מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הסנה הבוער – אפרים סנה רוצה ישראל חזקה
בתחילת אוגוסט התקיים ראיון עם השר וח"כ לשעבר אפרים סנה. הראיון נגע במגוון רחב של סוגיות; אובדן אמון הציבור במערכת הפוליטית, משבר המנהיגות, המפלגה שהקים, הקשרים עם ההנהגה הפלסטינית, היציאה מלבנון, החיבור עם עמיר פרץ והפעילות במפלגת העבודה, הפרטה ומדינת רווחה, ועוד. עקב אורכו של הראיון פיצלנו אותו למספר חלקים. לפניכם החלק הראשון
מראיין: נמרוד ברנע
יום ראשון, סוף מאי, אפרים סנה פורש. הוא עוזב את מפלגת העבודה, ביתו הפוליטי בעשרים ואחת השנים האחרונות ויוצא לדרך חדשה. במסיבת העיתונאים הוא חוזר על העיסה הרגילה של כל מי שמאוכזב ממפלגת העבודה; אובדן הדרך, חוסר הרצון להנהיג, המיאוס מאולמרט כשברקע אף אחד לא מנסה להסתיר את היחסים העכורים בינו לבין ברק שהעביר אותו מתפקידו כסגן שר ביטחון לטובת מתן וילנאי אשר תמך בו בפריימריז. סנה נוקט בהגינות שנדירה בפוליטיקה הישראלית, לבטח בימי הבחירות המוניציפאליות בהן הכלנתריזם לא יודע גבול, ומודיע שהוא מחזיר את המנדט למפלגת העבודה ומתפטר מהכנסת. הח"כים של מפלגת העבודה נפרדים ממנו כמו שבמפלגת העבודה אוהבים להיפרד, תערובת של קומפלימנטים ודמעות תנין.
ישראל חזקה קוראים למפלגה החדשה של התת-אלוף במיל' והרופא, קצין ודוקטור כמו הפוסטרים של העתודה הרפואית של צה"ל, ואני נזכר בשם הכוחני, שמזכיר יותר מפלגות כמו 'פורצה איטליה' של ברלוסקוני, ורומז לדגש הביטחוניסטי של סגן שר הביטחון לשעבר. המצע הוא קווי האידיאולוגיה של סנה; מלחמה על מדינת הרווחה הישראלית, חיזוק צה"ל ומערכת הביטחון כשברקע כל הזמן מהדהד האיום האיראני שסנה מתגאה בהיותו בין הראשונים שהתריע עליו.
הראיון
כשהתפטרת מהכנסת הצהרת כי המערכת הפוליטית ואני מצטט מויקפדיה "המערכת הפוליטית איבדה את אמון הציבור
הציבור מאס במערכת הפוליטית, בין השאר בגלל ההתנהלות הפנימית בתוך המפלגות ובגלל ההדלדלות המתמדת של איכות האנשים בכנסת ובממשלה. לכן מה שצריך לעשות זה לפתוח דרך לאנשים טובים וחדשים שיכנסו לפוליטיקה, ישביחו אותה, ישביחו את תהליך קבלת ההחלטות ויחזירו את האמון של הציבור למערכת שמובילה אותם וזה בדיוק מה שעושה 'ישראל חזקה'.
'ישראל חזקה' בראשותך היא מפלגה שבאה, אתה בעצם באת, מלב ליבו של הממסד הפוליטי והביטחוני, אתה בן-אדם די וותיק בשתי הזירות האלה. אתה מדבר על אנשים חדשים?
אנשים חדשים זה אלו שאני מביא אותם. אני ממש לא חדש. בסופו של דבר מי שצריך להוביל את המדינה הזאת זה אנשים עם ניסיון. אנשים שכבר העירו אותם יותר מפעם אחת ב-2:00 בבוקר להחלטות של חיים ומוות. את הניסיון הזה אני מביא איתי בשפע רב. אני מביא איתי אנשים חדשים, צעירים.
