חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עבודה שחורה, האם "פועלים למען מדינת רווחה"?

נושאים דעות, זכויות אדם, על עצמנו ב 16.10.11 1:15

דני ואלה מיטבתה, שב לעבודה שחורה אחרי שנים שבהן עסק בעיקר בעניין גלעד שליט, והוא מבקש לבחון את ענייננו ב"מדינת רווחה", לדידו של דני "מדינת רווחה" עניינה בסעד לעניים (רווחה שאריתית) ולא בצדק חברתי.  מה שנדרש היא סולידריות, איכפתיות בגובה העיניים ולא חמלה מתנשאת

שלום לכם רבותיי.

על הקשר שבין הסיסמה "פועלים למען מדינת-רווחה !" להחלצות להצלת גלעד שליט – חמלה לעומת איכפתיות ורעות, ערבות ההדדית לעומת נדבנות:

פעם, לפני שנים אחדות היה לי קשר ישיר (ובהתחלה גם אישי במידת-מה, בעיקר עם איתי אשר) עם 'עבודה שחורה'. גם כתבתי אליכם ומכתבי הוצגו פעמים אחדות ב'עבודה שחורה'. ואז, ככל שהקדשתי יותר תשומת-לב וזמן לפעולה להצלתו של גלעד שליט, התרופף הקשר שלי איתכם עד שנפסק לגמרי, וגם ההצצות שלי במה שנכתב אצלכם התמעטו עד אפס.

השבת, כאשר שמעתי ברדיו את יעקב לקס מספר משהו על שותפותו בעריכה של האתר ('בלוג' ?), בתכנית "השבוע שלי" ב'קול-ישראל', נזכרתי ב'עבודה שחורה' ושוב, אחרי הפסקה ארוכה-ארוכה העליתי את ה'קישור' על המחשב (יתכןי גם שסיכויו המתגברים השבוע של מעשה ההצלה של גלעד שליט, פינו פיסת-מקום ב'קשב' שלי).

והנה – (האמנם זה היה קיים שם תמיד ואני פשוט לא שמתי לב ? כי הרי בדרך כלל אנחנו לא שמים לב לכיתובים החוזרים על עצמם עד שהם נעשים חלק מן "הרעש הסביבתי הקבוע" והשיגרה, גם הויזואלית) – שמתי לב ל'סלוגן' שמתחת לשם-האתר: "פועלים למען מדינת-רווחה !"

בתגובת-בטן ספונטנית (רק א"כ זה עלה לי לראש) אמרתי לעצמי: "מה מדינת-רווחה ? פועלים למען העניים, המסכנים, החלשים, והנדחים ? 'פרוס לחמך לדל ולאביון' בגלל חמלה ואמפאטיה ? זהו הדבר ?"

כן. הביטוי "רווחה", הרי החליף במקומותינו את הביטוי "סעד": משרד-הסעד ושר-הסעד הוחלפו ע"י משרד-הרווחה ושר-הרווחה, ומחלקות-הסעד המוניציפאליות על עובדי-הסעד שלהן הוחלפו ע"י מחלקות-הרווחה ועובדי-רווחה, וא"כ  ע"י המחלקות לשירותים חברתיים… רק העובדות הסוציאליות נשארו כאלו מאז ימי סאלאח שבתי (העובדים הסוציאליים היו ונשארו מיעוט מבוטל בתחום הזה)… אותה הגברת בשינוי האדרת הסמנטית. אבל נדמה לי, שכמו אצלי, אצל רובנו הקונוטאציה ו"תחושת-המילה" נשארו כשהיו: מדינת-רווחה = סעד, מתוך חמלה מתנשאת של מי שיש לו, ומוכן (מוכן) לתת מעט ממה שיש לו גם לאחר שאין לו. למען רווחתו של האחר ? לא תמיד ולא בדיוק. לא פעם למען רווחתו המצפונית והתקינות הפוליטית של הנותן, הנדיב, הפילנטרופ.

בעיקרון – לא במעשה – בזה אין הבדל בין הפילנטרופ המליונר ש"מוותר" רק על שברי-פרומיל מנכסיו הפיננסיים, והוא בכלל לא חש בחסרונם (גם אם מבחינת מקבל הסעד זה  ה-מ-ו-ן  והוא אסיר תודה על כך !), ולא מרגיש אישית "ויתור", אלא אולי רק ב'שורת-התשלום' למשרד יחסי-הציבור המאדיר את ה"ויתור" הזה לממדים הרצויים (בניכוי ההוצאה ממס-ההכנסה) – לבין מי שמתנדב לתת חלק גדול יותר יחסית ממה שיש לו, מכספו וממשאבי-הזמן והמשאבים האחרים שלו.

