חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סיוע בשכר דירה – דרך ללא מוצא

נושאים דעות, הפנקס פתוח והיד כותבת, שיכון ושלטון מקומי ב 12.01.12 3:10

 מהי המשמעות של העדפת המדינה לעזור לזכאים בסיוע בשכר-דירה ולא בדיור-ציבורי – סיפור אחד לדוגמא

מאת: הרב עדית לב

מדינת ישראל צמצמה עם השנים את מספר הדירות בדיור הציבורי, ולמשפחות הזקוקות לסיוע ניתן סיוע בשכר דירה והמשפחות נשלחו לשכור דירות בשוק החופשי בתנאי השוק החופשי. המשמעות היא שאנשים בעלי הכנסה נמוכה נאלצו למצוא בעלי דירות פרטיים שישכירו להם דירות. לעתים בשל החובות אין להם צ'קים, והם צריכים לבקש מבעלי הדירות להשכיר להם על בסיס תשלום מזומן חודש בחודשו, לעתים אין להם ערבים, והם צריכים להתחנן בפני בעלי הדירות לוותר על תנאי זה להשכרה. לעתים הם צריכים לבקש את שני הדברים.

המדינה שנותנת סיוע בשכר דירה, נותנת סיוע נמוך שאינו מכסה את העלות הממשית של ההשכרה, ולמעשה בעצם זה שהמדינה בוחרת לעבוד דרך הסיוע בשכר דירה היא מסייעת לבעלי הדירות יותר מאשר לנזקקים. היא גורמת לכך שעלות שכר הדירה עולה, ומכיוון שהיא לא מעדכנת את הסיוע על פי העלייה בשכר הדירה – היא מגבירה את מצב המצוקה בהסתכלות לאורך זמן.

לאחר מחאת הקיץ החל דיון ציבורי על הקושי במימון הדיור (קנייה או שכירות), ועלה לתודעה הציבורית הנושא של מחוסרי הדיור, ביניהם 2200 משפחות הזכאיות לדיור ציבורי ואין דירות לתת להם. שר השיכון אטיאס מדבר שוב ושוב על כך שתוך שנתיים המצוקה הזו תפתר ומציע פתרון של שכר דירה של 3000 ש"ח לחודש (בהתעלם מכך ש- 3000 ש"ח היום יהיו פחות עוד חמש שנים).

חייה של סמדר עקרי וילדיה נפגעו כתוצאה מהבחירה של הממשלה בסיוע בשכר דירה על פני דיור ציבורי. סמדר, אם חד הורית ל- 4, זכאית לדירת דיור ציבורי בחולון, אבל אין, ולכן מדינת ישראל שולחת אותה לשכור דירה בשוק החופשי. סמדר תקבל 1500 ש"ח בחודש עבור שכר הדירה, אבל בחולון (שבה היא גרה) אי אפשר להשכיר דירות בסכום הזה, והדירות הזולות ביותר עולות בסביבות ה- 3000 ש"ח. סמדר פושטת רגל (כתוצאה מחובות שצבר הגרוש שלה), ולכן אסור לה להחזיק פנקס צ'קים, היא מקבלת 2000 ש"ח קצבת נכות (בשל מחלת הסרטן שממנה סבלה ושהותירה אותה עם קושי לעבוד במשרה מלאה), היא עובדת כפקידה בדואר ומרוויחה עוד כ- 2000 ש"ח לחוד, ו-1500 ש”ח של סיוע בשכ”ד שהזכרנו קודם לכן. מזונות הגרוש שלה לא משלם.

כך שלרשות סמדר וילדיה יש הכנסה של 5,500 ש"ח, מתוכה 3,000 ש"ח צריכים ללכת לתשלום שכר דירה, ו- 2,500 ש"ח יישארו לכל השאר (אוכל, מים, חשמל, טלפון, אינטרנט, תרופות, צרכי בי"ס וסתם – לחיות…). לפני כחודשיים סמדר עברה לגור עם ילדיה ברחוב אחרי שמשרד השיכון שלל לה (שלא בצדק)   את הסיוע בשכר דירה. בינתיים הוחזר הסיוע, והוצע לסמדר דיור ציבורי בפריפריה, ילדיה של סמדר שהם כבר גדולים רוצים להשאר בחולון, שם הם רוקדים בלהקת מחול, ויש להם משפחה (אבא) וחברים. אחרי חודש ברחוב סמדר החליטה לחפש דירה בשכר דירה, ולהצטמצם בשאר ההוצאות על מנת לעמוד בעלויות הכבדות. ואז עלו הבעיות הנוספות, אין צ'קים ואין ערבים. כבר חודש שסמדר מחפשת דירה אבל לא נמצא בעל הבית הפרטי שיסכים לתת לה לגור ברכושו תמורת הבטחתה לשלם מדי חודש, וללא ערבים.

סמדר וילדיה היו ברחוב, דיור ציבורי אין! סיוע בשכר דירה – לא באמת עוזר להם, ואין ישועה.

זו לא הפעם הראשונה שסמדר וילדיה ברחוב, בפברואר 2010 הם היו בדיוק באותו מצב, בפעם הקודמת קיבלה סמדר סיוע מתורמת פרטית דרך הקרן לידידות, הפעם היא קיוותה לקבל דיור ציבורי שיבטיח לה קורת גג לאורח זמן, אך לאחר זמן כה רב ברחוב ללא פתרון, סמדר פנתה לאמא שלה ולאחותה המתגוררות ביחד בדירת דיור ציבורי בחולון וביקשה מהן לאפשר לה ולילדים להתגורר יחד איתן. האם והאחות הסכימו, וסמדר עברה יחד עם הילדים לדירת האם. דו"ח של משרד הרווחה שנכתב בעקבות המחאה סיכם נתונים מלשכות רווחה ברחבי הארץ, מדובר על יותר מ- 20,000 משפחות שנזקקים לסיוע בדיור. המשמעות היא שאנשים רבים מאוד חיים כיום ברחובות, על ספות של חברים ומשפחה, או משלמים שכירות גבוהה כל כך שלא נותר להם די לשאר צורכי החיים.

