חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כיפת ברזל אנטי ביטחונית

נושאים דעות, מדיני-בטחוני ב 13.03.12 0:49

תומר ישראלי משבח את הצדדים הטכניים של כיפת ברזל ואת השגיה בירוט טילים.  מאידך הוא טוען שהפעילות המלחמתית לא תביא שלום ושהשגי ההגנה של ה"כיפה" מאפשרים למנהיגים להסלים ולעם להיות עם של פחדנים.  מה שנחוץ הוא פתרון מדיני מגובה בהעצמה צבאית

מערכת כיפת ברזל היא מערכת מופלאה, פסגת הטכנולוגיה הישראלית, קוצרת הישגים ושבחים מוצדקים. פיתוח בזמני שיא, שילוב יכולות אלקטרוניקה, מכאניקה, מחשוב ועוד. 90% של יירוט טילים שהיו מכוונים אל אוכלוסייה אזרחית שהיו גורמים בסבירות גבוהה פגיעה בנפש. אולם, באופן פרדוקסאלי, ככל שהמערכת משיגה תוצאות טובות יותר, נדמה לקברניטים ולגנרלים שאפשר "למשוך" עוד יום, לחסל עוד כמה מחבלים ולהשיג עוד יעד, שכן עוד לא נגרם לנו נזק משמעותי ואין אבדות בנפש. היינו מצפים שהאויב יתעייף וישתכנע לבוא לדרך ההידברות והשלום, אבל זה לא מה שקורה. במקום זאת, הם מבטיחים לנו שהסבב הבא בוא יבוא. ואכן, מחבלים חדשים נובטים להם כפטריות אחרי הגשם וכך מובטחים לנו גם עוד ימים של שיתוק וחרדה בדרום. עוד ילדים שלא נרדמים בלילה, ילדים שלא נותנים לאבא או אימא לצאת לעבודה, עוד אימהות שנקרעות בין הצורך לפרנס ולצאת לעבודה או להישאר בבית עם הילדים.

אמצעים כמו כיפת ברזל, מטוסים תוקפים ללא טייס, מעיל רוח, גדרות הפרדה ורובוטים תוקפים על הגדר נועדו לפגוע באויב מבלי לסכן את כוחותינו ואכן חוסכים חיי אדם. אולם אמצעים אלה יוצרים ריחוק בינינו לבין האויב, ריחוק שמחליש את ההרתעה בצד של האויב, אבל חמור מכך, מחליש את תחושת המסוגלות שלנו לבצע פעולות הכרוכות בחיכוך ומגע אנושי עם האויב. במילים פשוטות, אנחנו נהיים פחדנים. כך יוצא שלמרות שלכאורה אנו משיגים הישגים טובים, מיירטים טילים ופוגעים במחבלים, עדיין כמות השיגורים רק הולכת וגוברת וכך גם מספר האזרחים הישראלים שנמצאים תחת שיתוק וחרדה בשטחים הולכים וגדלים.

במבצע "עופרת יצוקה" נכנס צה"ל לחלקים מרצועת עזה. הצבא הפעיל אש מסיבית מהאוויר, ארטילריה וטנקים. הצבא אמנם השתלט על שכונות בפאתי עזה אך נמנע מלהיכנס ללב הערים כך שעד היום האחרון של המבצע עדיין נמשך ירי הטילים. גם גבול הרצועה עם מצריים נשאר פתוח והעברת הנשק והטילים מבחוץ לא נפסקו כלל. לא ברור מה הייתה מטרת המבצע שכן ברור שלא הייתה כוונה להפסיק לגמרי את ירי הטילים וכמובן שלא להפיל את משטר החמאס. אני מאד מקווה שלמבצע הבא שיוחלט עליו תהיה מטרה מדינית ברורה: ביטחון לתושבי הדרום. או במילים אחרות: לא יירו טילים מרצועת עזה לישראל. או במילים אחרות: השתלטות צבאית מלאה על רצועת עזה.

