השוואה בין שני המועמדים בבחירות הקרובות לראשות ההסתדרות, עופר עיני ואיתן כבל באשר למעשיהם של השנים לטובת העובדים בישראל
מאת: אודי בר-אילן
הבחירות לראשות ההסתדרות – האמת מתחת לקמפיינים
מתקרבות אלינו בחירות לראשות ההסתדרות, כבכל בחירה פוליטית גם כאן נדרשת להתקבל בין שתי חלופות קיימות – יו"ר ההסתדרות הנוכחי, עופר עיני, או חבר הכנסת, איתן כבל. בניגוד לקמפיין אשר מתקיים במהלך השבועות האחרונים, שעיקרו הוא עיסוק במעלותיהם המוסריות האישיות של המתמודדים, הכוונה כאן היא לעסוק דווקא בבירור מעשיהם של השנים לטובת העובדים בישראל.
כפי שההיסטוריה מלמדת, לא ניתן לסמוך על הצהרות חגיגיות של פרשנים למיניהם או על נאומיהם של פוליטיקאים כמדד אמיתי להבנת המציאות הפוליטית. עלינו אם כן לנתח באופן מעמיק את מעשיהם של המתמודדים ולצרפם לקו מגמה. לכן, תיערך כאן סקירה קצרה של מעשיהם של שני המועמדים.
עופר עיני
מכניסתו לתפקיד יו"ר ההסתדרות חתר עיני להסכמות מול המעסיקים ומול הממשלה ולשיתוף פעולה כאשר ניתן. מהלך כזה יכול להיתפס כוויתור על מלחמה עקרונית משמעותית תמורת "פירורים", והוא יכול גם להיות קו קונסטרוקטיבי אשר מקדם שינוי מתמיד של מציאות העובדים. בהסתכלות על תוצאות הפעולה של ההסתדרות בשנים האחרונות ניתן לראות מספר דברים ברורים:
היפוך המגמה של פגיעה בעבודה המאורגנת על ידי הממשלה והמעסיקים וחזרת ההסתדרות להיות גוף מרכזי במשק הישראלי. כך למשל ניתן לראות את ההישגים הבאים: ב-2007 הצליח עיני להבטיח פנסיה חובה לכלל השכירים במשק. ההסתדרות ניסתה ונכשלה במשך עשורים בהובלת מהלך כזה; ב-2008 חודש ההסכם הקיבוצי במגזר הציבורי אחרי שנים בהן הוקטן שכר העובדים והיה מעבר של עובדים רבים לחוזים אישיים; ב-2009 ההסתדרות הביאה להעברת שורה של חוקי עבודה, שמקלים באופן משמעותי התאגדות של עובדים וכך נוצר גל של התאגדויות עובדים; ב-2010 הביאה ההסתדרות להקפצת תוספת המעונות לאימהות במגזר הציבורי מ-37 ₪ ל-300 ₪ – 500 ₪, אחרי יותר מ-30 שנים בהן התוספת לא עודכנה; ב-2011 השיגה ההסתדרות עליית שכר של 2,347 ₪ (47.6%) לעו"סים החלשים ביותר במגזר הציבורי.
החלטתו של עיני להקים לראשונה את האגף להתאגדות עובדים איפשרה למנף את חוקי העבודה ההיסטוריים לשם היפוך מגמת ה"קרחון הנמס" של ההסתדרות בישראל. בניגוד למגמה העולמית, ההסתדרות כיום היא גוף שהולך וגדל. כניסתם של כוחות רעננים פתחה בפני מובילי התארגנויות עובדים את הדרך לזכות בגיבויה של ההסתדרות וכך התאגדו יותר מ-50,000 עובדים במסגרת ההסתדרות והוקמו כ-60 ועדים חדשים.
כמו כן, מספר נושאים נוספים על קצה המזלג: העלאת שכר המינימום, הגדלת קצבאות הזקנה במיליארד ₪ בשלוש שנים, בלימת הפרטות רבות ועוד הישגים רבים.
