חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רן ארז, סיורי בתי ספר בחברון הם אמירה פוליטית

נושאים דעות, חינוך ותרבות, פוליטי ב 11.02.12 23:52

חבל שיו"ר ארגון המורים לא שוחח עם חברי הארגון לפני שהביע דעתו בסוגיית תוכנית הסיורים בחברון, שעוררה התנגדות בקרב מאות מורים. הנה דעה של אחד מהם
מאת: תיאודור אריאל עמר, התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים
קראתי את מכתבו של יו"ר הארגון שלי על הסיורים בחברון.

האמת, די נדהמתי להתבטאות שכזאת, שכן לו רוצה יו"ר הארגון להביע דעה פרטית שלו בכובע אדם פרטי- אדרבא, אך להשתמש בייצוגו את הארגון ולהביע דעתו בשם הארגון- כאן יש לי בעייה. מדוע? מכיוון שלדעתי אמירה מכובע ייצוגי של מורי ומורות הארגון, חובה שתהיה בשיח עם מורי ומורות הארגון ותייצג אותנו נאמנה. מיותר לציין כי מר ארז לא מאפשר (חו"ח) טוקבקים (תגוביות) לכתבה זאת ולכל כתבה אחרת המתפרסמת באתר של הארגון שמייצג אותי. כמו כן, כזכור פורום האתר הפעיל ביותר הוסר בזמנו באורח פלא (כזכור מיד עם ראשית המו"מ האינטנסיבי בין הארגון לאוצר), דבר שאינו תורם לשיתופיות המורות והמורים אשר עלולים בשיא החוצפה להביע דעה כלשהי (גם אם תומכת!).

ולגופו של עניין המכתב של מר ארז:

מר ארז טועה ומטעה בעיניי כאשר הוא טוען בסיפא של מכתבו כי "חבל שיש הרואים בתוכניות אלה אמירה פוליטית או מנצלים אותן להבעת עמדה פוליטית, שכן מדובר בענין ערכי גרידא".

באמת?! עניין ערכי גרידא?! ומהו עניין ערכי גרידא אם לא אמירה פוליטית- ערכית? לדעתי הכל פוליטי. האישי פוליטי. החיים פוליטיים. ברגע שנכנסתי לכיתה מבלי שהוצאתי מילה מפי- וודאי שנקטתי אקט פוליטי, הבחירה להיות מורה היא פוליטית (וכך גם ביה"ס שאני מלמד בו- בחירה פוליטית) כפי שהפליאה לתאר המשוררת המנוחה ויסלבה שימברוסקה ביצירתה "ילדי התקופה".

מעט לפני כן, כותב מר ארז: "מה קרה לנו?! האם כדי לדעת שאנו יהודים וזו מולדתנו, עלינו לחיות אי אלו שנים בארץ גלות ולסבול מאנטישמיות? האם רק כך נוכל לקבל את מדינת ישראל כערש האומה?"

התשובה היא לא, אדוני היו"ר. אין צורך לסבול מאנטישמיות על- מנת להעריך את היותי יהודי במולדתי ישראל. אך האם יש לחנך לאינדוקטרינציה וחד- מימדיות בסיורים? גם בחירת נקודות הסיור היא פוליטית- אידיאולוגית- ערכית. מדוע לא להדגיש את מחיר השליטה הצבאית (כל שכן המוסרית) הנגזרת כתוצאה משהות של 750 יהודים בלבה של עיר בת 150,000 תושבים פלסטינים? מדוע לא להוסיף לסיור נקודות המבליטות את הפרובלמטיות שבשהות שם? מה הסכנה בכך? מה החשש? הרי אני משוכנע שיו"ר הארגון מאמין כי יש לחנך לביקורתיות ולשאילת שאלות.

בסיור הפוליטי כפי ששר החינוך הפוליטי מטעם מפלגה פוליטית קבע, לומר כי אין בכך משום פוליטיזציה אלא ערכיות גרידא, זאת לכל הפחות היתממות לדעתי.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

12 תגובות

  1. שושי פולטין :

    לא רק שאין מקום לטוקבקים, אלא גם הפסיקו באתר ארגון המורים לקשר כתבות מאתר עבודה שחורה, הנוגעות בענייני חינוך, שמא יציצו המורים ימינה ושמאלה ויראו כתבה מעין זו…
    אכן, התגובה של רן ארז מפתיעה בלשון המעטה.

