חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים והלגליזציה של הזנות

נושאים דעות, זכויות אדם, זכויות עובדים ותעסוקה ב 14.09.11 5:51

במחאת האוהלים לא נשמע – ולא ישמע – קולן של פועלות המין. לכן, על מדינת הרווחה ליישם מיוזמתה את המדיניות המיטבית עבור קבוצה זו – לגליזציה של העיסוק בזנות

מאת: מנחם לוריא

העיסוק בזנות איננו בחירה חופשית

התפיסה לפיה העיסוק בזנות הוא בחירה חופשית של האישה מבוסס על הנחות ניאו-ליברליות, ועלול לגרום לנזק אדיר לנשים מוחלשות. הטיפול בתעשיית המין צריך להיעשות תוך זהירות מירבית והתחשבות במעמדן המוחלש של הנשים העוסקות בו מאת: נדב פרץ

לקריאה נוספת

במסגרת מחאת האוהלים והשיח על קבוצות השוליים התפתח שיח ציבורי גם בעניין פועלות המין או בשם החוקי העוסקות בזנות.

בשלוש הזדמנויות המחוקק הישראלי ביטל ו/או שינה את ספר החוקים שלנו בשל צורך ציבורי שנוצר מלחץ ציבורי שדרש להסדיר התנהגויות במישור האישי/פרטי. באמצע שנות השמונים בוטל החוק האוסר על אדם להתאבד או לנסות להתאבד. באותה תקופה בוטל החוק האוסר על משכבי זכר ובאדיבותה של ח"כ (לשעבר) שולמית אלוני תוקן חוק באינוס כך שהבהיר לכל מי שרק רוצה שגם בדלת אמותינו כשאת אומרת לא את מתכוונת ללא.

אנסה להוביל את דברי להקשר בין מחאת האוהלים לעיסוק בזנות בהמשך המאמר.

הפן החוקי:

לא מעט אנשים,כולל משפטנים וחברי כנסת, סבורים שבתנאים מסויימים העיסוק בזנות מותר בישראל. לא היא. החוק אינו מותיר ספק ומכסה את כל האופציות של העיסוק בזנות כמעשה אסור,ברם: החוק הישראלי מעניש רק על מעשה או מחדל ולא על מחשבה או כוונה (למעט סעיפי נטילת החיים בקודקס הפלילי) ומאחר ומאוד קשה להוכיח את המעשה האסור בכל הקשור לצרכני המין בתשלום ולפועלות המין – הרי שניראות האכיפה או האין אכיפה מותירה את הספק כאילו מותר לצרוך או לספק שירותי מין בתשלום בנסיבות כאלה ואחרות.

פועלות המין בראי החברה:

דיני היישות במדינת ישראל מושתתים על ההלכה היהודית ליהודים, הדין השרעי למוסלמים והדין הנוצרי לנוצרים. דווקא ההלכה היהודית איננה אוסרת על האישה לעסוק בזנות ובתנאי שהלקוח שלה בא מעיר אחרת והיא עצמה איננה נשואה. לעומת זאת תשלום האתנן הוא חטא על ראשו של הגבר.

השיח הפמניסטי מדבר על הזנות בהשלטת רצונו של הגבר על האישה ועל כן יש צורך לשנות את החוק (בהתאם למודל השבדי שאגב נחל כישלון חרוץ) ובכך להסדיר את השיוויון המגדרי גם בתחום הזה וכחלק מתפקידה של המדינה. השיח הציבורי הכללי בעניין הזנות נע בסקלה שבין סחר בבני אדם לצורך עיסוק בזנות ועד לנשים שלא מצאו כל דרך אחרת והחליטו לעשות למחייתן בדרך הפשע,ובשולי החברה, באמצעות מתן שירותי מין בתשלום. לרוב הסטראוטיב של הזונה קשור גם באישה הנוטלת סמים וגם כאן יש לדבר אחיזה במציאות אך אין זה המודוס ווינדי של פועלות המין.