שר השיכון מבטיח שתוך שנתיים הוא יפתור את בעיית 2200 זכאי הדיור הציבורי של משרד השיכון (ולא דיברנו על 38,000 זכאי הדיור הציבורי של משרד הקליטה, ועל אלו שזכאים לסיוע בשכר דירה ולא זכאים לדיור ציבורי ואלו שלא עברו את סף הזכאות – אבל לא שורדים). שנתיים זה המון זמן לילדים ולמבוגרים שאין להם איפה לגור.

הגיע הזמן שמדינת ישראל תיקח אחריות על אזרחיה ותושביה, ותדאג גם לזכות שלהם לדיור.

זוהי זכות מוסרית, חובה יהודית ואנושית המוטלת עלינו כחברה,

אסור לנו לקבל את המצב בו אנשים מבוגרים וילדים מתגוררים ברחובות ללא פתרון,

ובחורף הזה יש עשרות שנמצאים ברחוב, והרבה יותר מכך שמסתובבים בין משפחה וחברים שמאפשרים להם להניח את הראש לכמה ימים, עד שהם עוברים הלאה. מדינה עם יכולות כמו שלנו, לא צריכה לאפשר לאף אדם לחיות ברחוב, אבל במדינת ישראל של היום אפילו ברחוב אסור להיות, ויש צווי פינוי למאהל התקווה ומאהל קרית שמונה.

צוות הדיור של האסיפה הארצית יצא עם קמפיין דיור, והוא מזמין את כולנו להצטרף!

לפני חצי התמלאו הרחובות באוהלים בגלל מצוקת דיור, המצוקה הזו עדיין פה, והמדינה שלנו חייבת לשנות את גישתה, אסור שיהיו אנשים ללא דיור!

 כתבה במבט על סמדר וילדיה, 1.1.12 מהדקה ה- 20:55: http://www.iba.org.il/

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. הדרך אל הרחוב מתחילה בסיוע בשכר דירה • מחאת הדיור :

    […] פורסם לראשונה בעבודה שחורה […]

  2. דליה :

    מזעזע. המדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה לספק דיור לאזרחיה. השוק החופשי אינו פתרון. הבעיה היא שהממשלה בפעילותה במנהל מקרקעי ישראל מתנערת מאחריותה ומתנהגת כגורם פרטי השואף למקסם רווחים. מנהל מקרקעי ישראל, מייקר את עלות הקרקעות לבנייה, ובכך מייקר את מחירי הדירות לאלה הנזקקים להן גם בקנייה וגם בשכירות.

  3. סיוע בשכר דירה – דרך ללא מוצא | שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם :

    […] הדברים התפרסמו לראשונה בעבודה שחורה […]

  4. ביום שאחרי הפינוי – ניוזלטר לפרשת "וארא" | שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם :

    […] – סיפור אחד לדוגמא מאת הרב עידית לב פורסם ב"עבודה שחורה" וב"אתר המחאה הראשי". הרב אריק אשרמן במכתב פתוח […]

  5. The Day After the Eviction: Newsletter Parashat “VaEra” | Rabbis for Human Rights :

    […] to help with rent and not provide public housing? Rabbi Idit Lev gives one example in “Black Labor” and “The Main Protest” Site. Rabbi Arik Ascherman in an open letter to the […]

  6. ליאת :

    היהודים אולי לא יודעים לעשות מדינה
    אם הם רואים את הפרט רק כאובייקט ולא כאדם בעל זכויות שיש בהן כבוד בסיסי לאדם ודיור הוא אחד מהם אז זה מעלה בי מחשבות נוגות על סדרי העדיפויות של מנהלי המדינה הזאת.
    הרי ברור שיש המון כסף במדינה הוא רק לא מחולק נכון טייקון שמכניס לכיס שלו מיליארדים ומעסיק עבדים בשכר מינימום שלא מצליחים לחיות בכבוד בסיסי זה עוול שזועק לשמיים.
    כי הכסף של הטייקון הוא בעצם הכסף שלנו המדינה מכרה את נכסייה בגרושים לטייקונים על מנת שישלמו לה מיסים והתנערה מהאזרח הקטן מדינה זה לא עסק של אף אחד..

  7. לקסי :

    ליאת,
    אלה לא "היהודים", אלה מאמינים פנאטיים בדת אחרת, הממון הוא אלוהיהם ו"דוקטרינת וושינגטון" היא תורתם.
    בני האדם – לפי אמונתם אינם אלא מכשירים ליצירת עוד הון בידי אלה שמוכשרים לרכזו בידיהם.
    משה שלהם היא איין ראנד והילל ושמאי שלהם הם החברים מילטון פ' וג'ורג' ש'.
    סיני שלהם היא שיקגו ומלכי צדק שלהם הם מגי ת' ורונלד ר'.
    הדת הזו השתלטה על העולם במהלך חד של כמה עשורים ומרגע שהשתלטה הבאישה.
    מחאות הקיץ האחרון הן אתחלתא דגאולה ממכתה של כת זו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.