מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הסכם העקרונות ברכבת ישראל
מעניין לקרוא את הניתוחים והתגובות בעיתונות על מתווה הסכם הרכבת מיום שני בלילה, אלה נוטים לכאן ולכאן. בסה"כ מתווה ההסכם הוא טוב למדינה, ולנוסעים, והוא מהווה הישג להסתדרות ולעובדים
מאת: אמנון פורטוגלי
דה-מרקר מעריך במספר מאמרים שההסכם הינו ניצחון גדול של ההנהלה, אורי יוגב והשר כץ.
אבי בר-אלי כותב כי "הסכם הרפורמה משקף פשרה קשה לשני הצדדים. האוצר פיספס קונסטלציה פוליטית נדירה של שר מגבה, ציבור תומך ויו"ר הסתדרות לחוץ ערב בחירות, וויתר על חזון ה"סגירה-פתיחה" – הקמתה מאפס של חברת רכבת חדשה (באמצעות חברה בת לחשמול). מנגד, ויתר הוועד על בלעדיות ההסכם הקיבוצי שלו בפעילות הרכבתית, והתיר להכניס שותף פרטי בתחזוקה ובמטענים. בבדיקת מאזן הרווח, יוצאת הממשלה וידה על העליונה.
נחמיה שטרסלר מהלל ומקלס את שר התחבורה כץ ש"החליט שלא להיכנע ללחצי ועד הרכבת וללחצי ועדים אחרים, אף שיש להם כוח משמעותי במרכז הליכוד. הוא בחר ללכת עם האינטרס הציבורי, ובמקביל גם לבנות את עצמו כמנהיג שראוי לתפקיד בכיר."
ודניאל שמיל ממעט בפרטים על סעיפי ההסכם ומצטט באריכות את דברי כץ ואורי יוגב.
בגלובס התמונה אינה אחידה.
דורון אביגד במאמר בגלובס בכותרת "סמרטוט נולד" חושב שזה "הסכם מביש", המשקף נפילה מהדהדת של שר התחבורה וקורא לו "סמרטוט".
עמירם ברקת ושי ניב גם הם מגלובס, נותנים פרטים מפורטים מההסכם, מבקרים את התנהגות שר התחבורה, ונראה שהם חושבים כי ההסכם מאוזן.
פרסומים אחרים מעריכים שזה "הסכם ההתקפלות של הרכבת," והסכם חד צדדי לטובת העובדים זו גם התחושה מתגובות הציבור באינטרנט (במידה והן משקפות משהו אמיתי).
כדאי לקרוא את מתווה ההסכם, כפי שניתן לדלות מהפרטים שפורסמו בעיתונות ומההודעה לעיתונות של ההסתדרות. מדובר בהסכם עקרונות שבעקבותיו צפוי להיחתם בזמן הקרוב הסכם קיבוצי.
אני רוצה לציין מספר נקודות שהן להערכתי עיקרי הדברים:
- בינואר 2013 ייקלטו כל הקופאיות, עובדי האיתות אלקטרוני, התדלוק והתוכנה, שמועסקים מזה שנים על ידי חברות כוח האדם, כעובדי חברה לכל דבר תחת ההסכם הקיבוצי. מנקודת המבט שלי זה אחד האלמנטים החשובים ביותר במתווה ההסכם. משמעותו היא החלפת מיקור החוץ הנוכחי של עובדים אלו, במיקור חוץ של תחזוקה לקרונות הישנים ולחלק מהקרונות החשמליים. החשיבות היא בהוצאת עובדים שכיום נמצאים בעבדות של מיקור חוץ לחופש, במחיר של עבודת תחזוקה בעתיד שאפשר לדרוש שתהייה מאורגנת ולכל הפחות שישלמו להם היטב.
- בנוסף, צמצום תופעת החוזים האישיים, עד לחתימה על ההסכם הקיבוצי, שהסכם העקרונות הוא המתווה שלו.