לסיכום נראה כי ההסתדרות בתקופת כהונתו של עופר עיני ניהלה קו מגמה ברור ומובהק של שיפור משמעותי במצבם של העובדים המאוגדים ושל כלל העובדים במשק תוך שימוש בקו של מו"מ, פשרות והידברות, עם זאת תוך שימוש מושכל גם בנשק השביתה.
איתן כבל
איתן כבל לא עסק בעבר בנושאי העבודה המאורגנת. עם זאת בשנים האחרונות הוא מרבה להתייחס בדבריו לנושאים חברתיים, אך כמובן עלינו לבחון את המעשים ולא הנאומים. גם כאן, כשבוחנים את הצעות החוק בהן תמך כבל ואת המהלכים אותם קידם עולה קו ברור ומובהק:
ב-2002 כבל בחר להיות אחד מתשעת חברי מפלגת העבודה (כאשר היו למפלגה 23 חברי כנסת) שבלמו את החלת חוק חברות כ"א שקבע קליטה להעסקה ישירה; כאשר היה יו"ר ועדת המשנה לשוק ההון היה שותף להעברת כספי הפנסיה לשוק ההון ולקידום הפרטת כל החברות הממשלתיות; כמזכ"ל מפלגת העבודה הוא פנה לשר התמ"ת דאז בבקשה לביטול החוזה הקיבוצי והעברת עובדי מפלגת העבודה לחוזים אישיים, צעד מאוד לא שגרתי ביחסי העבודה; כבל הוא גם אחד מהיוזמים של הצעת החוק "הכל חינוך" שתחת כותרת "אחריות המדינה לחינוך" מאפשרת לבתי הספר לממן שיעור משמעותי מסל השירותים לתלמיד (50%-75%) מגורמים פרטיים. לעומת זאת, כבל לא העביר ולו חוק אחד לטובת העבודה המאורגנת.
טוב מכולם מיטיב כבל בעצמו להסביר את עמדותיו הכלכליות בראיון ל"כרוז" (עיתון איגוד החברות הציבוריות): "צריך…לדאוג לכך ששחקנים חדשים ייכנסו לפעילות בו וכוונתי בעיקר לגופים מוסדיים. ללא כניסת קרנות הפנסיה לשוק ההון אין לשוק זה עתיד של ממש…עוד כשהייתי יועץ לשר הבינוי והשיכון תהיתי מדוע הממשלה לא עושה די לקדם את ההפרטה. אני בעצמי לא מבין מדוע הממשלה לא עושה די בנושא זה, הרי זה האינטרס שלה להפריט ולהשתחרר מעול הניהול של גופים עסקיים ולהתמקד במשימות המרכזיות שלשמה היא נועדה, היינו תכנון מדיניות ופיקוח על יישומה."
על רקע זה, מתבהרת אולי הידידות האמיצה בין כבל לבין אחד מראשי אגף התקציבים השמרניים ביותר בעשור האחרון, רם בלינקוב, שאף תרם מכספו למסע הבחירות של כבל. יש לזכור, בלינקוב האשים את נתניהו ואת אורי יוגב (שהתגאה בשבירת העבודה המאורגנת ב-2003) בכניעה לעיני בנושא חוקי העבודה והעלאת שכר העובדים במגזר הציבורי. בלינקוב בחר להתפטר מתפקידו משום שלא היה מוכן להטבות כה "מפליגות" לעובדים. דבר נוסף ומעניין, אחת מסיסמאות הבחירות המובהקות של כבל דומות להפליא לקריאותיהם של תאצ'ר, רייגן ונתניהו – דמוקרטיזציה של העבודה המאורגנת שמשמעותה פגיעה בנציגות של הוועדים.
אם כן גם כאן עולה קו ברור ומובהק שמדיף ריח ניאו ליברלי. נדמה שמעולם לא היה קמפיין בחירות שהסתיר כל כך יפה את המגמות הממשיות של המועמדים. נדמה שמי שלא מוטרד מהקמפיין הם חברי ההסתדרות עצמם שקרוב לוודאי יבחרו בהתאם להישגים הממשיים ולא הקמפיינים המסוגננים.
