חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שחרור גלעד שליט – החזרה לסולידריות והקשר לאביב הערבי

נושאים דעות, עלו ברשת ב 14.10.11 6:03

 להלן שני מאמרים המתייחסים לשחרורו של גלעד שליט. המאמר הראשון עוסק בערך הסולידריות, המתממש בהשבתו. המאמר השני מנתח את הנסיבות הפוליטיות הפנימיות והגיאופוליטיות שהובילו לעסקת השחרור

עסקת שליט – זה לא אחד מול אלף

מאת: אברהם פרנק

עסקת שליט, שפרצה אל החוויה הישראלית ביום ג' האחרון, העלתה מחדש את דילמת המחיר. לא שזה חדש – אותה שאלה מלווה אותנו כבר שנים – אבל הפעם הדברים קונקרטיים, המספרים מדיוקים, האיפיונים ידועים ועוד מעט גם השמות. האם נכון לשחרר מאות אסירי עולם, את בעלי ה"דם על הידיים" בתמורה לחייל בודד שלנו? ובכן, ההנחה שמסתתרת בבסיס השאלה היא שגויה.

גלעד שליט אינו אחד מול אלף. אחד מול אלף הוא המספר הפיסי של העסקה, אבל המספר הפיסי אינו ההיבט החשוב. מבחינה תודעתית, גלעד שליט הוא בן של כולנו. גלעד שיוחזר הוא בנם הביולוגי של אביבה ונועם, אבל הוא בנם התודעתי של מאות אלפי משפחות. לכן, מבחינה תודעתית חוזרים אלינו מאות אלפי גלעד-שליטים מול 1000 מחבלים משתחררים בלבד. האם המספר הפיסי "אמיתי" יותר מן התודעה? ממש לא.

יש ודאי סבורים שמדובר בתודעה כוזבת, מרכיב שאין לו משקל בחילופי האסירים – והם נותרים עם ההיבט הפיסי של אחד מול אלף – אבל הם שוגים. גלעד שליט הפך לפצע לאומי, ותנועת הסולידריות החברתית שנוצרה סביב משפחתו היא אמיתית בתכלית.

להמשך קריאה

שוכראן, מוחמד, שוכראן

מאת: יונתן בן אפרת

ספק אם גלעד שליט שמע על מוחמד בועזיזי. ספק אם שמע על האביב הערבי. ובכל זאת, מי שסלל את הדרך להסכם הוא אותו רוכל תוניסאי שהצית עצמו למוות ב-17 בדצמבר 2011 ושינה את פני המזה"ת. ביום חורפי אחד הפך תיק שליט מנכס לנטל אסטרטגי עבור חמאס. אז שוכראן מוחמד, שוכראן.

נתניהו הוא ראש ממשלה כושל, שהצליח במסגרת כהונתו להסתכסך עם כל מי שנקרה בדרכו: משועי עולם ועד המתמחה בפנימית ג'. נתניהו היה מוכן להסתכסך גם עם משפחת שליט אבל סירב בתוקף להקריב את שלטונו. הקיץ האחרון והפוליטיקה הפנימית ערערו את מעמדו של רה"מ שחיפש גם הוא קצת שקט. אז תודה גם לך, דפני.

לא הסגר על עזה ולא עופרת יצוקה היוו את מנופי הלחץ על חמאס. הסכם השחרור במתווה הספציפי הזה לא יכול היה להתגבש ללא מהפכות האביב הערבי והשינויים הפנימיים בעולם הערבי שהן הביאו.

חמאס קיבלה "הצעה שאי אפשר לסרב לה", בתמורה להשתלבותה במסגרת הגיאו פוליטית החדשה שנוצרה במזה"ת. מספיק לקרוא על מעורבותן של מצרים ותורכיה בכדי להבין מה קיבלה חמאס בתמורה, וזה הרבה מעבר ל-1,000 אסירים – היא קיבלה אוויר לנשימה. חאלד משעל והנהגת חמאס בדמשק הבינו שמשטרו של הפטרון הסורי בסכנה ועליהם למצוא פטרון חדש. תמיכתם השקטה בנשיא הסורי בזמן שזה טובח בבני עמו ללא רחם, הולידה גלי מחאה כלפי התנועה, בעיקר מקרב תנועת האחים המוסלמים, הזרם אליה שייכת חמאס. לפני הנפילה הבלתי נמנעת של המשטר הסורי, הציעו המצרים והתורכים לחמאס עיר מקלט, והכריחו את משעל ותנועתו לנטוש את הספינה האיראנית-סורית הטובעת.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: ,

10 תגובות

  1. דליה :

    המסמך שפרץ את הדרך לעסקה הועבר לישראל לפני 3 חודשים
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1522701

    קישור זה מלמד שגרשון בסקין פעיל בתנועה הירוקה ועומד בראש מכון המחקר הישראלי-פלסטיני IPCRI
    הוא זה שסלל את הדרך לקשרים עם נציגות החמאס ולמימוש העיסקה.

