תמר זנדברג, מועמדת לראשות נעמת מטעם סיעת הבית החברתי מסבירה מדוע צריך לבחור בה לתפקיד
סיעת הבית החברתי להסתדרות ולנעמת מגיעה לישורת האחרונה
ביום שלישי הקרוב, 22 במאי, יתקיימו הבחירות לראשות ההסתדרות ונעמת. אני מועמדת לראשות נעמת מטעם סיעת הבית החברתי בראשות איתן כבל – חזית פוליטית-חברתית שהתגבשה בקריאת תיגר על שלטונו של עופר עיני שהזיק לציבור העובדים ולחברה הישראלית.
יצאנו למסע הזה כאשר ההסתדרות היא הדינוזאור המנומנם והארכאי הזה, ונעמת היא תנועת הדודות והסבתות הזאת. אני לא חושבת שיש מכשול פוליטי ובירוקרטי שלא נתקלנו בו. אבל יכולנו לכל המכשולים ואנחנו ערוכים ומוכנות לנצח את השיטה ולעשות מהפכה בהסתדרות ובנעמת!
הקמפיין שלנו פנה לציבור הרחב, מתוך הבנה שרק אם נצליח לעורר את כלל הציבור יש סיכוי למהפכה הזאת. הדף שלנו בפייסבוק ער, ורבים שאינם חברי הסתדרות לוקחים בו חלק. קמפיין "לך דבר עם אמא" צבר תאוצה ושכנע את הצעירים שאינם חברי הסתדרות לגייס את הוריהם להצביע. בימים האחרונים פתאום אנחנו מסתכלות לצדדים וכבר רואות את המהפכה: מכל מקום זורמות תגובות – מצד אחד: מחמאות, התלהבות ותגובות על המסע שלנו – באינטרנט, אנשים מתקשרים, מסמסים ומספרים שבפעם הראשונה בחייהם הם הולכים להצביע בבחירות להסתדרות. אנשים גילו בקמפיין הזה בפעם הראשונה שהם חברי הסתדרות.
עבור הבחירות זוהי עבודה משמחת. שיעור ההצבעה צפוי לעלות בצורה ניכרת ויותר חברי וחברות הסתדרות יממשו את זכותם לבחור. אבל מה העובדה הזאת אומרת על ההסתדרות של עופר עיני? ארגון שחבריו לא יודעים שהם חברים וחברות בו? אז איך הוא יכול להיות ארגון שמייצג אותם, שמשפיע על המציאות היומיומית שלהם?
ומצד שני, אנחנו שומעים על מה שמתרחש במקומות העבודה, ומה שמתרחש מהכיוון של עופר עיני. אנחנו שומעים על איומים והפחדות, אנחנו שומעות על קליקה סגורה, שעסקה לכל אורך הדרך אך ורק בשימור עצמי. כפי שמספר רביב דרוקר, לתקשורת הם לא הסכימו לתת דין וחשבון, וכאן תוכלו לצפות בפעילים שלנו מנסים לשאול אותו כמה מהשאלות הבסיסיות.
בניגוד לעיני ואנשיו, אנחנו היינו שם – ברחוב – עם הפעילים: תומר מינץ, עופר סגל, איתמר פרחי, אורן פסטרנק, ליאת בירון, שגיא בן חור, קשת עורי, טל קרמרמן, דניאל צרפתי, דניאל פלנקר, כרמל פלר, חיים גליקמן, יוני בוקסבאום, ספיר סלוצקר, שולי שינדל, אורי וולטרמן, ניב מיכאלי, איל שירן, נעמי סרוסי, יערה דנן, נופר נוחי, נעמן סתוי סער, אלעד וולף, יהודה אלוש ועוד רבים וטובים ובטח שכחתי כמה, כי זה תמיד קורה
אנחנו היינו במקומות העבודה – היינו מחוץ למקומות העבודה – כי ברבים מהם פחדו להכניס אותנו פנימה, ברחוב, תלינו שלטים, ריצפנו את הכסאות במטוסים של עובדי המדינה בדרך לאילת, תלינו בלונים על המכוניות, התפרצנו לכנסים של עיני, היינו בהפגנות למען העסקה ישירה, ב-1 במאי והכל כדי לא לתת לו לברוח מהחלק שלו בשיטה החברתית-כלכלית שדפקה את כולנו.