  2. דליה :

    כאשר תוכנן ביקור בחברון שמדריכו השתייך ל"שוברים שתיקה" במטרה להציג ראייה ביקורתית על הנושא, הודיעה לו המשטרה שהיא לא תוכל להגן על תלמידי כיתה ח' מהתיכון ליד האוניברסיטה מפני מתנכלים. http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.1628981 גדעון סער, שר החינוך, לא התערב כדי שהסיור הזה התקיים. אירוע זה מלמד על המגמה לאפשר סיורי מורשת, אך לא לאפשר ביקורת על כך.
    דעתו המובעת של יו"ר הארגון בעניין מרמזת על איזה שהוא שיתוף פעולה פוליטי בינו לבין השר, ועדיף היה שלא תיאמר ולא תתפרסם. מה גם שמדובר בדעה אישית, ולא דעה מייצגת של מורים חברי ארגון.

  3. רביב נאוה :

    זו אסטרטגיה ידועה להכריז שדבר מסוים הוא לא פוליטי, אבל הקריאות נגדו הן פוליטיות.
    למרות הסתירה הלוגית הזועקת – במשרד החינוך, ובטח אצל שרי החינוך (לדורותיהם) הפרקטיקה הזאת עובדת שעות נוספות:
    – מותר (מה מותר, צריך) לטייל ברמת הגולן – אבל להתבטא בעד או נגד נסיגה משם *זה* פוליטי
    – לתלות בכיתה מפה של ישראל ללא ציון הקו הירוק זה ממלכתי. להוסיף את הקו זה מעשה פוליטי (ולהיפך, כמובן)
    – להעסיק עובדות קבלן בניקיון ביה"ס זה כורח – לנסות לשנות את זה זו פוליטיקה ועוד ועוד.

    אין פלא שרוב המורות שהעליתי בפניהן את הנושא מעדיפות להתנגד לסיורים בחברון בגלל "הסיכון הבטחוני". זו התחמקות מהנושא, אבל לפחות לא יחשדו בהן בפוליטיקה ופחד מערבים הוא תמיד תירוץ לגיטימי.
    (מבחינה בטחונית, יש לומר, חברון -שגם בה גרים ולומדים ילדים, לא יותר מסוכנת מיעדי טיול אחרים)

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    פוליטיקה וסיורים.

    האם טיול לכותל המערבי הוא פוליטי?
    מי שלא זוכר הרי גם את הכותל המערבי כבשנו יחד עם חברון.
    גם באזור הכותל המערבי חיו ערבים שאנחנו "גרשנו".
    גם בירושלים ובועד הרבה מקומות בארץ יש קונפלקטים בין ערבים ויהודים.

    750 יהודים בין 150000 ערבים וזה לא בסדר?
    הרי הערבים מגישים (וזוכים) בבגצי"ם על ימין ועל שמאל כאשר ישובים קהילתיים יהודים מסרבים שערבי יגור בתוכם ובג"ץ פוסק שזאת אפליה אסורה.

    עכשו שיועיל בטובו כותב המאמר שיטנה הזה ( כן, כן, זה מאמר שיטנה נגד מתיישבי חברון שגרים בבתיהם שנרכשו כדין) מה ההבדל בין אותם שנואי נפשו בחברון לבין אותם ערבים תמימים המבקשים לגור בחריש או כל ישוב קהילתי?

    ומה ההבדל בין סיור בחברון לבין סיור בכותל המערבי?

    לעניות דעתי, כל תלמיד בישראל ראוי שיבקר לפחות פעם אחת בכותל המערבי.
    מאותה סיבה בדיוק, ראוי שיבקר במערת המכפלה מקום משכן האבות.
    ואחר כך בעדיפות שנייה שיצא לפולין שבכלל מחוץ לגבולות המדינה (שם אין בעייה בטחונית???) להכיר את מורשת העם היהודי במאה שעברה.

  5. זיו :

    טיולים ופוליטיקה.

    שאלה לי לכל המתנגדים לטיול בחברון:
    האם טיול לכותל המערבי הוא "בסדר"?
    אני מזכיר: את הכותל המערבי כבשנו יחד עם חברון.
    גם בירושלים "גורשו" ערבים על מנת ליישב יהודים.
    מה ההבדל בין חברון לכותל???

    750 יהודים שגרים כחוק בלב חברון זה מה שמפריע לכותב המאמר, אך ערבים שמגישים בגצי"ם על ימין ושמאל על מנת לגור בישובים קהילתיים שנועדו ליהודים זה בסדר.