אז מה כן, אם לא מדינת-רווחה" למענה יש מי שפועלים (גם מהביטוי הדו-משמעי "פועלים" יש אולי רתיעה אצל ותיקי הארץ הזאת כמו גם אצל כמליון החדשים מקרוב באו מארצות "מעמד-הפועלים"), ושאתם על-פי הסיסמא רוצים לראות יותר כאלה ?

או ! הנה הקשר, שאני עדיין לא יכול לנתק מהאור הנראה כאילו הוא מתקרב אלינו מקצה מנהרת-השבי הארוכה והאפילה של גלעד שליט. (כי לדידי עדיין התקווה מליאה חשש שזה עלול להיות "אור" של אכזבה דורסת ומועכת…)

שחרור גלעד שליט – החזרה לסולידריות והקשר לאביב הערבי

 להלן שני מאמרים המתייחסים לשחרורו של גלעד שליט. המאמר הראשון עוסק בערך הסולידריות, המתממש בהשבתו. המאמר השני מנתח את הנסיבות הפוליטיות הפנימיות והגיאופוליטיות שהובילו לעסקת השחרור

לקריאה נוספת

האם פעלו מי שפעלו במעגלי-הפעולה השונים להצלת גלעד שליט רק בגלל חמלתם  של מי שיש להם חופש וחיים נורמאליים במידה רבה זאת או אחרת, על מי שסובל מחסרונם של אותם דברים, בלי לוותר בעצם על מה שיש לנו ? האם הרצון הטבעי "להיות בסדר עם המצפון" גרם לרובנו "להזדהות" ו"להשתתף" – רוב האנשים בישראל בעיקר ע"י ניגוב של דמעת של "השתתפות בצער" מדי פעם, הצמדות למהדורות-החדשות ולכותרות-העתונים, ותפילה ממולמלת או יחול ואיחולים שבלב, ומיעוטם גם בנוכחות בהפגנות, בביקור ב'אוהל-המשפחה' בירושלים כאתר-ביקור נוסף לאתרי העליה לרגל והתיירות שם, ואפילו בנפנוף-ידיים אל צועדי צעדת השנה שעברה ממצפה-הילה לירושלים, ואפילו הצטרפות לכמה קילומטרים של צעידה ?

או שביסוד ההחלצות למען גלעד שליט שבאחת הסיסמאות המרכזיות של ה'קמפיין' הפך מבנם הפרטי של אביבה ונועם להיות הבן "של כולנו", אפילו של בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו (נכון. לא ממש בנו כמו החייל בשירות-חובה קל"ב, קרוב לבית, יאיר נתניהו); שביסוד ההחלצות למען מישהו אחר, שלאמיתו של דבר הוא בנם של אחרים שאפילו לא היו מוכרים לנו אישית – ישנו גם המוטיב של ערבות הדדית אמיתית ? כי מה שקרה לו הרי עלול בהחלט לקרות גם לי, ואז מאד-מאד הייתי רוצה שכל האחרים יחלצו למעני, לא ? משהו שפעם-פעם היינו מכנים "רעות" בין קרובים ומכרים ועמיתים, ואיכפתיות כלפי האחרים, כי לא רק "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", אלא גם 'תמונת-הראי' של הציווי הזה; גם "מה שהיית רוצה שיעשו למענך, במיוחד בעת צרה ומצוקה, את זה בדיוק עליך לעשות למען האחרים בעת צרתם ומצוקתם !" ? אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. מצד אחד בלי חשבון קצר-טווח, אבל באופן מהותי ועקרוני בחשבון ארוך-הטווח האמיתי של "כולנו ערבים זה לזה !"?

לא סתם הזכרתי את הרעות של ימי הפלמ"חאים, הימים המיתולוגיים של בלורית ותואר, קוקו וסראפאן, ונכונות – כך על פי המיתוסים – של בני-אותו ה"דור" ובנותיו להחלץ למען ולטובת, מתוך איכפתיות ולא מתוך חמלה (כך הייתי רוצה להאמין), מתוך הזדהות ולא מעמדת-התנשאות חומלת של "לי יש. אז שיהיה גם לאחר, אם לי זה לא יחסר".

בעוד כ-3 שבועות אמורים להתכנס שוב (למרות שההתכנסות כמעט בוטלה) אלפים בככר-רבין בתל-אביב, לפעם נוספת של ציון רציחתו של ראש-הממשלה (בנסיון לרצוח את המהות הדמוקרטית), ששרשיו בימי האיכפתיות ההם, והוא כנראה לא סתם אהב כל כך את "שיר הרעות".

