מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
בהצלחה לשמאל היווני
אם אכן תוקם ביוון ממשלת שמאל לאחר הבחירות החוזרות, עליה להתנער מתשלום החובות הישנים שהביאו את יוון אל המשבר בו היא נמצאת. מהלך כזה ימוטט את שלטון הבנקים – ויציל את כלכלת אירופה
מאת ק. טוכולסקי
יוון חוזרת לעוד מערכת בחירות והפעם כנראה שהמפלגה הגדולה ביותר תהיה מפלגת השמאל החדשה שתגדיל את כוחה על חשבון הסוציאליסטים והשמרנים כאחד. אני מאוד מקווה שזה יקרה ושהמפלגה ביחד עם המפלגה הקומוניסטית ומפלגת השמאל הדמוקרטי יוכלו להקים קואליציה (אולי אפילו עם הסוציאליסטים, אם רק יחזרו להיות באמת סוציאליסטים). השמאל היווני, אם רק יצליח לנצח בבחירות יצטרך להתחיל להתמודד במאבק האמיתי – המאבק בשלטון הבנקים של אירופה ובממשלות שמעדיפות בנקים ואינטרסים של בנקים ע"פ בני אדם, האינטרסים והזכויות שלהם.
כבר כתבתי כאן בעבר שלחוב האירופאי אין תוחלת. לא ניתן להחזיר אותו ואין בכך שום טעם. לשלם את החוב האירופאי זה לנסות ולהציל שיטה כושלת שבה גובים פחות מסים מבעלי יכולת ולוקחים חובות. בכדי לשלם את החובות המטורפים של אירופה, חובות שהניאו-ליבראליזם יצר, יש צורך במכירת נכסי המדינות ובמשטר צנע לאזרחים. חיסול החוב הוא בעצם פרס למי שבגללם נוצר החוב, טייקונים ותאגידים שעשו הכל בשביל לשלם פחות מסים ולמקסם יותר רווחים, על חשבון היכולת של מדינות לשמור על רמת החיים של כלל האוכלוסייה ועל חתירה לצמצום פערים ומיגור העוני. עד כה עושה רושם שלשום ממשלה שהוקמה באיחוד האירופאי מאז המשבר, רובן ככולן ממשלות לעומתיות שהדיחו את הממשלות שהיו בשלטון כשהמשבר פרץ, אין את האומץ לעשות זאת. לחלקן גם אין את הרצון. הקנצלרית הגרמנית, מנהיגת ימין מרכז, משרתת את הבנקים באדיקות, נחישות ועוצמה תחת האשליה שגרמניה היא מעצמה כלכלית. במעצמה הכלכלית העיריות פושטות את הרגל ומדינות המחוז מקצצות שירותים כי יש להן רק חובות אבל המדינה הפדראלית נראית חזקה כי האבטלה נמוכה ויש צמיחה. אבל גם מרקל לפי הסקרים בגרמניה תעוף בבחירות הבאות. זאת אינה הבעיה. הבעיה היא שעד עכשיו, כאמור, לא באירלנד ולא בספרד, לא בהונגריה ולא בסלובניה המשלה שהחליפה את ממשלת המשבר העזה לעשות מה שצריך לעשות, להתקומם נגד דירוג האשראי, ריבית איגרות החוב ועצם קיומו של החוב.
קחו את יוון למשל: חובה המקורי של יוון קטן לעומת החובות שהיא צברה מתחילת המשבר בשל הריבית המטורפת שהיא נדרשת לשלם, כך גם מדינות אירופאיות אחרות שצוברות ריבית לא הגיונית בקצב מסחרר. ממשלת שמאל יוונית שתגיד, אנחנו נשלם על חובותינו מכסימום 2% ריבית תיתן את האות לשאר מדינות אירופה השרויות בחובות. לא עוד ריביות של אג"ח זבל, מדינה היא לא תעלול בורסאי שבמקרים רבים לא משלם את חובותיו ואין סיבה שדרוג האשראי של מדינות יהיה כמו של חברות. מדינה שומטת את חובותיה לעיתים רחוקות מאוד ובנסיבות של משבר אמיתי.
