האם בלוגים יכולים לסייע בקיצור המלחמה? הצעה לדמוקרטיה ישירה
המטרה לשמה נוסד האתר הזה היא ניקוי אורוות במפלגת העבודה, דרך התכתבות ושיחה
בין בוחרים ונבחרים. אך למרבה הצער, עכשיו כולנו חושבים על דברים אחרים.
המלחמה בצפון הניבה אמנם כמה מכתבים מאתגרים, זועקים ואפילו נוקבים,
שכמה מהם אף פורסמו כאן. ובכל זאת, זמן מלחמה הוא לא ממש זמן לצפות בו לשיחה
עם הנבחרים שלנו, ובטח לא זמן לניקוי האורוות שרצינו.
בימים אלה אני מרגיש שאין לי ממש טעם לכתוב לעמיר פרץ או לאהוד אולמרט.
הם יושבים להם באיזה בור, מוקפים בגנרלים. קולו של האדם, האזרח, הבוחר – אינו נשמע.
לכן חשבתי להציע לכם להמשיך להשתמש בתקופה הקרובה בגישת הדמוקרטיה הישירה,
אך בהקשר לדיון אצל חנן כהן: "הבלוגים יכולים לסייע בקיצור המלחמה".
לפי הבנתי, סיום מהיר ומוצלח (מבחינת ישראל) של המלחמה תלוי בעיקר בהתערבות בינלאומית
מגובשת ונחושה, שתכפה על לבנון והחזבאללה את קיום החלטה 1559, ותכפה על הצדדים חילופי שבויים.
בשני הצדדים הלוחמים יש יותר מדי גורמים בעלי אינטרס בהמשך המאבק, ויותר מדי גורמים חלשים
ו/או טיפשים שנגררים להמשך המאבק.
לחץ בינלאומי תקיף הוציא את סוריה מלבנון ללא לחימה.
לחץ כזה יכול גם להרחיק את חזבאללה מגבול הצפון.
לחץ כזה מועיל יותר מעשרת אלפים גיחות של חיל האוויר.
לחץ כזה היה יכול (תיאורטית) גם להחזיר אותנו לקוי 67
(אל תדאגו, זה לא יקרה, כי יש לנו את יהדות ארה"ב שמחזיקה את האמריקאים בביצים).
אז אם אנחנו, ישראלים ולבנונים, רוצים לסיים את המלחמה הזו מהר,
אין לנו טעם לזעוק רק למנהיגים שלנו שינהגו בהיגיון. אנחנו צריכים ללכת צעד אחד הלאה.
אנחנו צריכים לפנות למנהיגי העולם שיצילו אותנו ממנהיגים קיצוניים,
חלשים וטיפשים, שמנהלים את המלחמות האלה על גבנו.
כפי שהצליחה הקהיליה הבינ"ל להוציא את הצבא הסורי מלבנון, עכשיו ביכולתה
להרחיק את החזבאללה מגבולנו, ולהחזיר את השקט ללבנון ולצפון ישראל.
כן, מכתבים יכולים להשפיע, ביחוד אם מי שכותב/ת אותם נמצא/ת בעיר מופגזת,
בין אם חיפה או בירות.
אז מכתבים באנגלית, בערבית ובצרפתית בבקשה, ואנא שלחו העתקים ל"עבודה שחורה".
להלן רשימה חלקית מאוד, חלקה לא בטוח מעודכן.
אשמח אם תשאירו תיקונים בטוקבק.
( המקורות: אתרים של גרינפיס, עצמאות למזרח תימור, התארגנות לפירוז גרעיני, ועוד).
1. ראש ממשלת לבנון, פואד סיניורה : [email protected] (נראה כמו כתובת של דובר בפרלמנט)
הייתי כותב לו מכתב על הנאום שאני מציע לו להפנות לתושבי ישראל.
2. מלך ירדן, ה"מ עבדאללה השני: [email protected] (מרכז ההסברה) או אולי מכאן – משוב באתר המלך.