- הקרונות החדשים יתוחזקו באופן מלא ע"י העובדים. כמו-כן יתוחזקו 70% מהקרונות שיעברו בעתיד תהליך חשמול ע"י עובדי הרכבת. נקודה זו חושפת את ערוותם של הנהלת ודירקטוריון הרכבת שטענו כל הזמן כי הדרישה להעברת תחזוקת הקרונות החדשים.ליצרן (חברת בומברדייה) נובעת מהחלטת הממשלה ו/או מדרישה של היצרן שאיתו נעשית עסקת הרכש החדשה.
- הגדלת מערך התחזוקה הקיים בכ-30 תקנים נוספים מעבר ל-48 תקנים שכבר הובטחו. (האם נגמרה תקופת "ייבוש" הרכבת?)
- גידור מיקור החוץ הן מבחינת אחוזים (30%) והן מבחינת זמן של עבודה שכם אל שכם (שנתיים). תחזוקת הקרונות הישנים תבוצע במיקור חוץ ע"י חברה חיצונית לאחר 9 חודשים מיום חתימת ההסכם. תחזוקת קרונות אלו תתבצע למשך שנתיים במתחמים נפרדים במוסכי הרכבת ולאחר מכן במוסכים אותם תקים החברה החיצונית,
- צימצום הפערים בין עובדי דור ב' לעובדים.
- הגנה על העובדים מפיטורי צמצום עד 2030.
- עובדי הרכבת יזכו לתוספת שכר של 25% בעבור הסכמתם לרפורמה, ולמענק בגובה 40 אלף שקל. התוספות והמענק יינתנו במספר פעימות, במקביל להתקדמות ביישום הרפורמה. עוד הוסכם כי תקציב הרווחה של עובדי הרכבת יעמוד על 10 מיליון שקל בשנה. תוספות השכר המשמעותית האלו עשויות להבטיח שלא תהייה או תקטן התופעה של זליגת עובדים מיומנים לקבלני התחזוקה.
- תוקם חברת בת בבעלות מלאה של הרכבת, שתנהל את כל נכסי הנדל"ן של החברה.
- בנוסף, תוקם חברה בת בתחום שינוע המטענים, שגרעין השליטה שלה (51%) יימכר לידי גורם פרטי. כל עבודות התפעול של המטענים יתבצעו ע"י עובדי הרכבת.
להערכתי, מתווה ההסכם הוא טוב למדינה, ולנוסעים, ובהתחשב במצב ששרר ביום שני, מהווה הישג להסתדרות ולעובדים.
האוצר, וחסידי ההפרטה לא הצליחו לממש את תוכניותיהם לפרוק חברת הרכבת לגורמים ולהפרטתם, ולריסוק העבודה המאורגנת אבל השיגו מספר הישגים, כמו מיקור חוץ (חלקי) של תחזוקת הקרונות, הקמת חברת בת לנדל"ן, ובעיקר הקמת חברת בת למטענים שתופרט בהמשך הדרך.
העברת פעילות המטענים לשליטה ולבעלות פרטית הינה בעייתית. קו הרכבת לאילת נמצא בשלבי תכנון והממשלה נראית כנחושה להקימו בהשקעה של מיליארדי שקלים, ליצירת גשר יבשתי לסחורות ופיתוח חלופה לתעלת סואץ. אם יש סיבה כלכלית להקמת קו הרכבת לאילת, היא נמצאת בתחום המטענים ברכבת, ופיתוח קו הרכבת לאילת יביא לקפיצה אדירה בשווי חברת המטענים.
גם חברת הבת שתנהל את כל נכסי הנדל"ן של החברה יכולה לעבור שינוי והפרטה חלקית, וגם שם יש הרבה כסף. חשוב לעקוב אחרי התפתחויות בשתי חברות אלו.
תגיות: אורי-יוגב, גלובס, דה-מרקר, הפרטת-הרכבת, ועד עובדי רכבת ישראל, ישראל-כץ, משרד-התחבורה, רכבת ישראל
קישור קבוע
27 תגובות
Email This Post
29 במרץ, 2012 בשעה 11:58
אמנון,
אני לא יודע להגיד אם ההסכם הזה טוב או רע או משהו באמצע – כי ממאבקים קודמים ידוע שהאוצר חותם על הסכם העובדים מקיימים אותם אבל האוצר פשוט – לא!
יש הרבה דוגמאות לזה הדוגמא שקורה עכשיו זה העובדים הסוציאליים.
