בניגוד לגישת דה-מארקר, המעמיד בראש את המאבק בריכוזיות, המאבק החשוב צריך להיות בהפרטה, ולא בריכוזיות, שאפשר לטפל בה באמצעות רגולציה. המתרחש בתחום התפלת המים הוא הדוגמא לניתוח במאמר. נחוצה מעורבות הממשלה בתחום ההתפלה. הפתרון לבעיות שנוצרו הוא הלאמה.
מאת: ק.טוכולסקי
לא הריכוזיות מייבשת, השוק הפרטי מייבש
ביום ראשון התפרסמה ידיעה בדהמארקר על כך שהחברה השולטת ב-80% משוק ההתפלה בישראל מסרבת לבקשת המדינה לרכוש ממנה מים מוטפלים ודורשת לשפר את תנאי הרכישה. שיפור תנאי הרכישה הוא, כמובן, תשלום יותר כסף בעד אותה כמות של מים. הדהמארקר, כמובן, תולה את העובדה שהחברה מסרבת להגדיל את התפוקה בריכוזיות, בכך שהחברה השולטת למעשה במכסה של 80% משוק ההתפלה היא מונופול. בהמשך הידיעה מופיעה השערה, שהמחיר הנמוך בו נקבו בעלי מתקן ההתפלה, נבע מראש מההכרה, שהמדינה תבקש להגדיל את התפוקה ואז יהיה אפשר לנפח מחירים.
עד כאן הכל נכון, המצב בהחלט בעייתי. אבל, היות ויש לחופי ישראל עוד כמה שימושים, מעבר להקמת מתקני התפלה, די ברור שבתחום ההתפלה, בניגוד, למשל, לתחום הסלולר, יש גבול למספר החברות שניתן יהיה להקים, בתקווה שמתישהו יגיעו למספר שלא מאפשר תיאום מחירים, אלא תחרות יעילה.
העובדה שהערכות לוקות בחסר, ומדיניות יבוש של משרד האוצר, הביאו לצורך מהיר בהקמת מתקני מים מותפלים בזמן קצר (חלופה לקמצנות של האוצר שמנעה הקמה איטית לאורך תקופה ארוכה), לא תרמה הרבה לכוח המיקוח של המדינה מול קומץ החברות הפעילות בתחום. אפשר להניח שאם "מקורות" הייתה מקימה את מתקני ההתפלה, המחיר שהיא הייתה קובעת, לא היה נמוך כמו המחיר המפתה של חברה פרטית, ומצד שני, היא גם לא הייתה מנפחת מחירים ברגעי המצוקה של המדינה. תכלס זה אכן כך, "מקורות" שתפעיל מתקן משנת 2013, תקבל 2.4 ש"ח למ"ק פחות, משלוש החברות הפעילות כיום בתחום.
הבעיה בסיפור המים אינה הריכוזיות. גם בתחומים בהם יש עשרות חברות, יש לחברות נטייה לנפח מחירים מול המדינה. שכן, המדינה היא הגורם היחיד בשוק, שבשל כשל ארגוני פנימי, יעדיף תמיד לרכוש שירותים ולא לבצע את העבודה בעצמו. זאת, גם כאשר המחיר של ביצוע העבודה, באמצעות המדינה וחברותיה, יהיה זול ויעיל יותר.
הבעיה היא ההפרטה לא הריכוזיות. אם מדינת ישראל הייתה מתחילה בהקמת מתקני התפלה ממשלתיים, ומבטיחה שנתח מסוים משוק ההתפלה יישאר ממשלתי, ולאחר מכן, קובעת מכסות יצור במכרז לפי התמחיר הממשלתי, עם 2 חברות פרטיות או עם 12 חברות פרטיות – המחיר היה נשמר.
