חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חינוך אחר עד 2020

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 27.11.11 5:15

מערכת החינוך בישראל מנציחה שיטות שאפשרות ההצלחה שלהן היא רק לערכים הנמדדים במבחנים ולא למה שמערכת החינוך אמורה לעשות.  קולות שונים נשמעים מכוונים שונים, דוגמאות מהעולם ומהארץ נדונו גם בתנועת המחאה ובקונגרסים.  צריך להתכנס לפתרון שיוגשם עד 2020
מאת: אברהם פרנק

קול קורא: להתחיל להתכנס!

השנה האחרונה עדה לפריחה של גופים ואירגונים רבים, המבקשים לחולל שינוי גדול במערכת החינוך הישראלית. הם הגיעו למסקנות עגומות לגבי מצבה, בין השאר בשל 10 הסיבות הבאות:

  1. המערכת עוסקת בעיקר בבחינות – ובכך היא משקיעה את משאביה – ולכן התלמידים עוסקים מרבית הזמן ב"שינון חומר".
  2. מספר בחינות הבגרות מרקיע לשמיים בהשוואה למדינות אחרות, והשנים הבשלות ביותר בחיי התלמידים יוצאות על עיסוקים חסרי ערך להם ולסביבתם.
  3. רוב החומר הנלמד וצורת הלמידה הפרונטאלית אינם רלוונטיים לתלמידים.
  4. בתי-הספר עוסקים מעט, אם בכלל, בהקניית כישורים קוגניטיביים גבוהים לתלמידיהם.
  5. הם עוסקים מעט, אם בכלל, בערכים ובהקניית כישורים חברתיים ואישיים-רגשיים.
  6. המונח "הישגים" נתפס בצורתו המצומצמת והדלה האפשרית: נתונים מספריים בעקבות בחינות סטנדרטיות.
  7. בתי-הספר מנתקים את תלמידיהם מן "החיים האמיתיים" ומונעים קשר עם הסביבה.
  8. השיטה הפדגוגית הרווחת מונעת את הצורך להסתייע בטכנולוגיה, ונוצר פיגור רב בהשוואה לבית ולסביבה.
  9. האווירה עמוסה בחשד של הכל בכל, וערך האמון בתוך המערכת הוא ממנה והלאה.
  10. אנשים איכותיים נמנעים מלהשתלב בהוראה או פורשים ממנה כעבור זמן קצר.

הגופים והאירגונים הללו שואבים עידוד מתהליכים חשובים במקומות אחרים: מערכת החינוך המצטיינת בפינלנד, בתי-הספר היי-טק-היי בארצות הברית ומעט בתי-ספר בעלי אופי מתקדם שהחלו להפציע בישראל. בתי-הספר שקמו אצלנו צועדים קדימה "נגד הרוח", אבל לא ניתן לעוצרם. התלמידים והוריהם מצביעים ברגליים.

ועם זאת, מרבית בתי-הספר ממשיכים להתנהל בקונפורמיות לדרישותיו של משרד החינוך, והמורים, שהסתגלו במהלך שנים ארוכות להוראה פרונטאלית-משננת, איבדו את היכולת לעשות משהו אחר. מדינת ישראל מתנהלת עם מערכת חינוך של המאה ה-19 – כאשר הוקמו בתי-ספר עבור תלמידים שלא היו להם מקורות מידע והשכלה מלבד מוריהם – והאינרציה היא שמשחקת את התפקיד המרכזי. למען האמת, לא רק האינרציה, אלא גם רצונם של שרי החינוך לקטוף פרי מהיר בדמותו של איזה שיפור בלתי משמעותי ב"הישגים": שיעור הזכאים לבגרות, בחינות המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים. לכן לא מתקיים במשרד החינוך דיון על עתידה של המערכת.

תנועת המחאה של הקייץ, שהולידה גם היא קונגרסים חינוכיים, "ח' זה חינוך" ועוד, חוללה מומנטום שאסור להחמיץ. היא דורשת דיון ממצה ובעקבותיו – שינויים גדולים. אולם האירגונים והגופים שקמו אינם פועלים יחד ולכן קולם אינו נשמע. במצב זה יכול שר החינוך הנוכחי – שהוביל את התהליכים המתוארים למעלה לכדי הקצנה – לשמור על רגיעה, להתעלם מן הקולות ולהמשיך להוציא כספי ציבור אדירים על יעדים שתועלתם לא נבדקה במשך שנים.

איחוד הכוחות שכבר נוצרו, ופעולה משותפת, הם בעלי יכולת להוביל ללא קושי ציבורים גדולים שנקעה רגלם מן הדשדוש במי-האפסיים, חוסר התוחלת העכשווית והמעבר הגובר לחינוך הפרטי. שינויים אמרנו כבר צומחים "מלמטה", אבל הובלת שינוי פרדיגמטי במערכת כולה מחייבת פעולה ממלכתית. עלינו לראות את העשור שיסתיים בשנת 2020 כיעד, שבהגיענו אליו יהיה כבר החינוך הישראלי במקום אחר לגמרי. עת להתכנס!

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.