חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת הרכבת יצאה מהתחנה

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב, תחבורה ב 30.10.11 0:53

ביום רביעי הוצגה התוכנית למבנה הארגוני החדש ברכבת ישראל, שלב ראשון בתוכנית ההפרטה. למרות השגיאות האיומות של עובדי הרכבת, יש לתמוך במאבקם פשוט כי ההפרטה תפגע בכולנו

מאת: אמנון פורטוגלי

 בימים אלו אנו עדים לתהליך מואץ של הפרטת תשתיות בהיקפים נרחבים. ההפרטה היא אידיאולוגיה, והנתונים המוצגים, במידה ומוצגים משרתים אידיאולוגיה זו, ומתבססים על חוסר ידע בציבור. ההיגיון התיאו-כלכלי העומד בבסיס הפרטות אלו מוכר: 'הפרטה תמיד נכונה, ויש להפריט כל מה שניתן'.  אבל הכדאיות הכלכלית של הפרטות אלו לא נבדקה, שלא לדבר על ההשלכות לחברה כולה. נקווה שהפעם, התוכנית להפרטת הרכבת, בכותרת "תכנית אסטרטגית למבנה חברת רכבת ישראל" תיבחן לפני ביצועה ושלא תהיה בכייה לדורות לאחר מעשה.

מעבר לבעייתיות הידועה בהפרטת מונופול טבעי כמו הרכבת, יש פתרון הרבה יותר טוב לבעיות הקיימות והמפוברקות של הרכבת, פתרון שבוצע בהצלחה בחברת הרכבות הלאומית ההודית לפני מספר שנים. השר ההודי, שהוזמן לספר על מהפך זה Turnaround  בפני סטודנטים ובוגרים של אינסאד, אחד מבתי-הספר היוקרתיים ביותר בעולם למינהל עסקים, סיכם את דבריו באומרו: "שברנו את המיתוס, שלפיו כל אימת שארגון ממשלתי נקלע לקשיים יש להפריטו ולפטר את עובדיו".

במאמר זה אתמקד בשתי הפרטות העומדות על הפרק: הפרטת הרכבת והפרטת נמל אילת, אשר להערכתי, ניתן למצוא קשר ביניהן.

 מנכ"ל הרכבת החדש, בועז צפריר שנכנס לתפקידו בספטמבר 2011, הציג ב- 26 לאוקטובר בפני דירקטוריון החברה את תוכנית המבנה החדשה, שעיקרה פרוק חברת הרכבת הנוכחית לגורמים (מנהלות ייעודיות, וחברות בת למטענים ולפתוח עסקי ונדלן). לא הוצג כל תחשיב או בדיקה כלכלית להוכחת כדאיות המהלך, ולא הוצגו בדיקות שיראו כי המדינה אינה מסבסדת בכספי ציבור את בעלי ההון בהפרטה. לא שקיפות ולא כללי מנהל תקין.  למרבה הפלא, מהלכי הפיצול דומים למודל ההפרטה הבריטי מלפני כ-15 שנים, שנכשל כשלון חרוץ. מי שעומד מאחרי התוכנית הוא חביבו של נתניהו אורי יוגב המכהן בדירקטוריון הרכבת, שהיה יו"ר ועדת האיתור של הדירקטוריון שבחרה בצפריר.

 השיטה שהאוצר ומשרד התחבורה נוקטים כדי לקדם את ההפרטה ידועה בשם "יבש – הכפש – הפרט". הנהלת חברת הרכבת 'מייבשת' את החברה בין השאר על ידי יצירת מחסור בכוח אדם מקצועי בתפקידי מפתח, כמו הקטנה יחסית במספר הנהגים ובמשרות תומכות ביחס להתפתחות משמעותית במספר הנוסעים ונפח העבודה והמשמרות, קיצוץ בכמות חלקי החילוף, ואף  צמצום עד מחסור בעתודות קרונות וקטרים החיוניות לעריכת הבדיקות התקופתיות.