כאשר מתחילים מחברות פרטיות, והחברה הממשלתית נכנסת רק בשלב מאוחר ומראש, ורק לנתח של כ-20% מהשוק, הדברים נראים אחרת. כאשר בשנת 2013 "מקורות" תמכור למדינת ישראל את המ"ק הראשון במחיר 2.4 ש"ח, ימלאו 8 שנים למכירת המ"ק הראשון ב-2.9 ש"ח בידי חברה פרטית למדינה. האזרח הישראלי הפסיד 59 מיליון ש"ח בשנה במשך 8 שנים, קרוב לחצי מיליארד ₪, שנאלצנו לשלם עבור מים מותפלים יקרים יותר, רק כי משרד האוצר העדיף את כוחות השוק על פני חברה ממשלתית, וזה רק לחברה אחת (בישראל פועלות עוד 2 , וגם הן לוקחות יותר כסף ממה שמקורות תיקח). מאות מיליוני ש"ח ירדו לטמיון בגלל התעקשות האוצר. מאות מיליוני ש"ח שהיה אפשר להשקיע בתשתיות מים, או בהפחתה של תעריפי המים, או בטיהור מים, או בכל דבר אחר שרשות המים ומקורות עושים . אבל האוצר העדיף הפרטה והזרמה ישירה של הכסף לכיסי בעלים פרטיים, שכוללים ביניהם (ראו איזה פלא) את עידן עופר ויצחק תשובה. על זה, כמובן, לא כתבו בדהמארקר, הם נלחמים עכשיו רק בריכוזיות לא, חס וחלילה, למען מעורבות המדינה בכלכלה, גם לא כשברור, שזה מה שמשרת את טובת האזרח.
הריכוזיות יכולה להיות בעייתית ויכולה להיות לא בעייתית, זה כבר תלוי ברגולציה. יש שווקים, כמו שוק ההתפלה, שמוגבלים במספר השחקנים שנמצאים במגרש המשחקים, ולא תהיה בהם תחרות של יותר מדי גורמים. במצב כזה קל מאוד לשחקנים המשתתפים במשחק לניפוח המחירים לתאם מחירים. במצב כזה ברור שאין סיבה לתת לגורמים פרטיים למלא את תפקידה של המדינה.
על המדינה לספק מים לאזרחיה, כמו חשמל וגז. המדינה לא תרשה לעצמה לגבות מחיר מים מנופח רק בשביל למכסם רווחים, גורמים פרטיים כן. הציניות של הטייקונים שלנו, שתורמים פרוטה פה פרוטה שם, בזמן שהם מוכנים לייקר לנו אפילו את המים, אינה יודעת גבולות. אבל כל עוד המדינה מופקרת למתכנני ומבצעי מדיניות, שמעדיפים להפקיר את הביטחון הסוציאלי של האזרחים לחסדם של טייקונים, זה לא הולך להשתנות. לא תהיה תחרות בשוק ההתפלה, גם לא צריך. צריך להודיע לחברת IDE שמים זה לא מכוניות יוקרה, או שהם ירחיבו את היצור במחיר אליו הם התחייבו, או שהמדינה תיקח מהם את הזיכיון ותלאים להם את המפעל. מים אי אפשר להחרים. זה לא קוטג' גם לא שופרסל. במקרה של סחיטה מכוערת מסוג זה, המדינה צריכה להפעיל את נשק יום הדין, הלאמה. זה יבטיח מים לאזרחים, ומן הסתם ישפר גם את תנאי העובדים במרכזי ההתפלה. הציבור רק ירוויח, והטייקונים תאבי הבצע שלנו ילמדו סוף סוף לא להתעסק איתנו. במקרה של המים כמו בעוד כמה מקרים, לא הריכוזיות היא מה שדופק אותנו אלא העדר המעורבות הממשלתית.
Tags: דה מארקר, הלאמה, הפרטה, התפלת מים, מעורבות ממשלתית, ריכוזיות
הסוציאליזם בצורתו האולטימטיבית הוא קומוניזם חזירי, ואת אופיו של זה ראינו עד זרא במאה ה-20. לחזור היום לאותה גישה, הוא "מצעד איוולת" קלסי.
הפרטה אינה בעיה אם עושים אותה נכון ובצורה מבוקרת, כשם שריכויות אינה בעיה אם עושים אותה במינון נכון ותוך הטמעת מנגנוני ביטחון אמינים בתהליך הבסיסי.
שאלת השאלות אינה נמצאת בדרכי הניהול של המשק, אלא בסוגיית- היסוד שלו: מה עדיף על מה כלכלה ליברלית מבוקרת או כלכה סוציאליסטית, שאינה ניתנת לבקרה?