הצטרפו צעירים למפלגה?
הרבה. הרבה מאוד. לו היית בכנס המייסדים היית רואה הרבה אנשים צעירים, טובים. את האנשים האלה אנחנו נכניס לפוליטיקה, הם יהיו חברי כנסת, הם אחרי זה יהיו שרים. זאת הדרך הנכונה לעשות את זה.
האם אתה מקים מפלגה כפלטפורמה להצטרפות פורשים נוספים מהעבודה?
אני מקים מפלגה בדיוק למה שאמרתי. כדאי שיכנס לכנסת כוח פוליטי שהוא דבק בערכים שציינתי, שיבנה בתוכו בדרך התנהלות אחרת, שיביא אנשים טובים לפוליטיקה, אני חוזר עוד פעם זה חשוב, כל מי שיקבל את העקרונות של המפלגה ואת חוקי המשחק שלה מוזמן להצטרף.
התדמית הציבורית שלך היא של פוליטיקאי הגון, חרוץ, יסודי אך חסר כריזמה. האם אתה חושב שדימוי זה יכול לפגוע בהצלחתך בבחירות?
אתה יכול להסביר לי מה זה כריזמה? כדי שאני אוכל לענות לך על השאלה.
אני אנסח זאת אחרת – רואים אותך כאפור.
בוא אני אגיד לך מה זה אפור, אם אני אפור אז מי צבעוני?
יש אנשים שרואים את שלי יחימוביץ' לדוגמא צבעונית או לצורך העניין —
תקשיב טוב למה שאני אומר לך, אין בכל הכנסת אדם אחד שעשה גם במדע, גם בצבא וגם בפוליטיקה את מה שאני עשיתי. בכל אחד מהתחומים האלה בנפרד. אין אנשים שגם העזו לעשות את מה שאני עשיתי, בצעד האחרון. יכול להיות שאתה לא יודע להגיד לי מה זה כריזמה, אז אתה נותן לי כדוגמא את חברתי שלי יחימוביץ'. אז אני אומר לך, תקשיב טוב: אני לא יודע מה זה כריזמה. אני מאוד יודע מה זה מנהיגות. מנהיגות זה לראות את הדרך, להוביל אליה ולשמש דוגמא אישית. כל הדברים שאמרתי, כל תחזיותיי המדיניות והביטחוניות, התאמתו. הוכחתי שמה שאני אומר, הוא זה שבסוף היה. בנושא הפלשתינאי, בנושא הלבנוני, בנושא האיראני. בכל דבר מה שאמרתי גם עשיתי ושימשתי דוגמא אישית. אם תרצה, במלחמת לבנון השנייה הייתי חבר הכנסת היחידי שעלה על מדים, הורדתי על דרגות והתייצבתי בגבול לבנון. כך שאני לא יודע מי הצבעוניים שאתה מדבר עליהם, אבל הם מוזמנים להסתדר מאחורי בסדר תנועה, מאחורי האפור, שיתחילו להסתדר בסדר תנועה.
מהי ישראל חזקה ומהם עקרונותיה?
תיכנסו לאתר ותקראו. אציין את ארבעת העקרונות המרכזיים:
1) אחריות הממשלה על רווחת האזרח – מדינת רווחה בעקרונות הסקדניבים
2) שמירת העוצמה והעליונית הצבאית של ישראל והכנתה לעימות עם איראן ועם שלוחיה.
3) להגיע בהקדם האפשרי להסכם עם הפלשתינאים.
4) שמירת הנוף של ארץ ישראל, ניקיון המים והאוויר.
האתגרים שעומדים בפני מפלגה חדשה הם עצומים. החוק לא מתיר לגייס סכומים בשיעור משמעותי והחשיפה לדעת הקהל עולה כסף רב. כיצד אתה מתכנן לעשות זאת?
