חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ועדת טרכטנברג, בחנו מחדש את תוכנית השדרוג לכביש 1

נושאים בריאות ואיכות סביבה, מכתבים, שיכון ושלטון מקומי, תחבורה ב 23.08.11 1:06

מכתב ששלחו פעילים ממבשרת ציון הנאבקים בתוכנית ההרחבה של הכביש, לחברי הועדה

                                                                                                            18 לאוגוסט 2011

לכבוד

ועדת טרכטנברג

נכבדי,

יישובי פרוזדור ירושלים מתמודדים כיום עם תכנית לשדרוג כביש 1 שאושרה לביצוע בממשלה, למרות מאות התנגדויות שהוגשו בנושא. תושבי מבשרת ציון ופרוזדור ירושלים ידועים במעורבותם הציבורית, אולם נושא זה הביא לזעם ולפעילות מעל ומעבר למה שנעשה בעבר. עד כה הוגשו שלושה בג"צים בנושא, התקיימו מספר הפגנות ובכמה מהן אף נחסם כביש ירושלים-תל אביב, וכן התבצעו פניות לגופים פוליטיים שונים, וביניהן פניה לועדת הכנסת לביקורת המדינה בראשות יואל חסון.

בישיבת ועדת הכנסת ראשי משרד התחבורה, מ.ע.צ. והות"ל (הועדה לתכנון לאומי- משרד הפנים) לא הצליחו לשכנע – גם לא בעזרת הקרנת סרט ההדמיה המושקע – את יו"ר הועדה והח"כים חברי הועדה כי אין ממש בטענותיהם המנומקות היטב של תושבי פרוזדור ירושלים:

  • לא בנושא התנהלות ישיבות הועדות שאישרו את התוכנית
  • לא בנושא תכנון התחבורה הציבורית הפנימית ובין-עירונית של מבשרת
  • לא בנושא תכנון זרימת התחבורה על רקע ביטול כניסות ויציאות קיימות
  • לא במקרה של בטחון התושבים למקרה אירוע רב-נפגעים והעדר דרכי מילוט

לסיכום הדיון, המליץ יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, על קיום דו-שיח בין מתכנני הכביש לבין נציגי האזור ליישוב ההדורים, וח"כ חסון הדגיש כי אם לא ימצא פתרון הוא יאלץ להעביר את הטענות לבדיקה של מבקר המדינה. דו שיח בשלב זה משמעותו היחידה הוספת טלאים נוספים וייקור נוסף של תוכנית מיותרת.

עתה, עם הקמת ועדת טרכטנברג, אנו סבורים שיש מקום לשקול מחדש את תוכנית כביש 1 גם מתוך בחינת התיעדוף החברתי המשתקף בהקצאת תקציבי העתק לפרוייקט זה. אמנם אנחנו לא יושבים ברוטשילד אבל מאות תושבים מפרוזדור ירושלים הפגינו בנושא זה, ומחו בדרכים שונות, והנושא מייצג היטב את דורסנות השלטון כנגד האזרח הפשוט ומזמין שינוי בסדרי העדיפויות. למרבה האירוניה הצדק החברתי במקרה זה דווקא חוסך מיליארדים.

מדובר בפרוייקט שלהערכתנו עלותו לפחות חמישה מיליארד שקל לכעשר שנים, (גם להערכת מע"צ, הממעיטה על פי הניסיון הקרוב בכ-50%, מדובר בכשנים וחצי מיליארד ש"ח)

מעבר לכך שהכביש מהוה פגיעה סביבתית אנושה, בטבע, בנוף ובאתרי מורשת, ומהווה בעיה ביטחונית ובטיחותית בכך שהכניסה העיקרית לירושלים תעבור בגשרי ומנהרות ענק הרגישים לחסימה ללא כבישי גיבוי סבירים –

1,לידתו בחטא: הגוף המבצע היה מעורב בבחירת התוכנית המגלומנית שתספק לו עבודה.

2. למרות כל אלה הפיתרון אינו מאפשר העלאה משמעותית במהירות התנועה המותרת בכביש

3. כל יתרונו במניעת פקקים, דבר שניתן להערכת מומחים להשיג תוך חיסכון של לפחות ארבעה מיליארדי שקלים.

חיסכון שיתקבל  משימוש מירבי בנכס הסלול הקיים ע"י  מתן פתרונות נקודתיים לצווארי הבקבוק, ללא בנייתו מחדש שמחייבת הקמת מנהרות גשרי ענק ומילוי שער הגיא תוך הובלת מיליוני קובים של עפר בעלויות עתק, סביבתיות וכספיות.

4. הכביש המשודרג נוגד את עקרון העדפת התחבורה הציבורית: הוא מנתק את תושבי מבשרת, אבו-גוש והסביבה מתחבורה ציבורית מערבה, ולא יוצר בסמוך להשקתה חלופות נוחות לרכבת (על אף שגם בה מושקעים מיליארדים).