בכלכלה ליברלית, השוק הפרטי הוא עיקר המשק והמדינה היא המחוקק, המפקח והיוזם האולטימטיבי. בכלכלה סוציאליסטית, הממשלה היא האוליגרך הראשי, המונופול האולטימטיבי, משגיח הכשרות על עצמו, הבעלים בפועל של חלקים נרחבים של הנכסים הלאומיים ושליט בלעדי על חלקים משמעותיים מהעושר הלאומי. במילים אחרות היא כל יכול, ומכאן גם השפעתה על הציבור, על קיומו הכלכלי, על דעותיו, על המידע המגיע אליו ועל יכולתו להאבק בשרירות הלב של השלטון המונופוליסטי מינימלית.
לכן, אני בעד כלכלה ליברלית מבוקרת. על היקף הבקרה, אופיה ומינונה, ניתן לדון תמיד ולהתאימם לצרכים משתנים – הממשלה היא שליחת הציבור לצורך זה ולא שליטת הציבור כבמקרה הסוציאליסטי.
הפרטה אינה אידיאולוגיה. היא הדרך בה מעבירה הממשלה שליטה על גופים וחברות כלכליים שאין היא יודעת לנהל אותם ביעילות, אין היא רוצה לנהל אותם או אין היא מסוגלת לנהל אותם כראוי (כך שיתקיימו לאורך זמן, יספקו תעסוקה ויצמחו). נכון, הפרטה נובעת מהתפיסה הבסיסית שמשק חופשי יעיל הרבה יותר ממשק ציבורי; לכך יש "אינסוף" קבלות בעולם. יעיל, אין פרושו שלעולם אין בו טעויות ואפילו שחיתיות, אבל זו אינה בעית ההפרטה אלא בעית הפיקוח והבקרה.
יש סוגיה בהפרטה שעליה יש לתת את הדעת: האם, עד כמה ומתי צריכה הפרטה להתבצע, ואיזנ אופי יש לתת לה: הפרטה מול "גרעין שליטה" ממונף (עד כמה?) או שליטה ציבורית בעלת מבנה כזה או אחר. זו שאלה שלא התקיים בה בעבר דיון ציבורי רציני, ועתה נוצרה הזדמנות לקיים אותו. ניצול נכון של מהלכי הפרטה, עשוי לשמש גם מנגנון טוב לחלוקת העושר הלאומי באופן שגם הציבור הרחב יהנה מחלקים משמעותיים יותר ממנו, ולא רק בעלי גרעיני שליטה ממונפים. לשם כך דרושה מעורבות ציבורית עמוקה יותר והבנה טובה יותר את רזי הכלכלה המורכבת והגלובלית שבמסגרתה מתפקדת ישראל ותמשיך לתפקד גם בעתיד, אם לא תהרוס עצמה לדעת.
אין ספק שתחרויות היתה ונותרה אחד הכלים היעילים ביותר לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרסים של יזמים יצרנים וסוחרים מסוגים שונים. התנאי הוא שתהיה תחרות אמת. הפרטה ללא תחרות אמת מכאן, ופרמידציה המסרסת תחרות אמת מכאן, עשויות כל אחת לחוד ובוודאי שתיהן יחד להרקוס כל חלקה טובה במשק, בוודאי בכל מה שנוגע לטובת הציבור הרחב. ריכוזיות ממשלתית לא יעילה (המובילה מהר מאוד לשחיתות ופרוטקציוניזם גס) בוודאי אינה הפתרון הנכון לאלה.
"הישראלי החדש" חייב להיות מספיק מפוכח ומספיק אינטליגנטי ומשכיל בכדי לדעת שאת העולם החדש שבו הוא חי צריך לנהל בכלים הראויים ולא באמצעות חזונות-עבר שנכשלו במציאות מורכבת הרבה פחות.
ל. רפי, אנחנו הולכים לעתיד תוך לימוד העבר. כשם שמערכות המים הולאמו בתחילת המאה ה-20 במדינות הכי קפיטליסטיות מתוך הבנה שזה לא עובד יעיל אחרת ועד היום כל מערכת מים מופרטת עובדת פחות טוב ורובם בידי המדינה כך גם כאן.
הנה התחילו בלי ממשלה גורמים פרטיים שסוחטים את המדינה, זה הזמן להלאים.
