מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ניר ברקת, אל תעשה מבתי הספר "כוכב נולד"
אמנון רבינוביץ', ממובילי תנועת "ח' זה חינוך", כותב לניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, בשם קבוצת מורים, ומבקש ממנו שלא לפרסם בתקשורת את דירוג בתי הספר על פי "עץ המדדים" שבנתה העיריה
פסק-דין: אין לפרסם נתוני תוצאות המיצ"ב בבתי-הספר
ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירה התנועה לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב בחתך בית-ספרי עקב הנזקים שפרסום כזה יכול לגרום, בעיקר לבתי-הספר החלשים. הנתונים יוסיפו להתפרסם בחתך ארצי, מגזרי ויישובי מאת: רביב נאוה
לכבוד, ראש העיר ירושלים ויו"ר ועדת חינוך, מר ניר ברקת
צהריים טובים,
מצ"ב מכתב בנושא תמחור בתי ספר באמצעות "עץ המדדים" בירושלים.
להלן תקציר המכתב:
בשנים האחרונות, מובילה העירייה ברשותך תהליך מבורך להערכת בתי הספר העל-יסודיים בירושלים המכונה "עץ המדדים". אלא, שלקראת שנה הבאה הצהרת על כוונתך לפרסם לכלי התקשורת את "עץ המדדים" של כל בתי הספר בירושלים הכוללים את נתוני כל הבגרויות, תוצאות מבחני המיצ"ב, סקרי הורים ועוד בחתך בית ספרי כדי לייעל, לכאורה, את החינוך בעיר. החלטה, שאמנם בטווח הקצר תרצה את הציבור הרחב בשם "זכות הציבור לדעת", אבל בטווח הארוך תפגע אנושות במערכת החינוך בירושלים, בעיקר בארבעה מובנים
(1) היא תעודד תחרות דורסנית ופוגענית בין בתי הספר, תהליך שיעצים את אי-השיוויון בחינוך ויפגע בעיקר במעמד הביניים ובתלמידים החלשים
(2) היא תוביל לפגיעה באוטונומיה החינוכית הבית-ספרית ותחליש את היכולת לקיים בעיר מגוון של בתי ספר עם גישות חינוכיות שונות
(3) היא תעצים את מנגנון קידוש הציונים, הבגרויות והלמידה מוכוונת מבחן (teaching-for-the-test) על חשבון חינוך לערכים, טיפוח החשיבה, עידוד הסקרנות, היוזמה והיצירתיות והיחס ההוליסטי והמכיל לו זכאי כל תלמיד
(4) היא תפגע באמון שבין המורים והמנהלים למערכת העירונית ותייצר ניכור שיהפוך את המדדים מנקודות ציון שיש להתייחס אליהם לבניית תוכניות עבודה בית-ספריות, ל"גיליוטינה", המשדרת תחושה של שימוש ציני בציבור כדי "לערוף את ראשם" של מנהלים ומורים שבתי הספר שלהם אינם עומדים בקריטריונים שהוגדרו על ידי העירייה.
לדעתנו, פרסום "עץ המדדים", יפגע בטווח הארוך באיכות החינוך הממלכתי והממלכתי דתי בצורה משמעותית ולכן צפוי להגדיל את ההגירה השלילית של הציבור הפלורליסטי והיצרני מירושלים. חשוב לנו מאוד לפרט בפניך את ההשלכות הבעייתיות של פרסום "עץ המדדים" כפי שמוצגות בקצרה להלן ובעיקר – לעודד את הערייה להמשיך בבניית מנגנוני ההערכה המבוססים על אמון ושיתוף כנה של אנשי החינוך בעיר: המורים, המנהלים ואנשי האקדמיה.
נשמח לתשובתך, בהערכה רבה,
אמנון רבינוביץ', מורה ומחנך בבית ספר 'זיו' בירושלים
בשם פורום המורות והמורים הירושלמי
העתקים:
חברי פורום המורות והמורים הירושלמי
מנהלי בתי הספר העל יסודיים בירושלים
גב' דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך
פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה
חברי מועצת העיר ירושלים
גב' חוה בר-טור, הממונה על החינוך העל-יסודי במנח"י
מר דני בר גיורא, מנהל מנח"י
מר מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך
גב' מיכל שלם, ראש הסגל, לשכת ראש העיר ירושלים
גב' אריאלה רג'ואן, יועצת ראש העיר לענייני חינוך
מר רועי פולקמן, מנהל האגף לתכנון אסטרטגי בערית ירושלים
מר אהרון גפן, הממונה על תהליכי הערכה ומדידה במנח"י
הערת המערכת: לבקשה של הכותבים יש תקדים בפסק-דין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אשר דחה לאחרונה עתירה של התנועה לחופש המידע לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב בחתך בית-ספרי. בית המשפט קיבל את עמדת הרשות הארצית למדידה והערכה לפיה פרסום כזה יכול לגרום לנזקים חמורים, בעיקר לבתי-הספר החלשים.