השאלה שלך היא שאלת המקורות הכספיים ובה אנחנו כמובן נפעל כחוק. המפלגה תלווה כסף ותחזיר אותו לאחר הבחירות.
תלווה כסף מהבנקים?
רק מהבנק. החוק אומר שרק מבנק אתה יכול להלוות כסף. החוק אוסר לך שלהלוות שלא מבנק. עד כה מימון המפלגה נעשה מזה שלקחתי את קרן ההשתלמות שלי והשארתי אותה לבנק כבטוחה עבור הלוואה שלקחנו ומזה אנחנו מתקיימים עד עכשיו. למותר לציין שזה לא יספיק ואנחנו נילקח הלואוות נוספות ונחזיר לאחר הבחירות.
מי הם השותפים שלך להקמת המפלגה ולהנהגתה?
ראה, אני התחלתי, בכוונה לא הלכתי במזנון הכנסת ולא קוששתי שותפים. אני החלטתי לתקוע את הדגל בראש הגבעה, לומר: "אלה העקרונות, אלה כללי המשחק ומי שמקבל אותם, אהלן וסהלן, שיבוא" וככה נהגתי. יצאתי לדרך הזו לבד לחלוטין, אבל נכון לרגע זה, הצטרפו כתומכים פעילים כ-250 איש, שהם, הייתי אומר, הפרופיל היפה ביותר של ארץ ישראל. מהאנשים ידועי שם שני חברי כנסת לשעבר: הפרופ' מיכאל בר-זוהר, סופר ידוע, היסטוריון הביוגרף של פרס ובן-גוריון, עולה עכשיו מחזה שלו על אלתרמן. וחברת הכנסת אראלה גולן, חברת כנסת לשעבר מ'שינוי' [גולן גם חברה ב'דרך אחרת' – תנועה ליברלית בראשות ח"כ לשעבר מלי פולישוק בלוך, שדוגלת ב'כלכלה חופשית']. אבל בחודשים הקרובים יצטרפו אנשים נוספים.
מיהו קהל המצביעים של ישראל חזקה?
המצביעים הם כל הציבור שנמצא בין הליכוד למרצ.
האם במערכת הפוליטיות כיום יש מקום למפלגות חדשות?
יש מקום למפלגה חדשה אם יש לה אמירה ערכית, פוליטית, רעיונית. בהחלט יש מקום למפלגה חדשה. יש גם אכזבה גדולה מהמפלגות הקיימות, לא רק בגלל מה שהם אמרו אלא בעיקר ממה שהם עשו ואיך שהן מתנהלות. לכן מפלגה חדשה, שתתנהל אחרת, ותציב משנה סדורה, בהחלט יש לה מקום.
שמעתי אותך מתבטא בזכות חברי הכנסת של מרצ. מדוע לא חברת אליה?
קודם כל לא שמעת אותי מתבטא בזכות כולם.
הסתייגת מזהבה גלאון
תראה, כפרטים, מרבית חברי הכנסת של מרצ קרובים אלי בדעותיהם. מרצ כמפלגה נבדלת מההשקפות שלי. לצערי הרב יש בה אנשים אולי לא רבים, אבל נותנים טון של פצפיזם אנרכיסטי, והם צובעים את המפלגה בצבע לא רצוי, ודוחקים אותה למקום שהיא אולי לא הייתה צריכה להיות בו.
אתה לא חושב שאם היית מצטרף למרצ היית יכול לשנות אותה?
אני לא נכנס למפלגה כדי לשנות אותה. אני מקים מפלגה שתאמר את הדברים הנכונים, ותעשה את הדברים הנכונים. מי שיזדהה שיצטרף אליה ולא להפך.
אתה מעריך שתוכל לעבור את אחוז החסימה?
בוודאות כן.
כיצד?
מספר האנשים שמאסו במפלגות הקיימות ורוצים מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ביטחוניסטית, שוחרת שלום מספיק כדי לעבור בעודף את אחוז החסימה.
