חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גנים פרטיים במגזר הערבי – חינוך זול עולה ביוקר

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 2.05.12 6:10

תקציר דברים שהציגה ד"ר מראם מסארוי, ראש מסלול הגיל הרך מכללת אלקאסמי ומרצה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, במפגש של פרופ' מנואל טרכטנברג עם בוגרי תוכניות של קרן מנדל, ב–17 באפריל 2012

 

הערה: לחומר רקע כללי על מסגרות לילדים בגילאי 3-4 בישראל באתר ראו באתר ועדת טרכטנברג.

מיקור חוץ כהזדמנות לרווח על חשבון הילדים והגננות

החלת חוק חינוך חינם מגיל 3 ביישובים מאשכולות סוציואקונומיים נמוכים בראשית שנות האלפיים* נעשתה בעיקר באמצעות מיקור חוץ.

בשיטה זו הממשלה מעבירה תקציב לגופים פרטיים בהתאם למספר הילדים הרשומים בכל גן.

כתוצאה מיישום החוק, החלו קבלני בניין להפעיל גני ילדים כמקור הכנסה. הם לקחו על עצמם בניית מבנים, העסקת גננות ללא הכשרה במשכורות נמוכות מאוד.

מיקור חוץ כהזדמנות להנחלת אג'נדה אידיאולוגית

חלק גדול מהגנים הם בבעלות מפלגות או עמותות עם אג'נדה אידיאולוגית [כגון התנועה האסלאמית].

אין ביקוש לעובדות בעלי השכלה והכשרה מתאימה

במקביל להעסקת גננות חסרות הכשרה בשכר נמוך, הגננות בעלות הכשרה מתקשות למצוא עבודה. בעוד שבמגזר היהודי יש מחסור גדול בגננות (בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג) ומחפשים רעיונות להסבה מקצועית, אצלנו אין תעסוקה לגננות. יש היום 3800 בקשות של בוגרות מסלולי הגיל הרך שאין להן תעסוקה.

הכשל של הרשויות המקומיות

רשויות מקומיות רבות במגזר הערבי אינן משקיעות כמעט תקציבים בחינוך.

הסיבות לכך הן מצוקה תקציבית כללית  (שאינה מאפשרת תוספת על תקציב המדינה כמו ביישובים מבוססים במגזר היהודי) ובנוסף, החינוך נמצא נמוך בסדר העדיפויות.כתוצאה מכך, ישנו מחסור חמור במבנים מתאימים לגני ילדים בבעלות המועצה ואין פיקוח על איכות המסגרות הפרטיות מבחינת בטיחות המבנים והציוד, התכנים והפדגוגיה.

ברשויות המקומיות, לא רק בחברה הערבית, אבל במיוחד אצלנו, קבלת החלטות מושפעת מחישובים פוליטיים ומניעים חמולתיים. לדוגמה, אישורים לגנים ניתנים משיקולים פוליטיים.

המלצות למדיניות:

א. לרשות צריכה להיות יותר אחריות (בפני משרדי הממשלה) לדרך בה היא נותנת אישורים.

ב. משרד החינוך צריך לקחת אחריות לפיקוח על המסגרות, להוסיף תקנים לפיקוח.

תגובת פרופ' טרכטנברג לדברים:

הגיל הרך זכה אצלנו להרבה תשומת לב, אני לא בטוח שמה שאת אומרת משקף את יישום המלצות הדו"ח**.

היה מאבק קשה בוועדה על העברת הפיקוח על הגיל הרך למשרד החינוך (ממשרד התמ"ת).

עם הרשויות המקומיות יש אתגר גדול – מצד אחד לגרום להם להתנהל לפי אמות מידה אוניברסליות ומצד שני שהרשות תיבחר על ידי הציבור ותשקף את הרצון והייחודיות של הקהילה.

ד"ר מסארוי ציינה בהמשך לדבריו של פרופ' טרכטנברג כי הגופים הפרטיים במגזר הערבי לא ששים להיות תחת הפיקוח של החינוך המוכר הבלתי רשמי, כי אין להם אינטרס להיכנס לפיקוח ולכן לא בטוח שחוק חינוך חינם יביא פתרון.

פרופ' טרכטנברג ענה כי הוא נתקל בבעיות דומות בעניין הפיקוח גם במגזר הממלכתי-היהודי, וקינח בחיוך "ארגונים [פרטיים] לא רצו לשחרר כוח ולא אגיד יותר מזה".

הערות המסכם (איתי):

* חוק לימוד חובה תוקן ב-1984 אך התקנות להפעלת חינוך חינם מגיל 3 פורסמו רק בשנת 1999 ו-2001, ר' מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

** התמונה שמתארת ד"ר מסארווי לא יכולה לשקף את יישום המלצות הדו"ח, אך היא יכולה להוות נורת אזהרה לגבי יישום לא מוצלח של הדו"ח בעתיד, ביישובים יהודיים וערביים בהם חוק חינוך חינם לא יושם עד היום. הכרזה על חינוך חינם והפקדתו בידיים בלתי מקצועיות ובתת-תקצוב היא לא ממש מתכון טוב לרפורמה (במגזר היהודי זה בטח ייגמר בחינוך שאינו באמת חינם).

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.