כמו תמיד,גם במקרה הזה,ההסכם נחתם לא לפני שחתמו על סעיף שבו מבטיחים שלא לשבות למשך שלוש וחצי שנים – כאמור: העובדים את ההסכם יקיימו האוצר,כמנהגו,לא ואפילו לשבות לא יוכלו – לא שממש יכלו בפעם הזו באדיבותה של נילי ארד.
זה שיכניסו את עובדי הקבלן להיות עובדי חברה זה לא חלק מההסכם אלא חובה חוקית על פי חוק שלפיו עובד קבלן בתום 9 חודשי עבודה צריך להפוך לעובד חברה. לא עשו פה שום טובה ואין פה שום הישג – אלא קיום של החוק,לשם שינוי.
לנושא הרכבת החשמלית אני לא רוצה להכנס עכשיו דעתי כבר ידועה – זה לגמרי מיותר במתווה הנוכחי של חשמל עילי לקו חיפה ת"א – ונזכור שהאוצר מבקש את זה כן להפריט לידיים פרטיות,לא בטוח שההסכם הנוכחי יכול למנוע את זה.
קו הרכבת לאילת איננו ראלי. נתחיל מזה שביבי ליהג על רכבת נוסעים ומטענים. לרכבת מטענים אין הצדקה כלכלית שכן מה שעובר בתעלת סואץ בחודש חלש עבר בכל נמלי ישראל בשנה אחת שלמה. יש באתר של תעלת סואץ את הנתונים ובאתר משרד התחבורה את הנתונים של נמלי ישראל. ובאותו עניין הקו הזה אמור להיות פרטי ולא יבנה על ידי ממשלת ישראל – כך שהוא בכלל לא רלוונטי להסכם.
אני לא רואה, עובר להסכם הזה, כיצד ממשלת ישראל ממשיכה להשקיע ברכבת השקעות בתשתית בציוד נייד ובנכסים על מנת להפסיק את הייבוש. לדעתי,ומהקצת שפורסם על מתווה ההסכם, אין לזה מזור וכמו בחברת החשמל הממשלה יכולה, ומן הסתם גם תעשה, להמשיך ליבש את הרכבת על מנת להפריטה דווקא על פי הליך ההפרטה שההסכם הזה מצביע עליו.
בזהירות הנדרשת אני מרשה לעצמי לומר שלא מדובר בהסכם שמי שאיננו חסיד ההפרטה יכול לישון טוב בלילה – זה כן הסכם שמסיים את הסכסוך דהיום ומאפשר הפעלת הרכבת,עד… עד לתאונה הבאה.
ושורה תחתונה (ולצערי לא בטוח שהיא צינית): האם רכבת ישראל תגייס כותבים טכניים ומתרגמים ויפסיקו לבצע תחזוקה על סמך תרגום מגוגל – אני מסופק.
מנחם.
29 במרץ, 2012 בשעה 12:01
הינה,לא צריך ללכת רחוק – בבקשה:
http://www.blacklabor.org/?p=44057#more-44057
מנחם.
29 במרץ, 2012 בשעה 12:06
מתנצל על ה"הצפה" אבל כשכזה כסיל מנהל את הענינים הסכם טוב הוא אוטופיה – בקשה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000737392
מתי בחירות?
מנחם
29 במרץ, 2012 בשעה 12:50
עודד שחר בנושא http://youtu.be/cJF8oYdsWRU
29 במרץ, 2012 בשעה 14:56
עמית-ה – תודה.
שימו לב לתהיות של עודד שחר בדקה 2:20 ועד 3:03…
מנחם
31 במרץ, 2012 בשעה 15:27
עובדי הרכבת, אתם פרזיטים מושחתים שחושבים שחברה ממשלתית היא של אבא שלכם! אתם מתעללים בנוסעים יום יום והיה צריך לסגור אתכם ולגייס עובדים חדשים שיתנו שירות יותר טוב. להפריט זה טוב רק לטייקונים, אבל לא משאירים לציבור ברירה אלא לתמוך
31 במרץ, 2012 בשעה 17:39
אזרח יקר.
האשמים אינם העובדים כי אם הנהלה גרועה שכולה מינויים פוליטיים.
