מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הדרת נשים – טורפדה יזמה של האוצר להדרה נוספת
מי כאן הפופוליסט? שר האוצר, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, זועם על שנמנעה העלאה נוספת של גיל הפרישה לנשים
מאת: אבי דבוש
בעקבות אישור חוק גיל הפרישה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, "זעם" שר האוצר, שטייניץ, על "הפופוליזם" שניצח. שטייניץ הגדיל לעשות ותקף את החקיקה, הדוחה בחמש שנים את העלאת גיל הפרישה לנשים, כחקיקה שתפגע בנשים ותצמצם את כספי הפנסיה שלהם. זאת, לאחר מאבק שהובילו חברות כנסת כזהבה גלאון, בשיתוף פעולה הדוק ואפקטיבי עם ארגוני נשים ושינוי חברתי בכלל.
כמעט טעינו להאמין ששיקולי דאגה לשוויון מגדרי, ברוח הימים הללו, תקפו את שר האוצר. במבט שני, גם אם "רק" טובת המשק עומדת לנגד עיניו, אין זו אשמה. לכאורה, המהלך להעלאת גיל הפרישה לנשים הוא מהלך כלל עולמי, הנובע מחוסר ברירה, בשל עליית תוחלת החיים והפער האקטוארי שנוצר, בשל כך.
עד כאן הכל נכון. אבל, אלוהי המהלכים הכלכליים המוצלחים נמצא ברוחב המבט ובפרטים הקטנים. משק התעסוקה הישראלי הוא משק מקוטב, שיאן פערים כלכליים- חברתיים בכלל ופערי מגדר , בין גברים ונשים, בפרט. שכר נשים בישראל הוא שני שלישים בלבד משכר הגברים. שיעור הנשים העובדות נמוך משיעור הגברים העובדים, והפער גדל עם השנים. למעשה, למרות העלאת גיל הפרישה ל- 62, לפני עשור כמעט, למעלה מחצי מהנשים מעל גיל 61 אינן עובדות. לכל אילו יש משמעות אחת: פנסיה מדולדלת וזקנה בעוני נוראי, תוך הסתמכות על קצבאות זעומות של הביטוח הלאומי.
הסיבה לפערים אילו נעוצה במדיניות מפלה של מעסיקים כלפי נשים. האפליה, חלקה ממוסדת ומעוגנת בחוקים, וכזו הקיימת גם במשרדי הממשלה, מייצרת מצב בו העלאת גיל הפרישה תייצר מלכודת עוני לנשים בגילאים מתקדמים, שיאבדו את מקום עבודתן, אך לא יקבלו את רשת הביטחון המתאימה לקראת יציאתן לפנסיה.
מהלך של העלאת גיל הפרישה לנשים יכול להוות בשורה חשובה עבורן. הוא יכול להיות תוצאה של שינוי מהפכני בשוק התעסוקה הישראלי שישיג שוויון בפרמטרים הרלונטיים ויאפשר תמיכה כלכלית נאותה בנשים היוצאות לגמלאות. הוא לא יכול להיות הצעד הראשון בהשגת השוויון.
הממשלה בישראל מונהגת על ידי מי שטבע את המושג "יתנו- יקבלו". גם כאן חובות המדינה כלפי הנשים העובדות בישראל, הם אדירים ומקדימים את החובה והזכות לאחר את גיל הפרישה, בהתאמה לתוחלת החיים העולה. הרצינות והאחריות מחייבות הליכה למהלך רציני ומדיד, "קו משווה" מגדרי, שיקדים את העלאת גיל הפרישה ויהווה תנאי להתנעתו. מהלך כזה יכלול חקיקה, תכניות לתמרוץ מעסיקים, ניטור ואכיפה של שוויון ההזדמנויות, הסברה, פעולה לייצוג הולם, התאמת מקומות עבודה ועוד.
ההגדרה הויקיפדית ל"פופוליזם" טוענת כי פופוליזם הוא סגנון פוליטי, המכוון את מסריו לדאגותיו החברתיות והכלכליות של הציבור, ונוטה להציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל. כאשר בוחנים את ההצעה המשרד אוצרית להעלאה חפוזה של גיל הפרישה, ללא התייחסות למצב הקיים ולמכלול ההשלכות, תחליטו אתם מי הפופוליסט.
אבי דבוש, מנהל תוכניות, שתיל
תגיות: גיל הפרישה לנשים, הדרת נשים, יובל שטייניץ, משרד-האוצר, נשים-עובדות, פופוליזם, פנסיה, פערים-חברתיים
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
5 בינואר, 2012 בשעה 22:33
האוצר הוא גם פופוליסט וגם מטעה את הציבור, מטרתו איננה טובת הציבור כי אם הגשמת האג'נדה הפיאודלית.
רק חברה פיאודלית חדשה תקטין את תוחלת החיים ותאפשר הקטנה של ההשקעה במערכת הבריאות.
6 בינואר, 2012 בשעה 22:00
אבי, שכחת לציין שאתה חבר הנהגת מפלגת התנועה הירוקה. אל תתבייש בזה!