והמציאות?

משטרת ישראל נלחמה,ונלחמת, בסחר בבני אדם ובהצלחה לא רעה בכלל. פועלות המין שהובאו בכפייה לארץ על מנת לעסוק במקצוע עתיק יומין זה הולכות ומתמעטות ומרוב פועלות המין הן הפכו למיעוט וטוב שכך. בישראל פעילים בתי בושת, כשעיקר הפעילות מתרכז בדרום תל אביב וחלקה האחר בצפונה. חלקם הגדול של בתי הבושת מעסיקים נשים שבאו לשם מרצונן ומבחירה אישית, אם כי קימים,עדיין, כמה וכמה כאלה שמעסיקים נשים בכפייה. הזנות ברחוב (מתחם הבורסה וחוף תל ברוך – למשל) נעשית באין מפריעה ואם יש שם פועלות מין בכפייה הן מעטות מאוד. עוד שני מופעים לפעילות הזו: נערות הלווי ופועלת מין שעובדות בביתן הפרטי ומקימות יחסי מין בתשלום אם מי שמגיע אליהן. בשני המקרים האלה לא ידוע לי על העסקה בכפייה אם כי יתכן וסביר שישנם מקרים ספוראדיים והדבר קשה מאוד לאיבחון.

האכיפה המשטרתית:

כאמור ישנה בעיה חוקית להוכיח לא מעט מאירועי ביצוע עבירות של מין בתשלום. האכיפה המשטרתית מושתת על שלוש סיבות,הראשונה: תלונת שכנים על כך שבית בושת מתנהל בבנין שלהם. השנייה: פשיטות מתוכננות על בתי בושת על מנת לתפוס את מפעיליהם במטרה להלחם בתופעת ההעסקה בכפייה וסחר בבני אדם למטרת זנות. השלישית,והאחרונה, כחלק ממערך הלחימה בהון השחור שכן כל התשלמים הנעשים בתחום הזה הם כסף שחור שאיננו מדווח לאיש ולעיתים מקורו בעבירות אחרות בין השאר סחר בסמים והימורים אסורים.

וההקשר למחאת האוהלים:

ראינו,עד כה, שהזנות בישראל מתנהלת כמעט באין מפריעה מצד אחד ומצד שני איננה מוסדרת בהתאם למציאות היום יומית. אם במדינת ישראל מותר לי ליטול את חיי במו ידי, או מותר לי לקיים יחסי מין עם בני מיני – מדוע הצורך עתיק היומין לצרוך מין בתשלום הוא אסור ובעוד הדבר קורה בכל רגע ושעה והוא חלק מהיותינו בני אנוש ולא פעם בדלת אמותיה של פועל המין?

כאשר קם העם ומנסה להכריח את הממשלה להתאים את ההסדרים החברתיים במדינה למציאות שלו ולחיי היום יום שלו הגיעה השעה להסדיר גם את הפעילות המינית הזו. אני מדבר על הסדרה ולא על הפיכת לחוקית. ההבדל בין השניים נעוץ בעובדה שגם בני נוער ובנות נוער מתגלגלים לתעשיית הזנות וחובתה של החברה הישראלית להגן עליהם באמצעות איסור חוקי. מנגד הפעילות הלא חוקית הזו ממחזרת סכומי עתק של כסף שחור או שחור למחצה ואין שום סיבה שהכספים האלה יחזרו למשק בצורת הלבנה ו/או ישמשו לסחר בסמים ובבני אדם.

ההסדרה צריכה לשקף את המציאות,היינו: הזנות צריכה לצאת מהרחובות ולעבור לבתי בושת מוסדרים ו/או וגם לבתיהם הפרטיים של פועלות המין שבחרו בכך. ולכן "על הדרך" הגיעה השעה גם את התחום הזה להסדיר ולכייל אותו למציאות.