Tags: איתן-כבל, בחירות להסתדרות, עופר-עיני
אני לא תומך בכבל ועוד פחות מזה מהמועמדת שלו לראשות נעמת, אבל לא מבין מה תעמולה מטעם עיני עושה בעבודה שחורה. לא בשביל זה הוקם האתר.
עופר עיני הוכיח באיזה צד הוא כשתקף את המחאה, אבל עוד לפני זה הוא היה אלוף במינוי מקורבים וסחב אחריו קופת שרצים רצינית
http://www.themarker.com/career/1.1606401
http://j14.org.il/articles/13851
שלא לדבר על העובדה שהוא מעסיק עד היום עובדי קבלן.
כל הכבוד אודי. עכשיו בטח יתנפלו עליך כאן, כל המהפכנים בשקל. אבל, אתה תעמוד בזה.
סחתיין גם לאתר שבפעם הראשונה מרשה גם למישהו שאין לו פוסטר של עיני שעליו הוא יורק כל בוקר לכתוב כאן.
כל מי שמנסה לסכסך בין העובדים לא יצליח
אחרי שיגמרו הבחירות האילו וננקה את כל הערפל. נצעד כולנו למאבק האמיתי והגדול מול תקציב האוצר.
שימו לב לכתבה הבאה
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=898242
המטרה של כולנו היא להגיע ל-50 אחוז הצבעה. אז עזבו עכשיו את כל השטויות ולכו ותביאו את כל הישוב ואת כל השכונה ואת כל העיר ויחד נראה לממשלה הזאת את כוחנו!
מי שמתאגד לא מפחד!!!!
שוקי,
עופר עיני דווקא לא התנגד למחאה החברתית. הוא דווקא רצה להצטרף אליה. משום מה גורמים במחאה לא רצו שהארגון החברתי הגדול במדינה, שמונה מאות אלפי עובדים יהיה שותף במחאה. זה מסביר אולי את העובדה שהמחאה לא הצליחה להשיג שום הישג משמעותי מאז שהתחילה, אולי חוץ מהמאבק בעובדי הקבלן שהיו לו תוצאות ממשיות. לא גן עדן, אבל התחלה של שינוי.
זה בדיוק המקום להעלות את הדברים האלו כדי שתומכי העבודה המאורגנת והסוציאל דמוקרטיה ידעו לבחון מי הם מנהיגיהם ולאן הם מובילים אותם.
ואגב, אתה חושב שזה קצת מגוחך שכל מי שכותב משהו לטובת עופר עיני הוא "תעמולן מטעם". אז לצורך העניין, אף אחד לא משלם לי, אני פועלת מתוך העולם הערכי שלי ומאמינה שמדובר פה במאבק על עצם קיומה של ההסתדרות כארגון עובדים גדול ובעל השפעה. כארגון יחיד ששייך לעובדים ולא לבעל הון או לטייקון.
נראה שעופר עיני עושה עבודה טובה. רק מאבק קונסטרוקטיבי לצדק חברתי יביא שינוי סוציאל-דמוקראטי בישראל. רוצים צדק חברתי? תנועת המחאה וההסתדרות זו הדרך ותכלס יש לנו מה ללמוד מההסתדרות
חברה לא להתייחס לשוקי הוא הוא נבהל מזה שאדם מזרחי תורם לצדק חברתי יותר מאחיו הקיבוצניקים
מה קרה שוקי
אז עופר עיני מבאר שבע
אז פנסיה לכל העובדים במשק לא נחשב
הבנתי
אילנה
אילנה, סתם שתכירי – אני קיבוצניק ותומך בעופר עיני,
וכמוני גם ראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית יואל מרשק שיצא בקריאה לחברי קיבוצים חברי הסתדרות להצביע לעופר.
למה ? פשוט כי הוא עושה למען העובדים. הוא מביא הישגים ולא רק מדבר.
איתך במאבק לצדק חברתי – שהוא מאבק של כולם !
מאמר מצויין. בהחלט מדגיש את ההבדלים.