 זוהי דוגמה קלאסית לעריצות השלטון:

1. מונופול (מע"צ) שחובר לגוף שלטון דורסני (משרד התחבורה בראשות השר ישראל כ"ץ) אוכף על התושבים תוכנית שאינה מתחשבת ברצונם לרבות 800 התנגדויות שהוגשו עם הגשת התוכנית

 2. התוואי החדש של כביש 1 מכפיל את הפגיעה ביכולתם של תושבי האזור להשתמש בתחבורה ציבורית נגישה

א.חרף העובדה שקו הרכבת המתוכנן עובר בתחום מבשרת, הוחלט שהרכבת בין ירושלים לתל אביב לא תעצור בה.

ב. ביטולו של מחלף הראל, מוריד לטימיון שנים של מאבק להפיכתו של מחלף הראל,למסוף המשרת את 60,000 תושבי האזור.

במקום לקרב את תושבי האזור אל המרכז, הם מורחקים לפריפריה.

3. התוכנית גורמת לבזבוז ודאי של 4 מיליארד ש"ח לפחות, 400 מיליון ש"ח מידי שנה לעשר שנים.

4. כידוע תוכניות תשתית בהיקפים אלה מתבססות כיום בעיקר על פועלים זרים. חלק גדול מהכסף יוזרם לחברות ענק וליבוא כוח אדם וההשקעה בחלקים גדולים מהפרוייקט לא תחלחל לציבור האזרחים העובדים.

סיפור כביש 1 חושף חלק מהעיוותים שמאחורי הסיסמה הריקה לעיתים של השקעה בתשתיות. נכון שלעיתים חלק מההשקעה חוזר לציבור, אך בפרויקטים רבים הכסף מפרנס חברות ופועלים זרים ולא פעם ההשקעה משוללת כל בסיס כלכלי וכל כולה עסקאות בעלי עניין, והיא משרתת אינטרסים פוליטיים צרים ואגו של שרים. ראו גם את מסילת הרכבת לירושלים דרך אפיק נחל שורק שהוקמה על ידי ליברמן בעלות של מאות מיליונים אם לא מיליארדים ולא משרתת איש, או כביש 431 הסלול ברוחב לב אך שומם בחלקו המזרחי.

חברי וועדה נכבדים!

אתם מתלבטים איך להקטין את העוול החברתי ומחפשים את מקורות המימון. נמצא בפניכם נושא חברתי ממוקד, נקודתי, אשר לא רק שאינו כרוך בתיקצוב נוסף – פתרון מחושב לבעיות התנועה בציר ירושלים-תל אביב יכול להשיג את מירב היעדים הכלכליים שלו תוך התחשבות בצורכיהם של מי שמתגוררים לאורכו ותוך כדי כך גם לחסוך ולהפנות כספים מבוזבזים למטרות חשובות יותר.

ברמה הכללית יותר אנו סבורים שנושא התשתיות הוא פרה קדושה תקציבית, שלעיתים מנוהלת רע מאד. ללא חשבון, ללא הגיון שלטוני וללא צדק חברתי. ניתן לזהות תוכניות כבישים גרנדיוזיות נוספות, כגון כביש 16 סובב ירושלים, שתועלתן הצפוייה מתגמדת לעומת המיליארדים שיושקעו בהן, נזקן הסביבתי רב והן גם אינן עונות על הצורך להעדיף ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית על פני מכוניות פרטיות. 

אנו נשמח אם הנושא יעלה על שולחן הועדה. נוכל לספק נתונים המבססים את שכתוב כאן.

מקרה מחלף הראל ושדרוג כביש 1, יכול להוות אבן בוחן לקביעת אמות מדה חברתיות למיזמים בתחום התשתית.

יש למנוע בזבוז כספים תוך השקעת יתר, המעדיפה את צרכי הגוף המבצע על פני צרכי הציבור.

בברכה

ערן עובדיה, שי דרור ואורלי בן יונה

פעילים בקבוצות הפעולה של תושבי מבשרת ציון

למען תחבורה ציבורית ולעניין כביש 1

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

7 תגובות

  1. עמית-ה :

    המכתב הזה הוא דוגמא ומשל מדוע אסור לקבל את השינויים שממשלת ישראל מקדמת בנושא חוק התכנון והבניה.
    כפי שאנחנו רואים כבר היום מוסדות המדינה נותנים מקום מזערי לשיתוף הציבור עבורו מתוכננות תוכניות ומתבצע פיתוח פיסי.
    מדינת ישראל אינה מופת לתכנון בר קיימא, תכנון ארוך טווח או תכנון חכם. ההיפך הוא הנכון.
    מדינת ישראל מוכיחה כבר שנים רבות כי הפיתוח הפיסי שלה פוגע באופן בלתי מידתי בחברת האדם ובסביבה.
    מדינת ישראל נמצאת בחברה בלתי מכובדת של ארצות כמו סין, רוסיה, וארה"ב מדינות שנמצאות בתחתית חוכמת התיכנון.
    אני לא יודע אם הנמען הנכון הוא ועדת טרכטנברג אבל אין לי ספק (מנסיוני בן 14 השנים עם תוכניות פיתוח) שהתחשבות בדעת הציבור תועיל לתכנון ולביצוע.

