חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לילה בהדסה עין כרם

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 25.10.11 6:05

 בקוסמוס המבודד של חדר המיון המצב הקיים הוא גזרה משמיים. החולים מקבלים את ה"מקסימום שאפשר", המלווים מתבקשים לעזור, לא לנדנד ובעיקר לשתוק. הרופאים העייפים כבר ויתרו מזמן, "זה מה שיש". אף אחד לא מזכיר אוצר, ממשלה, ציבור בוחרים, סדרי עדיפויות, ייבוש המגזר הציבורי. האמנם גזירת שמים ?

אמצע השבוע. כבר אחרי חצות. חדר מיון "שוכבים" בביה"ח עין-כרם הדסה. המיון מלא.

אני מגיעה להחליף בן משפחה שמלווה קרובה שהתקבלה בשעה 18.30 לחדר המיון. מצבה קשה. עיכוב הטיפול בה אינו מסכן את חייה אבל עלול להתבטא בנזקים קשים וחמורים. לצידה ניצב בן משפחה נוסף שיישאר על משמרתו כל הלילה. הוא ער כבר משעות הבוקר המוקדמות והוא לאחר יום עבודה, ללא מנוחה ושינה. משהתעדכנתי במצב, עזב המלווה האחד לביתו והשני יצא להתאוורר. הסתבר שרק לאחר ארבע שעות בחדר המיון,  נבדקה  החולה לראשונה ע"י רופא פנימאי. הטיפול הראשוני שלו היה אמור להקל עליה, כפי שהסביר לי  הרופא אי שם ב01.30 בלילה, בעודנו מחכים למתמחה בתחום הספציפי, שהוזמן ע"י הפנימאי לבדוק את החולה. החולה עצמה, חלשה ותשושה, מנסה לשווא להתנמנם. הרעב מציק לה. נדנוד קל לאחיות מפיק מנה שכוחה מארוחת הערב המוקדמת והחולה טועמת משהו שמרגיע אותה איכשהו,  6 ש' היא  ממשיכה לשכב באותה הפוזה בחדר מיון, מאחר שהיא מתקשה להתנועע עקב מחלתה. בינתיים גם דילגה על הכדורים שהיתה אמורה לקחת בשעות הערב, ומצבה מדרדר.

מבט מסביב מגלה שאף אחד מהחולים לא נמצא במצב טוב יותר.  לא הם ולא המלווים שלהם טרוטי העיניים. כולם מחכים – למומחה (דהיינו המתמחה) ו/או לצילום ריאות שנקבע להם כבר לפני שעות, או לתוצאות בדיקה שמתעכבת, או למיטה שתתפנה במחלקה. או לכונן (המומחה) שיגיע בבוקר ויחליט מה לעשות. חלק מהחולים, לאחר אבחון וטיפול סימפטומאטי, יישלחו הביתה בלווי מכתב שכתוב בכתב בלתי קריא בעליל, עם המלצה להמשך הטיפול הבלתי מועיל (שמלכתחילה היה הסיבה לכך שנזקקו להגיע לחדר מיון), עד שיתקבלו לביקור אצל המומחה הקהילתי לצורך בירור "מעמיק" יותר של המשך הטיפול.

התורים אצל הרופאים המקצועיים ברפואה הקהילתית הם ארוכים ונמשכים לפחות חודשיים. כשכבר מגיעים לרופא, הזמן המוקדש לכל חולה הוא כעשר דקות בממוצע.   בעיות שמתעוררות בין תור לתור, אינן מטופלות ביסודיות. לעיתים הרופא מציע בטלפון להוריד כדור אחד להוסיף כדור אחד ולראות. לראות מה?

ככה מגיעים רבים לחדר המיון ומוטלים שם לחסדי השיטה. בהדסה עין-כרם יש מס' חדרי מיון. אחד נועד למבוגרים שוכבים, האחר לילדים, עוד אחד אמבולטורי, לשוברי רגליים, קוצצי אצבעות בטעות ושאר מרעין בישין. המתמחה הנירולוגי, הגסטרולוגי, האונקולוגי, האורטופדי – מתרוצץ בלילה בין חדרי המיון לבין המחלקה, גומא מסדרונות ארוכים, נעצר בדרך אצל עמדת הקפה כדי לאסוף הפוך אחד או אספרסו לדרך ומגיע בסופו של דבר עם הכוס ביד בשעה 02.30 אל החולה ששוכבת במיון מהשעה 18.30 .