וואלה יופי,
כל מי שכותב לזכות כבל רק רוצה "לשנות את השיטה", כל מי שכותב לזכות עיני הוא "תעמולן מטעם".
יאללה נמאסתם כבר עוד יומיים תעופו חזרה למחילות שלכם ותמשיכו לתכנן תוכניות מגירה על איך לפגוע בהסתדרות בארבע השנים הבאות
כל הכבוד על הפרסום.
המאמר כתוב יפה ושוטח את ההבדלים ואת המניפולציות של הקמפיין של כבל.
כתבה עובדתית ומדויקת. טוב שיש מי שרואה את האמת בעניים פקוחות. אכן צמד חמד רם בלניקוב ואיתן כבל. איזה עזות מצח של האיש להתמודד על ראשות ההסתדרות. האיש אנטי עבודה מאורגנת ובכלל לא שייך בדעותיו למפלגת העבודה . יתרה מכך גם אם היה אידאילסט שדואג לעובדים הרי שיכולתיו מוגבולות ביותר ביחס לעיני שהוכיח כבר את יכולותו ופעילותו הרבה לטובת ציבור השכירים בישראל. בקיצור אין מקום להשוואה בינהם .
אני קורא:
" ב-2002 כבל היה אחד מחברי ה"עבודה" שבלמו את חוק חברות כ"א שקבע קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה; כאשר היה יו"ר ועדת המשנה לשוק ההון היה שותף להעברת כספי הפנסיה לשוק ההון ולקידום הפרטת כל החברות הממשלתיות; כמזכ"ל ה"עבודה" פעל לביטול החוזה הקיבוצי במפלגה,לחקיקת הצעת החוק "הכל חינוך" .
ומה? ניאו-ליברל מובהק זה,הוא הסוס הטרויאני של עמיר פרץ בנסיון השתלטות על עמדת הכח הנקראת הסתדרות.
ממש לא נעים.הס"ד מטעם עצמו עמיר פרץ,במקום לשאוף לשת"פ סוציאל-דמוקרטי ב"עבודה" עם שלי,רק מנסה לחתור תחתיה.
עצוב.
אני לא מבין את כל האמירות האלה של "תעמולן מטעם". זה לא היה מאמר של סיסמאות. יש כאן עובדות ויש כאן עמדות מאוד ברורות. אם אנשים רוצים הסתדרות שעושה למען העובדים – שיבחרו בעופר עיני.
מיכאל,
מה שעצוב הוא שמרץ וחדש מריצות את כבל.
מה שעצוב הוא שעיני מריץ סיעה תחת הסכם דרקוני שמותיר בידיו כוח יתר אנטידמוקראטי.
עדיין לא הוכח, אבל ראוי להתייחס ברצינות לטענה שמה שבאמת העיר את עיני הוא ארגון "כוח לעובדים".
בקיצור יש אלטרנטיבה אמיתית.
וגם נחוץ לחזור ולהזכיר חוק פנסייה חובה הוא בעייתי מאוד למי שמכיר את הפרטים. תחת הכותרת האטרקטיבית מתחבאים פרטים מעוררי דאגה.
אם כבל אכן תמך בהוצאת הפנסיה לשולחן הרולטה של שוק ההון, זה מציב אותו במקום טוב בצד התאצ'ריסטי של המפה.
שלום משתמש אנונימי יקר!
עצוב בריבוע!
מרץ וחדש הריצו ב93-94 את התאצ'ריסט רמון וחברו הנאמן עמיר פרץ.
מרץ וחדש מריצים היום את התאצ'ריסט כבל ופטרונו הפוליטי עמיר פרץ.
הכל כמובן בשם הדמוקרטייה ולמען העבודה המאורגנת.
בתור קורבן הפרטה,וגם אתה אנונימי בעצם,אנו יודעים מה המשמעות האכזרית והבלתי אנושית של שילוש בלתי קדוש זה:1-מרץ+חדש.
2-סוסים טרויאנים(רמון והיום איתן כבל).3-עמיר פרץ.