תגיות: אחריותיות, אמנון רבינוביץ', דלית שטאובר, הרשות-הארצית-למדידה-והערכה-בחינוך, ח' זה חינוך, מיכל-בלר, ניר-ברקת, עץ-המדדים, פורום המורות והמורים הירושלמי
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
3 בפברואר, 2012 בשעה 9:47
מערכת החינוך במתכונת הנוכחית לא מתאימה ולא עונה על הדרישות והצרכים של הילדים של היום. יש היום מורים ומנהלים (עם כל הצער שבדבר, ואני לא עושה הכללות, אני בים ההורים שמעריכים מאד את עבודת המורה) שמקומם לא במערכת החינוך. הם חושבים ישן, מתייחסים לתלמידים כאל מקשה אחת ולא כאל אינדיוידואלים. מזלזלים בתלמידים, מגיעים לא מגיעים, לפעמים הם מוכנים לשיעור ולפעמים לא. ואולם, עצוב בעיני שהמדד העיקרי להצלחה הוא ההצלחה בבחינות (מיצ"ב , בחינות הבגרות).- אבל בקיבעון הזה ראש העיר, ניר ברקת, לא אשם, אשמים מקבלי ההחלטות במשרד החינוך. האחריות של ראש העיר היא לבחון את כל הרבדים בבית ספר ולהציג עץ מדדים – רב מימדים שיכלול בין היתר – מדד הצלחה במיצ"ב, מדד שיתוף הורים, מדד ניכור בין תלמידים למורים, מדד שיפור לאורך שנים, מדד אלימות בית ספרית וכדומה. התבוננות על המימדים השונים תסייע להורה ולילד לבחור בחירה מושכלת בעת ההרשמה.
אם ישנו בית ספר שבכל המדדים הוא חלש – עם כל הצער שבדבר מנהל בית הספר צריך להסיק מסקנות.
אוסיף גם כי לדעתי אחת מהדרכים להקטין את הפערים בחינוך היא לבטל לאלתר את הקטגוריה שנקראת בתי ספר פרטיים או חצי פרטיים. לא כולם אוהבים לשמוע אבל זו לדעתי המחלה הרעה של החינוך בישראל. בתי הספר הפרטיים שצצו בשנים האחרונות כמו פטריות אחרי הגשם, החלישו את מערכת החינוך הציבורית, ובמקום שנתמודד עם הדבר האמיתי חיזוק מעמד המורה, העלאת שכרו ודרבון אנשים איכותיים להוראה אנו מאפשרים לבעלי אמצעים, להקים מסגרות ייחודיות שגובות תשלומי עתק כל חודש מהורים המסוגלים לשלם. כמובן שמערכת חינוך מתגמלת יותר מקבלת מורים "שבעים" שפנויים לעסוק במלאכה החשובה של חינוך הדור הבא. חינוך ייחודי יכול להיות גם במסגרות הציבוריות – עם הקצאה מתאימה מהרשויות.
5 ביוני, 2012 בשעה 1:15
אמנון רבינוביץ היקר,
לצערי, מערכת החינוך והמורים בתוכם לא הפנימו כי גם המורים צריכים להתמודד עם מבחנים ובשיפור מקצועי אישי ולא רק בהוראה אלא גם במקצוע אותו הם מלמדים.
בעוד ישנם מקצועות רבים קשים מאוד שאנשיהם אינם מתוגמלים כיאות רק המורים מסוגלים לדאוג לכך באמצעות התאגדות מאוד חזקה ודורסנית, כי אנשים בינוניים ומטה ימשיכו להטמע במערכת החינוך בתנאים סבירים ולפגוע בערכים ובעתיד ההשכלה של ילדינו. תנאי הקבלה להוראה הם מתחת לכל ביקורת וההימנעות מתחרות ומעמידה בהשוואות רק הורסת את מערכת החינוך בארץ.
