חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דיור בר השגה – לא להעביר האחריות ליזמים פרטיים

נושאים דעות, שיכון ושלטון מקומי ב 17.08.11 4:07

 הערות לתוכנית האמריקאית של אראל מרגלית ליצירת דיור בר השגה

מאת: אמנון פורטוגלי (המכללה החברתית-כלכלית)

באתר הרשמי של המחאה פורסם ב-11 לאוגוסט מאמר 'דיון בר השגה' המספר כי  "השבוע נערכה סדרת מפגשי דיון פתוחים לציבור בשדרות רוטשילד (פינת בצלאל יפה) עם מומחים בינלאומיים כדי לגבש תוכנית לשינוי כלכלי-חברתי. את המפגשים יזם אראל מרגלית, יזם ההייטק המתמודד בימים אלה על ראשות מפלגת העבודה. הדיון הראשון שהתקיים שלשום הוקדש לנושא דיור בר השגה ודיור ציבורי, ולצדו של מרגלית לקחו בו חלק הפרופסור גלן יאגו, מנהל המרכז הישראלי של מכון מילקן ומומחה בחידושים פיננסיים לפיתוח כלכלי, החייאה עירונית ודיור בר השגה וסטיבן וייס, חבר פורום האגודה האמריקאית לדיור בר השגה, שעלה מול הקהל בשידור וידאו מארצות הברית. המודלים שהוצגו במהלך הדיון נלקחו כולם מארצות הברית.

להלן מספר ציטוטים מהמאמר (ההדגשות שלי)

לדבריו של אראל מרגלית, הוא "מבקש להדגים מהי מהפכה, אבל לא מהפכה של כלכלה קומוניסטית שבה המדינה תעשה הכל לבד…..אנחנו רוצים להביא לציבור את עקרונות הכלכלה החברתית ולהסביר שניתן לבצע מהלכים כלכליים גדולים באמצעות שיתוף פעולה בין הממשלה וגורמים פרטיים בצורה מפוקחת. הממשלה תיצור את התנאים, כך שהשוק הפרטי יוכל לבצע את הדברים בגדול".

בפתח הדיון עמד מרגלית על כך ש"צריך לשנות את חוקי המשחק הקיימים על מנת לעודד חברות פרטיות לבנות דיור בר השגה לזוגות צעירים, מגורי סטודנטים ודיור ציבורי". כדי לעשות זאת, לדעת מרגלית, יש להעביר חקיקה שתשנה את מבנה המיסוי, "כך שליזמים ולקבלנים יהיה תמריץ להשקיע בפרויקטים מסוג זה, ושתחייב את הבנקים ומוסדות פיננסיים להשקיע בחזרה בקהילה בה הם פועלים". וייס הסכים וסיפר על הניסיון שצברה ארצות הברית בתחום. "הצעד החשוב הראשון שלנו היה להכיר בעובדה שכתיבת צ'ק גדול מצד המדינה אינה פותרת את הבעיה אלא יוצרת גטאות של עוני", אמר. "הפעולה שהוכיחה את עצמה היתה לספק את הדיור על ידי צד שלישי, על ידי יזמים שניתנו להם התנאים המתאימים לבצע את המשימה".

המאמר במלואו בקישור: http://j14.org.il/articles/1493

יש בהצעות אלו לפחות שלשה כשלים, כולם נובעים מהטיה אנטי ממשלתית ואמון עיוור בשוק החופשי.

  • נקודת המוצא הסמויה של ההצעה היא שדירה היא מוצר, סחורה,  ובעיית הדיור תיפתר בתוך השוק החופשי.  אבל 'דירה אינו סחורה', ו'דיור זה בית -זה לא מוצר'  דיור הוא חלק ממחויבות הממשלה לספק לאזרחיה. מדינת ישראל צריכה לספק דיור לכל, לא רק לנזקקים ולאוכלוסיות חלשות אלא לזוגות צעירים, לסטודנטים ולכל האזרחים.  דיור בר השגה לבעלי יכולת, ודיור ציבורי להשכרה למי שאין לו.

