חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תקציב החינוך הוא השקעה מבוזבזת

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 14.09.11 5:03

אברהם פרנק מנצל את חילופי המנכ"לים במשרד החינוך, כדי לבחון את השימוש בתקציבי העתק של המשרד – ומגיע למסקנה כי לאור התוצאות, ניתן לטעון כי הכסף פשוט מבוזבז

חילופי מנכ"לים במשרד החינוך הם הזדמנות להתבוננות נוספת על המערכת. התקציב השנתי של החינוך בישראל הוא כ-34 מיליארד ₪, תקציב ענק, אבל המדינה אינה בודקת האם זו השקעה ראויה. אני סבור שבעיקרה – ה"נתח" הבית-ספרי – היא השקעה מבוזבזת. ישנה תפוקה חיובית אחת: המערכת משמשת אכסניה לתלמידים מכיתה א' עד י"ב לא-מעט שעות ביממה. האם זה מצדיק את ההשקעה הגדולה?

התקציב הבית-ספרי העצום של מערכת החינוך מבוזבז בשל העובדות הבאות, שאנו ממעטים לדבר עליהן:

  • בית-הספר עוסק רוב זמנו ב"הנחלת ידע" מיותרת, לנוכח הגודש הזמין לכל;

  • הוא עוסק חלק ניכר מזמנו בבחינות ומדידות לא-אינטליגנטיות, שכרוכות בעיקר בשינון מידע ומעט הבנה;

  • התוצאות ה"השכלתיות" של התלמידים – חשיבה מורכבת, ידע שפה, הבנת הנקרא, יכולת החקר וידע עולם – נמוכות;

  • לבית-הספר אין כמעט חלק בעיצוב הזהות החברתית, ערכית ורגשית של התלמידים, הכל-כך חשובה בתקופתנו;

  • בית-הספר אינו עוסק בהנחלת כישורים של הבוגר בתקופתנו, כפי שמפורטים במסמכים בינלאומיים מעודכנים חשובים;

  • בית-הספר אינו מהווה אתגר לתלמידיו, ועבור חלק גדול מהם הוא משעמם ומאוס. הם מתנחמים במפגש עם חבריהם;

  • הוא מנתק את התלמידים מסביבתם במקום לשלבם בנושאי חברה וכלכלה;

  • מערכת החינוך אינה מגבירה ניעות בין אוכלוסיות, וממשיכה להגדיל פערים חברתיים.

על כל אלה יוצא חלק ניכר מתקציבו של משרד החינוך מבלי שצדקת ההשקעה תיבדק באופן כלשהו ע"י המדינה, במקום שדרושה בדיקה יסודית ש"הופכת כל אבן". תמונת המצב המתוארת כאן מובילה הורים רבים לעבר חינוך "פרטי", וגם מעלה לא-פעם את השאלה האם מערכת החינוך שלנו תקרוס. זו שאלה חשובה, שנותרת עלומה מאחורי מסך הערפל של המונח "קריסה".

יש לזכור, שהשאלה מוצגת על רקע שינויים טכנולוגיים-חברתיים כלליים מואצים, ואין כשנת 2011 להעיד עליהם. קריסה יכולה לקרות אם המתח בין האירועים הסביבתיים להתנהלות הבית-ספרית יהיה גדול מדי. כאשר חוסר הרלוונטיות של המוסד החינוכי ייהפך לבלתי-נסבל, ההורים והתלמידים יצביעו ברגליים בגדול. אחת התופעות שאנו עשויים לפגוש בקרוב היא – "מרדנות קולקטיבית". היא עשויה לנחות על בתי-ספר בלתי ערוכים לה, באמצעות הרשתות החברתיות במגוון נושאים, כשהמשותף להם הוא יצירת אנרכיה והיעדרות גוברת מבתי-הספר.

האם ניתן למנוע את תהליכי הפירוק המאיימים על החינוך הפורמאלי? התשובה היא כן, אבל לא באמצעות החלפתו של המנכ"ל היוצא בתואמת-שושני. נדרשת חשיבה חדשה ומערכת שונה לחלוטין. המעניין בה הוא שהשינוי אינו דורש תוספת תקציבים משמעותית, אלא שינויים ארגוניים ופדגוגיים גדולים, שתמציתם היא:

  • גיבוש קונספט עקרוני של התלמידים כמשאב, כיצרני ידע, ולא כמושאים פסיביים ל"הנחלתו".

  • אוטונומיה מרחיקת-לכת לבתי-הספר, בכפיפות לסטנדרטים לאומיים רופפים מאד, לגיבוש אתוס חינוכי רלוונטי משלהם, כולל הסמכות לבחון לבגרות בית-ספרית במרבית המקצועות.

  • צמצום שעות השהייה של התלמידים בבתי-הספר, והפיכת למידה-מרחוק למרכיב בהיקף של כ-25% מן הסה"כ. יום בשבוע הם ישתלבו בסביבה החברתית והעסקית.

  • הפיכת בתי-הספר למעין קמפוסים אקדמאיים, עם אפשרויות בחירה, בכיתות שלא יכילו מעבר ל-25 תלמידים, ויעסקו בעיקר בלמידה חוקרת ומאתגרת.

  • מתן דגש לחינוך חברתי-אישי אינטנסיבי בקבוצות קטנות.

  • הכשרת חונכים, במקום "מורים", להנחיית הלמידה החדשה והפעילות החינוכית הבין-אישית, עם תוספת של עוד מורים לכיתות ושיפור שכרם.

אם לא נגיע לשם עד 2021, זה כבר יהיה כנראה מאוחר מדי.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. חמוד :

    אף מילה על המנגנון

    רק מהצצה באתר משרד החינוך , רואים שהמנגנון הוא מפלצתי , ומסיבה זו יהיה בלתי אפשרי שיד ימין תדע מה עושה יד שמאל .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.