 ההליכים להפרטת הרכבת מעוררים תהיות, יתכן שהם נעשים מחוסר הבנה, יתכן מסינדרום 'יד ימין לא יודעת מיד שמאל',  ויתכן גם מתוך אינטרסים זרים וניסיון להיטיב עם יזמים וגורמים פרטיים כדי להבטיח את 'הצלחת' ההפרטה .לציבור לא ניתנה האפשרות להביע דעתו בזמן בכדי למנוע מהמדינה לבצע טעות, או הפרטה שעשויה להתפרש כמהלך לא תקין בעליל הקושר הון ושלטון באופן בולט.

 לדוגמה, העברת פעילות המטענים ברכבת לבעלות פרטית. הנהלת חברת הרכבת בעידוד ותמיכה של הממשלה, מתכננת להוציא את פעילות המטענים למסגרת של חברת בת, ולהעביר את השליטה בחברת הבת לתאגיד פרטי. הפרטת פעילות זו, שלא לדבר על מימון ציבורי של תשתיות מסילתיות לפעילות פרטית הינה בעייתית ביותר.

 חטיבת המטענים הנה אחת משתי הזרועות של מדינת ישראל למימוש מדיניות של צמצום תנועת רכבים פרטיים ומשאיות בכבישים, למניעת תאונות הגובות 500 הרוגים ואלפי פצועים מידי שנה, לחסכון בהשקעה ותחזוקת כבישים, ולאיכות הסביבה (רעש וזיהום אוויר). לכן אסור למדינה להעביר את תחום המטענים לתאגיד פרטי (שיכול להיות גם בעל חברת משאיות) הפועל משיקולים כלכליים ושיקוליו שונים.

תאגיד פרטי השולט גם על תחום משאיות וגם על תחום רכבות מטען, יביא ליצירת מונופול מול הלקוחות ולפגיעה בתחרות במשק, אלמנט קריטי במיוחד בקווי הדרום ובקווים בין הנמלים. שיקולי כדאיות פנימית עלולים להביא ל'ייבוש' פעילות המטען הרכבתי בחלק מהקווים.  צמצום ההובלה ברכבת יפגע בחלק של רווחי המדינה שתהייה השותף הזוטר בחברה, לפיטורי עובדים ונהגי מטענים.

בנוסף נזכיר כי קו הרכבת לאילת נמצא בשלבי תכנון והממשלה נראית כנחושה להקימו בהשקעה של מיליארדי שקלים, ליצירת גשר יבשתי לסחורות ופיתוח חלופה לתעלת סואץ . אם יש סיבה כלכלית להקמת הקו, היא נמצאת בתחום המטענים. נראה שיד אחת של המדינה מקימה את הקו לאילת ויד שנייה מוכרת במחירי סוף עונה את פעילות המטענים שאמורה להיות רווחית בתוך מספר שנים.

 הפרטת נמל אילת

פיתוח קו הרכבת לאילת יביא לקפיצה אדירה גם בשווי נמל אילת המוצג ככושל ובעייתי והעומד בפני הפרטה. גם כאן המדינה תשקיע מיליארדי שקלים כדי להביא להטבה משמעותית למי שירכוש את הנמל.  מבין המתמודדים, קיימים תאגידים השולטים בהובלה במשאיות .יש כאן ניגוד עניינים מובהק ובעייתי במיוחד. חשוב לבחון נקודה זו ובאופן חד וברור לקבוע כללים אשר ימנעו השתתפות חברות אשר זכייתן יכולה לייצר מונופול שיהיה גדול יותר ממונופול המדינה.  גם כאן נראה שיד אחת של המדינה מקימה את קו הרכבת לאילת ויד שנייה מוכרת את נמל אילת ואת פעילות המטענים שאמורים להיות רווחיים בתוך מספר שנים.

 גם בתחום המטענים וגם בהפרטת נמל אילת ברור מי הזוכה 'הטבעי' – מפעלי תובלה של כיל. יש לה יתרון עצום על פני מתחרים פוטנציאליים שכן בידה האפשרות להפסיק את הובלת המטענים ברכבת שמהווים אחוז נכבד מאוד מכמות ההובלה. החברה לישראל בעלת כיל, תתמודד ככל הנראה על המכרז של נמל אילת.