מים,חשמל בעתיד,סלולר,אינטרנט,תשתיות מקשורת,שיווק,ועוד ועוד.
איפוא שלא נרים אבן מופרטת ,נראה בזיזת נכסי-ציבור,עושק העובדים ועושק הצרכנים.
ההפרטה צריבה ללכת לפח הזבל של ההסטוריה.
ההפרטה-פשע מאורגן שלטוני.!!!!
בכלל חשבתי שאחד מיסודות הקפיטליזם הוא היזמות. מה החכמה לקחת משהו שכבר עובד?
סיסמת הריכוזיות היא התרוץ בו משתמשים קפיטליסטים שמגלים ששיטתם לא עובדת, משהו דומה לרצפה העקומה של הרקדן.
היה מרענן לשמוע את חי בדרה בדיון מול ארלוזרובה שטוענת כי ירום אריאב הוא חברתי http://www.youtube.com/watch?v=Pm1HGpW5jQ8&feature=player_embedded
אילו ארלוזרובה הייתה רואה כמו שהיא מבינה בכלכלה הייתה בטוחה שאובמה בלונדיני.
שבדיה יותר ריכוזית ויותר שוויונית מישראל. לפרק את הריכוזיות זה לא רעיון רע אבל, וזה אבל גדול, להכניס עוד 18 עד 100 משפחות הון לשלוט בנתחי השוק השונים כמו פיאודלים זה לא פתרון. אם במסגרת המאבק בריכוזיות היו מלאימים את מה שצריך, נותנים עוגנים ממשלתיים כבטוחה לתחרות הוגנת בשווקים פרטיים ומעבירים נכסים לציבור ולקואופרטיבים היה על מה לדבר. רק מה בדהמארקר לא מתכוונים לכל זה רק לחיזוק מעמד האדונים באמצעות הרחבתו.
להלאים את החברה, אם אינה מוכנה לעבוד לפי הרגולציה הציבורית.
רעיון מדהים! בוא נחזיר את התקשורת והסלולר למשרד הדואר כמו בשנות השבעים. נחכה 6 שנים לקו וכשתקרה תקלה נבזבז יום עבודה בתור.
ואחרי שזה יצליח נבטל את התחרות גם בין קופות החולים וביום אחרי שבזבזנו בדואר נלך לשבל בקופת חולים יום שלם. אך, אילו היו ימים. אמנם נדפקנו וכל השירותים המלואמים היו על הפנים. אבל לפחות אף אחד לא הרויח מזה. אז עדיף לקבל חרא של שירות, העיקר שמישהו לא ירוויח מזה, (חוץ מראשי ההסתדרות והועדים. אבל הם משלנו) זה הסוציאליזם במיטבו?
ניר התורים בשנות ה-70 היו קשורים לא רק לממשלה. להזכירך הסיבות הראשונות להלאמות למשל של מערכות מים בערים מרכזיות במערב נבעו מהשרות הפרטי הדפוק.
צריך לחשוב שכולנו די תמימים בשביל לקשקש כל הזמן על לחזור לעבר. בשנות ה-70 טכנולוגיות שעוד לא התפתחו היו עיקר הסיבות לעיכוב ביצור.
להזכיר לקוראים ההלאמה נולדה כתוצאה מחוסר היעילות של מערכות פרטיות, בעיקר מערכות תשתית פרטיות כמו מים וחשמל שהיו מפגרות וגרועות במגזר הפרטי והולאמו בכדי לשפר את רמת השירותים מה שנעשה די בהצלחה.
אני מבקש דוגמא אחת להפרטה בישראל ששיפרה שירות, אחת לפחות כי אני לא מכיר.
כן ניר(8),
גם אני מבקש דוגמא אחת של הפרטה "מוצלחת".
אין דבר כזה ניר,ולא יהיה ,כי מדובר על שוד נכסי ציבור,שוד העובדים ושוד הצרכנים,כי הרי ה"פרטי" צריך להרוויח….
אני אתן מספר דוגמאות למרות שביקשת רק אחת: הדוגמאות יהיו גם מהפרטה ובעיקר מתחרות שהיא יותר חשובה מהפרטה:
1. הדוגמאות שנתתי. בזק
2. קופת החולים.
