חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה – כשל השבטיות בבחירות לוועידת המשמרת הצעירה

נושאים דעות, פוליטי ב 1.04.12 2:05

התקנון שנקבע לוועידה משמר  את הגרעין המגזרי הקשה של מפלגת העבודה ההיסטורית. להלן הצעה לתקנון המאפשר התחדשות סוציאל דמוקרטית של מפלגת העבודה

מאת: אלעד הן

הבחירות לוועידת המשמרת הצעירה הן אירוע משמח שמראה על החיוניות הגדולה והמתחדשת של הגוף הזה. בתקופה האחרונה, הרבה בזכות עבודה נמרצת של יו"ר המשמרת מיכל בירן וחברים נוספים, המשמרת חזרה להיות גוף מתפקד, מנהל דיונים ומוביל מאבקים חברתיים ראויים מאוד. לצערי הרב, שמחת האירוע נעכרת בגלל תקנון הבחירות שנשלח לחברי המשמרת בדוא"ל לפני מספר ימים ונתמך ע"י מיכל בירן.

התקנון אינו עומד בפני עצמו. הוא מסמן פרשת דרכים עליה ניצבת מפלגת העבודה: לכיוון אחד נמתח הנתיב בו נמשיך להיות מפלגה מגזרית של "קהליה ההיסטוריים": אליטות עירוניות ממעמדות גבוהים יחסית בערי המרכז וחברי קיבוצים. לכיוון אחר נמתח נתיב בו נהפוך למפלגה סוציאל דמוקרטית לא רק באידיאולוגיה והרטוריקה, אלא בפועל, בקהל היעד ובסוציולוגיה, ולכן גם במדיניות.

לפי התקנון המוצע, 60% מהצירים בוועידת המשמרת, הגוף הבוחר את היו"ר, יקבעו על בסיס מספר הקולות שקיבלה מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק בבחירות 2009 (חלילה לא ב-2006 או 2003). 40% יקבעו על בסיס מספר בעלי זכות הבחירה לוועידה ביישוב. כלומר, הגורם הקובע יהיה הגרעין המגזרי הקשה של מפלגת העבודה ההיסטורית. אותו גרעין שהצביע למפלגה כשהיתה בראשות ברק והתנערה מכל מחויבות לסוציאל דמוקרטיה. ההצעה הזו היא הרבה יותר מפרוצדורת בחירות. היא משקפת תפיסה פוליטית נפסדת ושמרנית של "מועדון סגור", פערים עצומים בין הייצוג שניתן למרכז לייצוג שניתן לפריפריה ופניה בלעדית למצביעי עבודה מסורתיים, לקהלים "הטבעיים" בלבד.

מה אומרים מקדמי ההצעה הזאת? הם טוענים: נכון, ההצעה אינה מושלמת, אך הצעתו של רועי שינדלר, המועמד שמתמודד מול מיכל בירן, היא לא לקיים את הבחירות כלל.

אלא שזוהי חצי אמת. נוסחת פשרה שהוצעה לצדדים בדיונים לקראת הבחירות הציעה את המבנה הזה:

1.      מספר הצירים שישלח כל יישוב לוועידת המשמרת יהיו בין 3-7 לפי מספר המתפקדים הצעירים ביישוב. המבנה הזה נותן יתרון לגודל היישוב, אך משקלל את הרצון לעודד ולפתוח את המפלגה לפריפריה וליישובים קטנים יותר.

2.      יינתן בונוס של ציר אחד ליישובים בהם הצביעו מעל אחוז מסוים בבחירות לכנסת ה-18 וה-19 למפלגת העבודה. כך תהיה התחשבות בהצבעה למפלגה, אך לא כזאת שמאיינת את פתיחת השורות וההתרחבות אל מחוץ לקהלים המסורתיים. בנוסף, הצעה זו לא מתנה את הבונוס רק בהצבעה המצומקת והסופר מגזרית למפלגת העבודה שהיתה בבחירות 2009 עם ברק.

רועי שינדלר קיבל את הצעת הפשרה. מיכל בירן לא היתה מוכנה לקבל אותה.