לו אני הייתי ממשלת יוון הייתי שומט את חובותיי ומודיע לאיחוד שאם לא מתאים לו אז שלום. לאיחוד האירופאי, ובמיוחד למנוע שלו גרמניה, מאוד נוח שיש מטבע אחד באירופה. שמיטת חובות ביוון תיתן את האות ומדינות נוספות ילכו בעקבותיה. אחרי שהחובות ישמטו אפשר יהיה לבנות מחדש את הכלכלה באירופה מכלכלה מבוססת חובות לכלכלה מבוססת הון.
במקום להפריט עד מוות את נכסי המדינות ולהטיל צנע על התושבים בניסיון לשלם חובות מטורפים, הגיע הזמן להעלות את המסים ולהעמיק את הגביה זה נכון דרך אגב בכל המדינות עמוסות החובות באירופה, יוון, ספרד, איטליה ופורטוגל לא נודעו מעולם בהצטיינות יתרה בגביית חובות או במיסוי פרוגרסיבי, זה זמן גם להלאמות נרחבות במקום הפרטות בכדי להגביר את צבירת ההון של המדינה והחברה. זאת התשובה האמיתית למשבר. אג"ח מומלץ ורצוי למכור בעיקר לאזרחי המדינה כמו יפן, כך לא ניתן להפוך חובות לכלי סחטנות נגד המדינה בשוקי המטבע והאשראי הבינלאומיים בהמשך.
אני מאוד מקווה שבבחירות ההולכות ומתקרבות ביוון ינצח השמאל וישמוט את החובות, אני מאוד מקווה שעוד מדינות ילכו אחריו ואני בעיקר מקווה שאת הזכות לקבוע ריבית על חובות ייקחו מהשוק החופשי שמעמיס על מדינות ברגע המשבר חובות שמשעבדים אותן במקום לאפשר להן לצאת ממנו. יוון יכולה לתת לכולנו אות ולתת זריקת עידוד לרפורמות כלכליות רציניות לאחד פרנסואה הולנד, נשיא צרפת שאמנם נבחר בכדי להביא שינוי אולם בינתיים לא מעז יותר מדי. אם אירופה רוצה להציל את עצמה ממכירת חיסול וצמיחה מטורפת של פערים היא צריכה לאחל לעצמה ניצחון של השמאל ביוון ועמידה של השמאל על עקרונותיו. לא רק אירופה צריכה לאחל זאת לעצמה גם אנחנו.
תגיות: אגרות חוב, גוש האירו, האיחוד-האירופי, חוב לאומי, יוון, ק.-טוכולסקי, שמיטת-חובות
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
28 במאי, 2012 בשעה 8:15
בקשר לאירופה אני לא בטוח, אבל יוון בהחלט יכולה להציל את עצמה.
יוון צריכה להפנות נגד שלטון ההון את הנשק שלו עצמו: תספורת. אין כסף, אז לא מחזירים. פורסים חובות, מקצצים בתשלומי הרבית. אומרים "אין לי". מה שכל טייקון בינוני ישראלי יודע לעשות – גם המדינה שהיא ערש התרבות האירופית יכולה לעשות.
28 במאי, 2012 בשעה 11:10
זה כבר נוסה ועבד באיסלנד
http://en.wikipedia.org/wiki/2008%E2%80%932012_Icelandic_financial_crisis
http://www.msnbc.msn.com/id/47280153/ns/business-world_business/t/banking-crisis-over-icelands-economy-thaws/
http://www.independent.co.uk/news/business/analysis-and-features/iceland-the-broken-economy-that-got-out-of-jail-2349905.html
http://mashable.com/2012/03/15/iceland-technology/
ויש עוד המון
29 במאי, 2012 בשעה 2:38
ללקסי – זה עבד באיסלנד כי כל החובות של איסלנד לא היו אפילו פסיק במאזנים של אירופה (שיא החוב החיצוני שלהם היה 50 ביליון יורו) והדבר הכי חשוב – המטבע שלהם לא היה היורו.