3. שיחות לחו"ל. התחרות שיפרה שירות והורידה מחיר. שים לב שכשבזק שובתת זה לא כולל את בזק בין לאומי.
4. אוטובוסים. מחירים ירדו תדירות עלתה.
5. אל-על – פעם היו מלא שביתות ואיחורים.
6. המכללות- השירות עולה בהרבה על האוניברסיטאות (שנאלצו לשפר את השירות)
7. רפואה פרטית מול ציבורית (בקשת שירת).
8. שוק הפנסיה – במקום לתרום להסתדרות, אתה תורם (פחות) אמנם לטייקונים אבל הסיכון לפשיטת רגל קטן והשירות השתפר.
9. רמת השירות ברוב הענפים בקיבוצים עלתה עם ההפרטה בקיבוצים.
10. היה שיפור בשירות גם במשרדי הממשלה שחדר לשם מהמגזר הפרטי בעקבות ההפרטות.
11. אם האינטרנט היה ממשלתי הוא היה איטי והיה עולה הרבה כסף כמו הדואר.
12. הנהלת חשבונות שהופרטה במועצה המקומית שלי שיפרה מאד את השירות.
13. חברת פז ותחנות הדלק שלה.
14. דואר ישראל.
15. ביטוח חובה לרכב.
16. בנק הפועלים.
17. מל"ם.
18. אם אתה רוצה עוד יש עוד….
ישנם גם הפרטות פחות מוצלחות ואף שנכשלו. אבל להגיד שאין אף הפרטה מוצלחת זה נשמע קצת דתי.
מיכאל לצערי אתה לוקה באחת הבעיות של ה"חברתיים" והיא ראיית העולם הכלכלי כמשחק סכום אפס. כלומר עם מישהו מרוויח אז מישהו חייב להפסיד. האמת שלפעמים זה כך, אבל בדרך כלל ברוב העסקות הכלכליות שני (או יותר) הצדדים מרוויחים וזה מה שיפה. וזאת גם מטרת ההפרטה והקפיטליזם. ההנחה שאנשים פרטיים ינהלו את ההון יותר טוב מפקידים. והרעיון הוא שלא אכפת לי שמישהו מרוויח 100 ש"ח אם אני מרוויח 1 ש"ח. להיפך מפרגן לו. זאת כמובן אם האלטרנטיבה היא שהוא ירוויח 2 ש"ח ואני אפס.
בוא נתחיל:
1. בזק לא שיפרה מאז הפרטתה שום שירות, מה שכן קרה שם זה שהחברה מוכרת את נכסיה הריאליים לטובת דיבידנדים ומתרוקנת מנכסים.
2. קופות החולים מעולם לא היו ממשלתיות, לכן הן גם לא הופרטו. אם התכוונת לניתוק קופת חולים כללית מההסתדרות הרי שההוצאה של המבוטחים על בריאות מעבר לביטוח דווקא עלתה באותן שנים.
3. מה שהוריד את מחיר השיחות לחו"ל באופן משמעותי היה השינוי הטכנולוגי, התחרות הביאה בהתחלה להורדת מחירים ומיד נוצר קרטל של עליה מדורגת עד המעבר לשיחות על גבי הרשת האינטרנטית.
אפשר להמשיך, אבל תכלס זה יקח הרבה זמן. עשית כמה טעויות, המכללות היותר זולות ויעילות הן לא הפרטיות אלא המכללות של המדינה. הדואר לא הופרט אלא הפך מרשות לחברה ממשלתית, השירותים שלו נותרו אותם שירותים הוא פשוט התייקר בחלק מהם ועוד כגון העובדה שבנק הפועלים לא היה ממשלתי או שהאינטרנט הוא המצאה ממשלתית וגם חלק ניכר מפיתוחו נעשה בידי ממשלות כולל בעלות ממשלתית על הכבלים המרכזיים בעולם שמאפשרים את העברת המידע ברשת המחשבים במהירות לה אתה רגיל, בישראל דרך אגב הבעלות פרטית והאינטרנט יחסית איטי. מחירי ביטוח החובה לרכב עולים בהתמדה מאז ההפרטה ועוד ועוד.
בכלל בכל מקום צריך לקחת בחשבון גם כאשר הושג באופן זמני או אפילו קבוע מחיר יותר זול על חשבון מה הוא בא.