האם מלחמה בעזה היא הכרחית? לא בטוח. בהחלט ייתכן שאם נתכונן להשתלטות צבאית מלאה ונודיע על כך לרשות הפלסטינית ולעולם כולו ונאפשר לגורמים פנימיים וחיצוניים לייצר אלטרנטיבה שלטונית לחמאס בעזה, אזי יתכן שניתן יהיה למנוע את העימות. דבר אחד בטוח, ככל שנהיה מוכנים לעימות וככל שנהייה נחושים יותר בלהביא בטחון מלא לתושבי הדרום, כך יגבר הסיכוי שלא נזדקק לעימות. ומהצד השני, ככל שנתמהמה, ככל שנשקיע את מרצנו בעוד מערכות כיפת ברזל, ככל שנמשיך להתמקד בחיסולים, כך גם נבטיח את המשך ה"דיאלוג" עם החמאס ושאר הכנופיות בעזה, כך נבטיח את המשך היעלמותו של הזרם המתון אצל הפלסטינאים וכך גם נבטיח את הרחבת מעגל החרדות וחוסר הביטחון בישראל.

אז כיפת ברזל תורמת לביטחון? בטווח הקצר ברור שכן. אבל בטווח הארוך כיפת ברזל דוחקת את ההתמודדות הבלתי נמנעת ומוסיפה לדרומיים שבינינו ימים ולילות רבים נוספים של אימה פחד. האם צריך להשקיע במערכות כיפת ברזל? בהחלט כן, אבל לא לצורך ההתמודדות היום-יומית עם הנעשה בעזה אלא  כנשק מגן שיוציא את העוקץ מאיום טילים על ישראל. ככלל, ישראל צריכה לבסס את הביטחון על תביעה ממדינות ריבוניות לשלוט בנעשה בשטחן כולל הפעלת כלים בינלאומיים (כמו מול מצרים, ירדן) ובאין ברירה הפעלת הצבא לשטחים חסרי ריבונות (עזה ואף לבנון).

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

7 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    תומר כמה הערות:(מצטער יצא הרבה הערות)

    1. אני מצטרף (ותודה על המאמר) למחשבה שכיפת ברזל יעילה בתחום הבטחון אבל הופכת את אזרחי המדינה לפחדנים.

    2. בלי שמץ של ציניות או ביקורת: צפונה מאשדוד החיים התנהלו כסידרם כלומר: אין לחץ ציבורי או שיח ציבורי למצוא פיתרון (אלים או בדרכי שלום) לטיפטוף הטילים כל שני וחמישי על הדרום.

    3. שיגרת החיים צפונה מאשדוד מיצרת בעייה קשה של לכידות חברתית. הפעם זה 40 ק"מ מת"א ובנותיה מחר,במקרה של עימות עם אירן,זה 2000 ק"מ מישראל.

    4. בהמשך לסעיף הקודם מלחמה במרחק של 2000 ק"מ והפחדנות שכה היטבת לתאר הם משוואה בעתית מאוד ליכולת של המדינה לעמוד בהתקפה כזו – הן פיננסית והן מבחינת הלכידות החברתית.

    5. במילים אחרות: מה שקרה בדרום בימים האחרונים הוא אות אזהרה חמור לחברה הישראלית בקשר ליכולת העמידה והלכידות החברתית לאורך זמן במקרה של עימות שיכלות את כל המדינה או יזלוג "רק" לצפונה ולדרומה.

    6. כיפת ברזל גבתה מאיתנו 212.5 מליון ש"ח בששת הימים האחרונים. זהו סכום עתק במיוחד על רקע שיח מתלהם של הצבא בסיגנון אין לי מקצצים לי וכו וגו. הציבור בישראל צריך ליטול קורה מבין עיניו ולהבין שאי אפשר,לא צריך לממן השתוללות כזו של ההנהגה ואין אופציה אחרת מלבד סיום הסכסוך הזה בדרך של שלום – כי לממן את האלימות של הממשלה והצבא אין לנו את הכסף וזה פשוט: לא ביא תוצאות.

