חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תוצרת הארץ, האמנם סיסמה שפג תקפה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 31.01.12 2:06

סיבוב חדש במלחמה נגד ההגנה המזערית בפני יבוא שנותרה בישראל. הפעם, הקמפיין מתמקד בשתי סוגיות: ההגנה בפני יבוא בהיצף, ותפקודו של מכון התקנים בבדיקת הסחורות הנכנסות לארץ. שתי הסוגיות הובאו לדיון בממשלה. שתיהן, הועברו לבדיקת ועדות וממלאי תפקיד בדרגים שונים במשרד התעשייה והמסחר ובאוצר
מאת: תמר בן-יוסף

 שתי הערות על מלחמת היבוא החדשה

רקע קצר, לפני שנכנסים לפרטים. בין השנים 1991 ל-2001 נוהל בישראל מהלך דרמטי של חשיפה ליבוא. מכסי המגן על סחורות שמקורן מחוץ לארה"ב ולאיחוד האירופי הורדו לשיעור מזערי. ההגנות הלא-מכסיות, כגון מכסות יבוא או תקינה, צומצמו עד מאד. כיום שיעור המכס הממוצע על סחורות בישראל מגיע לקצת יותר מ-1%, בדומה לשיעור הממוצע בארה"ב ובאיחוד האירופי. פתיחת השוק המקומי לתחרות מיבוא החלה עוד זמן רב לפני החשיפה. דיון מורחב עליה נמצא בשלושה פרקים על היבוא באתר שלי, ובספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי.

במהלך החשיפה, דרש משרד התעשייה והמסחר להשאיר בידיו את האפשרות להעלאת מכסים הגנתית. זאת בידיעה שאין בהעלאה כזאת שום בעיה מבחינת מחויבותה של ישראל לארגון הסחר העולמי שהיא חברה בו, כי המכס בפועל נמוך מהקו המרבי שסומן עם הארגון, ובמוצרים הרגישים ביותר אף לא סומן קו מחייב. האוצר סירב לשמוע על האפשרות הזאת, ובחר להשעין את כל ההגנה על היטלי היצף וביטחה. כך נולדו ההיטלים.

היטל הביטחה אינו מופעל מאז היווסדו, כך שמיותר להרחיב עליו את הדיבור. היטל ההיצף נועד להתגונן בפני הורדת מחירים תוקפנית וזמנית מצד מוכר זר שמעוניין לחדור לשוק המקומי. מוכר בהיצף מוזיל את המוצר שלו לזמן קצר כדי למוטט את המפעל המקומי המתחרה, ומייקר אותו לאחר מכן. הטיפול בהיצף נתון בידי היחידה למניעת יבוא בהיצף והיטלי סחר במשרד התעשייה והמסחר. יחידה זו הוקמה על פי הדגם הקיים בארה"ב, אלא שמראש היא עוצבה במתכונת חלשה יותר. עיקר חולשתה נובע מכפיפותה לשר האוצר בנוסף לשר התעשייה והמסחר. כל החלטה על היטל חייבת לקבל גם את אישורו של שר האוצר, והוא בהשראת כלכלניו בדרך כלל אינו מאשר.

כדאי עוד לומר שהתגוננות נגד היצף מקובלת ומאושרת בסחר הבינלאומי. זאת, משום שהיצף נחשב לפרקטיקת סחר לא-הוגנת. יותר מזה, היצף מעוות את המבנה האופטימלי של הסחר הבינלאומי, בהיותו מבוסס על נתונים שאינם משקפים את יתרונו התחרותי האמיתי של היצרן המציף. לכן, היערכות משקית בעטיו של היצף אינה מביאה לתוצאה המיטבית גם על פי התיאוריה התומכת בסחר חופשי. מסיבה זו, האוצר הוא שהציע בשנות ה-90 את הקמת היחידה נגד היצף, אך, כדרכו, הוא מתנער עכשיו מהתחיבות תשתיתית למשא ומתן שהוא ניהל.

האוצר, בהשראת ועדת טרכטנברג, דוחף את הממשלה להסיר את ההגנה בפני היצף ממונופולים ויצרנים בודדים בענף. זאת, בתואנה שמונופולים אינם מתמודדים עם תחרות בשוק המקומי. טענת היעדר התחרות נכונה, אך קשה להבין איך היא קשורה לעניין ההיצף. רוב הייצור התעשייתי בישראל הוא ריכוזי, בגלל ממדיה הקטנים של המדינה. מתוך ידיעה זו, הגנו בעבר על הצרכנים בעזרת רשויות פיקוח שונות. עכשיו, משאותן רשויות צומצמו או חוסלו, מגייסים לתחרות יבוא פרוע שכניסתו נחסמת ברוב המדינות המתוקנות. מה גם, שאצלנו במיוחד אף היבוא הוא ריכוזי ולכן השימוש בו כמכשיר לעידוד התחרות אינו ממש מובן.