 

  • ·         אני בהחלט בעד הגישה ש"הממשלה תיצור את התנאים, כך שהשוק החופשי יוכל לבצע את הדברים בגדול".  הבעיה היא שהפתרונות של השוק החופשי כשלו והביאו לקטסטרופות במדינות שונות בעולם. השוק החופשי בנדל"ן הכניס את ספרד למשבר נוראי עם אבטלה אדירה בקרב הצעירים, הפיל את אירלנד לקרשים, ובשלוב עם הפקרות פיננסית הכניס את ארה"ב למשבר שעדיין לא יצאה ממנו (נזכיר כי המודלים שהוצגו במהלך הדיון נלקחו כולם מארצות הברית). בישראל הוא הביא לעלית מחירי הדיור ולמשבר הדיור הנוכחי.  את בעיית הדיור יצר השוק החופשי (חופשי ממעורבות ממשלתית), לכן השוק החופשי אינו הפתרון – השוק החופשי הוא הבעיה

 

  • הלוגיקה של הפתרון המוצע מעניינת, שכן היזמים בשוק החופשי דורשים תמריצים כלכליים / פיננסיים בהיקף רציני כדי לפעול.  אם השוק החופשי יודע ויכול לפתור את בעיית הדיור, מדוע אינו פותר אותה בלי תמריצים? ואם יש צורך בתמריצים מדוע צריך את היזמים?.

 

יזמים בשוק החופשי מבקשים להרוויח לפחות 8% – 10% על השקעתם וכ-20% רווח יזמי על כל הפרויקט.  אלו רווחים שיעלו את מחיר הדירה או השכירות שהדייר יצטרך לשלם. הממשלה יכולה לעשות זאת, לפחות באותה רמה, בלי רווח יזמי ובתשואה על הכסף המושקע של כ-4%. והממשלה עשתה ועושה זאת בפרויקטים של דיור ברעות, ביבנה, בהתנחלויות ובמקומות אחרים, ועירית ת"א עושה זאת ב'עתידים' להשכרה לחברות עתירות ידע.

  • כדי לפתור את בעיית הדיור בארץ יש לבנות עשרות אלפי דירות מעל לקצב הבניה הרגיל. פתרון באמצעות מאות יזמים פרטיים שיקבלו תמריצים כנגד מחויבויות לבנות דיור בר-השגה יחייב את הממשלה לבנות מנגנון פיקוח גדול.  עדיף כבר שהממשלה תפעל כיזמית בשוק הדירות להשכרה;  ותבנה ותנהל את הפרויקט באמצעות חברות בניה וניהול פרטיות. 

עד שגמרתי לכתוב את המאמר, פורסם היום בהארץ מאמר של פרופ' גורדון לייפר, עמית מחקר במכון למדיניות כלכלית בוושינגטון.  המזהיר בפני תוכניות מעין אלו של מרגלית-יאגו- וייס.

המאמר במלואו בקישור: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238296.html

לפי לייפר, "כשמדובר ב"דיור בר השגה", יש שיעור אחד שאנו האמריקאים יכולים לתת לשאר העולם: אל תלכו בעקבותינו.  הרעיון פשוט: הבנייה נותרת בידיים פרטיות, בעוד הממשלה דורשת שאחוז מסוים של הדירות יהיה "בר השגה". נשמע טוב, נכון? אז זהו, שלא. היכולת של הממשלה לקבל דבר מה מחברה פרטית מבוססת על איום או על שוחד. אבל איומים לא תמיד עובדים, האלטרנטיבה היא תמריצים, אלא שבכך הממשלה מתחייבת למעשה לשלם לקבלנים שקל על כל שקל שהם מוציאים. אם כך, אולי פשוט יותר שהממשלה תבנה בעצמה?
האמת היא שאין דרך לגרום לתעשייה למען רווח לפעול כאילו היתה גוף שאינו למטרות רווח. רק דיור ציבורי ופיקוח על מחירים ישפיעו. פוליטיקאים אוהבים את הרעיון של "דיור בר השגה", משום שהוא משחרר אותם מאחריות ומגן על התומכים בהם בתעשיית הנדל"ן. אבל מי שמעוניינים בשינוי אמיתי, אסור שיוטעו על ידי זאב בעור כבש".

ואני אוסיף שאין דרך פשוטה לגרום לתאגידים למען רווח לפעול למען אינטרס הציבור כאילו היתה גוף ממשלתי או מוסד שאינו למטרות רווח.  דיור הוא חלק ממחויבות הממשלה לספק לאזרחיה. אפשר, רצוי, ונכון לעשות זאת באמצעות גופי ביצוע פרטיים, אבל אסור להעביר ליזמים פרטיים את האחריות ואת הדאגה לאינטרס הציבורי.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. שושי :

    בהארץ התפרסם מאמר של פרופ' גורדון לייפר שמציין שתוכנית מסוג זה נוסתה בארה"ב ונכשלה. הוא גם מתאר כמה מבעיותיה.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238296.html

  2. עמית - ה :

    הכשל הלוגי הראשון של חובבי השוק החופשי הוא כשל שוק.
    כי אם השוק חופשי, אין לו מטרה ואם אין לו מטרה הוא אינו נכשל כשאינו משיג אותה.
    ברור שאם רוצים לספק לאדם את צרכיו הבסיסיים (שלא כמו סושי) צריך פשוט לעשות את זה ולא לחכות למשיח/שוק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.