לצערי, גם בתי הספר הפרטיים ופרטיים למחצה לא טובים במידה רבה מבתי הספר הציבוריים. דוגמה אחת טובה נוגעת לבית ספר ליד"ה הנמצא באזורכם. בניגוד להנחת ההורים שילדיהם לומדים שם כי בית הספר מקנה לילדיהם חינוך מיוחד, אם היו מפרסמים את הנתונים קרנם היתה יורדת מאוד בעיני ההורים. צודק מי שאומר שבתי ספר מעין אלו הגובים סכומי עתק מההורים מצדיקים רק במעט את הסכומים המוגזמים. השוואת התוצאות תעלה בעיות אלו לפני השטח. זאת ועוד, בתור מורה בבית ספר ציבורי כדאי מאוד שתתמוך במהלך כזה ותדרוש גם שיפרסמו בכל מקצוע את אחוז התלמידים שהיו זכאים להקלות בבחינות בכל בית ספר. אתה תופתע לגלות שאחוז התלמידים הזכאים להקלות בבחינות בבתי הספר "החזקים" גבוה מאוד בהשוואה לשאר בתי הספר.
נקודה נוספת למחשבה. הייתי רוצה לדעת כמה תלמידים בבית סיפרך ניגשים ל- 5 יחידות במתמטיקה ול- 5 יחידות בפיסיקה ומה אתם עושים כדי שכמות זו תגדל. שני מקצועות בסיסיים אלו הם מבחן פשוט המבדיל בין בית ספר טוב ובית ספר בינוני. על סמך מבחן חשוב זה, בית ספרכם הוא בינוני. רצוי שתשקיעו בנושא מאמץ כדי שבית ספרכם אכן ימשוך אליו תלמידים מחוננים שיהנו מחינוך ציבורי ברמה גבוהה מאוד במקום שתתבכיינו. אני מבטיח לך שהאחראים למקצועות אלו במשרד החינוך יקבלו אותך בזרועות פתוחות אם בכל מחזור תדאג לטפח כיתה של 30 ילדים ויותר שיעמדו במבחני הבגרות המדוברים ברמה של 5 יח"ל. מהר מאוד הדבר גם ישתקף ברמת התלמידים המתעניינים בבית ספרכם.
5 ביוני, 2012 בשעה 12:21
גלעד,
נראה לי ש"פיספת" את אחד המסרים העיקריים המאפיינים את הגישה של כותב המכתב:
"היא תעצים את מנגנון קידוש הציונים, הבגרויות והלמידה מוכוונת מבחן (teaching-for-the-test) על חשבון חינוך לערכים, טיפוח החשיבה, עידוד הסקרנות, היוזמה והיצירתיות והיחס ההוליסטי והמכיל לו זכאי כל תלמיד."
אכן, כשהמטרה היא "ייצור" מתמתיקאים-פיסיקאים מעולים וסינונם מתוך אוכלוסיית מי שאינם כאלה, אז השיטה לעודד תחרות בין כולם היא השיטה, אבל היא גם תביא ל"אדם לאדם זאב", כמו שאמר אחד, תומס הובס כבר ב-1651.
ולפי מה שרואים ברחובותינו אנחנו כמעט כבר שם.
5 ביוני, 2012 בשעה 12:29
גלעד,
כתבת דברים קשים על ערכם האנושי והמקצועי של מורים (איני כותב "המורים" כמשתמע מדבריך, כי אני איני מכליל).
בחינות סינון בכניסה ללימודי הוראה לא יועילו, אבל תן למורה מתחיל שכר של מורשה חתימה בבנק וקידום – אחרי שנות נסיון אחדות – לשכרו של מנהל סניף בנק ותראה את מטה הקסמים פועל.
בעלי שכר כזה גם ידעו לגרום ל"מערכת" שתקטין את הכיתות ועוד דברים שכעת נקראים כהזויים.
החברה הישראלית הובלה להעריף את הכסף יותר מאת האנשים ואת בעלי הממון הרב יותר מאת עצמם. הקינה על החינוך היא אחת התוצאות.
חלומם של מובילי הגישה הזו הוא היבדלות מכל ה"אחרים".
בתל-אביב, כך פורסם לפני שנים אחדות הוקם פעוטון (גן לידים צעירים מאוד) להכשרת מנהיגים.
כשחזון הבלהות הזה יוגשם נסתובב ברחוב בשריוניות, ועם "גורילות".
7 בספטמבר, 2013 בשעה 22:03
כתבה על עץ המדדים של ניר ברקת בירושלים: ברקת החליט לפרסם את מדדי בתיה"ס, המורים מתנגדים http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/336/066.html
7 במאי, 2017 בשעה 13:25
[…] בין בתי-ספר וייצרו שוק בתחום החינוך. המדדים יפגעו באוטונומיה הבית-ספרית וימנעו מימוש גישות חינוכיות שונות בבתי-ספר. גישת […]