חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הביטוח הלאומי – האם הקריטריונים לאובדן כושר עבודה אינם מצומצמים מדי?

נושאים הפנקס פתוח והיד כותבת, רווחה ושירותים חברתיים ב 21.12.11 13:00

רבנים לזכויות האדם מסייעים בטיפול בשכבות מוחלשות. להלן סיפורה של אישה שאיבדה כושר עבודה, וזקוקה לקצבת נכות מהביטוח הלאומי. אלא שהביטוח הלאומי לא אישר לה זאת. המאבק הוא קפקאי

מאת:עידית לב


"אלוהים, תן לי את האומץ לשנות את שאני יכול לשנות, את הכוח לשאת את מה שאיני יכול לשנות, ואת התבונה להבדיל ביניהם."

תשמעי, אנחנו רק מוקד מופרט – סיפור קפקאי בעידן של רווחה מופרטת

6 שנים שאני עובדת ברבנים למען זכויות האדם, במרכז הזכויות בחדרה שמטפל בבעיות תעסוקה והיעדר תעסוקה של השכבות המוחלשות באזור. העבודה במרכז הזכויות היא חוויה מאנית – דפרסיבית, עם עליות וירידות לרוב.  יש ימים בהם אנחנו מצליחים, וההצלחות לרוב לא דרמאטיות למביט מן החוץ: מצליחים לקבל סיוע בשכ"ד לאדם שלא הצליח לבד; מצליחים לעזור לאדם לקבל קצבת נכות שכל כך הגיעה לו. לפעמים אנחנו לא מצליחים. וגם הכישלונות הם לכאורה קטנים -זה חלק מהמשחק השוחק.

אך לפעמים זהו חוסר הצלחה ענק וכואב: אישה שסובלת מבעיות רפואיות קשות, שלא מצליחה לעבוד, לא מצליחה להתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, אבל המדינה לא מכירה בזכאותה לקצבת נכות, לא מכירה בזכאותה לדיור ציבורי, והיא צריכה לחיות מקצבת הבטחת הכנסה ומסיוע (נמוך) לשכר דירה.

את א'. אנחנו מלווים כבר חמש שנים, היא משתתפת בקבוצת הפעולה שלנו, מקפידה להגיע לכל מפגש, ולרוב שותקת – אלא אם כן פונים אליה. לפני כחודשיים היא ביקשה סיוע להגיש בקשת נכות, היא ביקשה לספר לי ורק לי את הבעיות הרפואיות שלה, כי היא מתביישת. ישבנו רק שתינו בחדר, והסיפור התחיל להתגלגל, א'. היא חד הורית, היא עבדה ופרנסה את עצמה ואת שני ילדיה, עד שחלתה בשחפת. המחלה המידבקת הזו מטופלת על ידי אנשי משרד הבריאות שמגיעים הביתה לוודא שהחולים אכן לוקחים את התרופות ועושים את הנדרש מהם, אך כשאותם אנשים הגיעו לביתה, הם התמגנו (ובצדק) מפני המחלה.

א'. הבינה שהיא מסוכנת לציבור, היא גם הבינה שהיא חולה במחלה שמפחידה את סביבתה, והיא מקפידה לא להגיד את השם בקול רם. לאחר שנתיים שהשחפת הייתה פעילה, א' “הבריאה", אך נשארה עם פגיעה גופנית שלא מאפשרת לה לחזור לעבודה הפיזית שעשתה קודם לכן, כמגהצת בניקוי יבש. בנוסף התווספה לשק המחלות התמודדות עם קשיים נפשיים מרובים. למרות השק הזה, הלא פשוט בכלל לנשיאה, א' לא הצליחה לקבל קצבת נכות. מבחינת ביטוח לאומי היא יכולה לעבוד ולהשתכר כאדם בריא. אחוזי נכות נמוכים משליכים גם על הזכאות לדיור ציבורי. א'. בעזרתנו החליטה לא לוותר הפעם, ולערער!