עם מי מבין כל המפלגות הקיימות תבחר לחתום הסכם עודפים?
תראה, זו שאלה טכנית, מוקדמת מדי. אני אעדיף לחתום עם מפלגות שקרובות אלי.
ומי המפלגות האלה?
אני אחליט את זה בזמן אמיתי.
מה יהיה המבנה הפנימי של מוסדות 'ישראל חזקה'?
תהיה מועצה, מועצת המייסדים ותיבחר סיעה. הסיעה תהיה הגוף המנהל את הדברים הפוליטיים השוטפים.
אז בעצם למתפקדים שיתפקדו למפלגה לא תהיה להם הרבה השפעה על המתנהל.
המתפקדים יבחרו את חברי הכנסת.
כלל המתפקדים?
כולם. כל עם ישראל. כל אחד ראשי להתפקד בכל עת ולהשתתף בבחירות.
האם תשקול לפנות את כיסא ראש המפלגה לטובת מועמד אחר בעקבות בחירות או סקרים?
שלילי, שלילי, שלילי
לקריאת הראיון המלא:
תגיות: אפרים-סנה, בחירות, דמוקרטיה, הפרטה, ישראל-חזקה, מדיניות-כלכלית, מפלגת-העבודה, סוציאל-דמוקרטיה
קישור קבוע
17 תגובות
Email This Post
14 בספטמבר, 2008 בשעה 19:00
ראיון מאוד מסקרן. כל הכבוד על ההשקעה.
אני מאוד מעריך את סנה. איש הגון, עם עקרונות ברורים שלא מזגזג לפי משב הרוח.
אני באמת מקווה שיצליח לעבור את אחוז החסימה. על דבר אחד אני לא מפסיק לחשוב בכל פעם שמזכירים את מפלגתו – מי האנשים שרצים איתו ברשימה. חוץ מהשניים שצוינו בחלק זה של הראיון, האם הוא התבטא בפומבי לגבי שמות נוספים?
16 בספטמבר, 2008 בשעה 3:12
מתי יתפרסם החלק השני?
16 בספטמבר, 2008 בשעה 8:00
אני לא מבין מה עושה חברת שינוי לשעבר וחברת תנועת/מפלגת דרך אחרת בהווה במפלגה של סנה. זה לא כמו המתפקדים הכפולים של קדימה והליכוד?
גם אם היא עזבה – לא ברור לי החיבור האידיאולוגי בין ימין ושמאל כלכלי
16 בספטמבר, 2008 בשעה 9:42
התרבות הפוליטית במדינת ישראל היא כ"כ נבובה, עד כדי כך נבובה, שמפלגות כמו "ישראל חזקה" של סנה יכולות למלא עמודי אינטרנט שלמים. כמה חלקים של ראיון. מדהים. אגב, השם של המפלגה מזכיר לי קצת את "הציונות תנצח" של הסוכנות היהודית. אין כמו מיליטריזם זול כדי לנסוך ביטחון על יושבי-הארץ המפוחדים מהיד הקלה של אחמדיניג'אד. גם את הבשורה הזו הביא סנה, לא?