עובדי קבלן למשל איפה שהיו הפרטות זכויות העובדים נפגעו משמעותית, נו אז אנחנו מעסיקים עובדים זולים יותר זה שווה את זה?
היכן שהיו הפרטות השקעה בחברה קטנה או נגוזה לטובת חיסול נכסיה הריאלים והוצאת כל הון אפשרי בכל מחיר לטובת רווחים.
אלו גם רק שתי דוגמאות. מה שקרה בפז עם הזיהום בדלק שנבע מכך שמאז ההפרטה לא ניקו את הצנרת הוא דוגמא קלאסית לאיך חיסכון בהוצאות על אחזקה שוטפת עשוי להביא לתקלות ואף לאסונות סביבתיים.
ניר
אני אמשיך
4. בתחום התחבורה הציבורית הכניסו חברות שיתחרו באגד ודן. בתגובה לפוסט אחר כאן בע"ש
כבר ציינתי כי מחיר כרטיס ראש-פנה קרית שמונה שעלה פעם 7 ש"ח (צמוד למחיר הדלק) עולה היום 17-20 ש"ח (תלוי מפעיל).
השינוי הזה לרעה חל על כל קווי האוטובוס שבדקתי, בלי קשר למספר החברות המפעילות.
5. אל על תרום ההפרטה מעט מאוד שביתות (שאין בהן כל רע בדיוק כפי שאין רע בחופש הדיבור למרות שלפעמים נשמעים דברים מעצבנים), רווחית, שירות מעולה, שכר מנכ"ל (עמוס שפירא – 30 אלף ש"ח בחודש).
שים לב להיום http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000632729
6. ק. ענה
7. ההשתתפות הפרטית במחיר השירות הרפואי עלתה בעשר השנים האחרונות אבל המדינה עדיין משלמת אותו מחיר כי ההפרש הלך לכיוון ייקור.
http://redisbeautiful.blogspot.com/2009/02/2004.html
8. לא זו בלבד שהיום אין סיכוי לחמוק מפשיטת רגל, לא רק שערך הקרנות נמצא בירידה מתמדת, על כל אלו נוספו עלויות ניהול שערורייתיות.
9. אני מכיר כמה וכמה קיבוצים רמת השירות בהן לא עלתה עם ההפרטה כי אם נעלמה, היום אין בהם שירות.
אנשים שהקימו כאן בגליל קיבוצים לפני 60 שנים מוצאים את עצמם עכשיו מזמינים מונית כשהם צריכים להגיע למרפאה/בית חולים.
10. אין שום אפשרות להשוות את השירות המעולה במס הכנסה הבלתי מופרט לשירות המחורבן שאני מקבל בתחנות הדלק, מהחברות הסלולריות ומהבנקים.
11. אצלנו בצפון בכל סניפי הדואר השירות הרבה יותר טוב מאשר בבנקים וזאת למרות שהדואר עובר תהליך רע מאוד של ייבוש והחלפת עובדים קבועים.
12. מנהל החשבונות אצלנו במועצה מקבל תמיד 10 בסקרי שביעות רצון ומנהלת הארנונה היא האדם הכי פופולרי בישוב.
משום שנאבקנו קשות נגד הפרטת המים מחיר המים אצלנו זול בעשרות אחוזים ממחיר המים בישובים שכנים וגם השירות שהתושבים מקבלים מעולה.
http://www.youtube.com/watch?v=f39RumzcWRw
13. הסתימה במסנני הדלק של פז זאת בעיה קטנה, ההפרטה והתחרות בין חברות הדלק לא הקטינו את "מרווח" השיווק אבל גרמו להקמת עשרות תחנות חדשות, כמי שהיה מעורב בבדיקות של נזילות ממכלים תת קרקעיים אני מצטער לומר שרובם נוזלים, זמן החיים של זיהומים מתזקיקי נפט בקרקע הוא יותר מאלף שנים.
14. טיפלנו בו
15. ביטוח חובה לרכב עמד (בהצמדה כספית להיום) על 400 ש"ח לשנה לכל רכב (עד 1999 סמ"ק) לכל נהג, אם נצמיד אותו על פי שיעור הסכנה לתאונות צריך להיות היום (תאונות עם נפגעים למליון ק"מ) פחות מ-100 ש"ח,
במקום זה הוא עומד על 1300-2700 ש"ח לרכב 4 גלגלים ו 3500-5900 לאופנוע.
