מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הדייג – לקט המלצות קריאה מס' 70
מבחר תכנים מעניינים שהתפרסמו ברשת בשבוע החולף
כלכלה
האתר tni מביא תמונת מצב של הכוח התאגידי העולמי לשנת 2012, ומציג את ההשפעות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של אליטת דבוס בסדרת אינפוגרפים מאלפים.
שלטון מקומי
בגבעתיים הכריזו לאחרונה על הקמתו של הבנין הכי גבוה בארץ (בערך). אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על היוקרה (והתשואה) שבבניה לגובה, הגורמת לרשויות המקומיות להשקיע הרבה יותר בקו הרקיע מאשר בקו הרחוב.
בריאות וסביבה
בניגוד להמלצת משרד הבריאות, לא יתווסף מגנזיום למים המותפלים. ברור לכל שבריאות הציבור מצדיקה את ההשקעה הגבוהה בתוספת המינרל, אבל את הממשלה זה לא מעניין.
לדברי גדעון ברומברג, מנכ"ל הסניף הישראלי של "ידידי כדור הארץ", התכנית להצלת ים המלח (בעלות של 830 מליון ש"ח) יעילה כמו אקמול לחולה סרטן. הוא טוען שההשקעה פופוליסטית ומתמקדת בפיתוח של התיירות באיזור, במקום בפתרונות טכנולוגיים שימנעו את ירידת המפלס.
חינוך
ברוב התיכונים הדתיים, וכן בישיבות ובאולפנות, תשלומי ההורים גבוהים בהרבה מהמותר עפ"י הוראות משרד החינוך. אתר חדש בשם "תנא כמה?" הוקם במטרה לרכז את המידע הקיים בנושא, ולעודד פיקוח על המוסדות.
מדע וטכנולוגיה
לפי מרכז המידע להתיישבות בנגב ובגליל, ישנן כ-70 משרות היי-טק פנויות באיזור הדרום, בתנאים מצוינים. ישנה דרישה רבה למהנדסים ואנשי תוכנה, אך המעסיקים מתקשים לגייס עובדים חדשים. הסיבות לכך, לטענתם: דרישות שכר גבוהות בשילוב היצע נמוך של מועמדים.
עו"ד יהונתן קלינגר קיבל לידיו את העלון החדש בנושא המאגר הביומטרי. במקום להחליט אם לצחוק או לבכות, הוא ערך עלון אלטרנטיבי המפריך אחד לאחד את השקרים והפרופגנדה של רשות ההגירה והאוכלוסין.
כ-6000 מדענים חתמו לאחרונה על עצומה הקוראת לחרם אקדמי על בית ההוצאה Elsevier. לדברי המוחים, ההוצאה גובה סכומי עתק ממוסדות אקדמיים עבור דמי מנוי, וסוחטת הון מחוקרים המבקשים לפרסם מחקרים באמצעותה.
חברות הדרכה רבות מציעות קורסים באבטחת מידע. למרות הפרסומים המפתים, זו אינה דרך מומלצת לעשות הסבה להיי-טק. אבטחת מידע אינה עניין של מה בכך, ואף חברה לא תעסיק בוגר קורס כזה ללא ידע מעמיק במחשבים.
תגיות: אבטחת-מידע, התפלת מים, יהונתן-קלינגר, מאגר ביומטרי, מדעים, מפעלי-ים-המלח, משרד-הבריאות, משרד-החינוך, נגב, עובדי-הייטק, רשויות מקומיות, תאגידים
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
17 בפברואר, 2012 בשעה 16:43
אי אפשר להגיע לאיזון אלקטרוליטי אצל הפרט, ע"י טיפול כוללני דרך צנרת המים. זה מסוכן.
מגנזיום, כמו כל דבר, צריך להיות מאוזן.
הוא נמצא בכל המזונות הבריאים – פירות ירקות, דגים בשר.
אז במקום להבטיח נגישות למזון בריא לכל האוכלוסיה, וטיפוח תזונה מאוזנת (פעם עשו את זה בבתי הספר, בצורה שיטתית ולאורך זמן, באמצעות שיעורי תזונה ותורנות עבודה בחדר האוכל, שם הוגשה ארוחת צהריים מסובסדת לילדי אמהות עובדות. אה.),
מה עוד יכניסו במים?
19 בפברואר, 2012 בשעה 9:13
צריך להבהיר משהו לגבי ה"מה עוד יכניסו במים" הזה. מים רגילים – מי כנרת, מי עדן וכו' – מכילים באופן טבעי מינרלים. כאשר מתפילים מים, בתהליך ההתפלה מוציאים מהם את כל המינרלים יחד עם המלח שבמי הים. כך ש"להכניס" מינרלים למים מותפלים פירושו להפוך אותם לדומים למים רגילים. אפשר להתווכח על מה וכמה, אבל זה לא דומה למשל להכנסת פלואור למים.
20 בפברואר, 2012 בשעה 0:26
להשיב את המינרלים, דבר אחד.
דווקא מגנזיום? זה כבר דבר אחר.