אם הייתה ישראל כ"כ חזקה אני מניח שאראלה גולן לא הייתה מיישרת קו עם מישהו שנושא את דגל הרווחה, כך לטענתו. אני גם לא מבין את הערכיות-הפוליטית שכ"כ מדברים בשבחה כאן, גם בראיון וגם בחיים. אגב, אוריאל רייכמן, בשעתו, לא עזב בגלל "ערכיותו" (עוד מונח לא ברור), אלא בגלל שהיה מי שהראה לו את הדלת החוצה, גם במקרה דנן היה מי שהראה לאדון סנה איפה בדיוק מונחת הדלת. הצדיק הכפרי ההוא מוזמן להראות את אותה דלת גם לאדונים ברק, וילנאי, יתום, איילון, קרי החונטה "הצבאית-ערכית" של מדינת ישראל. אלו ששרקו לידם הכדורים והם לא היו כדורי פינג-פונג כמאמר דני יתום. אלו שחושבים שהמדינה הזו קיימת בזכותם כי הם ידעו על האיום האיראני עוד בימי השאה. המדינה הזו, במאמר מוסגר ומצער לומר קיימת גם עבורם. מפלגת העבודה היא מפלגה חולה ולא רלוונטית בעיקר כי יש בה יותר מדי תתי-אלופים שחושבים שלבד הם יוכלו, ללא מוסדות ומקרן ההשתלמות המנופחת של המועמד עצמו. כמה טוב שהצבא מממן כאן גם את הפוליטיקה. יש בה פחות מדי צבעוניות, פחות מדי אנשים שחושבים שאולי יש משהו במה שזהבה גלאון, הצהובה כ"כ לדוקטור סנה, אומרת. רק אולי.
16 בספטמבר, 2008 בשעה 9:59
איתמר בוקר טוב,
המיליטריזם של סנה (והשם הנוראי) מפריעים גם לי.
אבל לא ציינת אלטרנטיבה
16 בספטמבר, 2008 בשעה 10:42
מה שמדהים באנשים האלה – אותם אנשי צבא בעלי אינטלגנציה בינונית – הוא שהם באמת מאמינים שעשו משהו בחיים לטובתי, שבנו, או שיש להם ערכים כלשהם.
אני משוכנע שאותו מרואיין קורא את מה שבן כספית (למשל) כותב עליו ובאמת משוכנע שהוא עזר למישהו, או בנה משהו, "הביא קבלות", או "סייע למדע" כפי שהוא מודה כאן. הנה, הוא באמת חושב שבכך שהתגייס כטירון למלחמה המטופשת האחרונה בצפון, הוא עזר למדינה ולא הזיק לה.
המרואיין הזה, עם החשיבות העצמית שלו, הוא לא אדם רע, או גם לא לא-נחמד בהכרח, הוא אדם מסוכן: אלה האנשים שבגללם יש מלחמות. ובמקרה הזה, מדובר על מלחמת עולם שלישית שהוא רוצה לפתוח כדי להיכנס לכנסת. עדיפים לטעמי כבר הנבלים האופרטוניסטים כמו רוחמה אברהם.
16 בספטמבר, 2008 בשעה 11:19
א' ידידי,
האלטרנטיבה היא להצביע למפלגות שיש להן חיים מפלגתיים, שהרשימה שלהן מורכבת מאנשים שצמחו מהצמתים ומההפגנות, לא, בפירוש לא, למפלגות שקמו אתמול ומחר יש להן 3000 קולות. אפרים סנה לא ייכנס לכנסת גם אם תתרחש עלינו שואה גרעינית והוא, כמבשר האיום האיראני, ייקרא אל הדגל, אבל 3000 הקולות שהוא יקבל זה, וזה תסריט לא בהכרח דמיוני, שיהיו חסרים למרצ כדי לקבל עוד מנדט (אינני חבר מרצ, הגילוי הנאות מחייב שהמראיין נמרוד הוא חבר כאח לי, יותר מזה אין לי מחויבות למפלגה או לאנשיה) 3000 זה רק משתנה, זה יכול להיות יותר או פחות כמובן.
