כאשר הובאו מסקנות ועדת טרכטנברג לדיון והצבעה בכנסת הושמטה מהן ההצעה להטיל מס על בעלי הכנסה גבוהה במיוחד. מעניין למה
מאת אמנון פורטוגלי
אחת ההצעות המרכזית שנכללה בדו"ח טרכטנברג, הטלת מס מיוחד של 2% על עשירים, לא עברה את הליך החקיקה בכנסת. מס היסף, בשיעור של 2% על כל הכנסה אישית של יותר מ-83 אלף שקל בחודש (מיליון שקל בשנה), היה חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג לשינוי מדיניות המס של ישראל. על פי הערכת רשות המסים, המס היה אמור להכניס כ-400 מיליון שקל בשנה. הסעיף קיבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת לקראת אישור החוק ואולם רגע האחרון לפני האישור בכנסת, (5 לדצמבר), הוצא מס היסף מחקיקת המיסוי. זה קרה במועד בו פורסם כי ישראל סובלת מהאי-שוויון הגבוה ביותר כמעט מבין מדינות OECD וכי אחת הסיבות לגידול באי-שוויון (בישראל ובשאר המדינות המפותחות) הוא ההקלה של המיסוי על העשירים בעשורים האחרונים.
יומיים קודם לכן, בועידת של האקונומיסט the Economist's World in 2012 summit אמרה אחת הנשים בעלות ההשפעה הגדולה בעולם, רות פורת סגנית נשיא אקזקוטיבית ומנהלת הכספים הראשית של מורגן סטנלי, תאגיד פיננסי גלובלי מהגדולים בעולם, בדיוק את ההיפך. לדעתה של פורת הממשלה צריכה להעלות את המיסוי על העשירים. "העשירים יכולים להרשות לעצמם לשלם יותר מסים. זה חלק מהעסקה. זה הגיוני…….פער העושר בין העניים ביותר והעשירים ביותר ממשיך להתרחב, וזה לא בסדר".
דבריה של פורת הביאו לתגובות חריפות משמרנים מסוימים. "אני יכול לשמוע כמה יללות של התנגדות מאלו התומכים ב'חברה הגדולה' (של הנשיא ג'ונסון), שעכשיו משתמשים בסיסמה 'מס עשירים', סיסמה שנבחרה בגלל ערכה התעמולתי מתקופת גבלס".
בארץ לא צריך כלל להשתמש בתגובות מעין אלו. פשוט מעוררים מחלוקות של הרגע האחרון לגבי הסעיף של מס היסף והפתרון שנמצא היה הוצאת הסעיף מהצעת החוק לפני שהוא עולה לאישור בכנסת.
איני יודע מה היו הסיבות לכך שמס היסף לא עבר את הליך החקיקה בכנסת ומי אלו שהיו אחראים לכל, אילו לוביסטים פעלו, על מי הם השפיעו והצליחו לזרוק מקל בגלגלים. מה שכן ברור מי הם אלו, כקבוצה, שאחראים לחקיקה (שלא צלחה) ומי הם אלו שנהנים מכך שלא הייתה חקיקה.
הון ושלטון, הילכו שניים יחד בלתי אם נועדו.
Tags: OECD, אומרים-לנו-שיש-מס-אחר, אקונומיסט, המכללה-החברתית-כלכלית, ועדת-טרכטנברג, חקיקה, מיסוי, מסים
עוגת הפירורים של טרכטנברג נועדה להשקטת המחאה ברחובות, רק שכרגע אין ממש מחאה.
מהרגע שבני ישראל חדלו לקיים את נוהל הקרב של לאוהליך ישראל הממשלה המרושעת הזו לא סבורה שאפילו פירורים מגיעים להם.
צריך להחליף את השלטון, זה הכל ובלי זה לא נזכה לכלום.
אמנון, בלי להכיר את פרטי המאבק סביב מס היסף נראה לי שיש כאן החמצה מסוימת של העניין: מיסוי נוסף של שכירים עשירים הוא ראוי אבל הכסף הגדול והפער האמיתי נצבר עקב אי מיסוי ראוי של ההון, בומיודח של הון פיננסי סיבובי, שרובו לא נצבר על ידי שכר עבודה חודשי.
לדני זמיר
אתה בהחלט צודק
במאמר אחר שלי ציינתי מקורות הכנסה נוספים בתקציב:
תאגידים
•עצירת הרפורמה במס החברות.
•העלאת מס החברות על רווחי תאגידים לשיעור ממוצע של 30%, וביטול ההורדה המתוכננת בשיעורי מס זה. מס חברות יכול שיהיה פרוגרסיבי ודיפרנציאלי – יהיה שונה לתאגידים העוסקים בייצור מוצרים כולל גידולים חקלאיים ותוכנה לבין תאגידים העוסקים בשירותים ובפיננסים. החברות היצרניות ייהנו מתשלום מס חברות מופחת, והתאגידים העוסקים בשירותים ישלמו מס מלא.
•ביטול רוב הטבות המס, מענקים, והטבות אחרות שהתאגידים מקבלים.
•ביטול פטורים מיוחדים לחברות ענק שונות.
•הטלת היטל רווחי יתר על מפעלי ים המלח, ועל תאגידים המנצלים משאבי טבע אחרים.
•העלאת המס על רווחי הון בבורסה.
•העלאת שיעור הביטוח הלאומי המשולם על ידי מעסיקים.
פרטיים
•עצירת הרפורמה במס הכנסה, שאמורה להוריד עוד יותר את המיסוי על העשירים.
•העלאת מס ההכנסה על יחידים בעלי הכנסות גבוהות מעל 60,000 ש"ח לחודש לרמה של 50%, ולאלו המשתכרים מעל 100,000 לחודש לרמה של 75% (בין השאר כדי להקטין את משכורות הענק במשק).
•התייחסות לרווחי הון, דיבידנדים, בונוסים, הכנסות ממכירת אופציות, ורווחים ממקרקעין ומרכוש כהכנסה רגילה מעבודה. כלומר רווחים אלו יצורפו להכנסה מהעבודה וישולם עליהם מס הכנסה בהתאם לגובה ההכנסה המצרפית.
•ביטול כל הפטורים ממס על רווחים מרכוש כמו מכירת דירה וכו' (אם זו היתה דירת מגורים יחידה, ונרכשה חדשה בתוך כשנה, יהייה תאום).
•מס עיזבון על עיזבונות מעל 10 מיליון שקל לכל אחד מהצאצאים הישירים.
http://www.blacklabor.org/?p=35905
על מקורות ההכנסה של המאיון העליון ראה את הפרסום בכלכליסט
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3528861,00.html
המבוסס על מאמר שלי
אמנון