חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כריית חול ימי תוביל להרס החופים

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 10.05.12 0:01

למשרד התחבורה תוכניות לכרות חול ימי לשם מילוי רציפים בנמלים. כריית החול תהרוס את חופי הארץ.למרות זאת, המשרד לאיכות הסביבה אינו פוסל תוכניות אלה

מאת: יעקב ניר

 ברצוני להתייחס לחלק שולי לכאורה במאמרו המקיף והחשוב של צפריר רינת – …"תוכניות לכרות חול מהים במסגרת פרויקטים להרחבת נמלים." נושא זה מטופל כידוע ונמצא באחריותו של ה'משרד להגנת הסביבה' אשר במידה רבה 'נרדם בשמירה', ואינו פוסל על הסף תכניות 'משרד התחבורה' לכרית חול-ימי לשם מילוי רציפים. טענת המשרד הינה כי יִקָבע לחול הימי מחיר כה גבוה עד כדי כך שכרייתו לא תשתלם כלכלית, וכתוצאה מכך יחפשו מקורות אחרים לחומרי המילוי. זוהי שיטה ודרך חסרי אחריות אשר עלולות לגרום בעקיפין להרס חופים מוגבר. איני מכיר, ולו גם ארץ אירופאית אחת החברה בארגון OECD  אשר בה יועלה רעיון כה אנאכרוניסטי של כרית חול ימי. כלל ידוע בהתנהגות החול הימי במדף היבשת מראה כי כל שינוי במאזן, בעיקר על ידי סילוקו של החול מהמערכת הימית גורם להצרת חופים וכל תופעות הלוואי הקשורות בכך דוגמת הרס צוקי הכורכר. הפתרון היחיד הנראה לעין כמקור לחומרי מילוי הינו השימוש בחומרי מחצבה, ולכך יש לתת את הדעת ובאופן מיידי.

המסקנה המתבקשת הינה כי 'רשות ים וחופים' חייבת לקום לאלתר מחד, ועליה יהא לתת תשומת לב מיוחדת גם לנושא זה מאידך.

ד"ר יעקב  ניר הוא גיאולוג ימי וחופי

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

4 תגובות

  1. פיליפ פרבו :

    נאמר בכתבה כאן:
    המסקנה המתבקשת הינה כי 'רשות ים וחופים' חייבת לקום לאלתר

    נאמר בכתבה של רינת צפריר:
    השאלה היא, האם ניתן להגיע לניהול אחראי כזה קודם שיקרה אסון סביבתי וכלכלי, או רק אחרי שהוא יתרחש.

    תגובתי:
    מבנה מדינת ישראל לא הושלם.
    המדינה לא אוחזת באחריות לתיפקוד כל מערכות החיים.
    אחד מהכלים החשובים ביותר שבעזרתם שולטת המדינה התחומים שונים הוא, רשות.

    נבחרי הציבור כלל לא משקיעים מחשבה בנושא, על כן לא מבינים כי חסר איזה רכיב.
    כך, המדינה מתנהלת מסיפטום לסימפטום.
    גם כאשר תתקיים דליפה מאחד הקידוחים, ימשיכו להאשים אחד את השני.
    ולא, אין מה ללמוד מחו"ל.
    גם בארה"ב וגם בים הצפוני מתנהלים באותה עיוולת.

    חברות המקבלות זכיונות קידוח והפקה, עוברות בצורה ברורה על כל חוקי היסוד של התנהלות הנדסית.
    הן ""כאילו"" מבקרות עצמן.
    באמת מבקרות לתקינות ובטיחות?
    תשובתי, חד וברור: לא!

    לכן,
    ציבור העולם שילם, משלם וישלם כולל החי והצומח באותו האזור שנפגע.

    גם כאן לא ילמדו, מאחר וכאן בישראל עסוקים במלחמות אחד מול השני ובמקום לעסוק בתרבות יוצרת, עוסקים בכסאות, מתנות ותרבות קניונים, וכסף מהיר של אקזיטים.

    אז התשובה הסופית, שגם כאן אחרי האסון האקולוגי שבדרך, לא ילמדו.