באשר לסוגיית התתי-אלופים למיניהם ובקשר ישיר לפסקה הקודמת, אמר לי פעם מחנך אחד (ואיש עסקים) שהקים פה מפעל מדהים של ספורטאים נכים שכשהוא הביא מח"ט במיל' שינהל עבורו את העמותה, בשכר, הוא הצליח להחריב בשנה מה שנבנה, בעמל-כפיו של אותו מיסטר x, בעשור. "הצנחת" הגנרלים, הזליגה המהירה זו לפוליטיקה, היא האיום הכבד ביותר שיש לדמוקרטיה הישראלית וחוק הצינון הוא כמו כוסות רוח למת. גם אני מגיע מצה"ל שבו קצין משטרה צבאית, קצין החינוך הראשי, לא עברו מעולם הכשרה בחילות שלהם עצמם. ההצנחה הזו, מתחילה מהצבא, עוברת לפוליטיקה וזו תרבות ניהולית ופוליטית כושלת. הפתק שלי יהיה נתון וכך צריכים לנהוג גם אחרים (בדחילו ורחימו כמובן…) לאלו שעומדים בצמתים, לאלו שהרוויחו את זכותם ביושר ובעבודה קשה, להיות מועמדים לכנסת. יש גבול לכל תעלול ובדיוק במקום הזה הוא עובר.
16 בספטמבר, 2008 בשעה 12:03
גם אני הייתי מעדיף שבראש המפלגה הס"ד יעמוד מנהיג עובדים – לך ולנסה ישראלי (עמי וטורי?)
אבל איתמר, כמדומני שהביטחוניזם בעברו של סנה, מצעו וכמובן שם המפלגה הם בשורה של ממש עבור אנשי מרצ דווקא. הקולות המעטים שיש לסנה כעת אינם באים ממצביעי מרצ שרובם ככולם נרתעים מנציות מדינית ומבעלי דרגות. סנה אינו איום אלקטורלי על מרצ והיא יכולה לישון בשקט.
הבעיה העיקרית היא שמרצ ישנה כל הזמן…
16 בספטמבר, 2008 בשעה 12:28
לא בהכרח סנה, סנה כמשל, לצורך העניין. אתה מסכים איתי שלולא הגימלאים היו כאן עוד כמה מנדטים למפלגת העבודה, שגם אותה אני לא אוהב, אבל היא עדיפה על המוקיונים האלה. למה ללכת רחוק? מפלגת השלטון שלי ושלך היא מפלגה ללא מוסדות, ללא נוער, ללא צעירים, היא תישאר כזו גם בבחירות הבאות שגם בהן היא תנצח. אתה יודע איך נוצרו להם, בוקר אחד, מועמדי "קדימה" בבחירות המונציפאליות הקרבות, לא כי נעשתה שם עבודת שטח והסניפים ריכזו פעילים שהביאו קולות. ראשי-הערים המועדות לפורענות ולא בכדי אני משתמש במינוח הזה, קיבלו הטבות שונות משר-הפנים, איש "קדימה", טוען לכתר, בתמורה הן עברו ל"קדימה". זה טיבן של הכלאות. אתה לא יכול להניח תחת אותה שמיכה את עתניאל שנלר ואת חיים רמון ולקוות שייצא משם ריח טוב. זו הבשורה שהיא הביאה עימה וכל הקיקיוניות הזו, היא שמצמיחה לנו מפלגות ברוח-זו. יש מאין מיואש כזה.
מרצ ישנה כל הזמן כי השמאל בארץ הוא אימפוטנטי ברמה כזו, שהוא כמעט ולא קיים. לפחות בעניין הזה אני מעריך את הימין שישן ברחובות בתקופת ההתנתקות. נכשל, אבל ישן. את שלהם הם עשו. כמה אנשים הגיעו להפגנת הנכים הלא-נגמרת מול משרד הרווחה? כמה? כמה עיתונאים כתבו את זה? היו 3 ידיעות ב-ynet בפעם האחרונה שספרתי. עיתונים אני כבר לא קורא אז קראתי באינטרנט.
יש משהו בדברייך שסנה הוא איננו איום על מרצ, הוא יותר איום על "העבודה", אבל אני מעדיף ח"כ שרץ במקום המשוריין לעולים, נניח, במפלגת העבודה, על פני המשפחה והשכנים שלו שיצביעו עבורו ויגרמו לו מפח-נפש, אבל גם נחת-רוח.