אני חושב שעדיף במקום להחליף את העובדים המקצועיים להחליף את ההנהלה ולא לתת לשר התחבורה למנות את החברים הכושלים שלו.
31 במרץ, 2012 בשעה 20:14
ל- סובל ול- עמית
הבעיה הבסיסית שהובילה לכל המצב, נמצאת בבורות המקצועית של משרד התחבורה והאוצר.
במקום להתמקד ולחשוב יורים לכל הכוונים.
פעם יש תוכנית כזו ופעם כזו. ההסכמים לא תואמים את התוכניות.
וזה גם לא משנה, מאחר ואף תוכנית לא יושבת על הבסיס המקצועי.
ההרוגים, הפצועים, המריבות, הוויכוחים מי ניצח, ביזבוז הכספים, התשלום של הציבור, וההרוגים בהמשך הם רק סימפטומים.
היהירות של משרדים אלו, גבתה את כול הרשימה החלקית הזו.
5 באפריל, 2012 בשעה 9:51
רוצים להתחיל למנות?
תאונות ללא הרוגים?
רק פצועים?
רק נזק לציוד?
כולל הרוגים?
בבקשה (אבל בשקט שהציבור לא ישמע):
התאונה בנמל אשדוד : פצוע בינוני ו-3 קל פונו לבתי החולים קפלן וברזילי (2/4/2012).
http://www.mivzaklive.co.il/archives/13636
5 באפריל, 2012 בשעה 11:02
משטר ההפרטה של ביבי "מצטיין" בכל אשר ילך: ברכבת,ברפואה,בכיבוי-אש,בדאגה לתשתיות חשמל,מים,תקשורת,גז.
בקיצור בכל מקום שמריםים אבן של משטרו של הליכוד וביבי,יש ערימת שרצים…
3 ביולי, 2012 בשעה 9:30
עשרה פצועים בהתנגשות בין רכבת לאוטובוס סמוך לניצנים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/379/882.html
אני מבין שיש אזרחים שלא שמעו שמקרה זה התקיים.
הבורות המקצועית של משרד התחבורה, תגרום לתאונות דומות, להפסדי תקציב נוספים כפי שהיו עד כה.
צוות חקירה של משרד התחבורה, הוא לא צוות בלתי תלוי!
לכן כמו בפעמים הבאות לא ילמדו כלום וגם לא ימצאו כלום.
7 ביולי, 2012 בשעה 15:39
1. הקופאיות, אם הבנתי נכון, מועסקות ע"י חברת כוח אדם, ולכן צודק מיכאל שהחוק מחיב לקלוט אותן בעבודה ישירה.
2. תוספות השכר והמענק כפופים להתקדמות בריפורמה. השאלה היא איך ומי מגדיר את מהלך ההתפתחות. זה סעיף פתוח שמזמין צרות.
3. אם מובטח שלא יהיו פיטורי ייעול, זה עדיין לא מבטיח שלא יהיו פיטורים על בסיס אחר.
4. האם נקבע איך יועסקו העובדים בחברת הבת? האם הוגדרו זכויות העובדים בחברה הפרטית?
יש הבדל בין קווי המתוה בהתאם למקור הפרסומים – האתר של ההסתדרות החדשה, עד כמה המידע בו אמין?
האם פורסם הסכם העקרונות באתר משרד התחבורה, לצורך השוואה?
יש כאן יותר שאלות מתשובות, וזה עוד בלי להתיחס להערות של אאא (שאולי מעדיף בכלל להוציא את כל הצד המקצועי ממשרד התחבורה ולהפריט אתו).
7 ביולי, 2012 בשעה 19:43
ל- משתמש אנונימי על חימום בסולר ואולי גם במזוט,
מחזיר לך התייחסות חמימה על שכתבת:
וזה עוד בלי להתיחס להערות של אאא (שאולי מעדיף בכלל להוציא את כל הצד המקצועי ממשרד התחבורה ולהפריט אתו).
ראשית אין מה להפריט ממשרד התחבורה את הצד המקצועי, מאחר והצד המקצועי כלל לא נמצא אצלו.
מערכת רכבתית הינה מערכת המתבססת על הנדסה.