  2. תומר ישראלי :

    עסקה רעה

    לא בגלל 1 מול 1000. החמאסניקים שמשוחררים הם בעיני אשפה אנושית חסרת ערך.
    חיזוק החמאס היא שגיאה אסטרטגית שמרחיקה אותנו עוד מהסדר מדיני.
    אסור למדינה לקבל החלטות עם השלכות רחבות על פי מיקוד רגשי באסונה של משפחה אחת. אסונם של שלושת משפחות חבריו של גלעד גדול יותר (מבטיח לכם שכל אחד מהם היה מוכן להחליף בכל רגע נתון עם גורלה של משפחת שליט), מישהו זוכר את שמם? זו אינה סולידריות זהו פשוט עיוות ותעתועי תקשורת. מוטב לנו ללמוד מהאמריקאים שעושים הפרדה בריאה. ומי שחושב שאנחנו יותר הומאניים מהם מתהדר בנוצות לא לו, אנחנו יותר רגשניים בנקודות החלטה בהם אסור להיות רגשניים.
    http://www.labor.org.il/201110138578/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%94-%D7%A8%D7%A2%D7%94.html

  3. יונתן כ. :

    כל הרעיון של ס"ד,מדינת רווחה וכו' מבוסס על סולידריות "אחד בשביל כולם,כולם בשביל אחד" וסולידריות לא יכולה להתקיים בלי שנרגיש שבמצבים כאלו מדובר באחד מבני משפחתנו.

    העסקה לא הרחיקה את השלום.

    יש הבדל בין אדם שנהרג לאדם שנמצא בשבי,להרוג אי אפשר לסייע לשבוי ניתן.

  4. תומר ישראלי :

    ועוד איך כולם בשביל אחד

    מה שהיה צריך לקרות אחרי החטיפה זה השתלטות על עזה וסילוק החמאס. לא פחות. ואני באופן אישי מוכן ומבקש ללכת לשם עם חיילי ולעבור מבית לבית אם למודיעין אין מושג איפה הוא.
    סולידריות זה לא לשכוח את משפחות הנופלים שאסונם גדול פי אלף מזה של משפחת שליט. סולידריות זה לא לרחם על אחד ובאותו זמן להתעלם מרבים אחרים שאינם מתוקשרים.
    מדינת רווחה וס"ד ללא מדיניות וראיה רחבה הן סיסמאות חלולות וחסרות ערך ותכלית.
    מי שחושב שניתן לקרב את השלום על ידי זה שנימנע מראש מכל עימות עם טרוריסטים ונתחבא מאחורי מיגונים וכיפת ברזל טועה ומביא עלינו אסונות נוספים.

  5. דליה :

    לתומר ישראלי
    כתבת: "סולידריות זה לא לשכוח את משפחות הנופלים שאסונם גדול פי אלף מזה של משפחת שליט. סולידריות זה לא לרחם על אחד ובאותו זמן להתעלם מרבים אחרים שאינם מתוקשרים."
    האם צריך לוותר על חייו של שבוי אחד בכלא כדי להיות סולידרי עם משפחות הנופלים?
    הסולידריות היא לא לרחם. הסולידריות היא ערבות הדדית ודאגה לחייו של חייל אחד, ששרת בצה"ל. על המדינה ועל צה"ל היה לדאוג להחזירו מהשבי (וצר לי לומר, שהמדינה וצה"ל לא כל כך הצליחו בהחזרתו. לאזרחים התודה בהחזרתו, באמצעות הלחץ הציבורי, ההפגנות והמחאה, ואם בזכות פעילותו של האזרח גרשון בסקין (ראו פה: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=837891))
    עם כל הצער עם משפחות הנופלים, ערך החיים הוא החשוב. אנו לא שוכחים את משפחות הנופלים ואת אסונם הגדול, אנו לא מתעלמים מהם. אנו דואגים לאלה שחיים שיישארו בחיים כדי שגורל משפחתו של החייל החי לא יהיה כזה של משפחות הנופלים.

  6. יונתן כ. :

    אף אחד לא שוכח את אסונם של המשפחות,חושב שאני לא מכיר?שלא כואב? אבל אי אפשר לחזיר לחיים כן אפשר לשחרר מהשבי.

    נכון היה צריך להרוס את החמאס,התנגדתי לעופרת יצוקה מלכתחילה אבל מהרגע שהתחילו אסור היה לעצור באמצע.

