשר היסוד הנפשי הנדרש בה הוא מחשבה פלילית, והעונש המרבי בצידה עומד על עשרים שנות מאסר. היקפה של עבירה זו רחב מאוד, והיא חלה גם על אותם מקרים של המתה בכוונה שאינה כוונה תחילה ואינם נמנים על אחת החלופות האחרות בעבירת הרצח, ולפיכך אינם באים בגדרה של עבירת הרצח.

·        עבירה של גרימת מוות ברשלנות שהעונש המרבי בצידה הוא שלוש שנות מאסר.

בסימן עבירות גרימת המוות קבועה גם עבירת ניסיון לרצח (סעיף 305 לחוק), שהעונש המרבי הקבוע בצידה הוא עשרים שנות מאסר. בסימן זה, לצד עבירות ההמתה הכלליות קיימות עבירות ספציפיות, בהן המתת תינוק (סעיף 303 לחוק) ושידול או סיוע להתאבדות (סעיף 302 לחוק).

עבירות ההמתה שאובות מפקודת החוק הפלילי המנדטורית משנת 1936 (להלן: פקודת החוק הפלילי). בשנת 1977 אומץ הנוסח מפקודת החוק הפלילי לחוק העונשין ללא תיקונים מהותיים. למרות מיקומן המרכזי של עבירות ההמתה והשנים הרבות שעברו מאז חקיקתן, ניסוחן נשאר תואם בעיקרו לנוסח המנדטורי. במהלך השנים בתי המשפט ביקרו לא אחת את נוסחן והארכאיות של עבירות ההמתה.

בעקבות הערת נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק בפסק הדין בדנ"פ 1042/04 ביטון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27.11.2006) (להלן: דנ"פ ביטון), שקראה לרפורמה בעבירות ההמתה, מינה בשנת 2007 שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, צוות לבדיקת הנושא (להלן: "הצוות" או "צוות קרמניצר"). בשנת 2009 הוסמך הצוות לבחון גם את הסדר הנוגע לכלל עבירות הרשלנות. עבודת הצוות הושלמה ודו"ח הצוות הוגש לשר המשפטים ביום 09.08.2011. תזכיר חוק זה מבוסס בעיקרו על עבודת הצוות ומסקנותיו.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    מעולה,מבורך,הגיעה העת.
    אשתתך בשמחה.
    מנחם.

  2. דליה :

    מנחם
    לא הבנתי מה כל כך מעולה. כיום כל אחד מן הלא מומחים בתחום המשפט יודע להבדיל בין רצח בכוונה תחילה לבין הריגה בשוגג. הרחבת הטווח עלולה גרום לטשטוש חומרת העבירה בעיני הציבור שאינו מבין בתחום המשפטי. תיקון הצעת החוק גובש על ידי מומחים במשפט. אבל חשוב מאוד שציבור ההדיוטות יבין גם הוא לעומק הצעת חוק כזו.

  3. מנחם לוריא :

    דליה,

    בדיוק מה שציינת הוא הבעיה. חוק,למרות הניסוח המאוד משפטי שלו,חייב להיות ברור.

    ברור לי ולך,מהיותינו בני אדם,שלקחת לחמניה בסופר,לאכול אותה ולצאת מבלי לשלם זו גניבה. ואין חשיבות למלל המשפטי הפתלתל שמגדיר גניבה מהי (ויש כזו הגדרה).

    בישראל 2012 לא כל כך ברור מהי נטילת חיים כדי רצח בכוונה תחילה (אין בישראל כרגע רצח סתם – רק בכוונה תחילה),ומהי נטילת חיים כדי הריגה ואני לא מדבר על מה שקורה בכביש.

    גם משפטנים כבר מתקשים לברר את המוץ מהתבן,כי הפסיקות של בית המשפט העליון הן מרובות ולא חד משמעיות – וטוב שכך יש לי,בעניין הזה,הערכה רבה לבית המשפט העליון שכן הוא בית משפט ולא אלוהים.

    עיינתי בחומר באתר של ממשל זמין ויש שם המון בעיות קשות. למשל: חוקית אני יכול לקבל החלטה לסיים את חייו של אדם אם הוא חולה סופני והתקיימו עוד כמה תנאים שכתובים בחוק (שכבר קיים) – אחד החוקים היותר אנושיים שיש לנו – ולצערי התנסתי בו אמפירית. בהצ"ח המדוברת ישנה אי בהירות בעניין וצריך לתקן (כאמור אתרום את חלקי).

    את אותם הדברים אבל קצת אחר: כשאומרים להדיוט שפלוני ביצע רצח בעינייו ברור שאם יורשע יגזר עליו מאסר עולם. אבל זה פשוט לא נכון. כדי להתכבד בתואר רוצח צריך להוכיח כוונה תחילה. זה אחד המקרים הבודדים שהחוק מבקש מהתביעה להוכיח מה הסתובב אצלי בראש שעה שקיבלתי את החחלטה לרצוח ומחייב שישה קשר ישיר,בזמן ובנסיבות,בין ההחלטה לרצוח,העדר קינטור ולרצח עצמו. מאחר ולא ידועים רוצחיו של ארלוזרוב לו היה הדבר קורה אתמול (ובאותן הנסיבות) יש ספק רב לו היו נתפסים החשודים אם בכלל היו מאשימים אותם ברצח ולא בהריגה – בגלל העדר ראיות לעניין הכוונה תחילה והעדר הקינטור.