הנדסה אף פעם לא עובדת אצל הלקוח (ראה מקרה ריג הר הרצל) אלא, בשביל הלקוח, באם רוצים למנוע ניגוד עיניינים.
הדבר היחיד שמשרד התחבורה צריך ליהיות אמון עליו בהעסקה ישירה, הוא הרגולציה. אבל כרגע לא כך פני הדברים וזה גורם לאין סוף החלטות שגויות, הפתעות, ביזבוזים, איחורים ובסוף גם הרוגים.
המערך הכולל בנוי בצורה שגויה.
יש דרך לפתור את הטרגדיה, אבל מי בכלל מעוניין לשמוע?
8 ביולי, 2012 בשעה 9:43
אפרופו רגולציה במשרד התחבורה,
לפני מספר שבועות התרחשה תאונת הרכבת בניצנים.
http://www.iba.org.il/bet/?type=1&entity=851755
נכתב בכתבה: "שר התחבורה מינה ועדה לבדיקה.
בראש הועדה יעמוד המהנדס משה יצחקי(אליו פניתי בעבר), וחבריה יהיו רב-פקד יוני גיז ממחלקת התנועה במשטרה (אליו פניתי בעבר), ד"ר ויקטוריה גיטלמן מהמוסד לחקר התחבורה בטכניון, אריק פולונסקי מחברת יפה נוף, ודר' שי סופר (אליו פניתי בעבר), המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים."
"הוועדה תקיים בדיקה מקיפה בנסיבות התאונה ותגיש את המלצותיה בתוך 7 ימים. – כך פורסם."
לפני מספר שנים פניתי לחלק מהחברים שמונו לועדה זו, כדי להתריע בפניהם על הכשלים ההנדסיים שיובילו לתאונות, כפי שכבר קרו מאז פנייתי וגם ימשיכו לקרות.
בין היתר פניתי ל- "אור ירוק".
לצערי רבותיי, אף אחד לא מעוניין לשמוע.
וכך,
מידי פעם אני מבקר כאן, ושוב מודיע, קל ופשוט להראות היכן הטעויות המובילות לכשלים שגורמים לתאונות.
הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו מדוע אותם ארגונים ובעלי תפקידים, לא מעוניינים לשמוע ולקבל הוכחות לכשלים, הוא:
שהדבר אולי יגרור תשלום אישי או של בעל תפקיד אליו פניתי או של קולגה.
31 ביולי, 2012 בשעה 15:04
ישראל כץ הדיח את אורי יוגב מדירקטוריון הרכבת
http://finance.walla.co.il/?w=/3/2554592
שיר התחבורה – מאת שר התחבורה
למנות, להדיח, למנות, להדיח, למנות, להדיח, למנות, להדיח,למנות, להדיח, למנות, להדיח,למנות, להדיח, למנות, להדיח,
פזמון(2)
למנות, להדיח, למנות, להדיח,
רק חסרה מנגינה, מי מוכן להלחין?
31 ביולי, 2012 בשעה 17:02
בטח רבו על הכסף לכיס מ"בומברדייה".
31 ביולי, 2012 בשעה 22:08
הסיבה לפיטורין הרבה יותר פשוטה והיא נמצאת כאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A2_%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%91
והמנגינה http://www.youtube.com/watch?v=Ezfu4JEAryw
1 באוגוסט, 2012 בשעה 0:05
עמית,
להערכתי יש כאן שני עקרבים…
1 באוגוסט, 2012 בשעה 15:07
התנהלות משרד האוצר בנושא חב' רכבת ישראל, היא תחילתו של הכשל המקצועי המוביל לבזבוז כספי המדינה ובסופו להרג אזרחים בתאונות הרכבת.
בכתבה הבאה:
"בלחץ העובדים פיטרו נתניהו וכץ
את מקורבם אורי יוגב מהרכבת"
http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=32379
מצוטט אורי יוגב שאומר:
"בשנת 2003 כראש אגף התקציבים באוצר, האמנתי בפיתוחה של הרכבת והקציתי כ-24 מיליארד שקלים לפיתוח והקמת חברת רכבת בע"מ שתביא לפיתוח הפריפריה ולחיבור ערים ויישובים נוספים לרשת מסילות הברזל, כפי שאכן נעשה בשנים שעברו בקווים בין ת"א לבאר שבע, ת"א וראשל"צ מערב והעבודות המתקדמות בקו המהיר לירושלים"
אני טוען:
דברים אלו בדיוק מעידים את הטעות היסודית שעליה אני מדבר.