אגב,הפנסייה חובה היא כמעט בדיחה.לוקחים מאות שקלים כל חודש מהמשתכרים אל צרור נקוב,ומבטיחים "פנסייה מדהימה" של 300-400 ש"ח בגיל 67 .
בינתיים ,עובדי הקבלן מממנים מאונס את שעשועי הטייקונים בשוק ההון.בראבו!!
2 האלטרנטיבות לא מדהימות אבל כבל לפחות רק דיבר על שת"פ עם הממשלה עיני מיישם אותו בפועל.
לא מכיר את אודי וחבל שלא רשום מאיפה הוא אבל אין ספק שזו כתבה מאירה עיניים. חשוב להתעסק ולהתרכז בעובדות כי לפעמים מכבסת המילים ופעלולי היחצנות קצת מסנוורים את האמת. תודה לאודי שמוריד את המסך מעל פועלו של איתן כבל
ק. אני לא מבין, תפקידה של ההסתדרות לסרב לכל שיתוף פעולה עם הממשלה? כולל הסכמי שכר?
כבל לא מדבר על שת"פ, והוא לא שיתף פעולה, אלא הוביל את הפגיעה במדינת הרווחה ובעובדים.
בעיקר כבל לא ניהל מעולם מו"מ מול מעסיק. ואל מול הישגי עיני בשינוי ההסתדרות ב5 שנים האחרונות אין בכלל ויכוח מי מהם יעשה הסתדרות חזקה
עיני הפך את המגמה של עמיר פרץ של סתם שביתות והביא תוצאות רציניות. לא רוצה עוד אחד שבא לעשות הון פוליטי מההסתדרות. הסתדרות זה בית לא מקפצה
כבל הוא המשך של רמון. איך מרצ וחדש נפלו למלכודת הזו?
מרשים שאתר של כח לעובדים מפרסם משהו בזכות ההסתדרות. כל הכבוד לעורכים הליברלים
יובל אני עובד מדינה ואני רואה מה קורה במשרד שלי, עבדי קבלן שקופים לחלוטין, יותר ויותר עובדים בחוזה אישי, התערבות של מועצת הפועלים בבחירות לטובת צד מסוים שלא מקדם שום דבר חוץ מהטבות חומריות לעובדים המאורגנים בזמן שיש פה יותר ויותר עובדים בחוזה אישי ועובדי קבלן ועובדים במיקור חוץ בתוך המשרד.
לשירן (22),
"עבודה שחורה" הוא אתר פוליטי, לא מפלגתי ולא-של-אף-אחד, גם לא של "כוח לעובדים".
אנחנו משתדלים לתת במה כמעט לכל הדעות.
ותודה על המחמאה 🙂
טוכולסקי, מה פירוש "כבל רק דיבר על שת"פ"? אם נכונים הנתונים כאן על דפוסי ההצבעה שלו, והעובדה שהוא עומד בכנסת בראש שדולה שמריצה חוק חינוך ציבורי שמבוסס על הכנסות מתרומות של בעלי הון (וזה בדוק, כבל הצטלם עם כל המי ומי שדוחפים את השדולה הזאת) – אז מה עושה אותו למועמד רלבנטי בדיוק?
עיני מצידו ירש מקודמיו את ההפקרות התעסוקתית שאתה מתאר, שלא נפלה עלינו משמיים אלא התחוללה בעזרת גם מפלגת העבודה, (יש לקוות שזו האחרונה בכל זאת עוברת תיקון, למרות התמיכה בעיני, עד כמה שזה נשמע מופרך).
אז אכן, שתי האלטרנטיבות בבחירות להסתדרות ממש לא מדהימות בלשון המעטה.
והרשימה של כבל?
לא של עבריינים ?
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=106948139443784
נח
כפרה עליך
קיבוצניקים זהב יש גם אני מכירה כמה בנות שעובדות אצלנו בנעמת
אבל אתה יודע איך הרוב אצלכם
אנונימי
כבר כתבתי שבלב כבד אני אצביע כבל. לעיני מההכרות הדי אישית שלי עם ההסתדרות שלו ומה שהם מוכנים לעשות אני לא מצביע. כבל הוא הרע במיעוטו ויש איתו תקווה.