    אם הערבים כועסים בחברון – זה לגיטימי. ( אני מזכיר: הבתים נרכשו בכסף מלא ולא מדובר בסיפוח. כמו שיהודים קונים דירות בפאריז ובלונדון).
    אם היהודים מקבלים את פסק הבג"ץ לא לאפליה ולתת לערבים לגור בכל מקום שחפצם – כך זה צריך להיות.

    ארץ אוכלת יושביה.

    ושוב אני חוזר על שאלתי מה ההבדל בין ביקור בכותל המערבי לבין ביקור בחברון לבין ביקור בפולין שזה בכלל מחוץ למדינה…?

  6. אילנה ב :

    אינני מבינה מה בין הסיורים לחברון לאתר "עבודה שחורה"? למדינת רווחה?
    שוב אנו מפספסים והופכים את האתר הזה לביטאון של השמאל הקיצוני

  7. אריאל עמר :

    לזיו: אתה טועה ומטעה לדעתי. כלל לא מפריע לי בהקשר זה ההתיישבות היהודית בחברון. מפריעה לי העובדה שמונעים הצגת מציאות מורכבת ומעודדים חד- מימדיות במחשבה. האם ביקור בכותל בעייתי? כן ולא. אם אתה מסייר שם מבלי להציג את סוגיית 1967 בנרטיבים השונים ולא מעודד ביקורתיות- אז כן, זה בעייתי מאוד. אם אתה מסייר בכותל, מסביר על ההיסטוריה של שני הצדדים (!!!) ומעודד גיבוש עמדה עצמאית לאור שני הנרטיבים- אז לא, זה פחות בעייתי בעיניי.
    אם "הערבים כועסים בחברון"- הבתים לא (!!!!) נרכשו כחוק, נהפוך הוא, בכל התפרעות שהיא (הן של יהודים והן של פלסטינאים) מיידית צבא פשוט סגר את האזור לתנועת פלסטינאים בלבד! השתלטות כוחנית (בלי רכישה כמובן) של חנויות השוק למשל, נעשתה תוך העלמת עין ישראלית מלבד מקרים בודדים של פינוי פלישה יהודית לחנויות לא להם. כשאתה מסתובב בחברון, אתה רואה את האבסורד- כבישים/ שבילים/ דרכים ליהודים בלבד. כן, ממש כך. גם אני נדהמתי ולכן יצאתי ללא פחות משבעה סיורים שונים, חלק מהם ע"י ארגוני ימין. איך הם מסבירים זאת? דמוקראטיה שדמוקראטיה- הכל בסמכות אלוהית. היהודים לא (!!!) מקבלים את פסיקות בג"צ שאף קבע כי ישנם זיופים רבים ברכישות וכי המבנים שכן נרכשו- נרכשו תוך הטעיית הקונים (למשל, הגיע צד שלישי כלשהו שטען כי הוא קונה זאת לעצמו, לאחר הקנייה הסתבר כי זוהי תרמית והוא שייך לוועד מתיישבי חברון בצורה זאת או אחרת).
    לסיכום, אני לא נמנה על המסרבים לסיור בחברון כמו הכותל, בשניהם אני חושב שיש להעלות את הפרובלמטיות ולעורר מחשבה ביקורתית.
    אילנה- יש קשר הדוק ביותר בין מדינת רווחה ובין כיבוש. הדוק ביותר. למען האמת לא ניתן לדבר על "מדינה" מבלי להתייחס לגבולותיה ולא ניתן לדבר על "רווחה" מבלי לעסוק במי זכאי לה, או להימנע מעיסוק בשאלה את מי מדירים מהרווחה?

  8. רן :

    הסיורים בחברון באים על רקע של הצעות חוק לאומניות על רקע של אווירה גזענית בחברה הישראלית.
    לא יעלה על הדעת לסייר בחברון בחסות כידוני הכיבוש אלא אך ורק בגובה העיניים במסגרת חילופי משלחות בין מדינת ישראל והמדינה הפלסטינאית העתידה לקום.
    סיורים בצל הדיכוי רק פוגעים במורשת ישראל!