וזה מביא אותי אל "סגירה" – (חלקית. זמנית ?)  של "מעגל"-השורות האלו (שהתארכו הרבה מעבר למה שתכננתי), שלכאורה סבבו סחור-סחור סביב סיסמת האתר: "פועלים למען מדינת-רוחה", שהושיבה אותי מול המקלדת:

אם לשפוט על-פי התרשמותי הספונטנית והתחושתית – הסיסמא "פועלים למען מדינת-רווחה !" יוצרת יותר הרתעות והסתייגות מאשר הזדהות והתקרבות.  יש בה יותר מדי מהאוירה ומה"ניחוח" של "מעמד הפועלים" ההוא ו"משרד-הסעד" של אז.

היא, ככל שאני יכול לנתח ולהבין, גם לא נכונה במהות.

לדעתי מוטב היה לרצות לטפח את שרידי הסולידריות והערבות ההדדיות מימי "שיר הרעות", מתוך איכפתיות כלפי הזולת ! לנסות ללבות אש בגחלים שלפתע בקיץ האחרון נופחו בהם רוחות של החלצות אנושית-אזרחית-דמוקרטית-משתתפת ושותפה, ולא רק של דרישה ומחאה  מצד אחד או של חמלה נדבנית מהצד השני.

לכן נדחפתי 'לזרוק' את ההצעה, לשקול ולבדוק 'סלוגן' אחר כמוטיב המרכזי של האתר הזה, ע"י –

א. הצגת הנושא לדיון פומבי ופתוח, ביתר חדות ממה שהצלחתי לבטא כאן.

ב. הצעת 'כיתובים' חלופיים לכותרת-האתר, שיציגו טוב יותר את הרעיון המרכזי של הסוציאל-דמוקרטיה (אם הבינותי אותה היטב) שהוא: פעולה למען האחר לא מתוך חמלה ומתן סעד במסווה של "רווחה", אלא כי איכפת לי, שמה שיש לי יהיה גם לו ולה (בכל הפעמים שנקטתי בלשון-זכר כדרך הכתיבה המקובלת בעברית, התכוונתי כמובן לנשים ולאנשים כאחד !).

צרפתי את "שיר הרעות" של חיים גורי, בנוסח ששיניתי, כדי להתאימו לימי המאבק להצלתו של גלעד שליט.

הרעות
מילים: חיים גורי/ עיבוד: דני ואלה

על הארץ יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר מזמן לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו.
כל הזמן שהמשכנו ללחוץ
עד גלעד שוב יהיה כאן בינינו.

כך נדרוש מכולם
את שיבת כל שבוי, בכל כוח
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בעם
לא תפסיקי בינינו לפרוח.

הרעות, נשאנוך במילים
ופעילות עקשנית ונחרצת
בחשכת הפחדים הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות, כצווי לכולם
שוב בשמך נתלכד ונלכה.
כי רעים שנפלו בשבייה
חובתנו הותירו לזכר…

כך נדרוש מכולם
שיבת כל שבוי, בכל כוח.
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בעם
לא תפסיקי בינינו לפרוח.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. פינחס משה לדרפיין :

    פועלים רעות צדק

    פועלים רעות צדק
    שלושה דורות של התהוות חברתית
    במציאות ההסטורית שני הראשונים פשטו מכל ערכים ולא עמדו במבחן
    אולי צדק חברתי של ההוה יוביל וישיג יותר
    השיר נפלא משאלת הלב של המשורר אבל הדור ההוא הוליד עשבים שוטים רבים
    אולי צדק חברתי בוא נאמין ונתן לו כוח!11 אןלי הזדמנות שיש בה תקווה.

  2. שי כהן :

    בלבול מושגי

    אני שותף לרוב הדעות שמבטא הכותב לגבי סעד ו"חמלה" מתנשאים – אבל כאן יש פשוט בורות לגבי משמעות המושג מדינת רווחה – שהוא באופן קיצוני שונה מגילויים כאלו

    מדינת רווחה מושתת על עקרון בסיסי כי רווחת החברה היא משימתה המרכזית של המדינה ועל כן המדינה מנהלת מנגנוני בריאות, חינוך, ורווחה – אמונה על יצירת תעסוקה מלאה ושכר ותנאי עבודה הוגים ודאגה לקורת גג, מזון ראוי וכוצא בזאת לכל

    מדינות הרווחה ששרדו את המתקפה הניאו ליברלית של העשורים האחרונים גקם מתאפיינות במבנה חברתי פוליטי מסויים – כזה בו יש כוח משמעותי של ארגוני עובדים ס"ד והשתתפות קהילתית ופוליטית

    במובן הזה (המובן המקובל) אנחנו בעד מדינת רווחה!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.