    העימות הזה הוא עימות לטווח ארוך,גם אם מחר נכבוש את עזה ו"נסלק את החמאס" לא נגיע לשלווה ולנחלה והאמת שגם אם נחתום על אלף הסכמי שלום עם הפת"ח.(וגב המניע של הפת"ח להיות "מתון" הוא אך ורק קיומו של החמאס ה"קיצוני" בתכל'ס שניהם קיצונים).

  7. תומר ישראלי :

    דליה, כפי שכתבתי חייו של חייל יקרים בעיני מאד ואני אף מוכן לסכן את עצמי ואת חיילי כדי לנסות ולחלצו. יחד עם זה מדינה צריכה לשקול את צעדיה בגדול תוך התעלמות (כמעט) מסיכון החיים של חייל בודד או אפילו כמה. אם המדינה תימנע מפעילות המסכנות את חיי חייליה אפשר לקפל את הדגלים ולהסתלק מכאן. פשוט מסוכן לחיות כאן. לי אין כוונה להסתלק ואני מוכן להמשיך ולהגן על המדינה הזאת ככל שידרש וכך אני מחנך גם את ילדיי.

    יונתן, נכון שקשה לראות מבין הפלסטינים פרטנר פוטנציאלי אמיתי. מה שברור לי זה שהחמאס, בעקבות העסקה המוצלחת מאד מבחינתו (ולא חשוב שבעקבות פעולות צהל לאחר החטיפה נהרגו מאות(!) פלסטינים לוחמים ואחרים עוד לפני עופרת יצוקה), ימשיך וינסה לחטוף עוד חיילים או אזרחים ולשחרר את האסירים הנותרים. הם למדו את לקחי חיזבאללה, כך הם מצהירים ועל כך מעידות עשרות המנהרות המוכנות והמוכרות לצה"ל בין הרצועה לישראל.

    ככלל אני מאמין שצריך לפעול להסדר שתי מדינות עם הפלסטינים, אולם עלינו להבטיח (לעצמנו) שבכל מקום בו הפלסטינים יאבדו שליטה או ייזמו פגיעה בישראל, אזי אנחנו נהיה שם. תבחרו: או מדינה פלסטינית שוחרת שלום או אנחנו.

    מאמר אחר שכתבתי בנושא:
    http://www.labor.org.il/201110108558/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A4%D7%97%D7%93.html

  8. יונתן כ. :

    זה לא שלא היו נסיונות חטיפה או פיגועים לפני עסקת שליט.

    מהמאמרים שאתה מקשר אליהם אני לומד שאתה מחסידי ה"זבנג וגמרנו",זה לא יקרה,אנחנו לא יכולים לעשות מבצעים בנוסח "עופרת יצוקה" כל פעם שבא לנו,מה עוד שבעופרת יצוקה הרגנו קרוב ל1400 איש (לפי הנתונים שאני מכיר,כחצים מחבלים) ולא שינננו כלום.

  9. תומר ישראלי :

    ממש לא זבנג וגם לא גמרנו

    עופרת יצוקה היה מסע הרג והרס חסר תכלית. תג מחיר. להרוג כמה שיותר ערבים. בצבא קראו לזה בשמות מכובסים כמו "לצמצם את ירי הרקטות". אלה אינם מטרות מבצע צבאי. אני טוען שחייב להיות מבצע בעזה ותכליתו סילוק החמאס במינימום נזק ונפגעים ולאחר מכן, בהקדם האפשרי, החזרת השלטון לרשות שוחרת שלום בהקדם האפשרי.
    או רשות שוחרת שלום או אנחנו.
    אני גם טוען שאם נתכונן היטב למבצע כזה במלוא הרצינות, יתכן וחמאס יתעשת ויסתלק מרצונו ללא עימות צבאי. כפי שערפאת הסתלק בזמנו מביירות.

  10. יונתן כ. :

    תומר,החמאס הוא לא תנועה צבאית שנחתה על הפלסטינים,הוא חלק מבשרה של החברה הפלסטינית ולא באמת ניתן לעקור אותו.

    גם אם בדרך נס כל שהיא יצליחו לעקור אותו(לחסל,לכלוא וכו')לאיזו רשות שוחרת שלום תעביר את עזה? אין כזאת,אבו מאזן הוא "שוחר שלום" בערך כמו ערפאת בזמנו.

    "עופרת יצוקה" לא היה מסע הרג חסר תכלית אבל זה כבר פרשנות מיותרת לעבר.

    לדעתי בסוף ידברו עם החמאס והפתרון יהיה מדיני ולא צבאי אבל מה אני יודע?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.