    ברוב המקרים לא רק שאין דרישה כזו אלא שלחשוב על עבירות פליליות – פשוט,מותר – ואפילו מותר לחשוב ובהזדמנות אחרת לבצע. על חשיבה לא נענשים. (בנתיים).

    גם לגבי מאסר עולם יש בעיה – למה? כי כרגע אין הגדרה של מהו מאסר עולם. בפועל,אחרי שהנשיא קוצב את העונש ונכוי שליש,מדובר במאסר של 17 עד 18 שנה בלבד.מגוכך ולא ראוי.לכן זה מבורך שהמדינה מבקשת גם להסדיר את הענישה על עבירות נטילת חיים לדרג אותה ואת החומרה. בפועל מה יהיו התוצאות אני לא יודע – אני כן יודע שבחוקים הספורים שיש בהם עונש מינימום בתי המשפט שמו את העניין לשחוק ולקלס ובפועל אין בפרקטיקה המשפטית בישראל עונשי מינימום שהם חובה – גם לא ברצח והריגה דהיום. וצריך לתקן.

    עוד דבר חשוב מאוד שאותו מבינים כל אזרחיה של המדינה הזו – בלי יוצא מן הכלל. אם בעוד דקה ארצח שלושה סודאנים ואני קצת מקושר עם אלי ישי גם אם אכנס לכלא אלי ישי ימצא את התירוץ לשחרר אותי – והיו דברים מעולם.

    אם אני סתם שונא ישראל ולא עלינו גם ערבי שוב אני יודע שאין מה לפחד מהכלא הישראלי אשוחרר לפני תום תקופת המאסר בעיסקת שבויים.

    זהו מסר בזוי בעיקר בחברה שנטילת חיים נחשב למעשה חמור ובלתי מתקבל על הדעת – כקונצנזוס חוצה שכבות דיעות ואפילו דתות. יש התייחסות לדבר בהצ"ח החדשה אבל הדברים שכתובים שם,לדעתי,אינם ראויים ולכשאגבש את דעתי אמסור אותה כאמור.

    נכון שאם מסתכלים וקוראים הן את החוק והן את הצעת החוק – עולה השאלה כיצד האזרח ההדיוט יכול להתיחס לדברים – ובמיוחד כאשר משפטנים בעצמם מתקשים לעשות כן. אבל,כפי שציינתי,גם המלל המשפטי בהגדרת "גניבה מהי?" הוא לא ממש ברור לכל אחד וגם פה יש קשיים משפטיים והתפלפליות משפטיות אבל לכולנו ברור מאוד מהי גניבה. זה בדיוק תפקידה של הצ"ח החוק הזו ומקומה באתר לשיתוף הציבור. לא צריך להגדיר את הדברים במלל משפטי מורחב או מופשט אלא בכתיבה פשוטה וברורה ובלשון יום יומית. אם וכאשר יתקבלו התיקונים באופן טבעי,ובאדיבות בתי המשפט,תובהר גם ההתנהגות הרצויה בטרם פלוני יחליט ליטול אל חייו של אלמוני.

    גם פה יש לי ניסיון אמפירי ובהחלט אנשים יודעים באופן ברור ומוחלט את המותר והאסור ובשפת "העם" ולא בלשונם של המשפטנים.

    יש טעם בביקורת שלך על זה שמדובר באחת העבירות היותר קשות והיותר מסובכות מבחינה משפטית ושאתר השיתוף קצת פיספס את המטרה כאשר לא ניסח את הדברים בלשון פחות משפטית ויותר יום יומית. אבל,ולהגנתם יש לומר,זוהי משימה לא קלה בכלל ואכן נטילת חיים,על כל גווניה,היא מעשה עבירה סבוך וקשה מאוד להוכחה והוא ממש לא כמו בסידרת הטלויזיה.

    אני חושב ששיתוף המידע בהקשר לעבירות נטילת החיים באתר שיתוף הציבור הוא מעשה נכון ולא כסוי ישבנים,למרות שלא כל אדם יכול להתמודד עם המלל והמידע שיש שם (לעניין הזה) אבל זה בהחלט עדיף על חקיקה במחשכים ובהחלט עדיף שעין ציבורית תשזוף את התיקון המאוד מאוד חשוב הזה לחוק העונשים (בעיקר בישראל 2012 הגזענית והאלימה) כי מעיון ראשוני בו יש בו בעיות רציניות של חילחול אגנדה פוליטית (ודתית) לקודקס החוקים שלנו – לפחות מהרושם של קריאה ראשונית של הצ"ח.

    אני מניח שדברי הבאים קצת ירימו גבות אבל חשוב שיאמר: אני מאוד מקווה שדווקא שיתוף הציבור בקונסטלציה הזו יגרום ליהודים ומוסלמים אדוקים להכנס לאתר ולהגיב על פי הוראות התורה והקוראן. מפליא הדבר אבל התורה והקוראן כן ממדרגים את עבירות נטילת החיים אבל לחיים מודרניים בישראל 2012 זה לא ממש מתאים ברם,הקונספט לא רע בכלל וכבר..חשבו על זה פעם.

    מנחם.

  4. יונתן כ. :

    בארצות הברית יש הפרדה בין סוגי הרצח וזה לא מבלבל את הציבור כי אנשים ביום יום לא צריכים לדעת אם ההמתה הבלתי חוקית שהם יעשו היא רצח 1 או רצח 2 או רצח תוך כדי עבירה.

  5. יונתן כ. :

    נ.ב
    האם האדם הסביר (שאינו שוטר או משפטן) יודע מה ההבדל בין תקיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות ? האם זה משנה בכל סיטואציה שהיא לא משפטית ?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.