במאבק התקשורתי בין משרד התחבורה והנהלת הרכבת לבין העובדים, ידה של המדינה על העליונה. רכבת ישראל נתפסת כשירות ציבורי כושל ומושחת, כאשר האשמה מוטלת כולה על ועד העובדים שנראה כמחזיק את הרכבת בגרונה. על אחריות משרד התחבורה והנהלת הרכבת לנעשה, על עצירת התקנים לנהגים ולעובדי התחזוקה, על מינוי דירקטורים המקורבים לשר, על חילופי המנכ"לים התכופים, על ההתפטרות/פיטורים של מנכ"ל המשרד, אלו כאילו לא שייכים לעניין.

עובדי הרכבת מוצאים עצמם מזה למעלה משנה, חסרי אונים מול פעולות משרד התחבורה והנהלת הרכבת שמטרתן להפריט את הרכבת ולפגוע בציבור העובדים. אם זה נשמע מוגזם או פרנואידי,  אזכיר שמשרד התחבורה הכין בתחילת 2010 הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל.  בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הצורך בה נוצר "לאור השאיפה להכניס גורמים עסקיים לתחום התחבורה המסילתית ולאפשר תחרות בתחום זה".  גם מינויו של אורי יוגב חסיד מושבע של הפרטה ושבירת העבודה המאורגנת בישראל לדירקטוריון חברת הרכבת, הניף דגל אדום.  הצעה למינויו של יוגב כיו"ר הדירקטוריון נתקלה בהתנגדות עזה ובחוות דעת חריפה של המשנה ליועץ הממשלתי עו"ד אבי ליכט, המטילה צל כבד על התאמתו לתפקיד זה. במקום להוריד מינוי זה מסדר היום (ואולי גם להדיח את יוגב מהדירקטוריון), ועדת שפניץ מתמהמהת. בינתיים משמש יוגב, באמצעות תעלולים משפטיים מפוקפקים, כיו"ר הדירקטוריון למעשה.  בנוסף הנהלת החברה 'מייבשת' את רכש הציוד ואת התקנים לעבודות תחזוקה, למרות הגידול בפעילות הרכבת, בתרגיל המוכר לחוקרי ההפרטה, ובעזות מצח באה בטיעונים על איכות התחזוקה ברכבת ובדרישה להעביר עבודות אלו למיקור חוץ.

עובדי הרכבת והועד 'הרוויחו' את סלידת הציבור, בין השאר בפעולות שגויות והרסניות למאבקם. מבחינה מוסרית/אתית וגם מבחינה מעשית הם צריכים להקפיד על פגיעה מינימלית בציבור הנוסעים.  שביתות אחרות כמו שביתת הרופאים גם הן פגעו ישירות באוכלוסיה. (הדגש הוא על פגיעה ישירה בהבדל משביתה בנמלים שם הפגיעה עקיפה).  עם זאת, הרופאים הקפידו להודיע מראש על מועדי ההשבתה ובכך להקטין את מפגעיה ובעיקר את אי הודאות  ואת הרגשת חוסר האונים של הנפגעים.  לעומת זאת, בצורה שהמאבק של עובדי הרכבת התנהל, עם פגיעה ישירה בציבור הנוסעים וכפי שהוא מדווח בתקשורת, העובדים איבדו את דעת הקהל ואת תמיכת הציבור, ולא משנה כמה המאבק הייה צודק.

עובדי הרכבת והועד צריכים לעשות את ההיפך ממה שהם עשו. יש לפעול לטובת קהל הנוסעים.  למשל,  להפעיל את הרכבת ביעילות המרבית ולא לגבות כסף מהקהל ולהודיע על זאת ברבים. לא יהיו מבקרי כרטיסים ברכבת, השערים יהיו פתוחים למעבר נוסעים חופשי וכו'.   אם מחליטים לשבות, יש לאמץ צורת שביתה כמו של הרופאים, עם פגיעה ישירה מינימלית בקהל.  הודעה מספר ימים מראש, שהרכבות מת"א לחיפה  בשעות 8 – 10 לא יצאו.  או שהרכבות מאשקלון לבנימינה לא יפעלו ביומי שני ורביעי.   לעומת זאת קווי רכבת שיפעלו, יפעלו ביעילות המרבית, לנוחות קהל הנוסעים. במקביל לא תהייה שביתה, ויודיעו על כך מראש, בימי ראשון וששי מועד יציאת וחזרת החיילים לחופשה.