    7. התפיסה שכוח ועוד כוח והצד השני לא מבין דבר אלא כוח פשטה את הרגל ותפשוט לנו את הרגל פיננסית. הצד השני לא נבהל מההצגה – לעומת זאת צה"ל ובעיקר הממשלה נבהלו מאוד כאשר הצד השני איים לשלוח טילים צפונה מאשדוד – ואנחנו כבר יודעים שטווח הזמן בין איום לביצוע,בצד השני,קצר מאוד. סמיכות הדברים וההסדר הרפוי שהוסדר בתיווך מצרים רק מחזקים את התיזה שבמששלה נבלהלו מאופציה של טיל על ת"א כי יקח הרבה זמן להרגיל את תושבי ת"א לטיפטוף של טילים (פכי שהורגלו תושבי הדרום) ואין לביבי את הזמן הזה הבחירות ממשות ובאות. ולכן אצו רצו לספר שצה"ל מיצה את הסבב הזה והגיעו להסדר רפוי מאוד בתווך מצרים.

    כל הדברים האלה מציירים תמונת מצב מדאיגה: טכנולוגית יש לישראל מענה חלקי לטיפטוף הטילים,מענה שמצליח,איכשהו,להרגיע את הציבור – שרובו בכלל לא מעורב. מצד שני תאוריית הכוח כשלה ודווקא המענה הטכנולוגי זורה חול בעיני הציבור ופוגע קשות בלכידות החברתית ובמרקם היחסים בין כל אזרחי המדינה בינם לבין עצמם.

    אין אלא להגיע למסקנה שהדרך היחידה להסדרת העניין הוא האמצעות הסדר מדיני ובפיקוח בינלאומי (ואסור לשכוח את מצרים גם הפעם התגלתה כשכנה טובה כשצריך את השכנות הזו-עם כל המגבלות של הדבר). השיח על כוח הרתעה ולא נחסוך דבר בהגנה על האזרחים שלנו הוא שקר לאור יום וברייש גלי. אוכיח גם את זה: השר לענינים אסטרטגיים אץ רץ לפרסם שאין ולא יהיה מו"מ עם מחאס ובכלל שיפסיקו את האש אחרת נכה בהם וחזק. ראש הממשלה שלו אץ רץ לספר לנו שכל מי שינסה לירות טיל נכה בו שוק על ירך.

    במציאות: השר שיקר במצח נחושה. בעודו מלהג את דברי השקר שלו נציגים רשמיים של מדינת ישראל נשאו ונתנו עם חמאס ובתיווך מצריים השיגו הישג רפוי וחלש.

    באותו זמן שהבוס של השקרן מלהג על נכה אותם שוק על ירך שוגר ושוגרו טילים על ישראל – וממש לא מעט.

    במדינה מתוקנת כשתפיסת ההגנה קורסת והשקרים נאמרים בריש גלי ובלי למצמץ נשארה למר נתניהו ברירה אחת בלבד: ללכת לנשיא פרס ולפזר את הכנסת.

    לא בטוח שבחירות יואילו אני כן קורא סקרים. אבל לא ייתכן שראש ממשלה,שר ביטחון ושרים אחרים ישקרו בעזות מצח כזו וישארו יום אחד בשלטון – הנזק ללכידות החברתית ולקופה הציבורית הוא נזק חמור וממשי כדי איום קיומי הרבה יותר מלהגי השואה של אותו שקרן שלצערי מאכלס את משרד ראש הממשלה.

    מנחם.

  2. עמית-ה :

    אני מסכים עם פרופ' שאול משעל ואחרים שמסבירים כי היום החמאס בעזה הוא חלק מהאחים המוסלמים ששולטים במצריים ולכן אפשר וכדאי לדבר איתם.
    לדעתי העימות הנוכחי מוכיח כי תקציב הבטחון היא השקעה חברתית, אילו לא ניסו לקצץ בתקציב הבטחון יש להניח כי לא היה צורך להפעיל את כיפת ברזל, יוצא מכך שאם אנחנו רוצים השקעה בחברה עלינו להשקיע גם בתקציב הבטחון.