את המיון מנהלות האחיות שנראה בעליל שהן היחידות שמבינות מי נגד מי למה כמה ואימתי. הן עובדות במשמרות של 8 ש', ומשתכרות היטב (יחסית) על משמרת לילה שכזאת. הן אלה שסופגות את הים הבלתי נגמר של שאלות ואף מוכנות להשיב כמידת האפשר, כשהן כל הזמן בתנועה, במיוחד כשמישהו ניגש לשאול אותן שאלה. אם יעמדו רגע אחד על מקומן, השאלה עלולה להפוך לשיחה של ממש שבה יבקש השואל להבין קצת יותר טוב את התמונה ואיך לעזאזל עובד כל הבית-חרושת הזה. מכיוון שאין באמת דרך להסביר את הפנומן הזה, עדיף שלא להיקלע מלכתחילה למצב של שיחה במצב סטאטי. בכל זאת הצלחתי להצמיד את האחות הראשית לאיזה פינה שאין ממנה מוצא, ושם היא הסבירה לי ש: "מה את מצפה? הרופאים מסתובבים בין המחלקות לבין חדרי המיון וכל הזמן צצים מקרים דחופים יותר, ויש החיאות, ואף אחד לא מתבטל". לתדהמתה של האחות עניתי לה : "האמת, למה את מניחה שזה מעניין אותי? אני קובעת את סדרי העבודה?  אם את תצטרכי לחכות שעתיים בתור בבנק, כי הפקידים יש להם עבודה ואף אחד לא מתבטל, זה יעניין אותך?". האחות השיבה שלי שהמצב אכן לא רצוי אבל, וכאן היא הטילה לעומתי את הטיעון שתמיד מנצח, "זה מה שיש".

וכמו תמיד, האחריות מתחמקת לה בין כל הגורמים. האחיות בוודאי לא אחראיות למצב, גם לא הרופא המתמחה. אחות אחרת אמרה לי שהן מודעות לבעיה ואינן מבינות למה הקהל לא מתלונן אצל ההנהלה. נו בטח, למי נשאר כוח אחרי מבצעים כאלה עוד ללכת ולהתלונן בהנהלה. ואיך מתלוננים בלי להיכנס חלילה לאיזה ספר שחור (שקיים בפועל או רק מטאפורית, שזה היינו הך)?

אף אחת/אחד מן המוטרדים על ידי באותו לילה, ואודה שהיו כמה כאלה, לא הזכיר אוצר, ממשלה, ציבור בוחרים, סדרי עדיפויות ייבוש המגזר הציבורי. את השיחה המתבקשת הזו ניהלנו בארבע בבוקר  מלווה אלמונית ואני בעודנו חולקות אותה מונית בדרך הארוכה מעין כרם הביתה לתפוס קצת שינה.

בקוסמוס המבודד של חדר המיון  המצב הקיים הוא גזרה משמיים. החולים מקבלים את ה"מקסימום שאפשר" (שרחוק מאוד מלהיות סביר), המלווים מתבקשים לעזור (לתווך, לענות על שאלות, לעזור לחולים) ולשתוק, בעיקר לשתוק. לא לנדנד. הרופאים  שמתנועעים בהילוך איטי  ככל שמתקדם הלילה, כבר וויתרו מזמן (רק מיעוטם, צריך לזכור, התפטרו). "זה מה שיש".

האמנם?

אחרי לילה כזה בהדסה אי אפשר שלא לשאול כמה שאלות:

האם להדסה אין תקציב לעיבוי המשמרות במתמחים נוספים?

ואם להדסה יש, מה יעשו בתי"ח שאין להם? ואם אחרי ההסכם שנחתם לאחרונה כך נראה חדר מיון בהדסה העשירה, מה בדיוק שווה התוספת לפריפריה שנועדה להשוות תנאים עם המרכז?

איך מתחלק תקציב בתי החולים בין  הקצאת מדינה, תשלומי חולים ותרומות? ואיך מתפרשת חלוקה זו בין בתי החולים ואיך ומתי היא מגיעה לטיפול הרפואי בחולה?

האם הסתדרות הרופאים היא ארגון עובדים מקצועי או גילדה, ואיך מתקשרת שאלה זו למידע בדבר 700 רופאים שאינם עוברים את המבחנים?

 איך מתקשרים לכאן 1000 התקנים המובטחים כתוספת עם כל חתימת הסכם, שמתגלה תמיד כחתימה על הקרח?

מה באמת קורה כאן ומי רוחץ ידו של מי?

הכותבת בחרה להשאר בעילום שם

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

8 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    המצב אכן בקנטים כפי שהכותבת תיארה בצורה חדה ומדויקת והשאלות נוקבות. הבוקר שמעתי ברשת ב' רופא מומחה מדבר באהדה על מאבק המתמחים, בתוך דבריו קלטתי את החתירה לשר"פ. אני מודאג, איכשהו אני רואה שהפשרה המתרקמת תכלול שר"פ וזה מדאיג אותי.

