מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מה בין "חשמל כשר" ל"אוטובוס כשר"?
המאמר מצביע על כך שגם תזכיר חוק "חשמל כשר" וגם פסיקת בג"צ בעניין "קווי המהדרין" בעצם מכוונים לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית ובאמצעות חקיקה, והם גורמים לטאטא בעיה אחת מתחת לשטיח ואת הבעיה השנייה לפתור על ידי הפיכת קבוצות מיעוט בחברה לחריגות
מאת: מנחם לוריא
הקדמה:
חברת החשמל לישראל מעבירה ללקוחותיה מסרים שיווקים באמצעות החשבונית הדו חודשית שנשלחת לכל בית ובית- עסק אחת לחודשיים. המסרים השיווקיים מופיעים, תמיד, בגב החשבונית.
בחשבונית האחרונה הצהירה חברת החשמל כי יש לה לקוחות אשר צורכים חשמל לא ישירות מחברת החשמל עצמה, ובעצם גם גונבים משאב לאומי, וגם מפרים את הבטיחות של רשת החשמל. להצהרה הזו צירפה חברת החשמל מספר טלמסר "מלשינון", שבאמצעותו היא מבקשת מלקוחותיה לדווח על "גנבי חשמל" ומפירי בטיחות הרשת החשמל הארצית.
לפני למעלה משנה, ובעקבות עתירה לבג"צ, גיבש משרד התחבורה החלטה שלפיה אין לאפשר הפרדה בין נשים וגברים בתחבורה הציבורית. ברם, במידה וקהילה, כזו או אחרת, תגיע לידי הסדרה עצמית בעניין הזה, המשרד לא יתערב. עמדתו זו של משרד התחבורה הפכה לפסיקה של בג"צ, כאשר בג"צ עצמו, בפסיקתו, מורה למדינה לבחון את עמדתו במשך שנה אחת, ובסופה להחליט האם להשאיר את המצב על כנו, או לתקנן אותו בתקנות התעבורה, כך שיוסדר בדרך של חקיקה. הפסיקה הזו מוכרת בציבור כ"קווי המהדרין".
ביאור מושגים
המילה "חשמל" מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים בלבד. שלוש הפעמים בספר יחזקאל ושלוש הפעמים בהקשר של מפגש בין יחזקאל לשליחו אל אלוהים. כאשר תורגם התנ"ך ליוונית (תרגום ה-70) המילה "חשמל" תורגמה למילה היונית "אלקטרון". בעת החדשה, כאשר העברית התחדשה והפכה לשפת הארץ, לא הייתה מילה בעברית לתופעה הפיזיקאלית שנקראת "חשמל". מאחר ומהותה של התופעה הפיזיקאלית הזו הייתה ידועה, המילה "אלקטרון" תורגמה "לאחור", והתופעה הפיזיקאלית קיבלה את המילה חשמל. ומאז ויש לברך על המעשה.
“קווי מהדרין" זהו מונח מכובס המכוון לקווי אוטובוס, שבהם גברים עולים לאוטובוס מן הדלת הקדמית, ויושבים בחלקו הקדמי של האוטובוס, ואילו נשים עולות מן הדלת האחורית, ויושבות בחלקו האחורי של האוטובוס, תוך הפרדה מלאה ופיזית בין המינים במהלך כל הנסיעה.
למי מכוונים בהקשר של "חשמל כשר" ו"קווי המהדרין”?
כאשר ביטל השר לנדאו את מזכר החוק שלו בהקשר ל"חשמל כשר" הוא הסביר שמטרת המזכר הייתה לתת מזור לאותם גנבי חשמל ומפירי הבטיחות ברשת החשמל הארצית.
כאשר קבע משרד התחבורה את עמדתו בקשר ל"קווי המהדרין" הוא כיוון לאותה אוכלוסיה יהודית אורתודוכסית מהזרם החרדי שאיננו מכיר לא במדינת ישראל ולא בציונות.
אם נבדוק נגלה שעיקר השימוש בחשמל, שלא מרשת החשמל הארצית, נעשה על ידי הישובים הלא מוכרים של הבדואים בנגב. בישובים האלה חשמל מופק מאנרגיה סולארית, בעזרת גנראטורים ובחיבורים פיראטיים לרשת החשמל הארצית.
למעשה, שני המונחים האלה מכוונים לאוכלוסיה שהחברה הישראלית דחתה אל שוליה, אם זה הבדואים בנגב ואם זו העדה החרדית
דיון:
אחד הדברים הפסולים ביותר שפתרון באמצעות חקיקה מייצר הוא: פתרון של בעיה אחת תוך יצירה של בעיה אחרת – ולא פיתרון מערכתי וטיפול בכשלים, שיצרו את הבעיה, שהמחוקק מנסה לפתור באמצעות חקיקה.
חקיקה היא כפייה של דעת הרוב על המיעוט ומעבר לכפייה – החקיקה הופכת את המיעוט לסוטה מבחינה חברתית. תיקון בעיות של החברה באמצעות חקיקה צריך שלא ייצור פוטנציאל לחלקים מהחברה להפוך לחריגים.