  3. מנחם לוריא :

    עמית-ה,

    אין ספק שצריך להשקיע גם בתקציב הבטחון – שקט שלווה ורוגע אין פה – אויבים יש ולמכביר.

    זו בכלל לא השאלה ולא הבעיה: השאלה,והבעיה,היא התמהיל קרי: כחברה נשקיע יותר בחומות,במלטי"ם ובכיפות ברזל חיצים ודומיהן או נשקיע בחברה עצמה וצימצום הפערים ובאיחוד השורות ובלכידות.

    האופצייה השנייה היא בוודאות הנכונה כי אין מספיק כסף להשקיע בחומות במלטי"ם ובכיפות למיניהן – וספק אם ההשקעה הזו נכונה. בלכידות בפערים יש גם יש מקום להשקיע ובוודאות זוהי השקעה כדאית.

    בלי קשר לכל זה – ועובר לדברים שכתבת לגבי החמאס והאחים המוסלמים במצרים: אני לא סובל,ממש ברמה האישית לגמרי,שאיש ציבור משקר לי במצח נחושה. לא יתכן שהשר יעלון אומר שאין ולא יהיה מו"מ עם החמאס ובדיוק באותם הרגעים יש גם יש מו"מ ושיח עם החמאס.

    זהו עניין ערכי פנימי,כלומר: גם אם האמת ממש לא תואמת את האגנדה הפוליטית ואת העובדה שהבחירות מתקרבות,וגם את האמונה הפוליטית האישית של השר חובה בלתי מתפשרת לומר אמת. לומר אמת קל מאוד ואפשר לומר אותה בהרבה צורות כולל כאלה שיוציאו את האומר נאמן לדרכו הפוליטית.

    חוץ מזה ומעל לכל ולפני הכל: ממשלת ישראל איננה ממשלה של מרכז הליכוד אלא של כל האזרחים פה,לרבות אלה,כמוני,שבחלום הלילה בנץ הכוכבים לא הצביעו או יצביעו בשבילם. הממשלה מנהיגה את כל האזרחים בלי יוצא מן הכלל ולשקר אסור לה ואין שום תירוץ ושום סיבה לעשות את זה.אפילו לא בחינם.

    על זה אני מתרעם משום שיש אמת אחד והמון שקרים,בין השקרים קשה מאוד להבחין מהי המציאות ואי אפשר לחיות במדינה כמו שלנו כאשר אין בהירות מוחלטת וברורה מהי המציאות. איך לטפל במציאות זה דבר אחר ולכן חייב ראש הממשלה לפטר ומיד את השר יעלון כי הוא שיקר בנושא מאוד מאוד מהותי וחשוב,חייב (אבל לא מוכרח) מר נתניהו להסב לכוס קפה עם הנשיא פרס ואח"כ להפוך את ממשלתו לממשלת מעבר.

    ועוד פעם: בחירות הן לא הפיתרון – אני קורא סקרים ולא מתעלם מהם. אבל במצב שנוצר,וזו הפעם השלישית שאני זוכר בתקופת הממשלה הזו,הממשלה כשלה להנהיג [את המילה להנהיג צריך להדגיש וחזק]. אם כשלה להנהיג,כממשלה וכיחידים,היא חייבת ללכת הבייתה אחר אין פה שום דמוקרטיה וזה מאוד מאוד מסוכן לנו ותתפלא – גם לשכנים שלנו כולל אלה שלא ממש אוהבים אותנו.

    כאשר אני קורא את המלל של השיח הציבורי בעניין הלוחמה בעזה ושומע את רוה"מ ואת יעלון,בתורם,נראה לי שהם ויתרו על האישיות שלהם,על המנהיגות שבהם ועל חובת הנאמנות שלהם לאזרחי המדינה ופשוט חוזרים על הפיזמון והמנגינה בהתאם למה ששמעו ברחוב כדי לשאת חן בעיני הבוחרים הפוטנצאליים. זו איננה מנהיגות ואיננה משילות.