 למרות ההשבתה והפעולות השגויות של עובדי חברת הרכבת, יש לתמוך במאבק של העובדים, שכן בסיכומו של דבר מאבקם הוא גם לטובת הציבור. הפרטת הרכבת תפגע בכלל הציבור בישראל, תפגע בעבודה המאורגנת, תגדיל את תופעת עובדי קבלן ללא הגנות וזכויות בסיסיות. גם מסיבות פרקטיות יש להתנגד להפרטת הרכבת. גישת משרד התחבורה והנהלת הרכבת לפיצול חברת רכבת ישראל לשלוש חברות. חברת התשתיות, חברת הפעלה וניהול רכבות הנוסעים, וחברת רכבות המשא והמטענים, ולהפריט חברות אלו, היא גישת הפרטה הדומה למודל ההפרטה הבריטי, שכידוע  נכשל כישלון חרוץ.  כדאי להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.

 אמנון פורטוגלי

חוקר במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, חבר בצוות יונה-ספיבק, וחבר במכללה החברתית כלכלית

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

12 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    2 ההפרטות שהוזכרו במאמר מצוין זה מסוכנות ובלתי אחראיות. יש להלחם בהפרטת הרכבת ובהפרטת נמ אילת שדרך אגב אינו כושל ומפסיד אלא יעיל ומרוויח.
    ההפרטה תהיה אסון, אובדן הכנסה למדינה ומעבר להעסקת עבדים בתנאים מחפירים ותוך גרימת נזק לסביבה ולחברה.

  2. עמית-ה :

    כשרואים את עדת מאמיני השוק מפרקת את נכסי מדינת ישראל נזכרים בנאום הלויתנים של חיים רמון.
    ובלי כל קשר לרכבות ונמלים, היום ביקרתי בצפת ובחצור הגלילית, בשתיהן הייתי דקות לפני ביקורו של רוה"מ נתניהו ופמלייתו.
    נזכרתי עד כמה היה מצבן שפיר יותר לפני שנתניהו וסילבן שלום (השר לכיסוח הגליל והנגב) קיצצו בתקציבן בתוכנית הקלקלית 2002-3 ושלחו אותן לקבץ נדבות.
    כמה חבל שפרנסי הערים האלו השקיעו את הכסף שאין להם לקשט את גווית הערים שלהן לכבוד מי שחיסל אותן.

  3. דמוקרט :

    פורטוגלי וטוכלסקי לא רוצים הפרטה. הם רוצים שהרכבת תישלט על ידי "מנהיג עובדים" כמו העבריין הבהמי כמו אלון חסן (ע"ע תחקיר בהארץ)

    שבין "דאגה" לעובדים לבניית טירה מנקרת עיניים כביתו הפרטי, הספיק גם להקים חברות פרטיות כעסק צדדי ומורגל בחקירות משטרה חדשות לבקרים.
    אם זה פרצופה של העבודה המאורגנת בישראל, אז כן, תנו לי את דנקנר.

  4. עמית-ה :

    דמוקרט מומלץ לבדוק כיצד אלון חסן הגיע למקום בו הוא נמצא, רמז: לא בגלל פעילות למען עובדים במדינה דמוקרטית, ולא בבחירות חופשיות.
    למען הסר ספק במדינה דמוקרטית מנהיגים בעלי אבא מממן (Sugar Dadi)גרים בבית סוהר לא ברח' עזה וגם לא בעציץ.

  5. עמית-ה :

    עיקר שכחתי

    המצב הנוכחי איננו חלופה לדנקנריזם, הוא התוצאה.

  6. האזרח דרור :

    עובדים או בריונים

    וועד העובדים הרוויח את התדמית השחורה שלו ביושר. במקום להבין מה על כף המאזניים, הם כבר שנים מזניחים את ציבור הנוסעים.

