הונאת הצרכנים בפרסומי מחירים ובפרסומת בתקשורת
מוריס צור כותב לשרים ולחברי הכנסת ומלין על תרבות ההונאה שבאותיות הקטנות שבשולי מודעות, על הסתייגויות המושמעות במהירות קוטלת קליטה בסוף פרסומת משודרת ובעיקר על הספרות הקטנות של 99 האגורות המטעות לחשוב שהמחיר נמוך מהמוצג
לכבוד השרים וחברי הכנסת
השר משה כחלון
השר מיכאל איתן
עמיר פרץ
'שלי יחימוביץ
רונית תירוש
רוחמה אברהם
כרמל שאמה הכהן
גילה גמליאל
ציפי חוטובלי
הנדון: פרסומי הונאה
כשאני מביט על המחירים בסופרמרקט, אני נוהג מיד להוסיף שקל על כל מחיר שאני רואה, כי זה הכלל הקיים היום- המחירים בד"כ מופיעים במספרים גדולים, כשמתווסף להם בקטן-קטן, בפינה הימנית למעלה, עוד 99 אגורות.
לפעמים יש מוצרים שהמחיר שלהם הוא 0 (!!!) אבל כרגיל, בפינה למעלה, מסתתר אותו קטן-קטן שהופך אותו לשקל.
יש גם מחירי-איוולת שאינם מחמיאים אפילו לאינטליגנציה של המפרסם אותם- 99.99 או 999.99 !!! (הפרופורציה בין גודל הספרות היא כמובן, הרבה יותר גדולה ממה שניתן להציג כאן).
תרבות ההונאה והחמדנות של המשווקים, שמתייחסים ללקוח כאל טיפש שאפשר להערים עליו, אינה מסתפקת רק בהצגת מחירי-עורמה. היא גם כוללת טריקים נוספים בתהליכי הרמייה, ע"י הוספת אותיות קטנות בשולי מודעות כתובות או אמירות סיום בקצב שלא ניתן לקליטה בסיום פרסומות קוליות, הכוללות מגבלות על מה שמתפרסם.
זה כולל אמירות כמו:
- המבצע עד גמר המלאי.
- התמונה רק להמחשה.
- המחיר הוא החל מ-…
- המבצע למינימום של …
- המחיר לא כולל …
- ההצעה בכפוף לתקנון (שכמובן אינו מוצג)
וכו' וכו'.
בתרבות של רמייה לא פלא שמתלווה גם שירות גרוע, איכות ירודה והבטחות שווא.
רשת שיווק שתוביל מהלך של אמינות בהצגת מחירים וכבוד לאנטלגנציה של הלקוחות, בלי תרגילי עורמה והונאה, יכולה לזכות בהזדמנות נדירה לפרסום חינמי בכל רשתות התקשורת על חדשנות ביחסי ספק-לקוח, ולזכות באימון הלקוחות שיעדיפו אותה.
אני סבור שהמחוקק יכול לסייע בבניית תרבות של הגינות וכבוד ללקוח, ע"י צמצום היתרון (אם קיים כזה) בפרסומי הונאה אלה, באמצעות חקיקה והכוונה הכוללים:
- כתיבת האגורות בפרסומי המחירים באותו גודל של השקלים.
- כתיבת ההגבלות והכיסויים למיניהם בתחתית מודעות הפרסומת, באותו גודל אותיות כמו עיקרי הפרסומת.
- אמירת סיומות קוליות בטלוויזיה וברדיו, באותו קצב שבה נאמרה כל הפרסומת.
- עידוד והפצה חדשותית של רשת שיווק שתוביל מהלך של הוגנות וכבוד ללקוח.
- הכוונת ארגונים חברתיים להעדפת משווקים שינהלו פרסום הוגן ומכבד, והחרמת מי שימשיכו בפרסומות ההונאה לכשיהיו משווקים אלטרנטיביים שיתנתקו מזה.
אני מקווה שהמחוקק יעשה דבר מה בנושא.
אני מקווה שאחד מבעלי רשתות השיווק יוביל מהלך כזה.
תגיות: גילה-גמליאל, כחלון, כרמל-שאמה, מיכאל-איתן, עמיר-פרץ, ציפי חוטובלי, צרכנות, רוחמה-אברהם, רונית תירוש, רשתות-שיווק, שיווק-ופרסום, שלי-יחימוביץ
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
25 באוקטובר, 2011 בשעה 12:07
כל עוד מזומן הוא הילך חוקי במדינה, ואין מטבע קטן מ-10 אג', אני חושב שצריך לאסור על לנקוב במחירים באגורות שאינם מכפלה של 10 אג'.
נכון שבמערכת הבנקאית (צ'קים, כרטיסי חיוב למיניהם, העברות מסוגים שונים) אפשר לחייב בערכים מדויקים – אבל גם שם, לצורך העניין, ביום שבו בעל החשבון רוצה לממש את היתרה שלו במזומן, הוא לא יכול לעשות אותה שלא בכפולות האלה.
לכן צריך לאסור חיוב כזה גם בתעריפונים, בעמלות ובריביות.