  2. עמית-ה :

    הצורך בכריית חול ממקורות חדשים נובע מהבניה במישור החוף על גבי חול שהיה מתוכנן לבניה.
    לכן אנחנו רואים כאן אסון סביבתי שנובע מטעות תכנונית וחוסר חשיבה לטווך בינוי.
    הפתרון הסביבתי הסביר לחומרי חציבה בישראל מאבן ועד חול הוא ייבוא של התשומות האלו מירדן.
    בנושא הקמת רשות, עדיף להשאיר את כל הנושא בתוך אגף במשרד ממשלתי, אגף שסמכויותיו יעוגנו בחקיקה של הכנסת (ורצוי כמובן לתת לו עצמאות משלטון האוצר).

  3. פיליפ פרבו :

    ל עמית-ה,

    בנושא "רשות"

    מה היא רשות בעיניך?

    הרי ברור שמקומה ותפקידה הוא חלק ממשרדי הממשלה.
    אם הרשות זקוקה להיות קטנה ויעילה, עליה כמובן לשבת באחד ממשרדי הממשלה.

    יש דרך אחרת לדעתך?

    בנושא ייבוא תשומות אבן וחול,
    אנני מסכים עמך,

    יש כמה מקורות עדיין בארץ:

    1. פרויקטי התשתית הגדולים מייצרים כמויות אדירות של תשומות אלו. המדינה משלמת על הפינוי שלהם.
    באם היו משרדי הממשלה עושים עבודתם נאמנה, היו מעבירים תשומות אלו למקומות שזקוקים להם. כך היו מקבלים תשומות אלו בחצי המחיר + מתן עבודה לעובדים בסקטור זה.

    2. גניבת החול על ידי מאפיונרים, עכשיו הזמן שהמדינה תתעורר, אולי קצת מאוחר.

    3. ישנם מספיק מקורות חציבה בארץ, בתכנון נכון נותנים רשיונות.

    4. יש הרבה חול שנאסף בצורה טבעית ומזיק לתפקוד של נמל חיפה.
    ממילא משלמים על הפינוי.

    הבעיה הניראית לי לעיין היא, שהמדינה מתנהלת לפי פתרון בעיות ולא בהתהלות מערכתית.
    המשאבים יכולים להוות סינרגיה בין סקטורים שונים, לזה יש תוצר לוואי שהשני יכול להשתמש בו והכל בבעלות המדינה.

  4. עמית-ה :

    פיליפ
    יש נטיה בסיסית בארץ להפריט רשויות ואין להן הגנה של בעל בית משום שהן הרבה פעמים בין משרדיות (שיכות לכמה משרדים).
    כאשר מדובר באגף מתוקצב בתוך משרד יש להניח שהעובדים יהיו עובדי ממשלה ולא עבדי קבלן ושהמערכת הפוליטית במשרד תלחם למען האגף.
    1. פרוייקטים של תשתית היום מתוכננים ע"י משרדים חיצוניים שמתוגמלים ע"פ אחוזים (בדרך כלל) מערך הפרוייקט.
    השיטה הזאת מגדילה את היקפי החציבה המילוי והפגיעה הנופית ללא מתן תמורה תואמת מבחינת המטרה.
    לכן לדעתי התכנון צריך לחזור לידי הממשלה כאשר רק חלקים בודדים ומיוחדים במינם (תכנון מערכת היסעים תת-קרקעית בת"א למשל) יוצאים לחברות מומחיות.
    2. גניבת חול יש להפסיק במהלך משולב של אכיפה משטרתית תוך הורדת מחיר החול לסף שאיננו משתלם לגנבים.
    3. רוב המקומות המתוכננים בארץ הם פגיעה נופית וסביבתית חמורה, תמ"א 14 שעוסקת בנושא תכנון מחצבות וכו' צריכה לעבור רוויזיה עמוקה תוך התחשבות בצרכי הסביבה שיקלול והטמעת תוכניות חופפות והפנמת העובדה שישראל היא המדינה הכי צפופה ב-OECD.
    4. אין ספק שישנם מקומות בהם נאסף חול והמערכת נוהגת באופן בזבזני, לשם תיקון המצב יש לנהל את כל המשאבים האלו באופן מרוכז ובמערכת דמוקרטית = ממשלתית.

    אני חושב שהניסיון הישראלי ליצור תחרות שתוריד מחירים בתחום הביאה אותנו למצב הגרוע בו אנחנו נמצאים לכן הוא צריך לעבורה הסדרה והכפפה למנגנונים ממשלתיים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.