    לפני חצי שנה נתקעתי בתחנה בגלל רכבת שאיחרה בשעה. מנהל התחנה שמרוחקת מהרציף לא טרח להודיע לנו מה מתרחש. לאט לאט זלגו ידיעות מאתרי אינטרנט וכו'. לא יכולנו ללכת לתחנה בגלל החשש שנפסיד את הרכבת. בסופו של דבר התברר שאין איש בתחנת הרצליה – היו רק מאבטחים – שהם שייכים לחברת קבלן. זה דוגמה אחת של דבר שלא צריך תקציב כדי לשנות.

    אז כן, אפשר להאמין שיש כאן הרבה אינטרסים אפלים – אחרת מה פתאום קו רכבת לאילת? מה עם סיום הקו תל אביב ירושלים לדוגמה?

    ובכל זאת המצב הנוכחי של עובדים שלא מבינים שהציבור הוא לא בן ערובה שלהם, חייב להשתנות.

    העובדים היו יכולים לנקוט במצב של שקיפות מצד אחד ופעולה למען הנוסעים מצד אחד. הם בוחרים לא לעשות כן. מה שנראה הוא שצריך ללחום בעובדים המושחתים כאילו אין ממשלה מושחתת – להביא לשקיפות לדוגמה, ולהלחם בממשלה המושחתת כאילו אין עובדים מושחתים.

  7. רפי :

    טענות בעלמה

    יעילות ארגון וטיב השרות הניתן על ידו מוכתבים על ידי מצוינות המנהלים ועל פי הרוב ביחס הפוך לחוזק וועד העובדים. אם ניתן להשיג מנהלים מצויינים בארגון ממשלתי, שפו! אם לא שיפריטו בתנאים נכונים ושישיגו מנהלים מצוינים שמתוגמלים בהתאם. וועד העובדים ייצור עובדים מרוצים מאוד וציבור סובל (ראה חברת חשמל).
    הכתוב לא הסביר דבר רק הצהיר הצהרות. לא הבנתי את הטיעון…

  8. עמית-ה :

    יעילות אירגון וטיב השירות הם תוצאה של ניהול טוב והם עומדים ביחס ישר ליעילותו כוחו ויכולת הייצוג של ועד העובדים.
    מנהלים טובים ישנם בכל מקום ובכל מגזר, כך גם מנהלים גרועים.
    תאבת בצע איננה תנאי להיותו של אדם מנהל טוב, 10,000 המנהלים הכי טובים בסקטור הפרטי השבדי מרוויחים פי 5 משכר המינימום השבדי.
    חברת חשמל לישראל היא חברה כל כך טובה ויעילה שממשלת ישראל הפקידה בידה את הכנת ביקור האפיפיור בשנת 2000.
    היא כל כך מאורגנת ובעלת יכולת שאחרי שנים של המתנה לסקטור הפרטי שיקים צינור להולכת גז היא הניחה את הצינור.
    היא עושה את עבודתה כל כך זול שאף תאגיד פרטי/נסחר בבורסה לא הסכים להכנס לתחום ייצור החשמל עד שממשלת ישראל החליטה לקחת את הכסף ששילמתי כמס ולתת אותו לאחים עופר כסובסידיה לייצור חשמל.
    היכולת המקצועית שלה כל כך גבוהה שמדינת ישראל הטילה עליה להקים תשתית אינטרנט מהיר, כי ישראל מפגרת אחרי כל העולם המערבי בתחום הזה וחברות התקשורת הפרטיות עסוקות בלחלק את כספינו כדיווידנדים לטייקונים במקום לפתח תשתית.

  9. ל רפי :