  2. גדעון פרידמן :

    מסכים ! ואף יותר גרוע

    מעבר לביטול התחבורה הציבורית, הכניסות החדשות יסתמו את מבשרת ציון לחלוטין, הן משום שכל הכניסות מנותבות לצומת מרומזר אחד, והן בשאר הישוב שאנשים יצטרכו לנסוע יותר ובעיקר בכבישים העמוסים ממילא.

    עדכון הכביש רצוי ומבורך. בעיקר בידי התושבים בפרוזדור ירושלים המהווים חלק ניכר מנפח התנועה בו בקטע לירושלים. אולם יש לעשותו בחוכמה וברגישות. ניתן לעשותו בזול יותר, ולהרוויח מכל הכיוונים.

  3. גדי עירון, אדריכל :

    ניתן לחסוך כ- 10 מיליארד ש"ח

    בתכנון אחראי של כביש 1 ניתן לחסוך לפחות 2 מיליארד ש'.

    את כביש 16 לא צריך והוא גם לא מתחבר לי-ם כי אין מחלף עם כביש בגין. זה חיסכון של עוד 3 מיליארד ש' במחיר פתיחה.

    את הרכבת ניתן להקפיא. שידרוג קו 480 של אגד יכול לתת תוצאה יעילה יותר בלו"ז (40-50 ד'), בטיחות ונוחות נסיעה ניתן להאריך את הקו לתוך י-ם עד מלחה. גם להוריד את המחיר לתעריפי גימלאים ! לחזק את המנועים כדי שהאוטובוסים לא יתחממו בעליות ! זה חיסכון של עוד 10 מיליארד ש'.

    אז מי מנהל את המכולת של המדינה ??? האם החשבון הזה לא ברור ???

  4. מעין :

    לגדי עירון – לא, החשבון הזה לא ברור. אוטובוסים לעולם לא יהוו תחליף לרכבת בקווים בינעירוניים, ועצם העובדה שרק עוד חמש שנים (לפי הלו"ז המתוכנן) תהיה רכבת בין בירת השלטון ובירת התרבות של ישראל כשלעצמה היא תעודת עניות. אני מבינה שתושבי מבשרת לא מרוצים מכך שאין אצלם תחנה, אבל זו לא סיבה להקפיא את כל הפרויקט החשוב הזה.

    ובאופן כללי יותר: מישהו יכול לתת לינקים לתכנית השדרוג ולחלופה שהפעילים מציעים?

  5. מרדכי ליפמן :

    הרכבת חשובה מאד

    1.צריך להוציא את הרכבת מהסוגריים. היא נחוצה מאד. העובדה שלא בונים תחנה ליד שכונה י"א היא תעודת עניות למתכננים אבל לא סיבה לשלול את הפרוייקט.
    2.לירוקים. קצת צניעות לא תזיק. לא צריך להגיד "לא" על כל דבר. עדיין זוכרים לכם את ההתנגדות לכביש מס' 6. חוק הוודלי"ם חשוב ואולי יאפשר סופסוף בניה עפ"י מחיר למשתכן.

  6. עמית-ה :

    מרדכי
    הירוקים שאתה מבקר הם הקול הציבורי היחיד שנשמע נכון לכרגע בנושאי תכנון.
    דעותיך לגיטימיות כמו דעותי וכמו דעותיהם של האירגונים הירוקים, ומה שאנחנו צריכים זה שיתוף אמיתי של הציבור ופתיחה של מערכות התכנון.
    כביש 6 (הכי גרוע שיש) ותוכנית הודל"ים הם דוגמא הפוכה.
    אם תקרא ותשכיל בנושא חוק הוד"לים תגלה שאין בו שום פתרון לבעיית הדיור בישראל.
    ראש הממשלה התבטא כאילו תוכנית הוד"לים תקל על תיכנון של דיור בר השגה, אני מציע לא להסתמך על זה,
    לדברים האלו אין שום התייחסות בחוק, להיפך החוק מסתיר מהציבור תהליכים תכנוניים וסופו כמו החוק שקדם לו חוק הוול"לים בניית שכונות נטולות מבנים ושטחים לתועלת הציבור.

  7. .יוסי :

    המכתב - דברי טעם והגיון צרוף

    השאלה היא אם זה לא מאוחר מדי להשמיע את כל הטענות כבדות המשקל הללו.
    האמת היא שהמגלומניות של התכנית מכירה את זו של תכנית ספדי שגם לגביה היה ברור שנועדה לפרנס קבלנים ומפקחים ולא יותר מכך.
    אמיתי לגמרי לגבי כביש מס' 1:
    אני נוסע בו יום יום כבר 35 שנים.
    הבעייה היחידה בכביש היא הקטע בין שער הגיא לשורש.
    בקטע זה צריך עוד נתיב וזהו.
    רוב הקטע כבר כעת רחב דיו בשביל עוד נתיב.
    כל מי שטוען אחרת מטעה את הציבור או שיש לו סיבות לא ענייניות לטעון אחרת.
    לדעתי הדבר היחיד שיעזור בכל הסאגה הזו הוא פגישה עם השר ללא יועציו ועוזריו החכמים,
    ולהסביר לו ברוח התקופה שניתן לפתור את רוב הבעייה בעשירית התקציב.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.