סיכום:

נדרשת הסדרה של פעילות המין בתשלום שתתאים את עצמה למציאות בשטח כפי שקורית יום יום ולא תאפשר מצב לכאורי,ולא מציאותי, של התרת פעילות פלילית. פועלות המין וצרכני המין לא יניפו שלטים בהפגנות המחאה ולכן זהו תפקידה של מדינת הרווחה,המתהווה לכך אני מקווה, לבצע הסדרה שתתאים לפעילות הקיימת בלאו הכי.

סקאלת העוסקות במין בתשלום נעה בין פועלות מין בכפייה ועד לנשים שהחליטו להפוך את גופן וההנאה הפרטית שלהן לעסק שיממן את חייהן הסטראופטיפ שמודבק לעוסקות בזנות,ולצרכני הזנות, לא ממש מחזיק מים לנוכח המצאות היון יומית.

ראינו שמשב הרוח הדמוקראטי של מחאת האוהלים מעלה גם קבוצות שלויים המתקיימת בשולי החברה וקשורה לנשים המתקשות לכלכל את יומן מכל מיני סיבות ויש צורך שמדינת הרווח הנדרשת תקח תחת כנפיה גם את אלה שבחרו לעסוק בזנות מרצונן – ולכן נדרשת הסדרה חוקית של הפעילות הזו שכן איש לא ילחם את מלחמתם של אלה.

תודות ומקור מידע:

את עולם הזנות אני מכיר עוד כשהייתי נמנה על כחולי המדים. לא פעם פועלות המין היו מקורות מידע שלא יסולא בפז.

אני מבקש להודות לפלונית (שמה ופרטיה מצויים עימי ולבקשתה לא יפרסומו) אשר הסכימה להתראיין אצלי לצורך מאמר זה ולסבול את שאלותי הנוקבות ולהעמיד לרשותי את ניסיונה שלה ואת שראו עיניה כפועלת מין וכן להתמודד עם שאלותי הנקבות בעניין הבחירה החופשית לספק שירותי מין בתשלום. תודתי שלוחה לך גם מכאן.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: ,

14 תגובות

  1. העיסוק בזנות איננו בחירה חופשית :

    […] תפיסה מקובלת לגבי הזנות אומרת, כי אין סיבה להגביל את העיסוק בזנות. לכאורה, אם העובדת בזנות מעוניינת, והלקוח מעוניין – מי אנחנו שנעצור בעדם מלעשות פעולה שמבוססת על רצונם החופשי? זו, בתמצות, העמדה שמציג מנחם לוריא. […]

  2. ק. טוכולסקי :

    זנות היא מקצוע שעוסקות ועוסקים בו נשים וגברים ויש צורך להגן על העוסקים במקצוע.

    מה שצריך לאסור וצריך להיאבק בו וזה לא קל הוא הסרסרות. המדינה צריכה לאפשר עבודה בזנות רק לקואופרטיבים ועוסקות מורשות ולפקח על כך שכספן לא עובר בדרכים עקלקלות לסרסורים.
    גם היום (כמו שנמסר לי ממקורות במשטרה) הבעיה העיקרית במאבק בסרסרות היא העדר הנוכחות של הסרסור/סרסורית בבית הזונות והעדר הקשר הישיר והגלוי בין הסרסור והעוסקות בזנות.

    זה לא יהיה פשוט. כבר היום המשטרה מתקשה אבל זה בהחלט אפשרי. כמו כן צריך להשגיח בצורה מאוד חמורה על שוטרים שעושים יד אחת עם סרסורים גם התופעה הזו לא מוגרה עדיין וצריך לפקח על אלימות שוטרים כנגד עוסקות ועוסקים בזנות. בקרב צעירים ובני נוער שיעורי הגברים העוסקים בזנות שווים לשיעור הנשים.