לאור כל מה שכתוב פה, איך אתה יכול להגיד שכבל הוא הרע במיעוטו? אם כבר, כבל הוא הרע במירבו.
אני עובד מדינה כבר 7 שנים מכיר את עיני והשטיקים שלו לפני ולפנים, כבל יכול לשנות משכהו עיני בנה את השיטה.
לאף אחד אין ספק שכבל יעשה שינוי – מהסוג של רמון. איך השנאה לעיני עזה יותר מאחריות להסתדרות?
ועוד משהו. איך לעזאזל אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך? עיני צריך לקחת נשק ולהילחם בסיירה מאסטרה כדי שהוא יהיה לגיטימי, ולהלחם בצבא הלבן כדי שהוא יהיה ראוי? למזלך אתה לא מכיר את השנים שלפני שנכנסת לשירות המדינה – שכרך היה מקוצץ ולא היה עולה יחד עם עליית שכר המינימום כי הוא היה נבלע בו. חלאס, אתה כמו החבר'ה שהמשיכו להאמין בשמש העמים גם אחרי שהוא הוציא להורג את הרופאים היהודים.
יובל אתה מבקש ממני להאמין בעיני למרות מה שראיתי ולקוות שהוא יהיה שונה משמש העמים?
בוא נדבר תכלס, כן אני מפחד מרמון 2 אבל אני לא חושב שחד"ש היא ש"ס וגם מרצ למדה לקח. כבל הוא לא חרא מהסוג של רמון, הוא פרלמנטר רציני שעובד על נושאים רציניים כמו זכויות של מילואימניקים.
אני גם לא חושב שהוא המשיח או שהוא יביא לחיים חדשים למשהו אבל הוא יהיה בהסתדרות ואם הוא לא ישאר שם אז לפחות תהיה מפלגת אלטרנטיבה בהסתדרות או בשלטון של ההסתדרות או באופוזיציה.
ט. אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי.
הבית החברתי הוא קואליציה מוזרה משהו של אנשי חדש וקדימה עם ממרח מרץ באמצע.
כבל הוא שליח של פרץ.
אם ההסתדרות אמורה להיות בין השאר המכשיר לניגוח ההנהגה של יחימוביץ בראשות העבודה, אז לדעתי שומר נפשו ירחק מהבחירות האלה.
(לאט לאט נוצר הרושם שהפיל כבר לא כל כך פיל (עיני), והנמלה כבר לא כל כך נמלה (יחימוביץ) מתרחש פה שינוי בשווי המשקל בחלוקת הכוח בין שניהם. מה שממש חסר עכשיו הוא צלע שלישית שתנסה למרוט את הנוצות של השניים, במקרה שעיני יזכה.
במקרה שכבל יזכה יווצר עימות חזיתי כשברור מי מושך בחוטים מאחורי עכוזו של כבל. מה השמאל הולך להרוויח משני המצבים האלה? יש הרבה במה לאתגר את יחימוביץ אם היא רוצה לגדול לתפקיד מנהיגת השמאל כאלטרנטיבה לנתניהו. את עיני עצמו דרך אגב מאתגרים גם כוח לעובדים וגם המחאה. לא תהיה לו ברירה ולא תהיה לשלי ברירה, הם יצטרכו לנוע קדימה. ההסתדרות כמגרש למשיכת צמות, זה לא לעניין עכשיו).
לטוכולסקי היקר,
עיני אולי "המציא" את השיטה של שטיקים לא דמוקרטים,אבל הוא מעולם לא:
1) לא ניסה כמו איתן כבל בכהונתו כמזכ"ל ה"עבודה" לבטל הסכמי עבודה קולקטיביים של עובדי המפלגה.
2) לא עלה בדעתו לשתף פעולה בביטול הסכמי עבודה קולקטיביים,תוך הפקרת העובדים המופרטים,כפי שעשה זאת ב"הצלחה" רבה כל כך עמיר פרץ,פטרונו ושולחו של איתן כבל.