וראינו – ראינו את האחיות בקופת חולים, ראינו את הסייעות, את המורות, שמענו את עובדות הקבלן שהפסידו שלושה ימי עבודה וזה כל מה שנשאר מהשביתה הצינית של עופר עיני, כי אף עובדת או עובד קבלן אחד לא נקלט בהעסקה ישירה. בכנס הבית החברתי שנערך ביום רביעי האחרון, שמענו מלאון מורוזובסקי כי ההסכם הזה בכלל לא קיים. איש לא ראה אותו.
ועכשיו הגיע הרגע בשבילו עשינו את כל זה. הימים האלה יכריעו האם שלטון עופר עיני יישאר על כנו וימשיך את הסדר הקיים – או שאיתן כבל ייכנס במקומו ללשכת יו"ר ההסתדרות ויחליף את השיטה. מעכשיו ועד יום שלישי בלילה, אנחנו עושים רק דבר אחד – פתק ועוד פתק ועוד פתק, מצביעה ועוד מצביע, הסעה ועוד טרמפ ועוד קלפי ועוד ספירה – עד לניצחון הבית החברתי בהסתדרות ובנעמת.
צפו כאן בנאומו המחשמל של איתן כבל מהכנס, ועזרו לנו ביומיים שנותרו לגייס מצביעים ומצביעות עד לניצחון.
Tags: איתן-כבל, בחירות להסתדרות, נעמת, עופר-עיני, תמר זנדברג
הבשורה הטובה – אינני מחברי ההסתדרות.
הבשורה הרעה – גם אם הייתי, לא היה באפשרותי לקרוא במחשב שלי את מצע הבית החברתי, כפי שהערתי כבר בהזדמנות קודמת.
הקישור שנפתח איננו קריא.
להבנתי הבית החברתי מאגד בעיקר את אנשי מרץ חדש וקדימה. מישהו בדק מהו אחוז חברי ההסתדרות בקרב חברי המפלגות האלה?
אם לשפוט לפי פרויקט האמא, התשובה כנראה די ברורה. מספר חברי ההסתדרות בקרב החברים והתומכים של המפלגות האלה, קטן מדי.
זה היה נכון כבר בשנות ה-80 כשלרץ היה קשה למצוא מועמדים לבחירות בהסתדרות, קו"ח מצביעים. זה לא השתנה מאז, במקרה הטוב. האליטות של השמאל אז, חוץ אולי מהמפמניקים הותיקים וחברי חדש, הלכו לקופות החולים המיוחסות ועזבו את הכללית לציבור הזקנים והעניים שבה, ובתוקף כך גם יצאו מחברותם בהסתדרות, גם אם במקום עבודתם נהנו בעל-כרחם מהסכמים קיבוציים. בהרבה מקרים הם היו שייכים ממילא לארגונים עצמאיים (מורים, רופאים).
מצבה של ההסתדרות, החוקה שלה, התקנון, המבנה – לא עניינו אותם ממילא.
אז מהצד הזה, כל הכבוד לתמר שהיא מן הסתם חברה ותיקה בהסתדרות.
תמר
אחותך תנועת דודות
אנחנו בנעמת דואגות יום יום לנשים עובדות
ואת מי את בכלל שתזלזלי
חוצפה
התנשאות
כל מה שאנחנו רגילים לקבל מהאליטה האשכנזית בארץ
אתם תביאו את הילדי שמנת שלכם מרוטשילד שיתבשמו מהדגל האדום של ההסתדרות ויחושו את עצמם מהפכנים רוזה לוקסמבורג
אבל אנשים אמיתיים עם ערכים דואגים ללחם גברת לא רק לתמונות יפות בפייסבוק
לכי תחפשי את חבריך השמאלנים בחדש ומרצ
אילנה
חתיכת יציאה, אילנה. יש מצב שאת צודקת.