  9. עופר :

    ברור שהעניין פוליטי ,אבל גם מניעת סיורים בחברון זו אמירה פוליטית.
    לגיטימי וחשוב לטייל בחברון ולגטימי לנהל על מה שראו או שמעו בסיור דיון ובירור בשעורי חינוך בכיתה
    לגבי ההתיישבות בחברון ברובה המכריע היא בבתים שנגזלו מיהודים באירועי תרפ"ט,וחלקה ברכישות של בתים מערבים (ישנו עוד רכוש יהודי רב שהמדינה והצבא מונעים מיהודים ליישב בחברון )במקרים רבים הערבים חוששים לאחר המכירה מתגובת הרחוב הערבי ומנהלים מאבק שקרי
    צריך לזכור לכל אורך הדיון שערביי חברון הם אלו שלאורך ההסטוריה עד לימינו עוסקים בלרצוח יהודים (ולצערי במקרים בודדים שהקיצוני בהם הוא הרצח שביצע ברוך גולדשטיין יהודים נגררו למעשה טרור כנגד ערבים)

  10. זיו :

    לאריאל עמר.

    אין מצב שבג"ץ היה מתיר ליהודים לשבת בבי תאחד בחברון אילו היה צל צילו של ספק מי הבעלים.
    ראה מה קורה המיגרון כדוגמה לכוונתי.
    אתה בעצמך טוען שקנו מהערבים "במרמה". נו, אז, מי הבעלים?! הרי אותו ערבי מכר.
    (אגלה לך סוד: הערבי יודע בדיוק למי הוא מכר אם זה מעניןי אותו, אך הוא מפחד מהרחוב וטוען שלא ידע….פחחחחחח).

    לגבי סגירת כבישים בהתפרעויות:
    כמה ערבים נהרגו בגלל מפגעים יהודים?
    כמה יהודים נהרגו בגלל הערבים? ( להזכיר לך את התינוקת פס כדוגמה? או סתם דקירות של יהודים? ברגע שהצבא יוצא משם – כל היהודים שם ישחטו במקום – ראה את הלינץ בראמללה).

    לא לחינם אצלם כל המחבלים הם גיבורים.
    אצלינו ברוך גולדשטיין הוא דוגמה לרוצח נתעב (עזוב קומץ שסוגד לו).

    עכשו אתה מתפלא מדוע הצבא מצר את צעדי הערבים יותר מאשר את היהודים?!

    לדעתי זאת ראות צרת אופק האומרת הכל.

  11. איתי :

    אילנה, תודה על ההערה.

    שימי לב לטקסט בתחתית העמוד: אין הכתבות התגובות והמכתבים מיצגים בהכרח את עמדת הקבוצה והמערכת. מובאים כאן טקסטים של בעלי עמדות שמאל מדיני, מרכז ואפילו ימין. אנחנו לא בוחנים את הטקסט על סמך התאמתו לתפיסת עולמנו או על סמך קרבתנו האידיאולוגית לכותב אלא על סמך רהיטות, ענייניות וכו'.

    עם זאת, אנחנו באמת ממעטים לפרסם כאן טקסטים מבית "די לכיבוש", ומפנים את הכותבים לאכסניות אחרות. כאן ישנו מקרה אחר – מורה המבקש לבטא כאן את מחאתו כנגד יו"ר הארגון שלו, וזה בהחלט מתקשר לסוגיות הליבה של האתר – עד כמה ארגוני העובדים מייצגים את העובדים (ר' חלקו הראשון של הטקסט).

    אילו היית עורכת באתר, החלטה שלך לצנזר את הטקסט היתה החלטה פוליטית, שאומרת שהנושא הוא טאבו. לדעתי היה בהחלטה כזו מסר רע למורים. אנו שמחים על כל איש ואשת חינוך שמגלים אכפתיות מעורבות פוליטית בימין או בשמאל כחלופה לאדישות ולקיטורים הרגילים של הציבור הישראלי עד קיץ 2011.

    לבסוף, אני מזמין כל מורה שתומך במדיניות של השר סער/בהצהרה של רן ארז, לפרסם כאן מאמר נגדי העונה לטענות של אריאל.

  12. איל :

    חבל שמרבית המורים חוששים מלהתבטא בנושאים אלו, וכל הכבוד לאריאל ולחותמים על המכתב.
    ולהתנגדויות שהועלו כאן ע"י זיו ואחרים – גם אם לשיטתכם הביקור ראוי (וגם לדעתי), ממה אתם חוששים ומדוע להסתיר מהתלמידים זווית ראיה של אזרחים ששירתו שם ומכירים את המצב בעיר לעומק? מדוע גם שלא יפגשו רחמנא ליצלן פלסטינים תושבי העיר?
    אני מרגיש שהתגובות הקיצוניות למפגש עם 'שוברים שתיקה' מעידות בעיקר על פחד מכך שחיילים ששירתו שם, "נורמטיביים וציוניים" פותחים את הפה ומכריחים את כולנו לראות את מה שאנו מעדיפים להסתיר מעצמנו.
    איל

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.