עוד עניין שעלה לאחרונה לכותרות הוא שאלת מעמדו של מכון התקנים, שהינו תאגיד ממלכתי הפועל על פי חוק התקנים שחוקק בכנסת ב-1953. תחת סיסמת "יוקר המחיה" פועלים באוצר להחליש את המכון, שבדיקותיו מוסיפות עלות ליבואנים, ולעתים בולמות כמה מיזמותיהם. הצעתו של האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל במקביל לתקינת מכון התקנים הועברה לצוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת. לצדה אושרה ההצעה להרחיב את רשימת המוצרים שאינם מצריכים אישור מכון התקנים וכניסתם תותר על סמך הצהרת היבואן. פרטיה נמסרו לעיצובו של הממונה על התקינה במשרד התמ"ת.

תקינת מוצרים קיימת בכל המדינות המפותחות, ותפקידה להגן על בטיחותו של הצרכן, על בריאותו ועל כיסו. התקינה מונעת יבוא צעצועים צבועים בצבע מזיק, מוצרי חשמל לא בטיחותיים ועוד. בין הממונים על התקינה ליבואנים מתקיים מתח מתמיד שאין צורך להסבירו. קל היום למצוא סחורות ממדינות לא-מפותחות שלא עברו בדיקות כיאות. אפשר לרכוש אותן בזיל הזול, למכור אותן ביוקר. רוב הצרכנים אינם די מודעים לתכונות הבריאותיות והבטיחותיות של המוצרים שהם קונים.

סיבוב קודם בין מכון התקנים לאיגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים, התקיים בראשית שנות ה-2000, בעקבות תביעה לבג"צ של איגוד לשכות המסחר נגד מכון התקנים. ועדה מקצועית בראשותו של פרופ' סיני דויטש שהוקמה על ידי הממשלה, דחתה את תביעת האיגוד לעוד חופש בבדיקות התקן בישראל. הממשלה אשרה את המלצות הועדה באפריל 2005. עתירת האיגוד לבג"צ נדחתה ביוני 2005.

ההחלטות שהתקבלו בממשלה משאירות את ההיצף ואת מכון התקנים במעמד לא ברור. מה שכן ברור, הוא הכרסום ההולך וגובר בהגנה המזערית בפני יבוא שקיימת בישראל. כך, למשל, החלפת בדיקת מכון התקנים בהצהרת יבואן מעוררת תמיהה. מי יבדוק את נכונות ההצהרה – המוני הפקחים המופקדים במדינת ישראל בכל תחום? "המוני פקחים", כדוגמת ארבעים הפקחים שמופקדים על קיום חוקי העבודה במדינת ישראל?

ובכלל, מסירת כל עניין שעולה,לטיפולה של ועדה קצרת-טווח וקצרת-ראות הוא תמצית חוליי הממשל במדינת ישראל. מדיניות יבוא צריכה להיות נבדקת ונדונה בין המשרדים באפן שוטף. אסור שהיא תהיה כפופה לדחליל התורן. הפעם, דחליל "יוקר המחיה" ודחליל "הריכוזיות".

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

13 תגובות

  1. דליה :

    רשומה זו כוללת שני נושאים. מן הראוי היה להקדיש רשומה נפרדת לעניין מכון התקנים, כדי שהציבור יבין את הבעיה וייאבק נגדה.
    אם יוסר תו תקן של מכון התקנים ממוצרים שאנו רוכשים, יהיה עלינו לבדוק בקפידה כל מוצר שאנו מתכוונים לרכוש.

  2. תמר בן-יוסף :

    דליה,

    המדיניות החדשה, שעוד לא נוסחה לפרטיה, תרופף את בדיקת תקינותם של המוצרים הנכנסים לארץ.

    אני מניחה שהבדיקות יישארו במוצרים שעניין הבטיחות חשוב בהם במיוחד.

  3. ק. טוכולסקי :

    תמר, אני חושב שיש מקום להתנות הגנה מכסית או הגנה באמצעות היטל היצף בפיקוח על מחיר המוצר הישראלי. לדעתי זה כלי שיאפשר הגנה על התוצרת המקומית ושמירה על המחיר לצרכן, האם לדעתך זה כלי ראוי.