החוב היוני החיצוני הוא פי עשר בערך, אבל הבעיה שלהם שהמטבע שלהם הוא היורו. לכן הם לא יכולים לעשות מה שאיסלנד עשתה: פיחות חד וכואב בקרונה האיסלנדית (35%) שבאופן אפקטיבי מקטין את החוב החיצוני באותו שיעור.
אבל הבעיה היא הרבה יותר עמוקה מכך. זו לא בעיה של כסף, זו בעיה של אמון. כדי להצטרף לשוק האירופי יון התחייבה בזמנו לעמוד בתנאים מסוימים – בהם היא לא עמדה. במקום לצאת מגוש היורו בזמן (עם כל הכאב הפיננסי והאדמיניסטרטיבי הכרוך בזה) ולהיות כמו אנגליה, היוונים בחרו בדרך הידועה: דרך מיידוף. הם פשוט "בישלו" את הספרים. זו לא החלטה של חברה אחת, או אגד טייקונים. הממשלה היוונית (ללא הבדל במפלגה המרכיבה אותה) פשוט שיקרה ל EU ולכן היתה יכולה להנות משיעורי ריבית על החוב שלה כאילו הכלכלה שלה עומדת בסטנדרטים. כל שנה הם הציגו ספרי ניהול חשבונות שהקשר בינהם למציאות היה רופף (וזה עוד במקרה הטוב). מקס ביאליסטוק היה יכול להיות גאה.
הבעיה התחילה כמובן כמו בכל פעם שפירמידה מתמוטטת.
הכל עובד טוב ויפה כשיש כסף נזיל ויש אנשים שמוכנים להלוות. ברגע שיש משבר ובעלי החוב דורשים את הכסף בחזרה מתגלה הרקב בעץ. אנשים התחילו למכור אג"ח יווני כדי לסתום חורי נזילות, ולכן הריבית עליהם קפצה באופן חד. הממשלה היונית לא היתה יכולה למכור אג"ח חדשות כדי לגלגל את החוב בריבית החדשה – וכל המוגלה יצאה החוצה.
אז יון יכולה להצהיר שהיא לא מחזירה חובות, שהכל מולאם, שלא אכפת לה מהבנקים האירופים. שמקסימום ריבית שהיא תשלם זה 2% וכל זה. על הכיפק. הכל דבש, והבנקאים האירופים (והאירופאים) יבכו על מדרגות בריסל והיורו יודפס על צד אחד של הניר.
אבל לכל שבת – יש מוצאי שבת.
בפעם הבאה שיון תנסה להנפיק אגרות חוב כדי לבנות בית חולים, לשפץ כבישים, להרחיב בתי ספר, היחידים שיהיו מוכנים לקנות את אגרת החוב האלו יהיו ילידים בפפואה שבטעות לא שמעו על יון כי כבל האינטרנט מאוסטרליה התנתק בדיוק באותו יום.
כי בסופו של דבר, מי שקובע את מחיר אגרות החוב זה מערכת מכרזים ממוחשבת, והריבית נקבעת לפי היצע וביקוש. בגלל זה הריבית על אג"ח אמריקאי נמוכה בממדים היסטוריים (פחות מ 2% לאג"ח 10 שנים!!!), למרות שדירוג האשראי שלה נמוך יותר מצרפת, גרמניה וקנדה.
עד שיון תחזיר את האמון במערכת הפיננסית שלה (כמו שארגנטינה וטורקיה עשו) ואנשים יהיו בטוחים שהמספרים אמיתיים ולא איזו פנטזיה רווית אוזו, היונים יכולים רק לחלום לגייס אשראי בריבית לא מצרית.