בתנאים אלה, יש לדחות את ההצעה של ועדת הבחירות, שממשיכה את מגמת הסגירה וההתמגזרות של מפלגת העבודה דווקא בעת שההתחדשות הסוציאל דמוקרטית שלה דורשת פתיחה, התרחבות ופריצה לקהלים חדשים.

כשל השבטיות של מפלגת העבודה . מאז המהפך של 77 יש זמירות חוזרות במפלגת העבודה לפיה מצביעי הימין מהפריפריה והשכבות המוחלשות מקבלים הכול מהמפלגה, שדואגת לטובתם, ואילו בבחירות הם מפנים לה את הגב ומצביעים "בשבטיות" לימין. לצערי, תקנון הבחירות הזה, שהוא מקרה פרטי של הדרך בה דברים רבים מתרחשים במפלגה, חושף את הכשל היסודי שימנע ממפלגת העבודה להיות מפלגה סוציאל דמוקרטית: יש אינטרסים עמוקים במפלגה שמעדיפים שהמצב יישאר כפי שהוא ונאבקים שלא ישתנה. אינטרסים שהמגזריות הצרה היא בסיס הכוח שלהם. כך, לא משנה מה האידיאולוגיה או האינטרס ארוך הטווח של המפלגה ואפילו שלהם, הם מעדיפים את האינטרס קצר הטווח של הבחירות הקרובות, של ההתמודדות הקרובה, ומעדיפים את הביטחון של הקהלים המוכרים והבטוחים. הם מעדיפים את השבטיות שלהם.

אני קורא לכולנו לא להיכנע לכשל הפוליטי החמור הזה, ולכל המועמדים להגיע להסכמה שתביא לקיומן של בחירות לוועידת המשמרת על בסיס הצעה הפשרה המאוזנת הנ"ל.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

12 תגובות

  1. עבודה בעיניים :

    איזו הצעת פשרה זו? הצעה שנותנת את המשמרת במתנה לקבלני הקולות (ולעמיר פרץ).
    לצערנו הרב במגזר הערבי אנחנו מגלים תופעה שיישוב שבו הצביעו 3 אנשים למפלגת העבודה בבחירות לכנסת – יש 300 חברי מפלגה. רק שלא בטוח שהם יודעים.. לפי ההצעה, יהיו להם 3-7 נציגים בועידת המשמרת.

  2. א. קוריאל :

    אם אני זוכר נכון, אגדת "קבלני הקולות של עמיר פרץ" התנפצה לרסיסים בבחירות האחרונות למשרת יו"ר המפלגה. פה מדובר על מתפקדים צעירים, שרבים מהם דווקא מזוהים עם יחימוביץ'.
    ממה מפחדים פה?

  3. עבודה בעיניים :

    העובדה שפרץ לא ניצח לא אומרת שלא היו לו קבלני קולות – אלא שהיה ליחימוביץ' רוב שפוי.
    הבעיה שהרוב השפוי שטרח ללכת להצביע ליחימוביץ' כדי להציל את המפלגה מפרץ – לאו דווקא יתעניין בבחירות למשמרת הצעירה. מי שיתעניין לבטח הם אותם קבלני קולות.

    הפחדן הוא מי שמנסה לגרום שגוף בשלהי כהונתו, יבחר יושב ראש חדש במקום וכך ההכרעה הדמוקרטית תתקבל על-ידי עסקני העבר במקום לתת לחברי המפלגה היום את הזכות לעצב עתיד המשמרת.

  4. א. קוריאל :

    אם הבעיה היא שהגוף הבוחר הוא מיושן – למה לא להרכיב גוף בוחר חדש.
    אם רוצים את הכוחות החדשים – למה להתבסס על מצביעי 2009, שייצגו את העבודה בשפל הכי גדול שלה?
    הסימון של מצביעי יחימוביץ' כשפויים לעומת השאר מצביע על בעיה גדולה מאוד בתפיסת העולם. הקריאה "להציל" את המפלגה מזכירה את הטקטיקה של משרד האוצר, שמייבש שירות ציבורי ואז נזעק "להציל" אותו באמצעות הפרטה. מפלגת העבודה לא צריכה הצלה, היא זקוקה להתחדשות. היא התחילה את התהליך וצריכה להמשיך אותו. ביסוס גוף בוחר על מצביעי 2009 היא בדיוק הדרך ההפוכה מזו שהמפלגה צריכה ללכת בה.