זה היה כמובן בזמן ההפרטה הברברית של חברת "פז" בחיפה בתקופה שבין 1993-4 ל-1997 .
אין לי אלא להצטרף למכלול תגובתו של ידידי המשתמש האנונימי ולחתום באמירתו המפוקחת והכואבת:
"אם ההסתדרות אמורה להיות בין השאר המכשיר לניגוח ההנהגה של יחימוביץ בראשות העבודה, אז לדעתי שומר נפשו ירחק מהבחירות האלה."
פוסט מאיר עיניים. טוב לקרוא קצת עובדות ולא רק את שלטי ההכפשה על האוטובוסים שלא אומרים כלום.
אני מקווה שבקיץ הזה ישכילו מובילי המחאה וההסתדרות בראשות עיני לשלב כוחות ולהצליח להזיז משהו.
כבל- חבל, חיבבתי אותו עד שהוא נכנס לשטות הזו
מיכאל, אני לא איש עבודה, אבל אני תומך בהנהגתה של יחימוביץ את גוש השמאל, יש לי מספיק חברים אנשי עבודה ואנשי יחימוביץ שלא תומכים בעיני ויצביעו כבל ואני מכיר גם מספיק בוחרי עיני.
השנה אינה 1994, השותפים אינם ש"ס ומרצ אלא חדש ומרצ וכבל הוא לא רמון.
אני הייתי מעדיף להצביע לחדש בחזית שמאל אבל אני אצביע לבית החברתי כי זה מה יש, עיני הוא לא אופציה הלוואי והוא היה.
ססמאות וחששות יש הרבה אבל 7 שנים של עבודת מדינה הראו לי מה עיני יכול, הוא לא יכול לעשות כלום למען עובדי הקבלן או עובדי המדינה בחוזים האישיים, הוא מתפשר על חשבון עובדות סוציאליות ועובדי דור ב. חלאס, לפעמים צריך גם להעז.
ט.
1. שלי יחימוביץ היא אכן בחירה ראויה ולגטימית לעמוד בראש העבודה.
לגיטימי לאתגר אותה ולהעלות את רף הציפיות ממנה, במיוחד עכשיו שהיא גם יו"ר האופוזיציה. אבל בדרך בונה ולא בדרך הרסנית.
בגל מקרה משמאלה נמצאים מרץ וחדש כאלטרנטיבה. (יש מי שיטענו שבתחום הכלכלי חברתי, לאאו דווקא).
2. אם מרץ וחדש היו מעמידים מישהו משלהם מול עיני, קו"ח מועמד בעל שיעור קומה, אז העדפתו על-פני עיני היתה מובנת מאליה.
3. אבל קרה כאן דבר מוזר – קדימה מרץ וחדש בחרו להעמיד בראשם מועמד קש שהוא ח"כ מממפלגת העבודה, ושבמקרה הטוב אין לו קבלות בתחום הרלבנטי.
אולי הוא יפיל את עיני אולי לא.
סביר יותר שהוא משמש כלי נגד יחימוביץ יותר מאשר נגד עיני.
זאת הבעיה!!!!
ככה לא בונים את הכוח הס"ד.
העובדה שמפלגת העבודה בחרה בעיני כמועמד שלה, ככל שהיא בעיתית איננה חמורה יותר מהשטיק של הבית החברתי. זהו מהלך שמבחינה מבנית יש בו יותר כוח הרסני מבית, ופחות אלטרנטיבה אמיתית לעיני.
עיני לא יוכל להזיק להסתדרות יותר משהזיק עד עכשיו. אם ירצה או לא הוא יצטרך לשנות קו. דרך יעילה יותר לאתגר אותו היא דווקא מבחוץ (כפוף לעובדה שהאופוזיציה מבית לא הצליחה להעמיד מועמד רציני ואולי גם לא ניסתה).
דרך אגב זאת לא שלי שהעמידה את עיני בראש ההסתדרות. האילוצים הפוליטיים שחיברו אותה עם עיני לא יימשכו לעד.
