אתר האינטרנט של השר נפרץ – ועמו גם הבושה

נושאים איכות השלטון, דעות ב 24.01.12 6:07

ממשלות ישראל בנו מערך מחשוב מרכזי עבור שרתי האינטרנט של משרדי הממשלה לשימושם של השרים, ואפשרו לכל משרד אתר אינטרנט. למרות זאת, יש שרים המשתמשים באתרים פרטיים שאינם זוכים לאבטחת המידע הממשלתית. לאור תופעת פריצות ההאקרים, על השרים לקחת בחשבון בעיה זו ולחסות תחת אבטחת המדינה

מאת: מנחם לוריא

ממשלות ישראל השקיעו הון עתק בבניית מערך מחשוב מרכזי עבור שרתי האינטרנט של משרדי הממשלה. לכל משרד ממשלתי יש אתר אינטרנט ובו מידע על פעילותו ואמצעים שונים ליצירת קשר עם הציבור. שלל האתרים מאוגדים תחת שם המתחם gov.il על מנת לאפשר גישה נוחה למשתמש/לאזרח בבואו לאתר את המסמך או את המידע הרלוונטי מתחומי עיסוקו של מדרש ממשלתי זה או אחר.

לכמה וכמה שרים וסגנים יש אתרים אישיים, לאף לא אחד מהם במסגרת המתחם של המשרדים עליהם הם מופקדים. במקרים רבים האתרים קיימים אך לא מעודכנים. חיפשתי, וגם מצאתי, שני אנשי ממשל שמחזיקים אתר פרטי פעיל: מיכאל איתן, השר לקשר עם הציבור, ודניאל איילון סגן שר החוץ.

מיכאל איתן, השר לקשר עם הציבור:

למיטב ידיעתי, למשרד שבראשו עומד מיכאל איתן אין אתר אינטרנט ממשלתי. מיכאל איתן מתחזק אתר אישי שבאמצעותו הוא שומר על קשר עם הציבור. יאמר לזכותו שהאתר מעודכן, והשר איתן או אנשי לשכתו מגיבים לכל פנייה דרך האתר ועושים זאת במהירות וביעילות.האתר הפרטי של מיקי איתן הוא האתר המשקף את פעילותו כשר בממשלה, והוא חסר כל זיקה לשרתי ממשל זמין לרבות אבטחת מידע. במקרה הזה וכיוון שמדובר באתר שאין לו רע בממשל זמין, הרי שהאינטרס לפגוע בו הוא גדול, שכן מדובר בפגיעה אישית בשר מכהן ובפעילות שלו במסגרת הממשלה.

שר התחבורה ישראל כץ:

ישראל כץ שולח ידו בכתיבה ובה התבטאויות מעולם האידיאולוגיה הפוליטית שלו, לרבות עיסוקו כשר התחבורה. אולם הוא עושה זאת באתר הפרטי של אזרח אחד, ששמו בנימין נתניהו שהוא גם ראש הממשלה המכהן. אמנם למשרדו יש אתר, אך באתר משרד התחבורה השר איננו מתבטא וכל ההודעות שיש שם הן הודעות דובר השר המועסק על ידי לשכתו.

דניאל איילון סגן שר החוץ:

דניאל איילון פעיל מאוד בתחום ההסברה שעליו מופקד משרד החוץ. הפעילות שלו היא אינטנסיבית. אפשר להתווכח עם התוצאה, אבל אי אפשר להתווכח על העובדה שמדובר בסגן שר חרוץ. דניאל איילון מחזיק אתר פרטי שגם הוא פעיל ומשקף את פעילותו של סגן השר הן במסגרת משרד החוץ והן במסגרת הפרלמנטארית.

לכאורה הכול כשורה, ברם, האתר עצמו נבנה על ידי חברה פרטית עימה התקשר האזרח דניאל איילון. האתר רשום על שם דניאל איילון ומציין את כתובתו המדויקת ואת שם החברה המתחזקת את האתר. למרות שהאתר מכיל פעילות במסגרת תפקידו של דניאל איילון כסגן שר, הוא איננו רשום במתחם gov.il של הממשלה, איננו רשום על שם ממשלת ישראל או מדינת ישראל ואיננו מנוהל או מתוחזק על ידי אף רשות ממשלתית. האתר אינו מאוחסן בחוות השרתים של מדינת ישראל, למרות שיש בו מידע על פעילות ממשלת ישראל בקשר ליחסי החוץ שלה מנקודת מבט של בעל האתר.

בתאריך 9 בינואר 2012 נעשו ניסיונות, וייתכן ואף הצליחו האקרים, לפרוץ לאתר, כך שגם את שירותי אבטחת המידע של המדינה האתר איננו מקבל.

רובם המכריע של השרים פשוט אינם טורחים להתבטא בכתב באמצעות אתרי משרדיהם. ואלה שכבר כן מתבטאים, עושים זאת באתרים הפרטיים שלהם, או של חברי מפלגה שלהם, אך לא באתרי ממשל זמין.

כשבשיח הציבורי "כיכב" עניין של פריצה לאתרים וגניבת מידע, אותם שרים, שעושים שימוש באתרים פרטיים, מאתגרים למעשה את אותם פורצים, מהווים פוטנציאל היפגעות שיהיה קשה להסביר אותו. האקר שיפרוץ לאתר של השר איתן וישחית את פניו (והשחתת אתרים קורית יום יום ושעה שעה באינטרנט הישראלי), מצליח לנכס לעצמו הצלחה שקשורה בפגיעה באושיות המדינה. לאותו האקר לא משנה שהאתר שהשחית הוא אתר פרטי, שכל קשר בינו לבין משילות ושלטון בישראל מקרי בהחלט.

זוהי בושה ומנהל בלתי תקין ששרי ממשלת ישראל לא עושים דבר וחצי דבר על מנת לעשות שימוש באתרי הממשלה, ולדווח ולעדכן את האזרחים בקשר לנעשה במשרדיהם, אך כן עושים זאת באתרים חוץ פרלמנטאריים פרטיים.

פורטל gov.il ממשל זמין הוא אמצעי מצוין לקבל שירותים שונים מהמדינה מבלי לקום מהכיסא ולסור לנציגות המקומית של המשרד, ועל כך ראוי הפורטל לציון לשבח, ברם בכל הקשור לקשר עם הציבור, עדכון הציבור וניצול הפוטנציאל של רשת האינטרנט על מנת להרחיב את הקשר עם הציבור ואת הבסיס של הדמוקרטיה והמשילות, כל אלה נעדרים מאתרי הממשלה, ונעשים במתחם הפרטי תוך סיכון פוטנציאלי לשמה הטוב של המדינה ולהגנה על המידע שבה בכלל, וזה הממשלתי בפרט. האם לא עדיף ששרי הממשלה יחסו תחת אבטחת המידע והזמינות של ממשל זמין, שראוי לציון ודווקא לטובה.

זוהי בושה שאישים פוליטיים, פעילים מאוד בתחומי עיסוקם, לא מתקשרים עם הציבור באתרים הרשמיים של הממשלה, אלא באתריהם הפרטיים. אני מקווה, אך לא יודע, שהאתרים שהבאתי בדוגמאות אינם ממומנים בכסף ציבורי, אלא בכספם הפרטי של בעליהם.

ושורה לסיכום: האתר הממשלתי הנצפה ביותר מבין אתרי ממשל זמין הוא האתר של משרד החינוך שגם לעומד בראשו אתר פרטי הרשום בארה"ב והמנוהל על ידי חברה פרטית מישראל וגם שם, ראה זה פלא, מתבטא השר אודות פעילותו כשר בממשלת ישראל…