    כמו כן בכל הקשור לתוצרת חקלאית, האם השיטה האירופאית של תמיכות ישירות במגדלים כתחליף להגנה מכסית לא יכולה להתאים גם בארץ?

  4. נו בחייך :

    ההצעה היא לא להתיר יבוא חופשי של צלחות עופרת מסין, ההצעה היא לאפשר ליבואנים לאמץ תקינות אירופאיות ואמריקאיות. האם משהו כאן מנסה לטעון שמכון התקנים הישראלי נעלה מאמיתיו בשאר מדינות המערב? כיום יש לך את המצב המגוכך שיבואנים קטנים, שמיבאים מגוון רחב של מוצרים נאלצים להוציא סכומים גדולים על תקינה (עלויות התקינה עצמה+עלויות אכסון ומכס של כל המשלוח עד לקבלת האישור) של מוצרים רק כדי שמכון התקינה הישראלים יסתכל על התקינה האמריקאית וישים חותמת גומי

  5. תמר בן-יוסף :

    טוכולסקי,

    אני לא חושבת שצריך להתנות את היטל ההיצף בשום דבר, משום שהוא מוצדק כשלעצמו. היצף כפי שתיארתי לעיל אינו מוסיף דבר לכלכלה, ונוגד את ההסכמים הבינלאומיים.

    את עניין היעדר התחרות, שאולי מנוצל להעלאת מחירים מסויימים, אפשר לפתור על ידי פיקוח על המחירים ופיקוחים אחרים, כפי שהיה בעבר, וכפי שאתה מציע.

    לעניין השני: תיאורטית, התמיכות לחקלאים עשויות להחליף את מקומם של מכסי מגן על מוצרים חקלאיים. מעשית, בהכירנו את האוצר איני מציעה לסמוך על זה. בחשיפת שנות ה-90, הייתה שורה ארוכה של התחיבויות שהאוצר הבטיח למלא. הוא השתחרר מהן במהרה, כפי שתיארתי בעניין היטל ההיצף. הורדת המכסים נשארה.

  6. תמר בן-יוסף :

    נו בחייך,

    ראשית, מדובר על שחרור גורף מתקינה של מוצרים רבים. רשימת המוצרים עדיין המדוייקת עדיין נמצאת בבדיקה ותפורסם תוך מספר חודשים. אלה מוצרים שמיובאים מכל מקום: גם ממדינות שאינן ארה"ב או האיחוד האירופי.

    שנית, בישראל כבר היום מכירים בתקינה האירופית והאמריקאית במקרים רבים.
    האירופים לא מכירים בתקינה שלנו.

  7. ק. טוכולסקי :

    תודה תמר
    אני יודע שאי אפשר לסמוך על האוצר מצד שני יש גם בעיה שצריך לקחת בחשבון. שינוי מעמדה של ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת עשוי לשחק לידי האוצר שינצל את הסכמי ארגון הסחר הבאים שבהם עשויה ישראל להדרש לעמידה בסטנדרטים של מדינה מפותחת. כדאי ללמוד מהאירופאים שפשוט העבירו את התמיכות שלהם במלואן מצורה אחת של תמיכות לצורה אחרת של תמיכות וממשיכים לסבסד את החקלאות שלהם בכבדות בצורה של סובסידיות ישירות שלא תומכות ביצור לחקלאי. לדוגאמ תשלום על כל חלקת אדמה מעובדת או כל חיה במשק.

    נו בחיך, ביטול מכון התקנים יביא לך צעצועים מסין סוג ד הביתה.

  8. תמר בן-יוסף :

    טוכולסקי,

    ישראל כבר מזמן במעמד מדינה מפותחת לגמרי בהסכמי הסחר שלה. אתה יכול לקרוא על כך בשלושת הפרקים על היבוא מספרי שהפניתי אליהם. ההגנה בפני יבוא בישראל נמוכה מזו שבארה"ב ובאיחוד האירופי.

    עכשיו, ללא קשר להורדות המכסים שהאוצר יוזם, יש מקום להעלות את הסבסוד החקלאי שלמיטב ידיעתי הוא נמוך מאד יחסית למה שניתן באיחוד האירופי ובארה"ב.עניין המכסים צריך להיבדק פריט פריט.ובוודאי שאין מקום להורדה גורפת מצדנו, ללא מחוות מקבילות מהשותפינו לסחר.