    המדינה צריכה להסדיר את העיסוק בזנות, ולפקח על הזנות. צריך למגר את הזנות בקרב קטינים וצריך לחזק את מערכי היציאה ממעגל הזנות שהם היום זניחים. האפשרויות שעומדות היום בפי עוסקות ועוסקים במקצוע מגוכחות ובמקרים רבים רשויות מתעלמות מהצורך לתת מענה. משרד הרווחה חייב להפסיק להתעלם מהעיסוק של קטינים בזנות וצריך לתקן את החוק שמאפשר כיום לבני 16 ומעלה לעסוק בזנות (תחת האיצטלה של יחסי מין בהסכמה). בשביל זה צריך להסדיר את כל נושא חסות הנוער המופרט הפרוץ והחסר בתקנים של עובדים ומקומות במסגרות.

  3. א. קוריאל :

    הערה לשונית

    "מתנהל באין מפריע"
    ולא – "מתנהל באין מפריעה", כפי שנכתב. זה זכר, לא נקבה.

  4. יונתן כ. :

    זנות היא לא מקצוע,זנות זה דבר שמתדרדרים אליו,במיוחד בני נוער.

    מצטער אבל להשוות זנות למלצרות או ניקיון זה הזוי(התחום המקצועי היחיד שניתן להשוות לזנות הוא עריכת דין).

    אתמול פורסם מאמר בזכות ה"הצלחה" הגדולה של ליגליזצית הזנות בגרמניה
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/284/877.html?hp=1&cat=479

    ואגב,מותר לעסוק בזנות בישראל,אסור לעסוק בעבירות שקשורות לזנות כמו סירסור וחיים על ריווחי זונה.

    באופן כללי המשטרה לא ממש טורחת לאכוף את כל מה שקשור בזנות ובמיוחד בזנות שקשורה לבני נוער,מי שרוצה לעשות השוואה יכול להסתכל בנתונים הסטטיסטיים של המשטרה ולהשוות בין עשרות אלפי תפיסות של סמים קלים ועשרות אלפי עבירות אלימות למאות בודדות של פשיטות על בתי בושת(ובד"כ כתוצאה מתלונות שכנים,אם לשכנים לא מפריע למשטרה לא אכפת) ותפיסות בודדות של אנשים שדרדרו בני נוער לזנות.

    יש גם חוק שמטיל 3 שנות מאסר על מי שצרך שירותי זנות מקטינים,החוק הזה נאכף אולי חמש-שש פעמים בשנה ורק כשהמשטרה ממש לא יכולה להתעלם ממנו.

    נ.ב
    אין דבר כזה "צורך עתיק להנות מיחסי מין בתשלום".

  5. יונתן כ. :

    ק.-ההסכמה בגיל 16 לא תקפה ליחסי מין בתשלום או תחת מרות.

  6. ק. טוכולסקי :

    יונתן, מנסיוני עם המשטרה ועם הרווחה בעת הגשת תלונות על בתי בושת בהם עובדים קטינים, התשובה לאחר הביקורת היא הם בני 16 לא יכולנו לעשות כלום.
    מה שכן היות וגם גורמי הרווחה וגם גורמי המשטרה ממהריםלהתנער מאחריות במקרים רבים, אבקש הפניות לקביעה זו בחוק. כבר התייעצתי עם עורכי דין והם בניגוד אליך צידדו בעמדת המשטרה.

  7. דקל-דוד עוזר :

    אני חושב שאפשר להסדיר את העיסוק בזנות גם בלי להפוך אותה לחוקית, פשוט מדרגים את העבירות אחרת.
    לדוגמא:
    קובעים שמי שמסרסר בזונה מקבל 15 שנות מאסר.
    מי שמייבא אישה מקבל 15 שנות מאסר.
    מי שסירסר ולקח פחות מ-10% ונתן בתמורה כך וכך – העונש המקסימלי יורד לשנה.
    מי שהביא אישה, ונתן לה כך וכך העונש המקסימלי יורד לשנה.