חב' רכבת ישראל לא אמורה כלל לעסוק בפיתוח. ידע מקצועי זה אננו נמצא ברככת וגם ידע באשר לרכישת הידע המקצועי הדרוש לפיתוח, גם הוא לא נמצא ברכבת ישראל.
בנוסף, לא רק שהידע הנדרש לא נמצר ברכבת, הוא גם לא אמור להמצא בחב' רכבת ישראל, מאחר וזה בדיוק לא תפקידה של חברת רכבת.
חב' רכבת ישראל אמורה לעסוק רק בתחום יעודה.
יעודה של רכבת ישראל הוא חב' תפעול ותחזוקה.
כל עשייה בתחומים אחרים כרוכה בניגוד עיניינים מקצועי.
ניגוד עיניינים מקצועי גורם ל:
ביזבוז תקציבי המדינה על ציוד לא מתאים, מבחינת כמויות, מבחינת התאמתו לפיתוח . לדוגמא, קניית קטרים על דלק בו בזמן שיוצאים בפרויקט חישמול.
פרויקטי תשתית המוצאים בכשל מקצועי ובכך גורמים לבזבוז תקציבים ויצירת סכנה לציבור בזמן ההפעלה.
משרד האוצר צריך לדרוש ממערכות מקצועיות לעשות עבודתם, במקום שהוא יעסוק בתחום לא לו.
אז היכן הכשל שגורם לאובדן מיליארדים וחיי אדם, מתחיל?
במשרד האוצר!
6 באוגוסט, 2012 בשעה 10:33
האוצר ילווה לרכבת חצי מיליארד שקל
http://finance.walla.co.il/?w=/3/2556007
כך ניראת מדינה שמנוהלת על ידי כלכלנים.
במקום לעסוק בכלכלה הצוות המשועמם במשרד האוצר (נערי האוצר), עושה לנו בית ספר.
ומי משלם שכר הגעה ללימודים (לא שכר לימוד, מאחר ולימוד אין שם)?
13 באוגוסט, 2012 בשעה 11:30
רק אם לא נמאס לכם…
"עובדת רכבת ישראל שנסעה עם רכבה הפרטי במתחם מוסך הרכבת בחיפה, נפגעה על ידי קטר בזמן שניסתה לחצות את הפסים. העובדים במקום מספרים כי אין מחסום סמוך למסילה וכי רק בנס לא נפגע איש עד כה"
http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-258f13dfc4b1931017.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=786102762
מזל שתוכנית ההבראה של הרכבת הושלמה ושאזרחי המדינה מאמינים לעובדה זו.
30 באוגוסט, 2012 בשעה 13:10
הנהגים היושבים בפקק הקבוע ליד מחסום הרכבת בכניסה ללוד, טוענים כי הוא מורד מוקדם מדי – לעיתים בטרם הרכבת יצאה בכלל מהתחנה. התוצאה: פקקים ארוכים ומיותרים. רכבת ישראל: הכל משיקולים בטיחותיים
הרכבת שמעכבת: מחסום הרכבת בכניסה ללוד נועד להציל חיים ולמנוע תאונות קטלניות. אבל מה הטעם להוריד את המחסום אם הרכבת עדיין לא יצאה מהתחנה? נהגים העוברים במקום בנסיעתם מתלוננים, כי לאחרונה הדבר חוזר על עצמו והמחסום מורד דקות ארוכות לפני שהרכבת מגיעה למפגש הכביש-מסילה בצומת, דבר שיוצר פקקי תנועה גדולים.
האזור המדובר הוא מעין צוואר בקבוק לבאים ללוד מכיוון מזרח וצפון וכן ליוצאים ממנה מכיוון זה. הצומת מהווה עורק תחבורה מרכזי שבו נוסעות
גם משאיות רבות בכביש צר יחסית, והפקקים גורמים לחלק מהנהגים לבצע עבירות תנועה מסוכנות כגון סיבובי פרסה תוך חציית קו לבן רצוף, במטרה להתחמק מהם.