מרצ מתעסקת בפוליטיקות קטנות ומלולכות, בדיונים לא חשובים, בחשיבות עצמית מחליאה, כאילו שהיא איננה מפלגת-שוליים. יכולים לנהל בה ישיבות הנהלה ודיונים הרי-גורל על האיום האיראני ועל שלל האיומים האסטרטגיים (אם קישון היה בחיים הוא היה עושה מ-"האסטרטגיים" הזה מטעמים) שמשחרים לפתחה של מדינת ישראל. בשביל שהיא תקום משנת-הדוב שלה, חשוב שחיים אורון יילך ויבקר אצל הנכים שישנים באוהלים בקרית-הממשלה, שלא יביא להם אוכל, הם לא מסכנים, שיישן איתם שם יומיים. הם לא מצביעים פוטנציאלים של מרצ, הם מצביעי ליכוד. אם אורון לא ידרים יום אחד לקיבוץ שלו ויישן שם, אולי יהיה כאן שמאל, אבל גם אנחנו חכמים וירטואליים אתה יודע…
16 בספטמבר, 2008 בשעה 13:14
איתמר, רוצה להצטרף לחבורת עבודה שחורה כדי לנסות ולהזיז?
דבר איתנו בדוא"ל
16 בספטמבר, 2008 בשעה 19:31
עוד מפלגה צצה שחושבת שהיא יכולה למלא את כל החורים שחסרים בפוליטיקה הישראלית מבלי להתלכלך. ניחא
16 בספטמבר, 2008 בשעה 20:50
אפרים סנה מציג בראיון ערכים שאנו שואפים אליהם:1. פוליטיקה נקיה. 2. פוליטיקאים איכותיים. 3. מפלגה הפועלת לפי ערכים ולא האינטרסים הם שמפעילים אותה. 4. הסכם עם הפלשתינאים. 5. ערכים סוציאלדמוקרטיים. על ענינים אלה ונוספים להם, עליו להיבחן. העובדה שהיה איש צבא לא צריכה לפסול אותו באופן אוטומטי. הניסיון הצבאי והניסיון בממשלה ובכנסת הם נתונים שיכולים לעזור לו להצליח בתפקידו.
19 בספטמבר, 2008 בשעה 11:59
אפרים סנה קרייריסט חסר ציבור וכריזמה שאינו רואה את "מדינת כל ענייה הצבועה שחור" אפילו ממרחק מטר, הוא מייצג ביטחוניזם פשיסטי פופוליסטי שמתעלם ממגבלות הכח הצבאי.
גם אם תמחקו לי אלף תגובות זה לא יהפוך אותכם ליותר צודקים או ליותר דמוקרטיים.
22 בספטמבר, 2008 בשעה 11:29
[…] אפרים סנה – ישראל חזקה חלק ראשון […]
24 בספטמבר, 2008 בשעה 19:52
סנה לא מציג בשורה של פוליטיקה דמוקרטית אלא ממשיך בקו של פוליטיקה פרסונלית, של פריימריז מחד ושל סניפים לא פעילים. של מועצה מטעם הנהגת המפלגה (סנה עצמו כמובן) כאשר אני לא לגמרי הבנתי האם סנה מעמיד את עצמו לבחירה בתוך המפלגה או שהוא מעל הבחירות. אם הוא מעל הבחירות הרי שיש כאן דקטטורה מוחלטת בתוך המפלגה. פוליטיקה נקייה זה לא.
20 בפברואר, 2009 בשעה 6:04
[…] הסכמים קואליציונים, מפלגת הירוקים וראיונות עם ד”ר אפרים סנה […]
3 באפריל, 2011 בשעה 4:43
[…] עבודה שחורה » הסנה הבוער – אפרים סנה רוצה ישראל חזקה : 1 באוקטובר, 2008 בשעה 17:10 […]