    ללקוח קובעים שלקוח ששילם פחות מ-200 שקלים (נניח) מקבל עונש קנס של 1,000 שקלים, ולקוח ששילם מעל 200 שקלים זו לא עבירה.

    וכך ההסדרה מתקיימת "מחוץ לחוק"

  8. מנחם לוריא :

    להבחין בין קטינים לבגירים

    גם במאמר וגם עכשיו: תבחינו,בבקשה, בין העוסקים/עוסקות בזנות שהם קטינים ואלה שהם בגירים. האמירה של המאמר היא לבגירים בלבד ונושא הקטינים צריך רענון במסגרת ההסדרה ובכלל.

    תודה.

    מנחם

  9. חסן חמוד :

    אני מציע שכל קבוצה תפתח מאהל מחאה מיוחד לה:
    -מאהל בתל ברוך לזנות הקונקרטית.
    -מאהל ברחבת הכנסת לזנות הפוליטית.
    – מאהל מול הבורסה לזנות הכלכלית.
    -מאהל באיצטדיון רמת גן לזנות בספורט.
    -מאהל בבית סוקולוב לזנות העיתונאית.
    וכן הלאה!
    נו…באמת!?

  10. יונתן כ. :

    ק.-חוק העונשין סעיף 203 עוסק בזנות בקטינים כאשר יש הפרדה בין קטין שטרם מלאו לו 14 לבין קטין שכבר מלאו לו 14 אבל אין "עצירה" של ההגנה בגיל 16,ההגנה משתנה רק כשכבר לא קטינים בגיל 18.

    גם בגליונות הסטטיסטיים של המשטרה רואים שכן עוצרים כמה אנשים בשנה על עבירות זנות בקטינים ללמדך שיש חוקים ויש כל מה שצריך והבעיה היחידה היא מוטיבציה של המשטרה.

    למעשה הבעיה היא שהמשטרה קובעת את סדר העדיפיות שלה במקום שהציבור יקבע אותו.

    מנחם-רוב העוסקים בזנות התחילו כקטינים ומדינות ליברליות כהולנד נסוגות מהמדיניות שלהן.

    עמ' 200 מראה תמונה מעניינת של עבריינים בודדים בתחום זנות הקטינים בישראל…

    http://www.police.gov.il/meida_laezrach/pirsomim/Documents/d2009.pdf

    יש לנו חוקים מצוינים על הנייר,הם פשוט נשארים על הנייר.

  11. ק. טוכולסקי :

    תודה יונתן בפעם הבאה שאני אתעמת עם שוטרים אני אעשה שימוש

  12. מנחם לוריא :

    יונתן כ

    "מנחם-רוב העוסקים בזנות התחילו כקטינים" לא יודע מאיפה לקחת את זה? קצת הייתי מעורב בעברינות נוער זה נכון במעט מאוד מקרים ובמעט האלה דווקא נכון לקטינים (בנים) ונדיר מאוד אצל בנות.

    נכון שיש חוק שעל הנייר הוא מצויין לכן צריך לתקן..

    מנחם

  13. יונתן כ. :

    בקישור המצ"ב יש הפניה למסמך תמצית של הכנסת המדבר על כך שגיל כניסה ממוצע בין 13-14 וכן ש85-95% מהנשים העוסקות בזנות מעוניינות לצאת ממנה.

    http://www.pmo.gov.il/MA/znut/znuttipul/

    ההפניה לקובץ בערך באמצע המאמר.

    קראתי מספיק חומר בעבודה סוציאלית ומחשפתי לזה.

  14. יונתן כ. :

    נ.ב

    בגילאים צעירים אין הרבה הבדלים בין בנים לבנות,אבל עם הזמן גברים "מוצאים" ממעגל הזנות עקב חוסר אטרקטיביות ואילו נשים נשארות אטרקטיביות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.