יש לציין שרוב תאונות הדרכים עם נפגעים מכוסות ע"י ביטוח לאומי משום שמדובר "בדרך לעבודה".
16. אחרי הרבה סבל (ומחיר כספי) שנבע מהעובדה שאריסון/דנקנר "קנו" את הבנק בכספי הבנק, חיסלתי חשבון אחד בבנק הפועלים ופתחתי במקומו חשבון בבנק הדואר.
לאחרונה כשביקרתי בבנק נגשה אלי עובדת בכירה ושאלה למה נראה לה שאני כועס, נתתי לה דוגמא לשירות המחורבן שאני מקבל בבנק והסברתי שאני כועס כי אני לא יכול לשרוף אותו ולצאת מזה ללא עונש (דרך אגב אם ארביץ לדנקנר אקבל עונש קטן בהרבה מהעונש שאקבל אם אשרוף את הבנק).
17. מלמ שהייתה חברה מעולה ונתנה שירות מדהים במחיר מגוחך לשלטון מלמעלה ועד לרשויות המקומיות הפכה לחברה לצרכי רווח השירות שהיא נותנת היום בטל ב- 60 לעומת מצבה בשנות ה-80.
18. כן גם לי יש עוד, כמו למשל הפרטת ת.ה.ל, לאחרונה שמעתי את אורי שני יו"ר רשות המים במיל, מסביר כי אין היום מי שיתכנן את משק המים ולכן
יש חוסר יעילות גדול מאוד בתחום (להזכירך פעם ישראל הייתה בראש רשימת המדינות מבחינת יעילות השימוש במים).
באל-על היו הרבה שביתות. ושביטה של מונופול זה כמו לתת זכות דיבור אבל לעיתון אחד.
ולא שאני אוהב את השירות של הבנקים. אבל זה בגלל שבבנקים אין תחרוןת לא בגלל שהם מופרטים.
אתה מקיבוץ בצפון, יכול להיות ששם יש בעיה של גודך. אני מקיבוץ במרכז. לפני ההפרטה החנויות היו פתוחים מעט שעות ועשו לי טובה ששרתו אותי. אחרי ההפרטה רודפים אחרי.
אני מסכים שיש יותר מדי תחנות דלק, אבל מי שמאשר פתיחת תחנות דלק זו המדינה ולא החברות. ויש לי עוד הרבה אבל זה מתחיל להיות מעיק ככה בטוקבקים.
כנרא שכל אחד מאיתנו רואה מה שהוא רוצה לראות.
אנחנו חיים באותה מדינה זה בטוח.
אני לא חי בקיבוץ אני מראש-פינה.
אני קורא ולומד את הנושאים האלו לעומק לא מעט זמן.
אני לא בעד מונופולים אבל הם לא הבעיה, כפי שאתה בעצמך אומר גם כשאין מונופולים לא מתקיימת תחרות.
הבעיה היא שהממשלה במקום לנהל את המשק מניחה ליד הנעלמה/תחרות חופשית/מזל/אלוהים לנהל את הכלכלה.
אני מעדיף ניהול מושכל טיפול בבעיות, עידוד שיתופי פעולה ובקרה במקום המערכת הנ"ל (שגם אינה מגלה יעילות מרשימה).
שביתה במונופול אל על איננה דומה לשביתה במונופול חשמל ואיננה דומה לשביתה במונופול עיתון.
הניסיון בישראל מראה ששרות טוב ניתן כאשר הציבור מבקש אותו ראה בתי מלון ומסעדות שבשנות השמונים אמרו עליהם: "הישראלי לא יודע לתת שירות" והיום הם נותנים שירות מצוין.
הניסיון בישראל מראה שמחירים עולים כאשר אין עליהם פיקוח ותחרות מתקיימת רק בין עסקים קטנים.
המדינה הפסיקה להגביל את מספר תחנות הדלק ב"רפורמה" שהוליך בשנות ה-90 שחל שר האנרגיה בממשלת רבין.
התוצאה היא פגיעה נופית, נידלו"ן, פגיעה במי התהום ועוד, מחירי הדלק ופער התיווך לא ירד.