    צריך יותר רופאים תקנים זאת התחלה טובה אבל מישהו צריך לאייש אותם. לא רק בבתי החולים צריך יותר תקנים ולא רק של רופאים. את הבעיות הללו ההסכם של הר"י והאוצר לא פתר גם לא מה שדורשים המתמחים עכשיו.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תודה לטוכולסקי על: "בצורה חדה ומדויקת והשאלות נוקבות".
    האמת היא שהתיאור קצת "מצונזר" מחשש לחשיפת יתר של אי אילו נוגעים בדבר.

    ובאותה מידה ניתן לתאר הידרדרות בקופ"ח כללית, לדוגמא מרפאה וותיקה בירושלים שאיננה מספקת כבר חודשים שירות אחיות (בבוקר אחות אחת שחלק מן הזמן לא נמצאת) ואחה"צ – פשוט חדר האחיות סגור, מה שמעמיס עוד עבודה על רופאי המשפחה שגם ככה מקבלים על הנייר עשר דקות גג לחולה. כל זה אינו מפריע לקופה לשלם לקבלן ששולח לבורנטיות ללקיחת דם בבוקר, שזו עבודה שנעשתה במשך שנים ע"י אחיות המרפאה. סיפורים ותירוצים יש בשפע, כולל יחצנית צעירה מטעם המחוז שמדקלמת טקסט עבש ופאתטי.

    בקיצור – ההידרדרות היא לאורך כל החזית, וגם אם מתרחשת בזחילה איטית – היא כאן כדי להימשך.

    כל זמן שהמאבק מפוצל ואין דרישות בסיס להפסקת הייבוש לכל רוחב החזית, רוב הסיכויים שנמשיך להיתקל בעוד ועוד סימפטומים למחלה שמאכלת את הבריאות הציבורית.

  3. ג'ני כי-טוב :

    פשיטת רגל

    קרב היום בו הרפואה הציבורית תפשוט רגל, העשירים יקנו לעצמם ריפוי. זה קורה בחינוך, ובהדרגה ניעשה דומים לחזון האפוקליפטי של וולס.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בינתיים מתברר ש"הדסה" חל עליה "אם בארזים נפלה שלהבת….".
    המערכת הולכת ומתיבשת ועתידה מאחוריה.
    http://www.themarker.com/consumer/health/1.1788049

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מי אמר "ירושלים השלמה" ולא קיבל? הירושלמים כמובן.

    "המרכז הרפואי הדסה נלחם על חייו תשלום משכורות יולי מוטל בספק, ובהדסה מתגבשת תוכנית הבראה הכוללת קיצוצי שכר, 
דחיית תשלומים ופיטורים ■ בתמורה המדינה והבעלים, ארגון נשות הדסה, יידרשו להזרים הון".
    אחת הסכנות היא נטישת רופאים.
    מי אצמר ירושלים השלמה ולא קיבל?

    הירושלמים כמובן.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    המרכז הרפואי הדסה נלחם על חייו

    http://www.themarker.com/consumer/health/1.2071719

    זה המקום לחזור לפוסט שפורסם כאן ע"י דליה בלומנפלד "ביקור חולים קופות החולים סוחטות והמדינה לא מתערבת".
    http://www.blacklabor.org/?p=27563

    מעניין המידע הנ"ל שמופיע שם: "בעוד שההנחה שנותן בית חולים הדסה מגיעה לכדי 18%, הרי ההנחה שנאלץ לתת 'ביקור חולים' מגיעה עד ל- 36% (!). קופת חולים כללית מקבלת בדרך זו הנחה של 20 מיליון ₪ בשנה, קופת חולים מאוחדת מקבלת הנחה של 8 מיליון ₪ בשנה, ולאומית מקבלת 4 מיליון ₪ הנחה".
    יוצא לפיכך ששהנחה להדסה היא בסדר גודל של 16 מליון ש"ח בשנה. 10 שנים כאלה והרי הגרעון של הדסה.

    ואולי הניהול כושל?
    מי אמר שהשוק הפרטי יעיל יותר?

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    האם השר"פ הציל את הדסה

    http://www.themarker.com/consumer/health/1.2077814
    מאחורי דלתות סגורות דנים חברי ועדת גרמן בימים אלה בעניין בעל השלכות דרמטיות על מערכת הבריאות הציבורית: השר"פ ■ ניתוח של חברת הייעוץ TASC מפרט את היתרונות והחסרונות ■ רפורמת השר"פ עולה על שולחן הניתוחים

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בצפיפות חוגגים החידקים.

    זה מה יש זה מה יש זה מה יש
    https://www.youtube.com/watch?v=8G4GGlzESaI

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.