יובל
תודה נשמה אני יודעת
אילנה
עופר עיני עשה יותר בשביל נשים עובדות מאשר את תעשי אי פעם אם תמשיכי עם הגישה הזאת. ההתמודדות שלך ושל איתן כבל לראשות ההסתדרות מבזה את האירגון האדיר הזה, ומשולה לקליגולה שמינה את סוסו לחבר סנאט ברומא. עופר עיני וההסתדרות מתמודדים לבדם בשדה הפוליטי על מצבם של מאות אלפי עובדם במדינת ישראל, אל מול כוחות כבירים ששולטים בהון ובתקשורת. בא ח"כ בינוני מהשורות האחוריות של הכנסת וחברת מועצת עיר שאפתנית מדי שגרה חודש באוהל ואומרים לנו שאנחנו לא מהפכנים מספיק? כדברי אילנה לפני, "למה מי אתם?". וכן, אני חבר הסתדרות גאה מזה שש שנים שזה הרבה יותר מתמר.
תמר,
זאת העשייה שלכם ? לעמוד ברחובות ולצאת לאחד במאי ?
מה עם לאגד עובדים ? לנהל משא ומתן מול מעסיקים ?
או יותר מתחומו של כבל – לקדם חקיקה למען האדם העובד ? חוקי עבודה ?
צר לי תמר. אבל עיני מציג תעודות מרשימות יותר. הרחבת ההסתדרות בלמעלה מ60 אלף חברים ממגזרים וסקציות שונים זה הישג שלא בא ברגל. הכנסת למעלה ממליון עובדים למעגל הפנסיה בחוק הפנסיה זה הישג אמיתי (להבדיל מהפרטת הפנסיות בהן תמך המועמד שלך ליו"ר).
העשיה המרכזית שאתם יכולים לזקוף לזכותכם היא ניהול קמפיין מלוכלך, כשברור לחלוטין שאחרי שתפסידו עוד יומיים אין לכם שום כוונה לנקות אחריכם. חבל – כי כל הפארסה הזו באה על חשבון מעמד ההסתדרות והעובדים.
אילנה אומרת את האמת בפנים – נעמת דואגת לכל הנשים קשות היום, לא רק לבוחרים מתל אביב!
מי זה המליון עובדים שנכנסו למעגל הפנסיה ולאיזה פנסיה הם נכנסו בדיוק?
ומי משלם את דמי הניהול והכסף של מי מסתובב על הרולטה?
אני מקווה שביחס לגילה תמר אכן חברה ותיקה בהסתדרות (כלומר לא הצטרפה רק לצורך הבחירות, למרות שגם זה לגיטימי, אבל פחות אטרקטיבי).
הבעיה עם הבחירות האלה שהאלטרנטיבה, נו, איך לאמר, אין ארגונים אחרים לפעול בהם?
תמי תמי, חבל שאת נותנת יד לכניסת עבריינים להסתדרות…
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=106948139443784
מאז הבחירות שמעתי פעמיים את תמר ברדיו. בשתי הפעמים היא הזכירה את "רן כהן מורי ורבי". כששאל אותה אריה גולן באילו נושאים היא מתכוונת לעסוק – אף מילה על זכויות עובדים אף מילה על מאבק בהפרטה.
הבחירות האלה הסיגו לאחור את המאבק בשני הנושאים האלה.
זה מה שיצא לנו ממלחמת החורמה בשלי יחימוביץ שנהגה כפי שנוהג כל אדם נורמלי תחת אש – ניסתה להמשיך ולהסתער במינימום נפגעים.
עוד ילמדו הרבה את החרפה של מערכת הבחירות האחרונה.
ואת ההישג האדיר של מרץ "שהכפילה את כוחה" כדי להגיע ל-6 מנדטים (2003), כשבשיאה היא הגיעה ל- 12 מנדטים.