א'. הגיעה היום למשרד, כי תוך כדי המסע המחודש בניסיון לקצבת נכות היא נשלחה להביא טפסים מהרווחה , שטעו במילוי הטפסים בתאריך הלידה שלה, והם לא עונים לטלפון ואי אפשר להיכנס ללשכה ללא פגישה, וא'. לא מצליחה לקבל מהם טפסים מתוקנים (התקשרנו, ביקשנו – מחר אמורים להיות טפסים חדשים מוכנים, נקווה). בנוסף נשללה לה גם הזכאות להנחה בתחבורה ציבורית (זכאות של מקבלי קצבאות קיום), והיא תצטרך בקרוב לנסוע לת"א לראות רופאים של ביטוח לאומי במסגרת הערר על אחוזי הנכות. במוקד הטלפוני המופרט ענתה הפקידה שא' לא זכאית כי היא מקבלת את הקצבה רק מיולי 2011. אבל א' מקבלת את הקצבה מ- 2004, ובשנה שעברה היא קיבלה את ההנחה. בשלב הזה ענתה המוקדנית – אנחנו מוקד מופרט, אנחנו לא יודעים כל מה שביטוח לאומי יודע…. שאלתי האם אפשר לדבר עם נציג של ביטוח לאומי? התשובה הייתה לא, צריך ללכת לסניף. אז לא' יש עוד מטלה ללכת לסניף ולברר למה לקחו לה את הזכאות למה שמגיע לה.

כשא' יצאה מהמשרד חשבתי על התפילה של תוכניות 12 הצעדים: "אלוהים, תן לי את האומץ לשנות את שאני יכול לשנות, את הכוח לשאת את מה שאיני יכול לשנות, ואת התבונה להבדיל ביניהם."

האמונה שלי בזכויות הבסיסיות של אנשים דוחפת אותי לסייע לא'. לנסות לעזור לה לעבור את המשוכות הבירוקרטיות השונות, זכאות להנחה בתחבורה ציבורית, בקשה להגדלת הסיוע בשכר דירה, ערר על אחוזי הנכות. אבל אם היא תפסיד בערר על אחוזי הנכות, והמדינה שוב תגיד לה שהיא יכולה להתפרנס מעבודה (והיא לא!), איך היא תצליח להתמודד עם ההפסד? איזו תקווה תהיה לה?

הקצבה שהיא מקבלת היום לא מספיקה להם למחייה, בימים שלפני ה- 14 לחודש (מועד קבלת הקצבה) אין לה כסף לאוכל לה ולילדיה. הבן שלה לא יוצא לטיולי בי"ס כי היא לא יכולה לעמוד בתשלומים (ולמרות שזה אסור להשאיר אותו בבית, לא נותנים לו לצאת).

איזו תקווה תהיה לנו? יש כל כך הרבה שצריך תיקון, ההגדרות של ביטוח לאומי לאובדן כושר עבודה מצומצמות מדי, הקריטריונים של דיור ציבורי מוציאים החוצה אוכלוסיה גדולה שצריכה לקבל את העזרה הזו מהמדינה.

הימים האלו, בהם אנחנו יושבים מול אדם רעב, אישה ללא קורת גג, אדם שאינו יכול לשלם על התרופות שלו – הם ימים קשים לכל מי שעובד במרכז זכויות, ובחורף הזה, הקר כל כך, אחרי הקיץ החברתי המדהים שהיה – יש ימים שזה אפילו קשה יותר.

התחלתי לכתוב את הטור הזה מתוך אפיסת כוחות של הימים האחרונים, יותר מדיי מקרים שלא נפתרו, ואפילו שינוי מדיניות, אם יצליח, ייקח הרבה זמן ולא יפתור את המצוקה של כאן ועכשיו. תוך כדי כתיבה עלתה בי האמירה ממסכת אבות: “הוא היה אומר, לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל.” (ב, ט"ז).

הרב עדית לב

רבנים למען זכויות אדם

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. סיפור קפקאי בזמנים של רווחה מופרטת • מחאת הדיור :

    […] לראשונה ב"עבודה שחורה" […]

  2. להאיר את פני שכנינו: פרשת "ויגש" | שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם :

    […] לב "סיפור קפקאי בזמנים של רווחה מופרטת" פורסם ב"עבודה שחורה" וגם באתר המחאה הראשי. כתבה של הטלוויזיה החברתית […]

  3. To light up our neighbors’ faces: Parshat “VaYegesh” | Rabbis for Human Rights :

    […] Lev’s article on an unbelievable story in a time of privatized welfare was published in “Avoda Shchora” and also on the main protest site. The Social Television followed the story of the Sumarin […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.