    בלבול וסיסמאות כתחליף לניתוח עינייני

    כל עוד איננו מבחינים בין סיבות לתוצאות ובין תאוריה לפרקטיקה, קטן מאוד הסיכוי לשינוי.
    חברה היא ארגון כלכלי שיש לו שני תפקידים: להרוויח כסף ולשרוד לאורך זמן.
    את שניהם הוא מבצע ע"י כך שהוא מוכר לציבור מוצרים ו/או שירותים, ועושה זאת טוב יותר ויעיל יותר מאחרים.
    באותה הזדמנות הוא מספק מקומות עבודה ותנאי שכר ומחיה לעובדיו.
    ומשלם מיסים למדינה, שבאמצעותם היא מממנת פעולות שרובן המכריע אינו מיועד למטרות רווח.
    למיסי המגזר העיסקי נוספים מיסי הסקטור העובד האזרחי, ואלה מאפשרים למדינה: א. תיקון עיוותים חברתיים, ב. תמיכה בחלשים שאינם יכולים לעבוד ולהרוויח למחייתם, ג. פיתוח ציבורי, ד. השלמת החלק הקודם.
    ככל שהמשק יעיל יותר, הוא משקיע פחות, מייצר יותר וצומח יותר (מרוויח יותר). וככל שהוא מרוויח יותר, הוא משלם מס גבוה יותר (נומינלית), ולממשלה מקורות נוספים למימון פעילות משקית שאינה למטרות רווח (ישיר).
    ישראל אמנם חברה ב-OECD, אבל יעילותה (הפריון) המשקי הכולל שלה נמוך ממצוע ה- OECD בכ- 30%, ולכן היא עדיין אינה ברת השוואה אליו.
    הויכוח האמיתי הוא באמצעות איזה מבנה משקי ניתן להתקדם מהר יותר וטוב יותר לרמה של ה-OECD ואף מעבר לה, והיכן במשק הישראלי קיימים עיוותים חריגים לגביו, שבהם יש לטפל עתה, עוד בטרם הגענו לרמה הכללית המבוקשת. שאלה נוספת היא מה ייעשה על חשבון מה.
    משק גלובלי חייב להתחרות בסביבה גלובלית ודורש מיומנויות ניהול שנקנות באמצעות ידע, ניסיון אישי, קשרים יכולת קבה"ח, מהימנות ושיקולים עיניניים. המערכות הכלכליות הלאומיות אינן נחלקות לממשלה ולסקור עיסקי מנותקים אלה מאלה – זו מערכת כוללת אחת, וכל זרוע שלה יכולה ועלולה לשפד את הזרועות האחרות. הניהול הממשלתי ברוב המכריע של המקרים אינו מסוגל לכך להתמודד עם משק גלובלי מתקדם, ולכן עליו לפעול בתחומים מוגבלים, זשבהם ניזקו יהיה מינימלי או שבהם אין לו תחליף טוב יותר (בראיה הרחבה של האינטרס הציבורי) או שאין לו תחליף בכלל.
    כל מה שלא נגזר ממערכת שיקולים מעין זו, מוביל להחרפת הבעיות המבניות הכלכליות והחברתיות, ואינו לשפר את המצב. למדינה לא יהיו אף פעם כל המשאבים להם היא זקוקה, ואל לה לוותר מרצון על מה אינה חייבת לוותר, אבל בהחלט מותר לה לשנות מפעם לפעם את תמהיל השימושים של המקורות הזמינים, בכדי להרחיב את בסיס התועלת אותה הם משרתים. יצירת המקורות אינה תפקיד הממשלה. שימוש הגדרת הנתח הציבורי של המקורות וייעודי השימוש בהם, הם בהחלט תפקיד הממשלה והכנסת.

  10. עמית-ה :

    "משק גלובלי חייב להתחרות בסביבה גלובלית"
    האם זאת הסיבה שהמשק הכי מצליח בעולם היום הוא משק ריכוזי מתוכנן?
    האם הסיבה שהמשק הסיני קנה את כל משקי העולם ונשאר עם עודף, נובעת מכך שהוא מסתכל על מודל השוק החופשי וצוחק כל הדרך לבנק המרכזי בשליטת פליטיקאים?

  11. נגב נגב :

    מישהו יכול, בבקשה, להפנות אותי למאמרים אקדמיים בנושא הפרטת הרכבת בישראל?

  12. דליה :

    לנגב
    הנה קישור לאתר מרכז חזן לצדק חברתי העוסק בהפרטות בתחומים שונים ובהם הפרטת הרכבת http://hazan.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=969775_hazan&act=show&dbid=researchTypes&dataid=42
    והנה עוד קישור מהאתר http://hazan.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/search/search-site.pl?keywords=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA&ID=969775_hazan&act=search&skinOption=default
    והנה מאמר של אמנון פורטוגלי העוסק בנושא זה http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Files/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94%20%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.doc
    אתה יכול לחפש גם באתר המכללה הכלכלית חברתית. סביר להניח שגם שם תמצא חומר. בהצלחה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.