אי אפשר, באמצעות חקיקה, לקחת קבוצה באוכלוסיה ולהפוך אותה לחבורת סוטים, שמקומם בשולי החברה, ורצוי הרחק מעיניה. זה נכון כלפי הבדואים, זה נכון כלפי העדה החרדית.
הבדואים הם אזרחי המדינה שווי חובות אך לא שווי זכויות. העדה החרדית הם אזרחי המדינה אבל מרצונם, ובכפייה פנימית, הם אינם שווי חובות ואינם שווי זכויות, אם כי הצליחו,באמצעות ייצוגם בכנסת, ליצור לחץ פוליט,י ש"מכשיר" את השונות שלהם, ובעצם הפך את החברה הישראלית, ממנה הם מדירים רגליהם, למממנת ותומכת בהם, כך שאת תורתם הייחודית ואמונתם הקיצונית יוכלו להמשיך ולעשות באין מפריע.
תזכיר חוק "חשמל כשר" נמשך על ידי השר והפתרון התחיקתי ירד, לעת עתה, מן הפרק.
הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר,מציע למשרד התחבורה,להקים חברת אוטובוסים פרטית לטובת החרדים, כשבחברה הזו תונהג הפרדה בין נשים לגברים. ומנגד, חוגים בעדה החרדית שואלים בפליאה למהות התמיהה של החברה הישראלית על קווי המהדרין שכן, למשל, שירותי אמבולנס בבני ברק לא ניתנים על ידי מגן דוד אדום, אלא על ידי חברה כשרה למהדרין בשם "הצלה". ענף המזון מייצר מוצרים בכשרות ייחודית לטובת הקהילה החרדית, ויש עוד דוגמאות למכביר.
סיכום ומסקנות:
הסדרת תופעות, שמבחינת החברה הישראלית הן שוליות, באמצעות חקיקה, זה מעשה בזוי, לא אחראי ובעצם,אולי, פותר בעיה אחת, אבל בהחלט יוצר אחרת, חריפה יותר ובעיתית יותר.
הבדואים בנגב הם אזרחי המדינה שווי חובות אך לא שווי זכויות. כל חטאם הוא שהם דוברי ערבית, ומתפללים כשגבם מופנה להר הבית ולא הפוך. להסדיר את בעיית "גניבת החשמל" שהם מעורבים בה, צריך להסדיר את מעמדם. מי שמעמדו איננו מוכר על ידי המדינה, מי שהישוב שלו לא מוכר על ידי המדינה, לא יקבל חשמל. ובלי חשמל אי אפשר לשלוח את הבנים להיהרג בגבול עם עזה. ולכן צריך לפתור את בעיית ההדחקה של הבדואים מהחברה הישראלית, ולא באמצעות חקיקה, ובוודאי שלא להפוך את צרכניה של חברת החשמל לשוטרים שיחפשו ויתפסו גנבי חשמל.
החרדים מבדלים עצמם מהחברה הישראלית, ולא מוותרים על אזרחותם כי היא מאפשרת להם להרוויח כסף על חשבון משלם המיסים הישראלי. אין מנוס אלא לחוקק חוקה למדינת ישראל ובחוקה להפריד הפרדה רבתי בין דת ומדינה, תוך כדי שמירה על העובדה שישראל היא התפוצה היהודית הגדולה (והאחרונה) בעולם. כל עוד אין לישראל חוקה שמסדירה את התנהלות הרוב אך שומרת על זכויות המיעוטים (בדואים וחרדים לענייננו זה) המדינה ואזרחיה חשופים לסחיטה אידיאולוגית של משאבי המדינה, אם זה תחבורה ציבורית ואם זה חשמל.
ובטרם אץ לו רץ לו מישהו להפריד דת ממדינה ולחוקק חוקה, הדת היהודית הנחילה לאנושות כולה את אחד ההסדרים החברתיים השוויוניים ביותר שיש – וזאת באמצעות חוקי הגר והזר שבהלכה היהודית. כדאי להציץ בהם בטרם מחוקקים חוקים בזויים, מטאטאים בעיה אחת מתחת לשטיח, ומנסים בעיה אחרת להסדיר או להעלים.
ובהזדמנות זו: חג חנוכה שמח ו Happy Christmas לכולם.
מנחם
תגיות: חברת-חשמל, חשמל כשר, עוזי-לנדאו, קווי-מהדרין
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
1 בפברואר, 2012 בשעה 2:37
הנחה בצריכת חשמל לנכים המליצה שרק נכים המקבלים "קיצבת זיקנה לנכה" (גבר 67, אשה 62) יהיה זכאי להנחה חודשית של 50% על 400 קו"ש, ואחרי העלאת המחירים של חברת החשמל ההנחה לא מתממשת (לא שווה) ממשיכים לשלם לחברת החשמל אותם סכומים ששילמו לפני ההנחה וחברת החשמל כבר הכריזה שבקרוב היא מעלה שוב את מחירי החשמל, אי לכך יש לבטל "לקיצבת זיקנה לנכה" תשלום על חשמל,מה קורה עושים אותנו מטומטמים ביד אחת נותנים וביד השניה לוקחים,חברת חשמל טיפולכם המיידי לבטל תשלום עבור חשמל ל-"קיצבת זיקנה לנכה"!!!!!