    זוהי איננה הפעם הראשונה שדוברי הממשלה משמיעים להמון את מה שהוא רוצה לשמוע ורק את זה.הדוגמא הטובה "מרוחה" פה בע"ש לאורכה ולרוחבה והיא בעניין הפרטת הרכבת. וגם זה לא ממש חדש.

    לכן ממשלה חסרת עמוד שידרה ניהולי/משילות שמעמידה את אזרחי המדינה בפני איום על הלכידות החברתית וגם מבזבזת כסף ציבורי פשוט סיימה את תפקידה – עליה לפנות את הבמה ולא חשוב בכלל גם אם יהיה זה סביר שתקבל הזדמנות שנייה בבחירות הקרבות.

    בלי להיות נביא אלא סתם הדיוט ברור לכולנו (וכך היה בסבבי הלחימה הקודמים לרבות לבנון II) שעוד כמה ימים משרד הבטחון יציג לממשלה את החשבון (משהו בין 220 ל 300 מליון ש"ח) ויבקש (והפעם גם יקבל כי יש עוד מעט בחירות) שמשלם המיסים יכסה את המינוס ולא תקציב הבטחון. נחייה ונראה.

    צר לי על המלל הרדוד,אבל: אחרי יעלון צריך נתניהו לחפש בדחיפות רמטכ"ל אחר.למה? כי גנץ שקרן. גנץ,הרמטכ"ל בשבוע האחרון הוא אותו אחד שאמר שתקציב הבטחון קוצץ ולכן שליש משעות הטיסה בחיל האוויר קוצץ,יחידות לא יוזמנו/הוזמנו לימי רענון ומילואים,אין רכש של כיפת ברזל ואין כסף בכלל לרביט קסמים – ואללה? זה אותו אין כסף ששלח לאוויר של מדינת ישראל טילי טמיר שעלות של 212 מליון ש"ח. רמטכ"ל ששובת ולא יודע להתמודד עם תקציב של למעלה מ 60 מליארד שקל שילך לעשות לביתו יניח את שרביט הניצוח של הצבא. אגב: זה אותו רמטכ"ל שאחרי שבכה אין לי אני מקצץ המליץ לממשלה לצאת למערכה יזומה….בעזה? צריך להחליפו באחד שיודע להסתדר עם 60 מליאד ושיקצץ מתקציב הבית הפרטי שלו לא מתקציב הבטחון שלנו ולא יעשה שביתות.

    זהו. אני הולך קצת לפינה – להרגע.

    מנחם.

  4. נטע :

    דה ז'ה וו? כן ולא

    1.באתר של ארץ נהדרת העלו קטע שלהם מימי "עמוד ענן". שידור חוזר בריבוע.

    2. כמו המאמר הזה שהוא חשוב מאוד, ומה שכן השתנה מאז רק מחזק את הדברים.

    יש אלטרנטיבה שלטונית לחמאס. קוראים לה הרשות הפלסטינית. יש תנאים אזוריים שהופכים אותה לברת מימוש.

    עד כדי כך ששניים פוחדים ממנה באופן מוחשי ביותר, עד כדי מפגש אינטרסים טראגי – נתניהו (וימינה) והחמאס.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    והנה עוד דה ז'ה וו מלפני עופרת יצוקה.

    בטרם כיפת ברזל וגראדים ושאר רקטות "משוכללות מיצור עצמי".
    ועדיין – דבר לא השתנה – רק המציאות נהייתה מורכבת יותר ויכולת ההתגוננות יוצרת אשלייה של כוח.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    והנה עוד דה ז'ה וו מלפני עופרת יצוקה.

    בטרם כיפת ברזל וגראדים ושאר רקטות "משוכללות מיצור עצמי".
    ועדיין – דבר לא השתנה – רק המציאות נהייתה מורכבת יותר ויכולת ההתגוננות יוצרת אשלייה של כוח.
    http://www.blacklabor.org/?p=2384

    סליחה על כפל התגובות

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    וזה סתם פאטה מורגנה

    https://www.youtube.com/watch?v=b0m3RghOcFo#t=34

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.