  9. עמית-ה :

    האמת היא שהאוצר מנסה להפטר ממכון התקנים וכל הגנה אחרת על הצרכן כבר המון שנים.
    בכל חוק הסדרים שקראתי ב-10 השנים האחרונות מופיעים סעיפים שמנסים לבטל את המכון.
    במשרד האוצר מאמינים בתחרות ומכיוון שלא מדובר בתופעה רציונלית אין מקום להתמודד איתה רציונלית.
    בנושא סובסידיה לחקלאות, אם אינני טועה ניו-זילנד ואנחנו הן המדינות היחידות בעולם המפותח שאינן מסבסדות חקלאות/ייצור מזון.

  10. שאול :

    היטלי היצף
    מכונים באנגלית antidumping duties, ושווה לקרוא מה מצבם בארה"ב:
    http://tinyurl.com/83p93sx
    המומחה העולמי בנושא הוא צ'אד באון. זה האתר שלו למי שרוצה ללמוד יותר:
    http://sites.google.com/site/chadpbown
    גם בשאר העולם (בעיקר קנדה, הודו, ברזיל ועוד כמה מדינות שהן המשתמשות הכבדות), אני לא מכיר אף אחד שלמד את הנושא ומאמין שהשימוש בהיטלי היצף נעשה שבצורה שמזכירה ולו במשהו את מטרתם המקורית.
    כדי שיהיה בהם אישזהו היגיון, תנאי יסודי הוא שהיצרן הזר יהיה מונופול עולמי. זה תנאי שמתקיים לעיתים נדירות מאד מאד מאד, אם בכלל. קשה לדמיין יצרן עולמי שאם רק הוא יצליח להוציא את היצרן הישראלי מהשוק – הוא יוכל להעלות מחירים. בנוסף, קשה מאד מאד לחשב איזה מחיר הוא "מחיר לא הוגן".

    באשר למכסים, שהם כזכור מיסים עקיפים שפוגעים בעיקר בשכבות החלשות – כבר הבעתי את דעתי כמה פעמים. אבל עכשיו יש לי שאלה ספציפית, כי מה שתמר אומרת בלבל אותי לגמרי: למה מחוות מקבילות משותפינו לסחר משנות משהו בשאלה האם אנחנו צריכים להוריד מכסים? הרי אפילו אם נניח שהורדת מכסים תפגע בנו, למה הורדת מכסים תואמת בטורקיה תשנה משהו?

  11. ק. טוכולסקי :

    לא תהיה שום תחרות בחקלאות כי אין כזה דבר. יש בחירה בין יצור מקומי רצוי בידי המון יצרנים קטנים לבין יצור מקומי בידי כמה תאגידים בכמה ענפים ותלות מוחלטת בסחר חוץ בכל השאר, זאת הבחירה של האוצר.

  12. תמר בן-יוסף :

    שאול,

    בפרקטיקה העולמית יש טיפול בהיצף, המודל של ארה"ב בטיפול בהיצף שימש כדגם אצלנו כפי שכתבתי.

    בפרקטיקה העולמית יש דרישת הדדיות בסחר הבינלאומי.

    אז שוב אתה מספר לי שהתיאוריה אחרת. אני יודעת. אני חושבת שהפרקטיקה צריכה לעורר למחשבה ביקורתית כלפי התיאוריה, ויש כזו.

  13. שאול :

    לא אמרתי שהתיאוריה אחרת. להיפך. אמרתי שהפרקטיקה אחרת. והפרקטיקה אינה קשורה להצדקה שמקובל לתת. וזה אכן צריך לגרום למחשבות בקורתיות כלפי התיאוריה. מאד ביקורתיות. למשל, שהתיאוריה שמצדיקה היטלי היצף היא, אומר בזהירות, מפוקפקת. התיאוריה שאת כתבת – שהיטלי היצף מגנים מפני תמחור שנועד להוציא את היצרן המקוי מהשוק – לא קשורה לאופן שבו הפרקטיקה של היטלי היצף פועלת. אבל ניחא.

    אני חוזר על השאלה – מה טוב בהדדיות? הרי אם נוריד מכסים על ייבוא, את חושבת שיקרו דברים לא רצויים, כמו אבטלה. האם גידול בייצוא יפתור את הבעיה?

    כי אם כן – אז אין מה לדאוג. בכל מקרה גידול בייבוא תמיד היה מלווה בגידול תואם בייצוא. אז אין מה לדאוג?

    אם זו לא הסיבה, מה הסיבה? אני לא מבין את תשובת "כך כולם עושים". הרי גם את, ובטח טוכולסקי לא מקבלים את התשובה הזו ברוב הנושאים האחרים. יש הרבה מאד דברים שכולם עושים והם דרעק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.