  5. ניר רייזלר :

    חבל שתומכי פרץ ממשיכים בפוליטיקה עסקנית וקטנה של מחנאות, במקום להתלכד סביב ההנהגה הנבחרת באופן שיאפשר בניין כוח סוציאל דמוקרטי משמעותי גם כלפי חוץ, ולא רק מירוק קתרטי של תחושת צדק ואופוזיציוניות חתרנית נצחית שהם כנראה זקוקים לה. בעיקר מעוררת סלידה המעטפת הפסיאודו-ערכית, צחורה מצחור (או אדומה מאודם) שהחבר'ה האלה מנסים לשוות בכל פעם מחדש לכל מהלך פוליטי חתרני בעל פונקציה פרקטית מאד שהם באים להוביל. מהרסייך ומחרבייך…

  6. אלעד הן :

    ניר,
    אולי אני לא צריך לענות לך, כי מה שנחשב אצלך ויכוח זה לעשות רצח אופי לבן שיחך. אני מבחין שתגובתך נקיה מכל רבב של התייחסות לתוכן דברי. שאפו.

    ובכל זאת, מדבריך אני מבין שהתנהלות "לא מחנאית" היא לקבל את ההצעה שגוזרת שלערי הפריפריה יהיו במצטבר פחות מעשרה אחוז מהנציגים.

    כלומר, שניתן יהיה באופן אפקטיבי להתעלם מהן ולהעלם מהשקעה פוליטית בפיתוח הסניפים שם, כי זאת עבודה פוליטית קשה שאין מה להרוויח ממנה, ובעבודה קלה בהרבה בשטח "ידידותי" ניתן להשיג ייצוג גדול בהרבה.

    המדהים בדבריך הוא החוצפה להאשים במחנאות את מי שמציעים פשרה ואילו את מי שאומרים "כולה שלי" אתה מציג כמייצגי טובת הכלל הבלתי מחנאית.

  7. אלעד הן :

    איך נראית ההצעה "הלא מחנאית" שבה תומכת מיכל בירן? כמה נציגים יהיו על פיה לסניפים השונים?

    רמת גן – 12
    תל אביב – 34
    גבעתיים – 12
    חיפה – 24
    ראשל"צ – 18
    ירושלים – 18

    ירוחם – 0
    דימונה – 0
    באר שבע – 6
    קרית שמונה – 0
    נצרת עילית – 1

  8. נמרוד :

    בבחירות לוועידת המשמרת הצעירה צריך לשים לב לפרטים – הצעת מיכל:
    רמת גן – 12
    תל אביב – 34
    גבעתיים – 12
    חיפה – 24
    ראשל"צ – 18
    ירושלים – 18

    ירוחם – 0
    דימונה – 0
    באר שבע – 6
    קרית שמונה – 0
    נצרת עילית – 1

    בואו לא נכשיל את עצמנו.

  9. נמרוד :

    ניר, הביקורת משחררת כאשר היא מבינה את האחריות שיש לנו על עתיד המפלגה.
    אם אתה מחפש את ההיגיון שמוותר על דיון ערכי וביקורתי בשם האחדות,
    אני מציע לך ללכת למקום שבו אין מרחב דמוקרטי, כך יהיה לך פשוט יותר.

  10. שיפור :

    אני בעד ההצעה של אלעד עם שיפור מסוים:-

    המפתח לפי מספר החברים הצעירים ובלבד, שמספר חבירם כזה לפחות הצביע למפלגה בבחירות האחרונות.

    זה מונע טענות לקבלנות קולות וכדו'.

  11. שירה :

    כמה באשקלון? כמה באשדוד? כמה בשדרות? כמה ביבנה? כמה בגן יבנה?

    מישהו יכול להגיד לי?? אני צריכה את זה דחוף !!

  12. אחד שיודע :

    מה עם דרום תל אביב לא פריפריה? כמדומני היו צריכים להיות 44 נציגים לתל אביב.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.