3. נשיא מצרים, חוסני מבארכ: [email protected] (כן, אני יודע, עלוב, זה מה שמצאתי)
4. שגרירי חברות מועצת הביטחון באו"ם – הרשימה המלאה כאן
5. מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן: [email protected]
6. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל: [email protected]
7. נשיא רוסיה, פוטין: [email protected]
8. נשיא צרפת, שיראק: כל הלינקים שמצאתי לא עבדו, ובאתר הנשיאות אין דרך ליצור עמו קשר. אולי אפלטון יודע? הוא כתב לו בעברית
9. קונדוליסה: [email protected]
10. וכמובן, ג'ורג' וו. (במיוחד ליונית) [email protected]
קריאה מומלצת – יואב קרני ב"רשימות"
נערך על ידי יוחאי
תגיות: בלוג, לבנון, מלחמת-לבנון-השניה
22 ביולי, 2006 בשעה 2:14
על העבוד. אספת מיילים גם של מנהיגים מכל העולם. עבודה שחורה ויסודית.
אני חושש שלמרות מיילים רבים, יש גם לעולם אינטרסים משלו. אני מתכוון לארצות הברית.
יש סיכוי שארה"ב מעודדת אותנו להכות בחיזבאללה ולהמשיך במלחמה מתוך רצון לראות שלוחה של איראן מוכה. אם חיזבאללה יפסיד במערכה, תהיה זאת מכה קשה לאיראן ונצחון לארה"ב. זה ישפיע על העימות בנושא הגרעין, ולא רק. גם על עיראק, בה כבר יש עימות, יכולה להיות השפעה. השיעים הקיצונים בעיראק, שנתמכים וממומנים על ידי איראן יכולים לראות כיצד החיזבאללה בלבנון מוכה על ידי המערב, וננטש על ידי איראן. כאשר ייראו השיעים העיראקים שבני ברית אחרים של איראן מוכים וננטשים, הם ייחלשו.
אולי כל זה נשמע קונספירטיבי, אבל למה רייס מגיעה בשבוע הבא לאיזור ומצהירה שהיא פוסלת הפסקת אש מהירה? מה האינטרס של אמריקה.
טוב, ובנימה אופטימית, למי אתה רוצה שאני אכתוב?
22 ביולי, 2006 בשעה 2:25
אני חוששת שבוש לא יוכל להתמודד עם האנגלית שלי….
22 ביולי, 2006 בשעה 2:28
למי שאתה חושב שיהיה קשוב לך. לפי דבריך (ההגיוניים למרבה הצער) – מנהיגי אירופה / ערב.
22 ביולי, 2006 בשעה 2:28
אז תכתבי למי שבאמת מושך בחוטים: צ’ייני.
22 ביולי, 2006 בשעה 2:29
אבל לגב’ רייס יש דוקטורט!
22 ביולי, 2006 בשעה 15:11
והם יכולים גם להגיע להפגנה הערב בככר רבין..
22 ביולי, 2006 בשעה 16:31
כן, בהיסטוריה של רוסיה או משהו כזה.
22 ביולי, 2006 בשעה 16:33
לא נראה לי שצ’ייני ישמח לשמוע ממישהי שמשתפת פעולה עם הליגה הלא רשמית נגדו…
סתם תהיה – מה אתה חושב שאפשר להשיג מלכתוב לאנשים האלו? לא עדיף, אם כבר, לפנות לציבור שלהם, זה שיודע להרים הפגנה כשצריך?
22 ביולי, 2006 בשעה 16:49
גם זאת אפשרות. איך נפנה לציבור שלהם? איזה צינורות קיימים?
אגב, את מגיעה להפגנה? אני עדיין מתלבט…
22 ביולי, 2006 בשעה 18:00
יאללה, אני הולך להפגנה…
23 ביולי, 2006 בשעה 12:45
עפ"י הצעתך, אני צריך לפרסם כאן רשימת מיילים של העיתונים הנקראים ביותר באירופה, בארה"ב ובמדינות ערב. מה דעתך?
23 ביולי, 2006 בשעה 16:50
עיתונים זה רעיון לא רע בכלל. רצוי כאלו עם תפוצה.
מה אני רואה, יוחאי, אתה כותב בגרמנית?
24 ביולי, 2006 בשעה 11:56
אם את תכתבי, אני אעשה את העבודה השחורה של למצוא לך למי לשלוח.
24 ביולי, 2006 בשעה 22:33
Ja. Ich kann Deutsch sprechen und schreiben.
אבל אני חייב להודות שנעזרתי בכלי תרגום כשתבתי את המכתב לקנצלרית…