לעומת זאת מתחיל להסתמן שנתניהו עומד להפוך לאחד מראשי הממשלה היותר יציב שהיה פה מזה שנים, כי השמאל לא מתרכז באמת בבניית כוח אלטרנטיבי.
אנונימי אני לא איש של מפלגת העבודה, אני בוחר שנע בין מרצ וחדש, הייתי שמח עם הן היו הולכות יחדיו ביחד עם מאבק סוציאליסטי והעובדות הסוציאליות הרבה יותר מאשר מהקואלוציה הנוכחית בה הן חברות אבל אני אצביע למחנה שלי וזה לא עיני. אז אני לא מצפה מאנשי סיעת עוז או ש"ס להצביע כבל ואני לא אצביע עיני. שיהיה לכולנו בהצלחה, אנחנו נזדקק בקרוב להיסתדרות חזקה עם אופוזיציה רצינית ומנהיגות מודעת.
ט. זה כבר סיפור אחר.
אתה מצביע למחנה שלך, למרות כל ההסתיגויות שלך וזו החלטה אישית שצריך לכבד.
אבל מעבר לדילמות אישיות והחלטות אישיות (שעליהן לטעמי אתה לא חייב דין וחשבון פומבי), גם אתה מסכים שיש כאן הרבה בעיות.
לצערי הן עלולת להתגלות כבומרנג לכל מחנה השמאל. ועל זה יש מקום לנהל דיון פתוח שבו יש מקום גם למי שאיננו חבר בהסתדרות ולכן פטור מהדילמה הבלתי אפשרית בין עיני לכבל.
לכאורה זה לא אמור להיות עניינו של מי שאינו חבר הסתדרות, אבל אנחנו לא תמימים וברור שיש כאן מאבק פוליטי שגולש מעבר ושצריך להדאיג אנשי שמאל.
יש פה עניין של ונדטטה(מסע נקמה) אישית של פרץ נגד עיני בתיווכו האדיב של איתן כבל.
המטרה הסופית היא השתלטות על מפלגת העבודה תוך ניגוחה של שלי,ולא טובת העבודה המאורגנת בהסתדרות.
צר לי טוכולסקי,אבל אנשים טובים כמוך שמתכוונים רק לטוב,יהיו בסופו של דבר פיונים מרצון או מאונס בנסיון ההשתלטות המחודש של פרץ על מפלגת העבודה.
עת בחירות היא לעולם אינה עת פיוס.
השאלה היא אם אחרי שוך הסערה ישובו לפעול ביחד או שימשיכו להטיל (רפש, אבנים, ביצים סרוחות – בחרו לכם) אלה באלה.
אם שלוש מפלגות השמאל תשכלנה שלא ללכוד מצביעים זו מזו אלא מהימין, יש סיכוי.
לקסי, בגדול אתה צודקת.
השאלה היא איפה מעבירים את הקו שיאפשר אחרי הבחירות את שיתוף הפעולה.
ראינו כבר מה יכול לקרות כשהקו הזה עובר רחוק מדי (מסע בחירות נגטיבי גורף, על הגבול של משחק סכום אפס).
כפי שהפוליטיקה הישראלית נראית בין הבחירות, השמאל רק הולך ונחלש.
כלל לא בטוח ששלוש מפלגות השמאל מנסות "לגנוב" מצביעים האחת מהשנייה.
מה שבטוח היא הטרגדיה של השמאל בתוך מפלגת העבודה,בה מאבק פרסונלי בין 2 מנהיגיו מחליש את המרכיב הסוציאל-הדמוקרטי בתוכה.
העובדה היא שחדש מרץ וקדימה הלכו ביחד תחת הנהגתו של כבל מהעבודה, בידיעה ברורה, מה המשמעות של הצעד הזה. ובידיעה ברורה שכבל איננו בדיוק האיש שמבטא בפעולתו לאורך שנים את האינטרסים של העבודה המאורגנת.
ואפשר להוסיף על כך עוד כהנה וכהנה, אבל חבל על האנרגיה.