"כל יום אני סובלת מהעניין הזה", אומרת הילה, תושבת העיר שעוברת במקום בנסיעתה. "לפני שאני מגיעה לצומת הלב שלי מתחיל לדפוק
במהירות. אני יודעת שמחכה לי הפקק הקבוע בבוקר ואחר הצהריים. כמה פעמים ראיתי שהרכבת עוד בתחנה והמחסום ירד".
"כל יום אני תקוע פה יותר מדי זמן", מוסיף אבי, נהג משאית המוביל מלט ממפעלי נשר לעיר. "המחסום פשוט יורד אבל הרכבת לא מגיעה. יוצא לי לעמוד בהרבה מחסומים בארץ, אבל בדבר כזה עוד לא נתקלתי".
ממשרד התחבורה נמסר, כי הנושא הוא באחריות רכבת ישראל.
מהרכבת נמסר, כי למען בטיחות נוסעי הרכבת ובטיחות הנהגים חייבים להתקיים תנאים בטיחותיים מחמירים בכל מפגשי רכבת-כביש. "במקרים בהם מחסום נמצא בסמוך לתחנת רכבת, משך זמן סגירת המחסום ארוך יותר בהשוואה למחסומים הנמצאים בין התחנות. מחסום הסמוך לתחנה מחייב סגירה מוקדמת, שכן סגירת המחסום מהווה חלק מהתנאים הבטיחותיים שחייבים להתקיים בטרם ניתן האות המאשר לרכבת לצאת מהתחנה".
30 במאי, 2013 בשעה 10:20
רכבת ישראל - "תאונה קשה היא רק עניין של זמן" ynet
למי יש קרוב משפחה שמשתמש ברכבת?
31 במאי, 2013 בשעה 14:53
לכולם
10 באוקטובר, 2013 בשעה 10:24
אלסטום זכתה במכרז תחזוקה ברכבת; "השירות ישתפר"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000884394
12 באוקטובר, 2013 בשעה 21:04
ושימו לב...
1.
שימו לב איך המדינה עצמה לא עומדת בהסכם ששהיא עצמה (אפילו אותו "שר") חתומה עליו. כל הקרונות החשמליים (אלה שיהיו בעתיד) וכל מערכי ה IC 3 עוברים לאלסטרום. אגב: שאר הקרונות נמצאים,עדיין,באחריות יצרן (בומברדייה ואלסטום עצמם).
2.
לא רק זה,אלסטום מקבלת במתנה – כן במתנה תקראו שוב — במתנ!,את מרכזי התחזוקה של הרכבת. להזכירכם: הללו נבנו בכספו של משלם המיסים הישראלי.
3.
לא הוכח קשר בין איכות התחזוקה לאיכות השירות ברכבת ישראל. כן הוכח,ועוד איך,שיחסי עבודה קלוקלים פגעו אנושות ברמת השירות. אבל למה להתעסק בקטנות.
4.
ועוד לא התעסקנו בפיאסקו של הרכבת הסינית לאילת. רק תזכורת קטנה על דברים שכתבי כאן ב 2012: כל הסחורות שעברו בנמלי ישראל ב 2011 שווים לסך הסחורות שעברו בתעלת סואץ בפברואר של אותה השנה – בפרואר הוא החודש עם התעבורה הכי מועטה בתעלה. אז על מה בדיוק מדבר שר התחבורע (השגיאה במתכוון) המפריט כץ?
חומר למחשבה.
מנחם.
30 בספטמבר, 2015 בשעה 2:20
ハミルトン 腕時計 電池交換,ハミルトン レディース,ニナリッチ 財布 ピンク
http://www.onquevision.com.au/prostomag/0eed8-80152-hamilton18.htmlハミルトン 腕時計 電池交換,ハミルトン レディース,ニナリッチ 財布 ピンク
ハミルトン 腕時計 電池交換,ハミルトン レディース,ニナリッチ 財布 ピンク http://www.lahipknee.com/prostomag/0eed8-80152-hamilton18.html